ההבדל הוא באיפה נמצאים האתגרים, או - מה מסובך לעשות במערכת שאתה עובד עליה. במערכות מידע, הכלים שאתה עובד איתם הם פשוטים, ברורים ונהירים לכל בר דעת עם מעט נסיון בשימוש במחשב (אפילו לא בפיתוח). למערכת יש חלונות קלט (טפסים) שבהם מזינים את הנתונים, יש מסד נתונים ששומר אותם (שלא אתה פיתחת אותו), יש עיבודים שונים על הנתונים (למשל חישובי משכורות, מלאים וכו') ויש דוחות בסוף שיוצאים בצורה זו או אחרת. אבני הבניין הבסיסיות הן מאוד ברורות ומובנות, והאתגר הוא לבנות את המערכת בצורה שתתאים לארגון - שהטפסים יהיו נכונים וקלים לשימוש, שהדוח"ות יתנו מידע מועיל למי שקורא אותם, וכו'. זה הרבה עבודה עם אנשים, להבין מה כואב להם ואיפה. הפיתוח עצמו הוא במקרים רבים טריוויאלי לגמרי ובחלק מהמקרים לא נעשה בכלל ע"י כתיבת קוד אלא ע"י שימוש במחוללי יישומים למיניהם - ACESS, מגי'ק, Power Builder ועוד רבים אחרים. בתכנות RT/Embedded, האתגר האמיתי הוא לגרום למערכת בכלל לעבוד. אתה בונה "קופסא שחורה" שמתקשרת עם רכיבים אחרים בעולם דרך פרוטוקולים שונים ומשונים שאתה צריך לממש לבד מרמת הביט הבודד ומעלה, ותוך כדי כך אתה עובר דרך עשרות רכיבי חומרה מוזרים שכל אחד עם הקריזות שלו והמוזרויות שלו. בהתאם לאיזה מערכת בדיוק אתה עובד עליה, יתכן שתצטרך להתחשב בשיקולי יעילות, מהירות, גודל קוד, תאימות לחומרות שונות, תאימות למעבדים שונים, ועוד ועוד. זו עבודה עם מחשבים ועם רכיבים, לא עם אנשים. כל אחד, ומה שמתאים לו. אני מעדיף לשבת שבוע לפצח איך להפעיל בקר DMA ולגרום לו להוציא ולהכניס מידע בו-זמנית בקצב גבוה בין שני רכיבי חומרה מאשר לשבת בחברת low-tech עם מחסנאי של קרטונים וסרטי הדבקה ולתכנן איתו איך נראים הטפסים שדרכם הוא מעדכן את המלאים שלו ואיזה דוחו"ת הוא צריך להפיק למנהל הרכש, כששניהם לא ראו מחשב מימיהם ובכלל כל הרעיון הזה נראה להם מיותר וטפשי.
