מה דעתכם "חבר מביא חבר"?

מה דעתכם "חבר מביא חבר"?
הכתבה הזו עלתה לאוויר לפני בערך חודשיים וחצי, טיפה לפני שהתחילה הקורונה. הכותב מדבר על תופעה שעליה שמעתי לא מעט מאז שהתחלתי לחפש עבודה והיא העובדה שלא מעט חברות כיום מעדיפות לגייס בשיטת "חבר מביא חבר". חלקן עדיין אולי יעבדו גם עם חברת השמה, או יפרסמו משרות בלוח דרושים או באתר החברה עצמה - אבל הסיכוי שמישהו יסתכל בכלל על מועמדות שהוגשה בצורה כזו היא נמוכה, והחברה נותנת יותר ויותר חשיבות לשיטת "חבר מביא חבר". סטטיסטיקה אחת ששמעתי היא ש 85% מהמשרות בחברות בכלל לא מתפרסמות אלא מאויישות רק בשיטה של "חבר מביא חבר".

מצד אחד ברור שיש בזה יתרון מסוים - זה חוסך לחברה לא מעט כסף על פרסום או עבודה מול חברות השמה או כ"א, וכנראה שמי שמגיע מרקע שדומה לזה של עובד טוב יהיה דומה לו כך שהסיכון בגיוס שלו קטן יחסית לגיוס של אדם לא מוכר.

מצד שני, בשוק חיפושי העבודה של היום כבר למדו לעקוף את זה. למשל בלא מעט קבוצות פייסבוק של מתכנתים יש שרשורי משרות שבהן עובדי חברה מציגים משרות פתוחות - ובמקביל כל מי שמעוניין להגיש מועמדות עושה את זה, גם בלי להכיר את מי שמעלה את המשרה.

יש גם קואצ'רים לתחום חיפוש העבודה (בעיקר נשות HR לשעבר) שממש מדריכות איך לבנות "רשת קשרים" שתעזור לחיפושים, כולל למשל הדרכה לזה שצריך להגיע למספר מסוים של קשרים בלינקדאין ואז דרך הקשרים או הקשרים של הקשרים להגיע למשרות בחברה שנרצה לעבוד בה.

וכנראה שעם התמורה הכלכלית שהעובדים מקבלים תמורת גיוס מוצלח או אפילו הפניה - לעובדים עצמם משתלם להפנות כל אדם שמוסר להם קורות חיים, גם אם הוא לא מוכר להם, ומקסימום זו שמסננת קורות חיים בכ"א כבר תסנן את מי שלא מתאים.

מה דעתכם על זה?
 

קלייטון

New member
אני מתרשם שהשוק הזה מעודד תכונות שלא קשורות לפיתוח תוכנה
לפי הסיפורים האלה בשביל להתקבל לעבודה בשוק הזה העובד צריך להיות בעיקר בעל כישורים שאינם כישורי תכנות. מצד אחד מחפש העבודה צריך להיות מסוגל ליצור רשת חברים, או להיות בעל חברים רבים מראש כלומר אדם חברותי במיוחד, תכונה שמתאימה יותר לאנשי מכירות ושיווק מאשר למתכנתים. ומצד שני מי שכבר יש לו משרה נוסף לו אתגר של מכירת שירותי השמה, כישור שאינו שייך בכלל לתכנות, בנוסף לכך שאם הארגון הציע לו להביא חברים שלו והוא מפרסם בפייסבוק ומביא זרים, הוא משקר למעסיק. בתחום התכנות אמינות היא תכונה קריטית כי מתכנת רמאי יכול לגרום לארגון נזק שלא יתואר.
אם עובד היה מביא חבר אמיתי שלו, ולא מקבל שום תמורה מלבד שעכשיו חבר אישי שלו איתו בצוות, אז זה היה יכול להיות טוב. אבל מהסיפורים האלה עולה שקורה דבר שונה מאד ורע מאד.
 
למה אתה מניח שמתכנתים הם לא חברותיים בהכרח?
מסתבר שרובנו לפחות כן חברותיים מספיק כדי ליצור רשת קשרים מקצועית...
 

קלייטון

New member
לא יודע אם הם ממש "לא חברותיים"
אלא שהכישורים הדרושים ליצירת חברים - ובמיוחד רשת חברים - הם לא אותם כישורים ששייכים לתכנות. לכן כשאת אומרת שמי שיש לו יותר חברים, ויודע ליצור רשת חברים, יש לו יותר סיכוי למצוא עבודה כמתכנת, את למעשה מתעדפת שכבה שאינה של המתכנתים הטובים דווקא. אין חפיפה בין התכונה שהמנגנון שתיארת מעדיף, לתכונות שיוצרות מתכנת טוב.
 

vinney

Well-known member
כשאומרים "חבר מביא חבר" לא באמת מתכוונים לחברים
אתה יודע את זה, כן?
&nbsp
מינימום קשרים ותקשורת בינאישית ברמה מספקת כדי לבקש ממישהו שאתה מכיר להעביר את הקו"ח שלך זה לא ציפיה מוגזמת. אחרי הכל, בעבודה אתה גם לא לבד מול המחשב וצריך לתקשר עם אנשים אחרים ולשתף איתם פעולה בצורה כזאת או אחרת.
&nbsp
וכן, לאנשים עם קשיי הסתגלות חברתיים יש בעיה. אבל זה נכון לכל תחום עבודה, הייטק לא יוצא דופן.
 
אני חושבת שתחום התכנות כן יכול למשוך אנשים עם בעיות תקשורת
כי הוא יכול לאפשר למזער אותה בתפקידים תכנותיים יחסית לתפקידים אחרים, במיוחד אם מאפשרים להם למצוא את הנישה שלהם שבה הם עובדים לבד ומקסימום קצת עוזרים לאנשים להתממשק עם מה שהם עושים.
 

hadooper

New member
תלוי איך מגדירים "בעיות תקשורת", תקשורת בסיסית עדיין הכרחית
כי הנדסת תוכנה לא נגמרת בקוד ומהנדס צריך לכל הפחות להיות מסוגל להסביר ולשכנע אחרים בפתרון ההנדסי שלו.

בייחוד בתעשיה כמו שלכם בארץ, בה יש גם לא מעט מקומות עם פוליטיקות מלוכלכות, בהם צריך אפילו יכולות תקשורת מסוג קצת אחר...
 
אני אתן לך דוגמא...
למשל מישהו שלא מפתח קשרים אישיים טובים בכלל ובמקום העבודה בפרט - אבל עדיין אפשר לשאול אותו שאלות ולקבל תשובות בתחום הידע שלו.

וחוץ מזה, לדעתי בכל העולם יש פוליטיקה במקומות עבודה - רק שבארץ היא גלויה יותר. יש לי מכרה שחזרה לארץ מקנדה לפני כמה חודשים, והיא אמרה שבהתחלה היא התלהבה מהנימוס הקנדי - עד שהיא הבינה שהם מבטאים בדיוק את אותן אגרסיות שהישראלים מבטאים, רק בצורה הרבה יותר פאסיבית אגרסיבית (ולא פשוט אגרסיבית).
 

hadooper

New member
לגבי עניין הפוליטיקה, לצערי המסקנה שלך שגויה לחלוטין
אין יותר מדי קשר בין נימוס והתנהגות של אנשים לבין פוליטיקה (או פוליטיזציות של דברים) בארגון.
&nbsp
הקשר הוא דווקא יותר ליושרה והגינות. וזה לא סוד שישראל כמדינה נופלת מדי שנה במדד השחיתות העולמי ונכון להיום היא יותר מושחתת אפילו מקטאר.
&nbsp
יצא לי לעבוד עם מהנדסים קנדים באחד מהמקומות הקודמים שלי ובמקום הנוכחי שלי אני עובד עם מהנדסים ומנהלים מכל העולם. אין לי ספק שהפוליטיזציה הארגונית של הישראלים היא הכי בוטה וחריפה שנתקלתי בה עד היום. ומסתבר שזה לא רק נסיוני האישי, אלא גם של רבים אחרים, כולל מסיפורים עליהם שמעתי (ופה זה לא רק הייטק, אלא גם סיפורים בעיתונות מעולם הרפואה / בתי-חולים בארץ).
 

קלייטון

New member
זו בדיוק הבעיה
המנגנון המתואר הוא מסנן, שבורר לתכונה של חברותיות. אם תשווה את האוכלוסיה לפני המסנן, והאוכלוסיה שעברה אותו, איזו תכונה תמצא שנפוצה יותר באוכלוסיה שעברה ביחס לראשונה? התשובה היא: חברותיות. היכולת ליצור קשרים, היכולת לפנות לבני אדם.
אתה אומר "מינימום קשרים", אבל הנקודה היא שמי שיש לו יותר קשרים, יש לו יותר סיכוי לעבור את המסנן. מי שיש לו מאה "חברים" יש לו פי מאה סיכוי מאשר למי שיש לו "חבר" אחד, ופי אינסוף ממי שאין לו בכלל.
כולנו צריכים להסתדר עם הזולת, עם החברים לעבודה ועם המנהלים והבוס. אבל יש מקצועות שבהם חברותיות וגישה לאנשים היא מרכיב במקצוע: מכירות, שירות, אחיות. במקצועות האלה חומר העבודה הוא בני אדם.
לעומת זאת יש מקצועות שבהם חברותיות אינה מרכיב: נהג, פועל ייצור, סידור מדפים במרכול, ותכנות. מתכנת צריך להסתדר עם חבריו לעבודה ובצוות אבל בעיקרו של דבר זה הוא והמחשב. החומר שאיתו הוא עובד הוא לא אנשים. הבעיות שהוא פותר לא קשורות ליחס לבני אדם. אז בחור אנטיפט יכול להיות מתכנת מבריק. הוא יתקשה קצת בישיבות צוות אבל אחרי שיקבל את המשימות שלו הוא יכול לבצע אותן היטב. חברותיות איננה תכונה המרכיבה את מקצוע התכנות.
לכן המנגנון המתואר בורר לתכונה שאינה מרכיבה של המקצוע.

גם בצד של ה"מגייסים", המתכנתים שכבר עובדים ואמורים להמליץ על חברים שלהם, אבל למעשה מתעסקים בפרסום בין אנשים שאינם מכירים, בקבלת קורות חיים לשם העברתם הלאה, ומתעסקים בתגמול הצפוי להם מעבודה זו, לא רק שלא עוסקים בזמן הזה בתכנות, עצם העובדה שהם טובים בגיוס עובדים (כי אחרת לא היו עוסקים בזה) עומדת בניגוד להיותם טובים בתכנות.
 

vinney

Well-known member
המנגנון נועד לייעל הליכי גיוס, לא לברור מועמדים
בן אדם לא חברותי שלא מצליח לייצר קשרים, אבל עדיין מסוגל לתקשר עם מישהו ולבקש ממנו להעביר קורות חיים - יסתדר יופי. בן אדם שלא מסוגל להתקשר בכלל כנראה שלא יסתדר. לא בהגשת מועמדות, לא בראיונות, ולא בעבודה עצמה.
&nbsp
אם אתה טוען שזה שהחברה שלנו מבוססת על חברתיות, נו, זה מהגדרת המילה "חברה", ומי שלא חברתי יתקשה. אז מה?
&nbsp
אתה טוען שמתכנתים לא צריכים לתקשר עם אנשים אחרים על סמך מה? מעולם לא ראית מתכנת, אתה עובד עם אנשי שיווק.
 

vinney

Well-known member
המםם....
אני שמעתי ש90% מהפעמים שמישהו אומר "סטטיסטיקה ששמעתי" הם ממציאים דברים.
&nbsp
85% כלל לא מפורסמות אבל איכשהו מאוישות? איך זה עובד לדעתך? לכל הפחות החבר שמביא את החבר צריך לדעת שיש משרה פנויה איפשהו, לא?
&nbsp
זה נכון שכשיש המלצה ממישהו שכבר עבד עם המועמד ויכול להעיד על כישוריו מעבר לראיון של שעה יש לזה משקל מאוד גדול, אבל זה ממש לא הכלי היחידי לגייס עובדים. וכמו שאת בעצמך כותבת - הרבה פעמים חברים מביאים "חברים" שמעולם לא פגשו או עבדו איתם, ואז זה בעצם סתם תרגיל לחסוך על חברות השמה. המשרה הרי מפרוסמת, באותן קבוצות הפייסבוק עליהן את מדברת, לא?
&nbsp
הבונוס שהעובד מקבל תמורת גיוס מוצלח הוא כמה? אלף שקל? חמש אלף? 15 אלף? חברות השמה לעומת זאת גובות בד"כ לפחות משכורת חושית אחת. תעשי לעצמך את החשבון איך משתלם לחברה לגייס, ועל הדרך גם ליצור תדמית של "אנחנו לא לוקחים אנשים סתם, רק מי שהעובדים שלנו ממליצים עליהם!".
&nbsp
פשוט, לא?
 
מניסיוני בארץ בחברות גדולות...
יש פרסום פנימי של משרות, שכנראה לא פעם מקדים בפרק זמן כזה או אחר את הפרסום של המשרה החוצה, משהו בסגנון של "חטיבת ה XYZ של החברה מחפשת עובד בעל ניסיון בתחום ABC, נשמח אם תעבירו אלינו קורות חיים של חברים שלכם שמתאימים לתפקיד".

וכן, ברור שעלות גיוס דרך עובד היא חסכונית יותר כספית מאשר גיוס דרך חברת השמה - מצד שני חברת כ"א בעצם מספקת שירות מסויים. יש לה מצד אחד מגוון די גדול של מועמדים שמחפשים עבודה (וכנראה גם של כאלו שחיפשו עבודה אבל אולי יהיו מעוניינים לשמוע על הצעות מעניינות), ומצד שני היא מספקת סינון ראשוני טוב של קורות החיים., מה שחוסך עבודה של נציגת כ"א בחברה עצמה שבעבר היתה מבצעת את המטלות האלו (ואולי אפילו תקן של מישהי כזו).
 

hadooper

New member
לדעתי המתכון המנצח לתעסוקה בהייטק הוא יזמות
 
אתה רוצה להתחיל לבדוק סטטיסטיקות...
לגבי אחוזי הצלחה של עסקים פרטיים בכלל ושל סטארטאפים בפרט?
 

hadooper

New member
לא דיברתי על הצלחה של סטרטאפים אלא על תעסוקה
אם הצלחת לגייס כסף, את מועסקת בסוג של... משרה...
 

bismark1

New member
צריך להבדיל בין מקרים
1. מה שאת מתארת, קרי העברת קורות חיים של אנשים שלא באמת מוכרים לעובד כאמצעי להוריד עלויות גיוס. זה בסופו של דבר די הגיוני אם תניחי שבכל נקודת זמן פול המועמדים הוא קבוע ומרביתןם כנראה יעבדו גם דרך חברות השמה וגם דרך רשתות חברתיות, אם קו"ח של המועמד הגיעו קודם שלא דרך חברת השמה אז חסכת לחברה את העמלה שהיא לרוב לכל הפחות בגובה שכר חודשי. ההשפעה היחידה של הערוץ הזה מבחינתך כמחפשת עבודה הוא בעיקר על הסיכוי שקו"ח החיים שלך בכלל יגיעו ליעד הרלוונטי ולא יסוננו קודם ע"י חברת ההשמה בגלל כמה באזוורדס שלא הופיעו.

2. "חבר מביא חבר" אמיתי, קרי מישהו שבאמת מכיר אותך מקצועית ופיזית ניגש למנהל המגייס עם קו"ח + המלצה. הסיכוי להגיע לראיון במקרה הזה גדול בהרבה ופה לרשת הקשרים האמיתית שלך יש משמעות גדולה.
 
אבל זה מעלה עוד התלבטויות...
למשל מי שעובר בתדירות גבוהה בין עבודות נוטה להכיר יותר אנשים - אבל יש חברות שיראו בו מישהו לא יציב ולכן לא בהכרח ישמחו להשקיע אפילו זמן בלראייו אותו. המרבה ההפוך הוא אדם שעבד שנים בחברה יציבה שרבים נשארים בה המון שנים - וכך כמות הקשרים העדכניים שיש לו בחוץ היא יחסית נמוכה (סביר להניח שאם אני אפנה למישהו שעבד איתי לפני 15 שנים ולא שמרנו על קשר אישי לא יזכור בדיוק מה אני או מי אני מבחינה מקצועית).

באותה מידה אם עובד בחברה מישהו שלא הסתדרתי איתו בעבר - זו המלצה שלילית די אוטומאטית גם אם המצב שהוביל לקשר הגרוע בינינו לא היה בהכרח לרעתי.

ודרך אגב, כמי שמחפשת עבודה ושמעה בחודשיים וקצת האחרונים כמה הרצאות על "איך מחפשים עבודה בתקופה הנוכחית" - כל הנושא הזה של הבאזוורדס עדיין קיים. השיחה הראשונית עם החברה היא תמיד עם אשת כוח אדם, לרוב כזו צעירה, שמחפשת את אותן באזוורדס כמו הזו של חברת ההשמה. ומסתבר שיש חברות שכבר עובדות עם תוכנה שסורקת קורות חיים ומחפשת את הבאזוורדס האלו.
 

choo

Active member
חשוב להפנים: מטרת החברות לעזור לעצמן, לא לעזור לאנשים למצוא
&nbsp
חברות עושות את מה שהן מאמינות (ליתר דיוק, שהעובדים שמנהלים את הגיוס בהן מאמינים) שיביא לחברה הכי הרבה תועלת ביחס למחיר.
&nbsp
היתרון המשמעותי בגיוס דרך קשרים הוא קיצור משך הגיוס פר משרה - מגיעים פחות מועמדים לא רלונטיים (מה שאומר שצריך לראיין פחות אנשים כדי למצוא מישהו מתאים), וגם הגדלת הסיכוי שהמועמד ירצה לעבוד בחברה (מה שאומר שצריך לתת הצעה לפחות עובדים כדי שאחד מהם יחתום).
&nbsp
עוד יתרון משמעותי בגיוס דרך קשרים הוא הקטנת הסיכון של גיוס כושל (שלאחר כמה שבועות/חודשים מגלים שהאדם לא מתאים לחברה ו/או לא מתאים לתפקיד).
&nbsp
היתרונות הללו מתחזקים אם העובדים שמביאים את קורות החיים הם בעצמם עובדים מדרג האיכות הראשון (שנוטים להביא מועמדים איכותיים יותר). אם אלו בעיקר עובדים חלשים - זה מייצר נזק.
 
למעלה