קושי להשתלב בפן החברתי

[Mayyyan]

קושי להשתלב בפן החברתי
התחלתי לעבוד לפני שבוע וחצי בחברה עם 150 עובדים בערך.
בקומה שלי יש כ-50 עובדים פחות או יותר..
אני אדם יחסית מופנם ושקט והרבה פעמים לוקח לי זמן להתחבר (אלא אם יש חיבור מיידי) והבנתי שעושים הערכה החל מהשבוע השני אחת לשבוע לעובדים חדשים על הפן החברתי והמקצועי...

אני די חוששת מהפן החברתי מאחר ואני צריכה את הזמן שלי כדי ליצור חברויות/אני לא מתחברת מהר לאנשים.
מה עושים במצב כזה? הרי אם אנסה לזייף, זה יהיה שקוף...
יש כאן אנשים מופנמים שנתקלו באותה בעיה?

 

[lifeAndStuff]

תגובה רצינית
אני חושבת שבשלב הראשוני הזה - מה שיותר חשוב בפן החברתי הם שני היבטים:

• עבודה מקצועית טובה בתוך הצוות - את משתפת פעולה עם אחרים, מסתדרת טוב ב training, וכו'.
• השתתפות בפעילויות חברתיות של הצוות - זה יכול להיות לצאת יחד לארוחת צהרים, להצטרף להפסקות קפה, וכו'. את לא חייבת להיות "חברה" של כולם או לשתף במידע אישי - מספיק שתדאגי לצאת לפעילויות האלו עם הצוות המיידי שלך (כלומר להצטרף אליהם לארוחת צהרים) ולהשתתף בסמול טוק בזמן הארוחה או כשאת בהפסקת קפה, וזה מספיק.

 

[choo]

וזה נכון גם אם אוכלים במשרד
&nbsp
בדרך כלל אנשים שעובדים ביחד, אוכלים ביחד. גם אם אוכלים במשרד. דאגי להצטרף אליהם לארוחות על בסיס יום-יומי, כדי לא ליצור אצלם תחושה של "בדלנות" מצידך. מדי פעם הצטרפי להפסקות קפה/תה/משהו (גם אם את רק שותה מים באותה הפסקה).
&nbsp
סביר להניח שאנשים ישאלו אותך שאלות, ולא תצטרכי ליזום הרבה שיחות.
&nbsp
נ.ב. את יכולה לחשוב על 2-3 נושאים שמעניינים אותך ואינם אישיים, ולדבר עליהם. כמעט לכל אדם מופנם יש נושאים כאלו.

 

[lifeAndStuff]

מה שכן - מה קורה בצוות שבו יש גם מפגשים חברתיים...
מחוץ לשעות העבודה?

אני עבדתי במקום כזה, שבו לא הייתי חלק מה"חבר'ה" שיצאו בערבים לסרטים וכו', ולמרות שהצטרפתי לפעילויות במהלך יום העבודה, כן הרגשתי חריגה כששמעתי על פעילויות אקסטרא כאלו.

 

[choo]

זה כבר עניין של טעם
&nbsp
אפשר לשקול פעם בכמה פעמים כן להגיע למפגש הזה, אם זה מסתדר לך עם הכוכבים. ואפשר גם לא. וברור שאם כולם עושים משהו שאת לא משתתפת בו את תהיי חריגה בהקשר הזה - אז מה?

 

[wolik]

מצטרף לגישה שאת לא חייבת לחשוף פרטים אישיים
מספיק לדבר על השטויות הרגילות (מי נוסע לחול ומתי, מסעדות וכו').
אין שום זכות להכריח עובד לשתף פרטים אישיים, גם אם יש עובדים שזה מאוד מתאים להם.

 

[הפרבולה]

תזרקי מידי פעם בדיחות לחברה, למשל :
כמה מתכנתים דרושים להחלפת נורה ?
תשובה: אפס, כי זה בעית חומרה.

 

[ipv6]

מה הכוונה ב-
"הבנתי שעושים הערכה החל מהשבוע השני אחת לשבוע לעובדים חדשים על הפן החברתי והמקצועי..." - ???
המנהל יגיד לך "פתרת 10 באגים דילוורת פיצ'ר מרכזי אבל החבר'ה מרגישים שאת לא מתעניינת מספיק בנושאי השיחה בארוחת הצהריים"?

אני מעריך שכמו שרשמו פה שהחברתי יתמקד באיך זה לעבוד איתך בצוות \ שיתוף פעולה ולא יעניין את המנהל כמה בדיחות סיפרת בארוחת צהריים. אני חושב שרב האנשים בפיתוח הם מופנמים\שקטים יותר מהממוצע ככה שאולי תהיי פחות חריגה ממה שנראה לך.

אני בד"כ מוצא את עצמי 'בחבר'ה' למרות שאני לא כל כך רוצה בזה.. פעם בקשתי אפילו לעבור מקום כדי שיבוא לדבר איתי פחות.

 

[גרי רשף]

את מגזימה בחשיבות הנושא
יתכן ויש "גרעין קשה" של חבר'ה שיוצאים לשתות בירה,
ולמידם דתיים או חרדיות או סתם אנשים נשואים שאין להם זמן לבילויים של רווקים תל אביב.
על מה שאת אמורה לשים את הדגש זה על האינטראקציה האישית בהקשר של העבודה:
מצאו אצלך באג, האם את מתחילה להתווכח ולהאשים את כל העולם או מהר מוצאת פתרון?
המנהל רוצה שתפתרי בעייה בדרך מסויימת, ולך יש דעה אחרת. האם את מתעקשת ונגררת לוויכוח אינסופי מתיש כדי להראות שאת מקצועית, או מוותרת משהבנת שהוא איתן בדעתו (והוא גם המנהל)?
יש בצוות "פגע רע" שלא מפסיק לבלבל לך את המוח והתנהלותו מפריעה לך. האם תיגררי לריב עם צעקות (כדי לשים לזה סוף) או תמצאי דרך להתמודד ללא מהומות מיותרות?