סיפור מעניין ששמעתי מקולגה וותיק

[user32]

סיפור מעניין ששמעתי מקולגה וותיק

נתקלתי במקרה במישהו שעבד איתי בסאפ לפני שנים רבות וסיפר את המעשה הבא:
לא מזמן החברה החליטה שתפטר 100 עובדים בארץ.
אבל... יש שם וועד העובדים והוועד אמר שלא יקום ולא יהיה.

לאחר מו"מ הגיעו להסדר הבא: החברה יצאה בתוכנית פרישה מרצון ל50 עובדים. התוכנית כללה פיצויים נדיבים ביותר של מספר משכורות מכובד (מגיע למאות אלפים בכמה מהמקרים). עובדים הגישו מועמדות לפרישה והחברה בחרה מתוכם את הרשימה. שמעתי מעובד מאוכזב שלא "התקבל" לתוכנית הפרישה. ומן הסתם חלק גדול מהפורשים מצא עבודה במקום אחר.
אני כותב את הפוסט כחומר למחשבה על התאגדות עובדים והיתרונות שטמון בכך.

 

[ipv6]

לכל מטבע יש 2 צדדים

ככל שתקשה עליהם להתנהל ככה הם יעדיפו להעביר פרויקטים לסניפים אחרים שבהם אין ועד, מדינות שיותר קל להם להתנהל בהן.

וכמובן שחברות אחרות שכבר נכנסו לארץ \ שוקלות להכנס לארץ רואות את זה מהצד וזה לא מעודד אותן לפתוח פה משרד \ להגדיל את הקיים..

 

[user32]

ככה אומרים

גם משכורות גבוהות זה משהו שירתיע חברות מלהגיע לכאן.
מסקנה: עדיף לך להוריד את השכר שלך. זה לטובתך.

העסקה בבנגלדש למשל הכי משתלם. גם אין איגודים וגם לא צריך לשלם כמעט כלום.

 

[ai21]

זה עניין של היצע וביקוש. אם יורידו את השכר

יגיעו לראיונות רק בוגרי קורסי הסבה.
תוריד עוד יותר - ותקבל רק עובדים זרים או מובטלים ללא קשר למקצוע.
בבנגלדש יש כמובן איגודי עובדים - אלא שכח המיקוח שלהם אפסי - העלאת הדרישות ידרדר את המעטים שעובדים בעבודות רווחיות לייצוא - לגרושים שמשלמים לעובדים אחרים.
&nbsp
&nbsp
העניין בוועדים - הוא שקיומו של הוועד משית על החברה עלויות גבוהות, תוך פגיעה בתפקוד החברה.
ולכן החברה - תשלם שכר חודשי נמוך יותר, תעביר פרוייקטים החוצה, או תתפוגג.
העובדים שישארו בחברה כזו - יהיו אלו שמוכנים לקבל שכר נמוך יותר ובלבד שהתנאים ישארו.
למשל - העדר מדידת ביצועים, שעות עבודה קצרות וכו'.
&nbsp
בסופו של דבר החברה תבין שעדיף להם לשלם כל כופר שידרש - כדי לשלוח את האנשים האלו הביתה.

 

[user32]

זאת פרופוגנדה ידועה אך מוטעית

קיומו של הוועד משית על החברה עלויות גבוהות. גם משכורות ותנאים טובים לעובדים משיתים על החברה עלויות גבוהות. בעקרון, כמעט כל הטבה שעובד מקבל עולה כסף לחברה. זאת לא סיבה לפסול הטבות כאלה וועד עובדים זו פשוט עוד הטבה.

הרבה חברות תחרותיות משגשגות יפה עם וועד עובדים כמו תעשיות הרכב (BMW, מרצדס, אאודי וכו') וגם סאפ עצמה שהיא חברה גרמנית יש לה וועד עובדים חזק (בגרמניה) כבר שנים רבות.
יצא שם רע לוועדי עובדים בגלל חברת חשמל, נמלים, רכבת ישראל ושות' אבל כדאי ללמוד גם ממקרים אחרים.
זו דעתי.

 

[ai21]

קיומו של הוועד משית עלויות גבוהות - עם תמורה שלילית

אלו שינהרו לעסק במטרה להיות מפוטרים ראשונים ולקבל פיצוי גבוה,
הם לא אלו שעסק בר-קיימא רוצה להעסיק.

תנאי שכר משופרים - מאפשרים לחברה לבחור כח אדם איכותי יותר, שדורש שכר גבוה יותר.

תעשיית הרכב בארה"ב - הם דוגמא מצויינת להרס שוועדים אלו יצרו,
במדינות בהן איגודי העובדים החזקים כפו העלאות שכר - התעשיה התמוטטה.
עברה למדינות עם איגודי עובדים פחות חמדנים - או בכלל מחוץ לארה"ב.


בגרמניה, בה זכות ההשבתה נשללה מלכתחילה,
הוועדים לוקחים חלק בהכשרה מקצועית ויצירת גילדה מקצועית,
בדומה ללשכת עורכי הדין בארץ.
הם לא כופים שכר גבוה על עסק מסויים - אלא קובעים את דרישות הקבלה לגילדה ואת שכר המינימום הענפי.

 

[user32]

יש זכות השבתה בגרמניה

קרא כאן:
https://www.etui.org/ReformsWatch/Germany/Strikes-in-Germany-background-summary

גם בארץ אי אפשר לשבות סתם כך. יש הכרזת סכסוך עבודה, יש בית דין לעבודה ולא כל אחד עושה מה שבא לו.

הנושא רחב מדי ואין לי מספיק זמן כרגע לדיון ארוך.

 

[ai21]

בוא נבחן את עוצמת יכולת ההשבתה

במקרה המינימום התרחש באותה שנה: 2014
ב2014 - בגרמניה ההשבתות גרמו לאובדן של 400 אלף ימי עבודה.
ב2014 - בישראל ההשבתות גרמו לאובדן של 200 אלף ימי עבודה.
ב2015 נשבר שיא בגרמניה - שנת-השבתה שגרמה אובדן של 2 מליון ימי עבודה.
בשנות ההשבתה הגדולות שלפני עשור, היו למשק הישראלי אובדן של מעל 2 מליון ימי עבודה - כל שנה, עם שיא של 2.7 מליון.

סך הכל - בערך אותה כמות השבתות,
אלא שבגרמניה יש פי 13 יותר עובדים - ולכן הנזק למשק קטן בסדרי גודל.
גרמניה נחשבת לאחת המדינות בהן יש הכי פחות השבתות באירופה,
וישראל - חוליגנית ברמה עולמית.


המשמעות היא - שבארץ כן שובתים סתם כך - במקרים רבים יותר מגרמניה הענקית,
שבה תפקיד הוועדים נתפס לא כיכולת השבתה פראית מתי שמתחשק.
ונכון - בארץ כל אחד עושה מה שבא לו:
פתיחת שביתה ללא הכרזה, שביתה פוליטית במטרה לכפות מדיניות על ממשלה, התעלמות מהוראת בית הדין ואפילו שיבושים כמו טענה שהולכים לשירותים מעל חצי שעה כל משמרת,
הם מעשים שבשגרה.

כדי לפנות לבית הדין לעבודה - לא צריך תיווך וועדים.

 

[amir_aikido]

וועד עובדים בגרמניה שונה בהתנהלות מוועד עובד בישראל או ארה"ב

שמעתי על זה מספר פודקסטים בעבר.
&nbsp
יש את הסיפור המוכר על החברה הגרמנית שהקימה מפעל בארה"ב ומייד ציפתה מהעובדים למנות וועד, כדי לעבוד עם ההנהלה כמו שהגרמנים רגילים, והאמריקאים פשוט סירבו ונוצרה שם מהומה.
&nbsp
העניין הוא שמסורתית, התפקיד והתפקוד של וועד עובדים בגרמניה מאוד שונה מבישראל או ארה"ב, זו תרבות שונה. שם הוועד מתפקד כסוג של HR, שדואג לשמור על זכויות העובדים תוך קידום האינטרס של החברה, וזאת בשונה מהתרבות הלעומתית שיש פה.
&nbsp
&nbsp
&nbsp

 

[user32]

זה נכון רק בתיקון אחד

מסורתית התפקוד של וועדי עובדים בהיי-טק בישראל מאוד שונה מוועדי עובדים שאולי שמעת עליהם בתקשורת (חח"י, נמלים, רכבת). אמנם יש רק מספר זעום של וועדים כאלה אבל כמו שזה נראה הם בחרו ללכת אחרי המודל האירופאי ולא נמל אשדוד.
זה די מובן בהנחה שמדובר סה"כ בעובדים אינטלגנטיים שמבינים שהם לא חיים במנותק מהכלכלה העולמית.

 

[choo]

לגבי וועדים בהייטק בארץ - גם בחלקם היו צרות צרורות

&nbsp
בחברת תדיראן טלקום היה וועד עובדים, עוד מהתקופה ההסתדרותית של החברה. כשהחברה הפכה בהדרגה ממפעל ייצור לחברת R&D של ממש, היא התחילה לקחת עובדי קבלן מכל הבא ליד. חלק ניכר מהעובדים (לפי מה שתארו בפני, החלק המכריע של עובדי הפיתוח) לא היו עובדי החברה, אלא עובדים של חברות גולגלות שונות. זה נעשה על ידי החברה כדי לעקוף את הוועד ומגבלות ההסכמים הקיבוציים. כשחברת אי סי איי טלקום קנתה את תאדירון טלקום בשנת 2000, היא ירשה את הוועד (חלק מהסכם המכירה הבטיח אי פיטורי העובדים המאוגדים למשך מספר שנים), וסבלה ממספר שביתות בשנים הראשונות, בגלל פערי תרבויות, ככל הידוע לי.
&nbsp
סאפ היא ככל הנראה סיפור אחר, כי הוועד מגיע מתרבות שונה לגמרי (ואני מנחש שהוועד הישראלי מסונף לוועד הגרמני בצורה כלשהי - אבל זה רק ניחוש).

 

[user32]

הכוונה שלי היתה לוועדי עובדים של התעשיות החדשות

לדעתי יש היום רק בסאפ, אמדוקס, נס ואולי עוד חברה שאני לא זוכר.

מה שתיארת כמו גם תעשיה אווירית (שחיתויות אינסוף) זה שרידים מהתקופות הישנות.

 

[amir_aikido]

שמח לקרוא שיש וועדים טובים בארץ, ראוי לפרסום והפצה

להבנתי, וועד עובדים מהסוג הנכון, אמור לעזור לעסק לשרוד ולהצליח ולא על חשבון הציבור שמסביב
ולכן, זה ראוי לעידוד

 

[ai21]

אתה מדבר על וועדי עובדים לא-מוכרים ללא מעמד חוקי

ללא מעמד חוקי - אין להם יכולת לגבות כספים, לייצר שביתות או להביע דרישות,
אלא רק להוות גורם מייעץ מקביל לHR
&nbsp
וועד העובדים באמדוקס למשל - הוא וועד לא הסתדרותי,
שבית משפט קבע שאינו וועד יציג
גם וועד ההסתדרות שהוקם אחריו - לא יציג
הסיבה לכך היא שהחוק מחייב שהוועד יציג חתימתם של שליש מהעובדים - והדבר יחייב את כלל העובדים לשייכות לוועד.
מסיבה זו (לפחות חוקית) לשני הוועדים המתחרים אין מעמד חוקי.
&nbsp
וועד העובדים בסאפ לעומת זאת, הוקם ואז פורק ע"י העובדים,
כיוון שההסתדרות מנעה בחירות בו,
כיוון שהמועמד שהיה צפוי לזכות, היה תומך של יחימוביץ'.
&nbsp
בנס יש תיאורטית וועד עובדים - אך מכיוון שמספר העובדים שחתמו על השתייכות אליו נע סביב 30%,
לא ברור אם יש לו מעמד יציג חוקי,
השאלה הזו עולה כל פעם שהוועד מתעמת עם ההנהלה.

 

[user32]

מעניין. לא הכרתי את הפרטים האלה

שמעתי שבאמדוקס היה מאבק של כן הסתדרות לא הסתדרות.
בסאפ ובנס הם מציגים את עצמם כוועד לכל דבר אבל לא יודע איך זה לאור הדברים שכתבת.
מאוד חבל לי שהבריונות והשתלטנות של ההסתדרות מזיקה בסוף לייצוג עובדים. להבנתי ההסתדרות שמסיבות מובנות רוצה לשמור על כוחה, דוחפת את האף שלה לכל מקום ומשתמשת בכל דרך אפשרית. לעומת זאת עובדי ההי-טק שסולדים מההסתדרות וממה שהיא מייצגת (בצדק במידה רבה) מוצאים את עצמם תקועים באמצע.
ברגע שיש שתי התארגנויות: אחד של ההסתדרות ואחד של מתנגד ההסתדרות אין סיכוי שיקום וועד יציג נורמלי.

 

[ai21]

זה לא עניין של הסתדרות - אלא עניין מהותי

למה בכלל צריך וועד עובדים?

אם יש התנהלות לא חוקית של ההנהלה - תביעה לבית דין לעבודה תסדר את הבעיה במהירות.
אם יש התנהלות חוקית אך בעייתית של ההנהלה,
העובדים הטובים והמוכשרים - יברחו.
מנהל סביר ישים לב - שהטובים עוזבים והתפוקה יורדת.
אלא אם - איכות העובדים אינה שיקול (מה שלרוב לא קיים בהיי-טק).


רק אם ההתנהלות חוקית, וגם העובדים מרגישים שבמקום אחר לא ירצו אותם,
הם ירצו להקים וועד, ולתת לו אחוזים מהמשכורת שלהם.
כמה כאלו כבר יהיו במקום עבודה נורמלי?

זכור לי שבעבר התנהלותה של אמדוקס הייתה שערורייתית והוציאה לה שם רע מאוד.
זה מסביר את הקמת הוועד.
אבל מרגע שהעניין נפתר,
למה שעובדים ישלמו אחוזים לוועד?

ונכון - מרגע שמדובר על הכנסת גורם פוליטי כמו ההסתדרות לשבת על העורק של המנהל שלך,
מדובר בנוהג ארכאי שרוב העובדים - יראו כמזיק.

 

[user32]

מדובר במקומות עם יחסים לטווח ארוך

עובדים בנס, אמדוקס וסאפ למשל נשארים הרבה פעמים 15 שנה ומעלה. במהלך השנים נוצרים יחסים א-סימטריים: העובדים מפתחים תלות בעיקר בגלל שצוברים ידע ונסיון ייחודי לחברה שאי אפשר להשתמש בו במקומות אחרים. החברה מבחינתה מעת לעת מעדיפה "לרענן" חלק מהעובדים עם עובדים צעירים וזולים יותר.
זה מצב שאולי פחות נפוץ במקומות אחרים.

זה גם עניין מהותי כמו שכתבת. האם יחסי העובדים עם מקום העבודה מבוססים אך ורק על כוחות השוק באותו רגע או שיש כאן משהו מעבר. הוועדים הגיעו מהתעשיות המסורתיות שם היה מקובל שעובד נשאר גם 30-40 שנה באותו מקום ומעדיף להיות מיוצג מול ההנהלה מאשר "יברחו" כמו שכתבת.
באמדוקס למשל אין לאן לברוח בהרבה מקרים כי עובד שנמצא בשוק הבילינג 20 שנה, יש לו בדיוק מקום אחד שהוא יכול לעבוד בו: אמדוקס. זה לא אומר שהוא עצלן, או עובד גרוע ואם יש לו אפשרות להתאגד, אז למה לא?

 

[ai21]

בכל המקומות שעבדתי בהם היחסים היו לטווח ארוך

אמדוקס באמת ידועה לשימצה בגיוס המוני עובדים לפי פרוייקטים,
ופיטורם עם סיומם.
ומה יצא מזה?
שכל עובד היי-טק יודע שאמדוקס זו חברה לא אמינה שלא כדאי להגיע אליה.
ועם התדמית הזו הם תקועים, גם אם המדיניות השתנתה.
&nbsp
סאפ - זו לא רק חברה אלא טכנולוגיה. יש המון עובדים בתחום שלא עובדים בחברה.
חמותי למשל.
&nbsp
עובד שנמצא בשוק ייחודי 20 שנה - לא חייב למות כשהוא עובד באותו שוק ייחודי.
חמי למשל עבד בחברה אחת מעל 20 שנה - ואז הם סגרו חצי מהפיתוח.
ובגיל 60 הוא חיפש ומצא עבודה אחרת בתחום אחר. עדיין היי-טק.
נכון שזה כלל קיצוץ בשכר - אבל מאז הוא התמקצע והשכר עלה
&nbsp
&nbsp
ביסוס יחסי העבודה על מלחמת עובדים-מעסיקים במקום על כוחות השוק - לא הגיע מכיוון של יעילות או מחשבה עמוקה,
אלא מכיוון אידאולוגי-פוליטי - מלחמת המעמדות המרקסיסטית.
למרות שככל שהזמן עבר האידאלים האלו הפכו אנכרוניסטים (גם במפעלים), הלגיטימציה החוקית שלהם לא השתנתה, וזה גרם לעובדי-מונופולים לאמץ את האידאולוגיה באדיקות.
אבל היי-טק באופן כמעט-גורף ההפך ממונופולים.

 

[user32]

אין קשר לעובדי מונופולים

איגודי העובדים קמו מעובדי מפעלים, מכרות וכו'. לא ממונופולים. אין שום דבר מרקסיסטי בוועד עובדים. התאגדויות עובדים לא התחילו ממונופלים והשביתות הראשונות המתועדות היו ככל הנראה במפעל נעליים בפילדלפיה.

וועדי עובדים הם בדיוק כוחות השוק החופשי. החופש להתאגד כקבוצה. מי שנוגד את כוחות השוק הם בעלי החברות שלעיתים מנסים בכוח ובאיומים שגובלים באלימות למנוע מעובדים להתאגד באופן חופשי. מי שמתנגד לשוק החופשי הם בעלי הון שרוצים להחליש את כוח המיקוח של העובדים ולמנוע מהם את הגישה של השוק החופשי וחופש ההתאגדות.

בדיוק כפי שחרם צרכנים הוא שוק חופשי ולא "סחיטה". החופש להתאגד כקבוצה זה שיא הביטוי לשוק החופשי והחוק בכל העולם המפותח מאזן קצת את יחסי הכוחות הלא שוויוניים.

אני מסכים איתך בדבר אחד: המצב היום ברוב ההי-טק הוא שאין שום צורך בוועד עובדים. כשכל שבוע אני מקבל 4-5 פניות שלא לומר תחנונים לבוא לעבוד בשכר מופלג + מליון הטבות, כנראה שלרוב עובדי הפיתוח (לא כולם) אין צורך בתשלום 30 ש"ח לחודש כדי שאיזה נציג ישיג בשבילם תוספת של 2% לשכר בצבירת וותק.
אבל זה לא תמיד המצב. לא בכל המקומות ולא בכל התקופות. כדאי להכיר בזה.

 

[choo]

חלק מהותי מעובדי ההייטק אינם "כל יכולים", ממגוון סיבות

&nbsp
חלקם חוששים משינויים ומעדיפים להשאר באותו מקום הרבה זמן, גם אם יש להם בעיות שונות עם מקום העבודה, המנהל שלהם וכדומה.
&nbsp
חלקם הגדול לא כוכבים (מה לעשות, בסוף יש התפלגות, ומיעוט של אנשים שהחברה והמנהלים בה יעשו בשבילם כל דבר, וגם מכירים בכך שהחברה תעשה בשבילם כל דבר).
&nbsp
חלקם עובדים במקומות יותר פריפריאליים, שבהם יש הרבה פחות אפשרויות תעסוקה.
&nbsp
חלקם חוששים ממעבר מקום בגלל "המשפחה והילדים".
&nbsp
ואם אתה חווה שרוב המנהלים מתנהגים היטב לכל העובדים שלהם - כנראה שאתה ואני חיים בעולמות אחרים לגמרי.
&nbsp
רק לסבר את האוזן לגבי "מגבלות הכח של העובדים" - תנאי העבודה של "מרחבים פתוחים" שנואים על חלק ניכר מהעובדים - ועדיין אחוז מאוד גבוה מהחברות עובדות ככה. הארכיטקטים שמתכננים את המרחבים הללו דואגים בעיקר שזה "יראה יפה" וגם "יצטלם יפה", והפונקציונאליות נמצאת במקום משני בתיכנון. אם פעם היו קצת הפרדות ויזואליות וקוליות - היום הנורמה היא להוריד את הכל, כי זה "לא אסתטי", ולעזאזל העובדים שזה מפריע להם לעבוד, מסיר להם כל פרטיות שהיתה להם (מה לעשות, גם במקום העבודה עובד זקוק לפרטיות) וכדומה. מעט מאוד אנשים מחליטים להתפטר בגלל דבר כזה, ונאלצים פשוט לחיות עם זה. אם היה וועד עובדים שהיה יכול לייצג את העובדים בהקשר הזה, אפשר היה לפתור את הבעיה החולנית הזו מבלי שעובדים יצטרכו להתפטר, ואחרים להמשיך לסבול בשקט (או ברעש).