שעות נוספות גלובליות ללא מספר שעות

[choo]

אם אדם בהייטק עובד 11 שעות כל יום - רצוי שיחליף מקום עבודה

כסף זה לא תחליף ראוי לזמן חופשי, לטעמי. כמובן שיש אנשים שחושבים אחרת, וזכותם לטחון שעות ולדרוש על זה כסף. זכותו של המעסיק גם לאמר להם שיפסיקו לטחון שעות כי הוא לא מעוניין בזה (בעקרון, הישראות של שעות נוספות בתוספת תשלום דורשת אישור של המעסיק. בתקופה ששילמו על שעות נוספות, לא יכולת להחליט על דעת עצמך להשאר שעות נוספות - היית צריך לקבל אישור מנהל לזה. בלי אישור כזה - לא היית מקבל תשלום שעות נוספות - וזה בהתאם לדרישות החוק).

 

[AnarchistPhilosopher]

באקדמיה יש אנשים שעובדים 12 שעות כל יום.

נשמע כיף...
&nbsp

 

[user32]

אגיב לך בתור מעסיק - כל מה שכתבו לך כאן נכון

הסעיף הזה נועד לעקוף את המצב החוקי הבעייתי בישראל שלא מאפשר עבודה בשכר גלובלי. זה אולי מובן כשמדובר ב80% מהעובדים במשק אבל יוצר עיוות בתעשיית ההי-טק שם מקובל הסטורית לעבוד בשכר גלובלי והמשכורות גבוהות מאוד ביחס לממוצע במשק.
בנוסף, אופי העבודה בתעשיה הוא לא שעתי. אתה יכול לבלות שעה ביום בפייסבוק, בפינת קפה, בשולחן פינג-פונג, לצאת באמצע היום לסידורים, לאכול בחוץ, לקשקש על הבחירות וכו'. אין כמעט תעשיה במשק שמאפשרת דבר כזה. אם פועל במשמרת, מורה, אחות, עובד בנק, אפילו רו"ח במשרד גדול יעזוב באמצע היום או יגלוש בטלפון הוא צפוי לשיחת נזיפה, אבל זה משהו שכל עובד היי-טק עושה חופשי. לכן למושג "שעות עבודה" בהיי-טק יש הרבה פחות משמעות.

העיוות הוא שהחוק לא מאפשר תשלום גלובלי. על מנת לפתור זאת יש שתי דרכים:
הגדרת המשרה כמשרת אמון. כמו שכתבו לך, בתי המשפט לא בהכרח מכירים בזה וזה נתון לשיקול דעתם. בצדק מסויים כי זו אכן רוח החוק.
השיטה השניה זה לשים את הסעיף של השעות הנוספות בחוזה. אכן, גם זה תחום אפור. עובד יכול לטעון שהשעות משולמות ממילא ושמעשית זה לא באמת תשלום על שעות נוספות. העו"ד שלי אומר שזה לא פתרון מושלם אבל זה הכי קרוב שיש וזה מה שכולם עושים.
בכמה חברות גדולות והסתדרותיות ממש עושים התחשבנות פעם ברבעון ואם יש שעות מעל מספר מסויים שנקבע בחוזה הן משולמות לעובד.

אני בחוזים שלי מגדיר גם משרת אמון וגם סעיף שעות נוספות. ברגע האמת בבית המשפט מקווה שאחד מהשניים יתפוס. בגדול, מסתמכים על זה שעובדים לא נוהגים להגיש תביעות מהסוג הזה.

בנימה אישית: אין שום סיבה שעובד היום יעשה שעות נוספות מלבד מקרים נדירים פה ושם. אני לא מבקש זאת מהעובדים שלי והמעסיקים שלי לא מבקשים ממני (אני לעיתים מועסק במקביל בסטארטאפים כשכיר בעיקר כדי להנות מהטבות המיסוי על אופציות).
ראיתי כאלה שנשארים שעות ארוכות, לא יודע מה מניע אותם אבל לי זה נראה שהם נהנים לעמוד בבוקר עם עיניים אדומות וכוס קפה ולספר איך הם עבדו אתמול עד 12:00 בלילה.

 

[jellymean]

דוקא נראה שהמגמה היא יותר לכיוון של...

שליטה ובקרה.... יש מגמה להושיב את העובדים בסידורי ישיבה יותר צפופים, במרחבים פתוחים כשהמטרה המוצהרת היא לעודד עבודת צוות ובפועל המוטיבציה היא הגברת הפיקוח והפחתת הפרטיות.
בגלל שלחברות בינוניות, לעיתים אין חדר אוכל, אז מקובל שיוצאים לאכול צהריים במסעדות. אבל מי שיראה משחק סנוקר או מסתובב יותר מדי, ימצא את עצמו די מהר במצב לא נעים. מי שלא משלים את מכסת השעות ++, גם יגלה במקומות רבים שהמשוב לכך לא יאחר להגיע.

 

[user32]

יש ויש

 

[luis13]

דווקא בחברות שבהם יוצאים לאכול צהריים מתבזבזות הרבה שעות

לא לחינם החברות הרציניות באמת כמו פייסבוק וגוגל מחזיקות חדרי אוכל.
זה נדלן ממש יקר ואופרציה יקרה אבל זה משתלם כי העובדים אוכלים בקושי חצי שעה - 40 דקות ומיד חוזרים לעבודה.
&nbsp
מעבר לזמן של האוכל עצמו בחוץ, יש גם הרבה זמן שמתבזבז באספת עובדים על ההחלטה לאן ללכת לאכול

 

[choo]

תיקון להגדרה "היסטורית" - שכר גלובלי התחיל רק בסוף שנות ה-80

&nbsp
בחברות הייטק בארץ שילמו משכורת בסיס ושילמו על שעות נוספות, בדיוק כמו בכל התעשייה בארץ - כולל חוקי ה-125%, 150% ו-200% בסופ"ש וחגים. היו אפילו חברות ששילמו שעות נוספות על בסיס יומי (כפי שקבע החוק - שעות נוספות נספרות על בסיס יומי, ולא על בסיס חודשי. מעט מאוד אנשים מודעים לזה). למעשה, השעות הנוספות על בסיס חופשי היו חלק ממה שהתחיל להיכנס בתור "גמישות שעות" בתעשייה בארץ (למען הסדר הטוב - בחברות הגדולות היית אמור להגיע לעבודה בשבע וחצי בבוקר +- רבע שעה, ולצאת הביתה ברבע לחמש בערב. היו גם הסעות למקומות העבודה באוטובוסים - ורק אינטל ניהלו הסעות במוניות, ושעת התחלת העבודה שם היתה 8 בבוקר. במקומות היותר הסתדרותיים, ההסעה היתה מגיעה למשרד בשש וחצי או שבע בבוקר, וההסעה בחזרה הביתה היתה יכול לצאת מהמשרד בשעה שלוש).
&nbsp
אי שם לקראת סוף שנות ה-80 התחיל תהליך של מעבר למשכורות גלובליות, ומשכורות גלובליות הפכו להיות הנורמה רק מתישהו בשנות ה-90. בשלב מאוחר יותר התחילו להנהיג גם גמישות שעות (בתחילת ואמצע שנות השמונים, להגיע למשרד אחרי שמונה בבוקר על בסיס קבוע היה לא נורמטיבי).
&nbsp
כשמקום העבודה שאמא שלי עבדה בו עבר למשכורות גלובליות (חברת הייטק גדולה מחיפה), פתאום עובדים שנהגו להשאר במשרד עד מאוחר, התחילו ללכת הביתה מוקדם יותר, כי כבר לא היתה סיבה "לדפוק שעות".
&nbsp
ולגבי "טחינת שעות" יש הרבה מקומות עבודה שמעודדים את זה ולוחצים על זה, גם כיום. בכמה אחוז מהמעסיקים מדובר? אני לא יודע, אבל זה לא אחוז אחד או שניים מהמעסיקים.

 

[user32]

היסטורית = משחר ההסטוריה של התעשייה המכונה "הי-טק"

בשנות ה80 טרם המציאו את המושג הזה "הייטק". היו חברות טכנולוגיה אך הן לא נקראו הייטק ואופן העבודה והתעשיה בכלל היה דומה לתעשיות המסורתיות. בחלק מהחברות הללו זה עדיין כך (בנקים, תעשיה אווירית למשל) וכשאבא שלי עבד במוטורולה, בסייטקס ובעוד מקומות כך זה היה.
אני מסכים שיש מקומות שלוחצים על השעות. לדעתי אפשר להלחם בהם גם ברמה האישית אבל זה מאוד תלוי במעמד העובד בחברה. הטרנד המוביל היום הוא איזון בין חיים אישיים לעבודה ושימוש באיזון הזה כדי למשוך עובדים.