שכר מפתח תוכנה במשרד ממשלתי

[Rick and Morty]

שכר מפתח תוכנה במשרד ממשלתי

אני מתמיין למספר משרות במשרדים ממשלתיים דרך חברות חיצוניות (מטריקס וכו'), ורציתי לדעת מה השכר המוערך של עובדי חברה במשרדים ממשלתיים בדרגה א (0-2 שנות ניסיון), דרגה ב (2-4 שנות ניסיון) ודרגה ג (4+ שנות נסיון). אני רוצה לדעת כמה אני יכול לדרוש מהחברה שדרכה אני אתקבל, ואין מידע כמעט על השכר חוץ מהסכמי שכר של החשכ"ל שלא ברורים בכלל.

 

[vinney]

אם אתה תעבוד דרך חברת קבלן, מה איכפת לך מחשכ"ל?

תדרוש לפי השווי שלך בשוק, כמה אתה יכול לקבל במקומות אחרים.

 

[user32]

הרבה משרות קבלן כפופות להוראות חשכ"ל

הם לא טפשים שם בממשלה. כשיש משרת חוץ הם הרבה פעמים מצמידים את התנאים בהתאמה לחשכ"ל. יש בזה יתרון כפול: גם מונע בזבוז כספי ציבור וגם הרבה פעמים מכתיב מראש לקבלן תנאים מסויימים שהוא מחוייב לעובדים שהוא מגיש למכרז.
זה שיש למועמד מושג על התעריפים מראש מאוד יכול לעזור לו במו"מ.
לפותח השרשור: אכן הוראות החשכ"ל סבוכות מדי וגם אי אפשר לדעת באיזו קטגוריה המשרה נמצאת, יש כל מיני החרגות, תוספות ופרמטרים שאין לך דרך לדעת אותם מראש. עדיף שתנקוב בדרישות תואמות לממוצע טבלאות שכר ותקווה לטוב.
בהצלחה

 

[Rick and Morty]

כמו שאמרת, השכר כפוף לחשכל

לפי ותק (כמו שרשמתי דרגות א,ב וג). נשמע שהעיקר זה לדעת כמה החברות מקבלות עליך וכמה אתה יכול לדרוש מבחינת שכר. דווקא כן אומרים באיזה דרגה המשרה שאתה מתמודד עליה, ולכן אני מחפש בנרות מידע על כמה החברות מקבלות מהמדינה על המכרז..

 

[user32]

אם ככה אז זה לא רלוונטי לך

במכרזים האלה הכל נקבע מראש: שכר לעובד, תשלום לחברה הקבלנית והרווח הנגזר. אין לך יכולת להשפיע או להתמקח על זה, המכרז מגדיר מראש כמה החברה תרוויח. זה נקרא "קוסט פלוס" כלומר, עלות העובד + אחוז מסויים שזה הרווח של החברה ואגב הוא לרוב לא גבוה (הרווח).
מה שרלוונטי לך זה להבין מה טווח שכר החשכ"ל בדרגה שאתה מיועד אליך ולכוון למקסימום. מעבר לזה אין לך מה לעשות.

 

[ai21]

לרוב מכרזים כאלו תפורים ראש, כדי להתאים לדרישות קבלן מסויים

נכנסים אליו כללים איזוטריים, שיפסלו את שאר המתחרים,
ולא יכניסו כלל שיפסול אוטומטית את כולם (כולל הקבלן שאליו המכרז נתפר) אלא אם נפלה טעות.
אם בטעות כולם נפסלים - יכתבו את המכרז מחדש, כ"מכרז תפור" באופן הדוק יותר.


מצד החברה הקבלנית - יש מקום למשחק.
החברה תנסה לגייס בוגרים חסרי נסיון (פרוייקט מוצלח בJAVA תואר למשל למשרת מפתח JAVA), או מנוסים שמוכנים לעבוד בזול,
אבל תגבה עליהם - לפי התעריפים המקובלים לעובדים מנוסים.
על הפער הם ינסו לגשר - בעזרת ראשי צוותים סבירים, תשתיות טובות שפותחו לאורך זמן,
וכמובן - חוסר יכולת של המשרד הממשלתי - להבין את איכות המוצר.

 

[user32]

זה ממש לא נכון

לא יודע מאיפה אתה קובע את זה. המכרזים עוברים מליון ידיים ופיקוח של אינספור פקידים, חלקם הגדול יועצים משפטיים ועו"ד. הסיכוי של גוף ממשלתי לתפור מכרז ולעבור את כל היועצים משפטיים + אנשי האוצר הוא אפסי.
המקומות שבהם יש מכרזים תפורים זה המקומות שבהם אין מכרז כלל. למשל משטרת ישראל ביקשה להחריג את החברה של בני גנץ ופתרה אותה ממכרז של מליונים. מירי רגב שכרה חברץ יחצנות ותחת איזה סעיף החריגה אותה מהחובה במכרז.
הוראות החשכ"ל הם קבועות וקשיחות וקשה "לתפור" אותם לטובת קבלן כזה או אחר. גם אופן הגשת הצעות למכרז, הוועדה שמכריזה על הזוכה וכו' מקשה על רמאויות. כמובן שיש יוצאי דופן וגם אפשר לנסות להתאים את התנאים לקטגוריה שתתאים לקבלן מסויים אבל מאוד קשה לתפור מכרז שלם בדברים האלה. כל זאת מנסיון אישי.

 

[ai21]

ממה שיצא לי להכיר בעיריות חיפה, חדרה, תל-אביב,

נמל-חיפה,
ובעיקר - לפי מה שמכר שלי שעובד במבקר המדינה טוען.

כך עובד הפטנט:
תופרים את הפרטים הרצויים במכרז,
מחשקים אותו בפרטים איזוטריים (המועמד לתפירת-משרה בעל תואר שני? תואר שני הופך לדרישת מינימום!!! קבלן בניה לעבודה-קטנה בחיפה? חייבים קבלן בעל פריסה ארצית!!!), שיסלקו כמעט את כל המתחרים מהמכרז,
ואז מגישים את המכרז התפור לאישור הפקידים.
כמעט תמיד הכל עובר כרצוי,
כי תפקיד הפקידים הוא לפסול את החריגות מהחשכ"ל - לא לזהות את החישוקים האיזוטריים.
(וממילא - אם התנאים טובים מדי יהיו הרבה מתמודדים ויבחרו את הזול מבינהם)
לפעמים זה נכשל ומישהו אחר מתמודד וזוכה,
לפעמים פקיד פוסל פרט מהותי - כולם פורשים, ואז תופרים את המכרז באופן הדוק יותר (והפקידים מקפידים פחות כדי שהמכרז לא יכשל שוב).


להחריג משרה או חוזה מחובת מכרז - דווקא מושך אליו תשומת לב (שים לב שמבקר המדינה התייחס להחרגות),
על חוזה תפור-היטב - לא תקרא בחדשות.

 

[user32]

אז ככה

התופעה קיימת אבל לא יודע עד כמה. יכול להגיד לך שאני וקולגות ניגשנו למכרזים וזכינו באופן הגון.
יש תפירה שהיא חצי לגיטימית וגם את זה יצא לי לראות. הולך משרד ממשלתי, מדבר עם קבלן שהוא ממש רוצה. לא בגלל קשרים אישיים או שום דבר, פשוט כי הוא האדם/חברה המתאים. אבל לפני הסגירה הוא נזכר שיש חובת מכרז. אז הוא באמת תופר מכרז עד כמה שאפשר וניגשים עוד חברות.
מבחינת הממשלה הכל טוב:
אם יימצא מישהו יותר מתאים אז סבבה, נעבוד איתו. אם לא, אז הקבלן המיועד יזכה כצפוי וזה גם טוב.
בחברת היי-טק רגילה פשוט מרימים טלפון לקבלן הרצוי וסוגרים איתו מחיר. בממשלה זה אסור. במכרז חשכ"ל בלתי אפשרי להגדיר פרמטר כמו "הוא תותח חבל על הזמן ואותו אני רוצה". אז נאלצים להגדיר תארים, הסמכות, שנות נסיון ושאר מדדים אובייקטיביים. זה אכן מייצר עיוותים אבל בלי זה היינו הופכים לסוג של רוסיה וזה כנראה עוד יותר גרוע.

אז תפירה היא בעייתית כשמדובר במקורבים או חלילה בשוחד. אבל כשזה מסיבות מקצועיות, אפשר להתווכח האם זה ראוי או לא.

 

[ai21]

דיברתי על תופעה נפוצה - לא שכל המכרזים ככה

תוצאה של מכרז יכולה להיות שקיבלת קבלן זול שהוא תת-רמה ויתחיל מסחרה אחרי הזכייה, אבל טכנית - ענה על תנאי המכרז,
תאר לך למשל קבלן שזוכה במכרז על האירוויזיון ואז מתחיל לסחוט תוספות-תקציב בלת"מיות גדולות, כשהאיום הוא להגיע לאירוויזיון כמעט בלי כלום (ואין זמן להחליף קבלן עם מכרז חדש, בטח לא כשהקבלן יגרור אותך למשפטים).
ולכן מלכתחילה מקומות ממשלתיים/עירוניים רצו שליטה שהמכרזים גוזלים מהם,
אז ככה - זה עובד.
&nbsp
&nbsp
הבעיה כפי שאני רואה אותה - היא שבפועל נותנים לקבלן לנסח את המכרז שלו.
לא רוצים שמישהו אחר יזכה - ולכן מוסיפים סעיפים מגוחכים במקום להמיר את ה"איכות" של הקבלן לעמידה במבחן, או לחלופין - להמיר אותה בהגדרות כישלון וסנקציות.
התוצאה היא שמשתינים מהמקפצה - אבל לפי החוקים.

 

[user32]

כן, יש הרבה בעיות בשיטת המכרזים

על כל פנים, במכרזי IT להעסקה של עובד מסויים בדרך כלל יש פחות הטיות כי המכרז יותר פשוט. מבקשים להעסיק עובד יחסית זוטר, יש תנאים בסיסיים, 'קשה לתפור מכרז למתכנת ספציפי.
יש גם איזה סטנדרט מסויים לדירוגים שכולל דברים כמו תואר, שנות נסיון ואם פתאום יהיה משהו תפור זה ייראה חשוד. בכלל, הסכומים לא מספיק גדולים כדי להצדיק תפירת מכרז מיוחד וגם המתחרות עלולות לעורר בעיות במקרה כזה. אז במכרזים מהסוג הזה לדעתי נדיר יותר למצוא רמאויות.

 

[ai21]

אם הם לא טיפשים שם בממשלה - הם אמורים לדעת שלא ניתן להעסיק

עובד - בחצי מהשכר המקובל במשק,
אלא אם מעסיקים עובדים חסרי תועלת שאף אחד אחר לא מוכן להעסיק.
ושלא יצליחו להביא פרוייקט לכלל סיום,
וזו בדיוק הסיבה - שמביאים קבלן ולא מגייסים עובדים לעבודה לפי כללי החשכ"ל.
&nbsp
כך שתעריפי החשכ"ל לפקידי מנהלה - לא רלוונטים.
תעריפי חברות ההשמה (הממוצע לפי התפקיד והנסיון שלך) הם היחידים שרלוונטים.
&nbsp
&nbsp

 

[user32]

לא נראה לי שאתה מבין את העניין

הם אכן לא טפשים ולכן קבעו תקנות שנוגעות לתעריפים של בתי תוכנה. אם ממש מעניין אותך תוכל למשל לעיין כאן:
https://www.google.com/url?sa=t&rct...1001201.docx&usg=AOvVaw1nkh000A5UENlk_whBeXNR

לאחר שתקרא את 78 העמודים, תמצא תעריפון בערך בעמ' 48 עם מחירים הגיוניים כמו 350 ש"ח לשעה ל"אחראי תחום אפליקציות" שזה עלות שכר חודשית של 65,000 שמגלם משכורת ברוטו של 40,000 + רווח יפה לחברת הקבלן.

 

[אוהב להתווכח]

כמה זה בעיניך רווח יפה לקבלן?

הרי הקבלן סופג גם תקופות אין עבודה ועלויות הגיוס והגשת המכר עליו וכדומה.
כמה היית אתה רוצה ללהרוויח על עובד כזה?
יש הבדלים בין עובד שלך שאתה נותן אותו לםרוייקטים לבין עובד שאתה שם בפרויקט לשנה ושוכח ממנו ואם הפרויקט נסגר זה טבעי שהוא יפוטר. סתם אשמח לשמוע את דעתך.

 

[user32]

בדיוק כמו שכתבת

ההבדלים בתנאים מאוד גדולים בין מכרזים שונים.
לכמה זמן הפרוייקט מחוייב? מהם אפשרויות היציאה? מה הסיכונים? יש מקומות שהלקוח בעצמו מוצא ומגייס את העובד ויש פעמים שהקבלן מציע מועמדים ואז יש עלויות גיוס. יש יותר מדי פרמטרים.

בגדול, אני אומר שבפרוייקטי קוסט פלוס שבאופן כללי הסיכון לקבלן מאוד קטן, הרווח נע בין 5-15%. גם על זה אפשר לשאול אם זה מהברוטו או מהעלות שכר, יש מקומות שיעמיסו "הוצאות הנהלה וכלליות" בעלות העסקה, ועוד ועוד. אבל מה שאני אומר זה שלא תראה 50% רווח או משהו דומה.
בפרוייקטים אחרים לעומת זאת כשהקבלן מבצע את הפרוייקט בעצמו ולוקח את הסיכונים הרווח יכול להגיע גם לעשרות אחוזים אבל אפשר גם להגיע להפסד. אלה החיים.