ההגדרה שלך להצלחה היא מאוד מצומצמת
 
הצלחה היא עניין יחסי. אותו חבר הצליח יותר, מבחינה עסקית, מאחוז גבוה מחברות הסטארטאפ בארץ (מבין כלל מקימי חברות סטארטאפ, כולל ב-bootstrap) רק כ-4% מצליחים לסיים את העניין בצורה רווחית.
 
לגבי העניין עם המזל? כן, היה לו הרבה מזל. הוא עשה את כל מה שצריך כדי להגיע למזל הזה, אבל בסופו של דבר, הוא היה זקוק גם למזל. אגב, גם התוכנה שפיתח ומכר החבר השני נשמעה כמו משהו עם פוטנציאל להרויח כסף ועם צורך ממשי - אבל שם זה לא הצליח.
 
מה ההבדל בין שני האנשים? חבר אחד ישב בבית ועבד על התוכנה מעל שנה לפני שעשה איתה משהו. השני הקים בית תוכנה ומחר שירותי ייעוץ תוכנה, ותוך כדי זה התחיל להניע את הכיוון של המוצר (זו לא סיבה לכשלון - אני מכיר אנשים שהקימו חברת תוכנה שמוכרת שירותים פיתו תוכנה, והגיעו לחברה של מאה עובדים ללא משקיעים חיצוניים. אם אתה לקוח של קופת חולים מכבי, למשל,, גם אתה מכיר חלק מהתוכנה שהם כתבו. e-wave). החבר שהצליח לקח שותף עסקי שהכיר מבית הספר. החבר השני לקח שותף עסקי ממקור אחר (לא זוכר אם כלל לא הכירו, או סיבה אחרת). החבר הראשון הבין שהוא לא יכול לחמוק מהחלק המכירתי והשיווקי למרות שהוא "לא מבין בזה" ו"לא טוב בזה" - כפי שהוא אמר לי כמה פעמים במהלך הדרך. החבר השני השאיר את כל העניין השיווקי והמכירתי לשותף העסקי. החבר הראשון בחר פרוייקט שנמצא בתחום (דומיין) ההתמחות המקצועית שלו. החבר השני בחר בתחום שהוא לא עסק בו לפני כן. החבר הראשון הלך על משהו בענן, שעובר דרך שוק אפליקציות. החבר השני הלך על תוכנה שצריך למכור בצורה פעילה (למרות שהוא הלך לשוק מאוד מוגדר, שבו ברגע שתוכנה הופכת ל"מקובלת", כולם משתמשים באותה תוכנה).
 
ברור שהמקרים שונים מאוד מבחינת ההתנהלות של האנשים ומבחינת הנסיבות שבהן הם פעלו.
 
לגבי גודל היציאה - לא מדובר במצב של "לצאת לפנסיה". אבל כן מדובר בהקמה של חברה שמעסיקה כיום כמה עשרות עובדים בארץ, שמרוויחה את לחמה ביושר, ולא עוסקת ב"עסקי אויר".
 
ותוך כדי זה, אני נזכר בחברה הראשונה שעבדתי בה, שהוקמה על ידי אנשים שלא מבינים כלום בעסקים, ופשוט הלכו על תחום צעיר וחדש שנקרא "אינטרנט מסחרי" (אנחנו מדברים על תחילת שנות ה-90). איש טכנולוגיה טהור ושותפה אמביציוזית, שפעלו ללא משקיעים חיצוניים במשך חמש עשרה שנה (כשהם ניסו לגייס - המשקיעים הפוטנציאליים התעקשו לקבל שליטה בחברה - והם הקימו את החברה כדי שיהיו הבוסים של עצמם), ואז באו והציעו להם כמה מיליונים (מעל 10 מיליון שקלים) כדי לקנות מהם את העסק (ואת הלקוחות - זה היה הטריגר). אחד מהם יצא לפנסיה בעקבות זה (לפחות למיטב ידיעתי, למרות שהוא אמר לי שהוא מתכוון לחפש את "הדבר הבא").
 
קבוצת אנשים אחרת, אנשים שעבדו ביחד בסטארטאפ שנמכר מספר שנים קודם לכן (אף אחד מהם לא היה מצוות היזמים באותה חברה, אבל אחד היה ארכיטקט תוכנה ראשי, אחד היה מנהל קבוצה, ואחרים היו אנשים טכניים חזקים - לא היו ביניהם אנשי עסקים, והאיש שטיפל בהתקנות ובתמיכה טכנית עבד עד אז בתור איש QA ומנהל קבוצת QA), החליטו להקים חברה בסגנון bootstrap, ומבלי לגייס עובדים שכירים חיצוניים. כעבור קרוב לשנתיים היה להם מוצר והתקנות, הם גייסו גיוס ראשון (20 מיליון דולר, או משהו כזה) מקרנות ותוך חודשים ספורים רכשו את החברה שלהם ב-200 מיליון דולר. כל אחד מהם סיים עם סכומים בסדר גודל של 10 מיליון דולר.
 
אז בניגוד לך, אותי החיים לימדו שאנשים מצליחים עשויים להגיע מכל מקום. ובניגוד לך, אני מגדיר הצלחה בצורה צנועה יותר. ובסופו של דבר - יש בזה גם הרבה מאוד מזל.
