בוקר טוב!
נתחיל מזה ש-"אנחנו" אכן פורום - לא פסיכולוג, ולא חבר!
מה שאומר, שאנחנו לא מחויבים להקשיב לך בשקט ולתפוח לך על הכתף, ולומר שהכל יהיה טוב.
 
זכותנו להגיב ולהביא דעה על כל מה שנכתב כאן בפורום - לכן זה נקרא פורום.
 
אם להשתלח בי עושה לך טוב, לבריאות.
אבל אני לא מנהל, משום סוג (גם ר"צ), ואני לא מחפש עבודה.
 
התייחסתי עניינית למצב שתיארת בהודעתך, והגבתי מתוך מחשבה איך אני הייתי נוהג במצב כזה.
 
אספר לך סיפור אישי קטן:
אחרי שסיימתי צבא, חיפשתי עבודה זמנית לקיץ, לפני שיתחילו הלימודים.
 
סידרו לי ראיון (פרינטלי, דורש הגעה) במקום מסוים, שאין כל קשר בינו לבין הייטק, וסתם חיפש עובד לעבודת כפיים.
הגעתי לראיון, ביליתי אצלם חצי שעה, ואחרי זה המתנתי שבועיים רק כדי שבסוף יועילו בטובם להודיע לי שהם החליטו להשאיר את העובד שכבר היה להם.
 
היות והייתי צעיר ולא היה לי מושג בחיפוש עבודה, לא ממש ניסיתי להתקבל למקומות אחרים בזמן הזה.
 
הייתי מעדיף אם היו חוסכים לי את הזמן הזה, מדברים איתי מראש בטלפון וגם מודיעים שכדאי לא להמתין להם.
 
זה המצב בו נתקלת, ולכן קשה לי להבין על מה את מתלוננת?
במיוחד אם יש לך הזמנות ל-2-3 ראיונות ביום.
 
לגבי לנתק: לא אמרתי לטרוק להם את הטלפון בפרצוף.
אבל אם את רואה ששיחה לא מתקדמת לשום מקום רציני, למה לא לחסוך זמן ועצבים לשני הצדדים ולומר משהו בסגנון: "מצטערת, אם הסיכוי נמוך יש לי הצעות אחרות ואין לי זמן להמשיך בראיון".
 
וכמו שכתבת לי - תיפרדו כידידים.
 
ובכנות - אם הייתי מנהל, לא הייתי רוצה עובדת כמוך שאינה מתאימה למצב בתעשייה.
אם את חושבת שהשוק משוגע, וזה ממש מפריע לך - אולי כדאי לחפש תחום עיסוק אחר, כי אני מניסיוני יודע שקשה מאוד לעבוד ולספק תפוקה כשעצבניים.