אל תלמדו במכללה זה יהרוס לכם את הקריירה

a c t i v e X

New member
המשפט הכי חשוב הוא בסוף...

"אפשר להיות בינוני בלימודים, אבל עם חברים טובים וקשרים איכותיים, וכך מקבלים דריסת רגל ראשונה בתעשייה"
 

S h a r k 1 8

New member
זה ממש אבל ממש לא שחור או לבן

מי שמסיים באוניברסיטה עם ממוצע של 75 עדיף היה לו בדיעבד ללמוד בבינתחומי/האקדמית/המכללה למנהל. הוא כנראה היה מסיים עם 90, מקבל יותר ידע פרקטי במהלך התואר, מקבל תחושת ביטחון שהוא שווה משהו וכנראה גם מצליח לשלב עבודה בתעשיה.
&nbsp
ברור שהאוכלוסייה באוניברסיטאות יותר איכותית. השאלה היא בהינתן סטודנט כלשהו שלמד באוניברסיטה, איך התעשיה הייתה מתייחסת אליו אם הוא היה הולך ללמוד במכללה (ומוציא ציונים גבוהים יותר)? פה, לדעתי, הפערים הם פחות משמעותיים.
&nbsp
 

S h a r k 1 8

New member
גם מי שסיים עם 80-81 באוניברסיטה

יש מצב (תלוי במכלול הנסיבות) שהיה עדיף לו ללמוד במכללה.
&nbsp
 

choo

Active member
אגדת ה"ידע הפרקטי" במכללות - לא קשורה למציאות

&nbsp
אין שום דבר יותר פרקטי מבחינת הידע שבוגרי מכללות בכלל (והמכללות הללו בפרט) מקבלים, ביחס לאוניברסיטאות. זו אגדה שנועדה למשוך סטודנטים למוסדות הללו, ותו' לא.
 

S h a r k 1 8

New member
בוא נראה...

הנה, למשל, התוכנית של הבינתחומי הרצליה:
https://www.idc.ac.il/he/schools/cs/undergraduate/Pages/main.aspx
&nbsp
&nbsp
שנה א' - כמו באוניברסיטה
שנה ב'
---------
תכנות מתקדם: יש שם ספריות תקשורת ב Java (כבר, ספיות צד שלישי) ו- Javascript בקורס חובה!!
למידה חישובית ממידע: אמנם הוא גם תיאורטי, אבל זה נושא חם בשוק, אבל איפה זה קיים כקורס חובה באוניברסיטאות?
יש שם כמה קורסים בכלכלה/ניהול וכו' - נותן ערך כהבנת הארגון.
שנה ג'
-------
רשתות תקשורת מחשבים: קורס חובה. לא באוניברסיטה
מיומנויות תקשורת באנגלית - פרזנטציה: קורס חובה. בחיים לא יהיה באוניברסיטה
&nbsp
קורסי בחירה
---------------
פה בכלל הקורסים בנושאים חמים מאד.
&nbsp
הנה, למשל, התוכנית של אוניברסיטת תל אביב: https://exact-sciences.tau.ac.il/si...ence/yedion/2016-17/computer_single_major.pdf
&nbsp
קורסי החובה משמעותית יותר תיאורטיים מאשר בבינתחומי. קורסי בחירה: חובה לבחור שני קורסים מתמטיים.
רשימת קורסי הבחירה המדמ"חיים (נקודת האור) נמצאת כאן:
https://exact-sciences.tau.ac.il/si...t_Science/yedion/2016-17/computer_courses.pdf
&nbsp
יש פה קורסים שנוטים לכיוון התיאורטי (רובם לדעתי) ומקצתם נוטים לכיוון המעשי יותר. מתוכם רשימת קורסי הבחירה המדמ"חיים צריך לבחור 6 קורסים (21 נק"ז). יש פה שיקולים של מערכת שעות, התנגשויות של מבחנים, קורסים עמוסים יותר/עמוסים פחות. נניח שהסטודנט הממוצע יבחר 4 קורסים עם אופי מעשי. עדיין, הוא יוצא עם פחות ידע פרקטי מבוגר הבינתחומי.
&nbsp
חשוב לציין שגם קורסים שלכאורה "נשמעים" פרקטיים תלויים במי שמעביר אותם. כבר יצא לי ללמוד קורסים שלכאורה נשמעו פרקטיים שמי שלימד לקח אותם לגמרי לכיוון התיאורטי. במוסד כמו הבינתחומי זה פחות יקרה מאשר באוניברסיטת מחקר.
&nbsp
&nbsp
 
אני מסכים עם צ'ו ואתן לך דוגמה מ-ML

בעברית ML הוא קורס חובה. ההבדל הוא אחד. בעברית אתה יודע קצת ML אחרי הקורס ובבינתחומי לא.
מידיעה ברורה אני יודע שהקורס שם ב-ML לתואר שני הוא ברמה מאוד ירודה.
הרבה פחות מהרמה של קורס שעשיתי בעבודה בשלושה ימים.
הקורס של העברית מלמד אותך את הנושאים הבסיסיים בעומק די רציני.
 

S h a r k 1 8

New member
אתה לוקח דוגמא מקורס שהוא במהותו אקדמי

תסתכל על קורסים כמו Design Patterns או מחשוב בענן או אפליקציות לארגונים...
&nbsp
 
אני מסתכל על הגישה

שאומרים (מרמזים) למרצה תוריד את הרמה של המבחן למשהו שכולם יעברו.
זה חא משנה מה תלמד, אם תלמד בצורה לא רצינית לא תדע כלום.
זה לא שאין מה לשפר בלימודי התואר באוניברסיטאות אבל ללמוד מלמעלה דזיין פטרנס לא עוזר כלום וגם מאוד קל להשלים את זה וזה מה שקורה לרוב במכללות. אולי מלמדים יותר נושאים טכניים אבל ברמה מאוד נמוכה שלא מביאה אימפקט משמעותי. לעומת זאת להשלים ידע מתימטי או אלגוריתמי או במערכות הפעלה או בניהול זיכרון ברמה מעמיקה הרבה יותר קשה.
מה שיוצא שבוגר אונ' יוצא עם ידע שלבוגר מכללה קשה להגיע אליו. גם אם הוא שימושי פעם בשנה (וזה שימושי יוצר מפעם בשנה) ואז הובגר מכללה מתקשה יותר מבוגר אונ להצליח במשרות רציניות שדורשות משהו מעבר לתכנות ברמה נמוכה.
&nbsp
 

S h a r k 1 8

New member
נו בחייך

ניהול זיכרון ומערכות הפעלה - ממה שלומדים בתואר ראשון זה נקרא בשבילך רקע שימושי לתעשיה?

קורס מערכות הפעלה הוא ברובו שינון והבנה די בסיסית. לא הייתי קורא לזה ידע עמוק ובטח שלא משהו שקשה להשלים.

ולגבי הגישה - שתדע שבמכללות שרוצות ליצור לעצמן שם, ה"גישה" שכולם חייבים לעבור ממש לא קיימת. יש מקומות עם אחוזי נכשלים של מעל ל-50% בשנה א'. דברים שאפילו באוניברסיטה לא קיימים. דרך אגב, גם באוניברסיטה יש איזשהם סטנדרטים לכמה זה לגיטימי להכשיל. יש פה ושם חריגות, אבל אלה תופעות קצה. נדיר מאד-מאד שתראה קורס של 70% נכשלים גם באוניברסיטה.

ככה שהגישה ש"כולם חייבים לעבור" היא ממש לא מאפיינת את כל המכללות.
 
בבינתחומי אין את זה

ונכון שאם מכללה תתנהג בסדר יהיה לה שם טוב.
לרוב אין לה כל כך ברירה כי מי שמגיע אליה לרוב ה פחות מוכשרים ממי שמגיע לאונ'.
 

S h a r k 1 8

New member
גם כאן לא כל האוניברסיטאות באותה רמה

אוניברסיטאות העילית: ת"א, הטכניון והעברית אכן ברמה חד-משמעית מעל השאר.
את אוניברסיטאות דרג ב' ומכללות טובות אפשר להכניס בגדול לאותה רשימה: בן-גוריון, בר אילן, חיפה, הפתוחה, האקדמית ת"א-יפו, הבינתחומי ואולי גם המכללה למנהל.
&nbsp
הנקודה היא שמכיוון שדרישות הקבלה הן מאד גבוהות לתואר במדעי המחשב באוניברסיטאות העילית ייתכנו אנשים טובים מאד וגם מצוינים שלא יצליחו להתקבל אליהן או שיצליחו להתקבל וייזרקו משם (כי הם ייכשלו בקורסי מתמטיקה שאין בינם לבין פיתוח תוכנה שום קשר), ויתפשרו על מוסד קצת פחות טוב.
&nbsp
ולכן גם במוסדות דרג ב' (אוניברסיטאות ומכללות) הרמה היא לא בהכרח רעה וממש לא הייתי ממהר להגיד שהם מעבירים את כולם.
&nbsp
צריך גם לקחת בחשבון שדרישות הקבלה רחוקות להיות מדד אידיאלי. פסיכומטרי/בגרויות הם לא מדדים אידיאליים למי יהיה מתכנת טוב יותר. יש אנשים שיבחרו ללמוד באוניברסיטה הפתוחה/באקדמית ת"א-יפו/המכללה למנהל כי יש להם מסלול ללימודי ערב, למרות שהם התקבלו לטכניון/לתל אביב. יש אנשים שלא רצו לבזבז שנה על לעשות שוב פסיכומטרי (אפשר להתווכח אם זה החלטה טובה או לא טובה) וייתכן שאם היו מבזבזים את השנה הזאת הם היו מתקבלים לאוניברסיטת עילית, אבל עצם הויתור לא בהכרח אומר שהם פחות טובים. המכללות גם יכולות להעלות את רמת הלימודים ע"י בחירת מרצים רק לפי יכולת ההוראה שלהם, להבדיל עם אוניברסיטאות שחייבות לתת לחוקרים ללמד גם אם הם גרועים בהוראה. גם תוכנית הלימודים במכללות יכולה להיות יותר פרקטית כי המכללות לא צריכות להכשיר את דור העתיד של המחקר.
&nbsp
בממוצע הרמה באוניברסיטאות העילית טובה יותר, אבל עדיין לא צריך להיסחף ולהגיד שכל מה שהוא לא top university הוא זבל. אפשר למצוא גם שם אנשים טובים.
&nbsp
&nbsp
 

HarmonicWave

New member
אין לך מושג

אם אתה שם את אב״ג (או את האו״פ) באותה רשימה עם המכללה למנהל אז יש לך פער גדול בהבנה.
&nbsp
לגבי המשפט האחרון שלך - בוודאי שאפשר למצוא אנשים טובים גם במכללות, אבל הסבירו לך כמה פעמים למה את המעסיקים זה בדר״כ פחות מעניין. בהיעדר קריטריונים טובים לסינון - הסיכוי ״ליפול״ עם בוגר מכללה הוא עדיין גבוה יותר, ולמעסיקים פחות מעניין אם הם מפספסים אנשים טובים מאשר אם מי שהם מגייסים הוא באמת טוב.
 

S h a r k 1 8

New member
סבבה. אז שים בצד את המכללה למנהל.

את אב"ג, הפתוחה והאקדמית אפשר לשים באותה שורה.
אתה סתם נדבק לקטנות.
&nbsp
סינון לפי מוסד לימודים הוא לרוב על סמך מוסד וציון. אז אם אתה מראיין בוגרי אוניברסיטאות עילית עם 80+, אז בוגר מכללה טובה עם 90+ שקול אליהם. אם אתה מפעיל את הפילטר בצורה כזאת הסיכוי שתיפול עם בוגר מכללה זהה לסיכוי שתיפול עם בוגר אוניברסיטה.
כמובן שלא מגייסים רק על סמך תעודה. בנוסף גם מראיינים ורואים עם מי יש לך עסק.
&nbsp
&nbsp
 

user32

Well-known member
מנהל
המכללות נמצאות בניגוד אינטרסים

מצד אחד הן צריכות רמה גבוהה שמקשה על הסטודנטים כדי לשמור על שם המכללה ועל הרמה בכלל. מאידך, הן מחזרות אחרי הסטודנטים וחלק מהמכללות פרטיות ותלויות לחלוטין בסטודנטים שמשלמים את התקציב שלהן. במצב הזה לבכיינים יש יכולת מינוף גבוהה והרבה פעמים הסגל פשוט מתיישר לדרישות ה"לקוחות".
הצד החיובי הוא שהסטודנטים מקבלים שירות טוב יותר, אין תופעות כמו מרצים אדישים, חוסר אכפתיות וכו' שזה מעולה אבל כשסטודנטים מתלוננים ש"המבחן לא הוגן" או טענות מהסוג הזה למרצים לפעמים אין ברירה אלא להתאים את הרמה. זה ככה בכל החוגים והמקצועות אגב, לא רק במדעי המחשב.
 

S h a r k 1 8

New member
גם האוניברסיטאות ממומנות ע"י הממשלה לפי מספר הסטודנטים

שמסיימים את התואר.
&nbsp
לכן, לפי דבריך, גם לאוניברסיטאות יש אינטרס ברור להעביר סטודנטים ולתת מבחנים קלים. ככל שיותר יסיימו את התואר, לאוניברסיטה יהיה יותר כסף. סטודנט בכיין יכול להחליט שהוא לא ממשיך ללמוד באוניברסיטה ועובר למכללה.
&nbsp
מצד שני, המכללות נלחמות על השם שלהן, בעוד שלאוניברסיטאות כבר יש שם. אז מהבחינה הזאת האינטרס של המכללות להקפיד על רמת לימודים הוא אפילו חזק יותר מאשר של האוניברסיטאות.
&nbsp
דרך אגב, אני חושב שהקורס צריך להיות ברמת הכיתה. אני ממש לא חושב שאיזשהו מוסד (אוניברסיטה או מכללה) צריך להתגאות באחוז נכשלים קיצוני. זה לא מראה על שום רמה. נהפוכו, רמה גבוהה היא כאשר המבחן היה קשה והסטודנטים עברו אותו. בסופו של דבר, כשיש 70% נכשלים, כל הנכשלים נבחנים שוב ומי יודע - אולי הפעם המבחן יהיה קל יותר.
&nbsp
לכן, אני גם באמת חושב שאם רוב הסטודנטים חושבים שהמבחן לא היה הוגן, כנראה שהוא לא היה הוגן, ושוב אין מה להתגאות בזה.
&nbsp
כישראלים הגישה שלנו הרבה פעמים נובעת מהמנטליות הצבאית. זאת גישה של "כמה שתסבול יותר, ככה תהייה יותר טוב". זה מטומטם. גם אם תסתכל על מוסדות אחרים בעולם, "רמה" שם לא נמדדת בכמה נכשלים או ברמת המבחנים, אלא באיכות המרצים, איכות הלימוד, איכות הפרויקטים וכמובן שביעות רצון של הסטודנטים. מסתבר שבאוניברסיטאות היוקרה בארה"ב יש מעט מאד נכשלים, וגם מי שנכשל יעשו הכל כדי לתת לו להיבחן שוב ולהעביר אותו. ראו כאן: http://www.themarker.com/news/1.3527702
&nbsp
 

user32

Well-known member
מנהל
רק שכחת פרט "קטן"

על מקום פנוי באוניברסיטה מתמודדים כמה וכמה מועמדים. במכללות לעומת זאת משקיעים הרבה יותר בשיווק ומכירות.

אני מסכים עם מה שכתבת ומנסיוני האישי, חלק מהמרצים באוניברסיטאות פשוט נותנים יחס מחפיר ומזלזל ואין לזה שום קשר לרמת הלימודים. אכן, אין צורך לסבול. מצד שני, רמת מבחנים ורמת לימודים גבוהה היא כן משפיעה על התוצאה בלימודים ובאיכות המוסד וכשהרמה גבוהה לסטודנטים קשה וחלק מהמכללות לא יכולות להרשות לעצמן שלסטודנטים יהיה קשה והתוצאות בהתאם.
אתה יכול להביא את המרצה הכי איכותי ומרתק בעולם אבל אם בסוף יהיה מבחן קל אז חצי קורס יעתיק סיכומים יומיים לפני ולא יטרח להגיע לשיעורים. אלה החיים, מה לעשות.
 
למעלה