ספקות

ספקות

אז אני שנה שנייה במדעי המחשב והספקות לא עוזבות אותי. האם בחרתי במקצוע הנכון?

הציונים שלי סבבה פחות או יותר ,ובאפן כללי יש משיכה לעולם הטכנולוגי, אבל האם זה באמת בשבילי?
לא תמיד מה שמלמדים אותנו מעניין אותי, ולא היה משהו אחד שאמרתי "וואו, מגניב!". ויותר מהכל, אני לא מוצאת את עצמי ממש רוצה לתכנת. כלומר, אם כבר נותנים לי משימה תכנותית זה סבבה ,אני לא סובלת או משהו, אבל אם יש לי יום פנוי, אני לא אבחר לתכנת...

הבנתי שזו "מחלה" של הרבה סטודנטים,אבל מה עושים? איך מפיגים את הספקות?
בחרתי ללמוד מדמח כי הרגשתי זה מתאים לי מחשבתית , ואהבתי מדמח בתיכון, אבל פתאום אני לא בטוחה אם זה בשבילי.
מעבר לעניין , פתאום מרגישה שעבודה בישיבה כל היום לא מתאימה לי :S אבל זה כסר סיפור אחר...
 

AnarchistPhilosopher

Well-known member
אם יש לי יום פנוי (שאין לי) אז אני מעדיף לישון...

חבל שלא משלמים למישהו רק בשביל לישון.
 

GuestOfHonor

New member
יש שולחנות עמידה!

אבל יותר ברצינות, אפשר להבין לגמרי את הספקות.

העבודה, גם התכנותית, באוניברסיטה פחות מדמה את החיים האמיתיים. בדרך כלל מדובר במשימות סגורות, די ברורות, שיש להן תוצאה רצויה ומוגדרת. חוץ מזה, באוניברסיטה לא בהכרח משקיעים בלהפוך את המשימות למעניינות במיוחד.

עכשיו כשאת אחרי אמצע התואר, יש לך כבר את הכלים לנסות ולהתנסות לבד בעבודה אמיתית.

כמו שאנרכיסט אמר, זה לא קל ולא זורם לשבת לבד ביום חופשי ולתכנת משהו. אני מאוד אוהב את המקצוע, והפעם הראשונה שעשיתי משהו כזה היה ביולי האחרון (אחרי יותר מעשר במקצוע). זה עוד יותר קשה כשיש לך תואר במקביל על הראש, ושנה ב' היא שנה קשה ומתישה (ב-ג' יהיה הרבה יותר טוב, עלי).

האם יש משהו תוכנתי \ טכנולוגי שנתקלת בו, בחיים, ושהיה נראה לך נחמד לנסות לבנות לבד? נגיד, אפליקציה שעושה משהו, או משחק, או אפילו רובוט שמסתובב בחדר ומקלל אוזבקים בשלושים שפות? האם יש לך תחומי עניין לא טכנולוגיים (נגיד ספורט או אופנה) שאפשר לבנות תוכנה שקשורה אליהם?

אם כן, את יכולה לנסות לבנות לבד, או עם חברים. בשלב הזה של התואר יש לך את היכולת. בדיעבד, אני חושב שהייתי מרוויח המון אם הייתי עושה משהו כזה במהלך התואר, אבל הייתי מפוקס ציונים ונקודות זכות
.

עוד אופציה היא להתחיל לעבוד במשרת סטודנט איפשהו. ממליץ להיכנס לזה רק אחרי מועדי א', ולקחת בחשבון שהרבה משרות סטודנטים 'לא מייצגות'. לפני כמה ימים היה פה שרשור שבו גם אני וגם עוד 'ותיק פורום' בשם זסקה סיפרנו איך משרת הסטודנט שלנו היתה גורמת לנו לעזוב את המקצוע אם לא היה לנו נסיון בתכנות מהצבא. אבל היי, זה דומה קצת יותר לעולם האמיתי.
 
אין לי שום דבר נגד אוזבקים


אבל רובוט שמקלל באוזבקית נשמע מעניין....

&nbsp
&nbsp
*כן...הייתי חייבת
 

liron50

New member
השאלה אם יש דברים אחרים שכן מעניינים אותך?

אם כן, אך פעם לא מאוחר לשנות כיוון (טוב, כמעט אף פעם...)
 

user32

Well-known member
מנהל
התשובה לשאלה: איך מפיגים את הספקות

מתחילים לעבוד. אמנם עבודה ראשונה לא לגמרי משקפת כי ההתחלה לא מייצגת את כל הקריירה וגם אי אפשר לדעת איפה נפלת בעבודה ראשונה אבל זה בהחלט נותן מושג לא רע.
לא חייבים להיות איזה גיק מכור לתכנות שכל הלילה כותב קודים במערה נידחת מוקף בפיצות נרקבות. יש הרבה עובדים שאוהבים את העבודה שלהם ומחכים בציפיה לסוף שבוע כדי שיוכלו ללכת לים במקום לעבוד מול המחשב. זה כנראה ככה בכל מקצוע.
 

S h a r k 1 8

New member
תשובה

אם את לא סובלת, הציונים שלך סבירים ומצד שני אין מקצוע אחר שלגמרי עושה לך את זה יותר, תמשיכי בלימודים.
 

nocgod

New member
ספקות...

אני לא חושב שיש מי שעובד בתחום הפיתוח שאין לו ספקות בנוגע למקצוע אלו, במיוחד אם יש ולו סיכוי אחד קטן של "ומה היה קורה אם..."
אני עובד כבר כמה שנים בתחום, ועדיין אומר לעצמי "אולי אני אעשה תיק-תק עוד 2 תארים בזמן העבודה, תיזה יש לי, מנחה יש לי, מקום שיקבל אותי יש לי, ואז אלך לי ללמד באקדמיה, להיות חוקר, להשמין על הכיסא בנחת, בלי הלחץ של העבודה, שעות קבועות"
פייר - אולי אם הייתי הולך למסלול אקדמי, אולי היה לי ספקות גם שם של אולי ללכת לתעשיה, הרי זה עבודה אחרת, ריגוש אחר, דינאמיקה אחרת.

ספקות תמיד יש.

מה שאני יכול להגיד - לימודים לא ריגשו אותי, היו כמה קורסים שעיקרם היה מעניין אבל הועברו בצורה לא מעניינת בעליל - לדוגמא תקשורת מחשבים, תמיד התלוננתי שהקורס מכיל בתוכו חומר מעניין שעובר בצורה לא מעניינת, ותמיד הסבירו לי שמה שאני מציע לא מתאים לכל הסטודנטים (הצעתי לעשות מעבדות עם wireshark וכד')

עבודה בתחום זה הרגשה שהיא שונה מלעשות משימות באקדמיה, הדינאמיקה שונה, האנשים הם אנשים שונים. את גם תמצאי את עצמך לא יושבת הרבה מול המחשב אלא בעיקר חושבת על פתרונות, בפגישות ודיונים.
תהיי בטוחה שתשבי פיזית מול מחשב ביום עבודה של 9 שעות לא יותר מ 6 שעות, ובטוח שלא תשבי רצוף יותר משעה. בכל מקרה מומלץ לקום כל 20 דקות למתוך שרירים.

אגב - אם יש לך יום חופש, את לא חייבת לתכנת משהו, תקראי איזה בלוג של איזה אוונגליסט זה או אחר, תראי איזה קורס ב pluralsight, אולי משהו ייתפס גם בלי תרגול... תשחקי במחשב =)... תתרכזי בתחביבים שלך. פיתוח היה התחביב שלי, לימים הוא הפך למקצוע, עכשיו צריך להתמקד בתחביבים אחרים.
 

GuestOfHonor

New member
אתה חושב שמסלול אקדמי פחות מלחיץ?

נהפוך הוא.

אני הייתי יותר בלחץ בתואר השני, וזה עוד כשמראש לא תכננתי להמשיך לדוקטורט.

בעבודה, תצליח, לא תצליח, המשכורת נכנסת בסוף החודש. החברה כשלה? מוצאים עבודה אחרת. אם תשקיע ותהיה מוצלח אולי תקודם, אבל גם אם לא נהיית ראש צוות או ארכיטקט או גיבור על - לא קרה אסון.

באקדמיה, עד שאתה מצליח להבטיח לעצמך קביעות, עוברים עשור ומשהו או שניים של חוסר ודאות ומשכורת נמוכה. התחרות נוראית, הסיכוי להגיע למשרה קבועה לא גבוה גם אם אתה תותח, והכי גרוע - ההצלחה שלך לא תלויה רק בך, אלא גם במנחה ובסיכוי של המחקר שלך להצליח מלכתחילה ("אם היינו יודעים שזה יצליח, זה לא היה נקרא 'מחקר'!").

שאל כל פוסט-דוק נצחי אם הוא לא מתחרט על הרגע שהוא או היא נכנסו למסלול הזה, ואל תתחרט על זה שהלכת לתעשיה
.
 

nocgod

New member
אני לא חושב על האם הוא מלחיץ, ואני לא מתחרט על ההחלטות שלי.

 

Grosseto

New member
מי שמתחיל חייב לסיים (אם הוא יכול)

מקסימום תשימי את התעודה בכיס ותלמדי משהו חדש
 
תודה לכולם!

אני לא אענה אחד אחד כדי לא לחפור, אבל תודה לכל מי שענה
תחמד לדעת שגם אם אני לא מגדירה את זה כתחביב,, זה לא יגרע מההנאה מהמקצוע.
היו הרבה תחומים אחרים שחשבתי עליהם, תמיד אכשהו חזרתי למדעי המחשב, אז כנראה זה באמת במקצוע בשבילי.
כן, יש לי דברים שהייתי רוצה לפתח, ואולי זו באמת הדרך למצוא את המוטיבציה (עכשיו רק המוטיבציה להתחיל לפתח אותם...והזמן...

הבנתי מאנשים שיש גם יותר אנטרקציה עם אנשים אחרים ביחס לסטיגמות, גם זה מעודד :)

תודה לכולם!
 
למעלה