its the end of the high-tech as we know it

[בן100]

its the end of the high-tech as we know it

• הממשלה תתיר לייבא 5,000 עובדים זרים לחברות ההיי-טק​

[URL]http://www.themarker.com/news/1.3233880[/URL]​

• לראשונה - הסכם קיבוצי בהייטק

[URL]http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4907068,00.html[/URL]

​

 

[user32]

נחיה ונראה

לגבי ייבוא העובדים: החלטות ממשלה זו חתיכת נייר. נראה מה בדיוק ייושם, איך ומתי (אם בכלל). בגדול, הרבה החברות גייסו יותר מדי מזומנים. לדעתי יש פה פשוט יותר מדי כסף על מעט מדי עובדים וזה יוצר עיוותים.
ויני יכול לספר לכם כמה הודים וסינים עובדים בסיליקון וואלי. קצת דם חדש מבחוץ לא יזיק לתעשיה לדעתי.

לגבי סאפ (שכאמור עבדתי שם בעבר כמה שנים טובות): אני חושב שזה צעד מבורך. חברה ענקית עם מסורת רבת שנים של וועדי עובדי כמו שמקובל בגרמניה. אני מכיר עובדים שם שנמצאים 17 שנה ומעלה והם מוכשרים מאוד ועושים עבודה טובה. אין סיבה שעובדים יצטרכו במקום כזה להתמקח על קרנות השתלמות, ימי חופשה ושאר הטבות וחוזה קיבוצי הוא רעיון טוב.
תהיה בטוח שיישאר מספיק מקום לחברה לתגמל עובדים מצטיינים ומאידך להפטר ממי שצריך.

 

[חכםפסח]

השאלה היא רק מי הולך לדפוק קופה

"על פי ההחלטה, יגדל מספר המומחים הזרים בתעשיות עתירות הידע בישראל בעד 5,000 איש. המומחים ישתכרו לפחות פעמיים השכר הממוצע במשק."

פעמיים השכר הממוצע זה 19K, הולם לבוגר עם 0 עד 3 שנות נסיון, והם טוענים שהולכים לייבא מומחים?

 

[user32]

לדעתי זה מסתדר

לא נראה לי שהכוונה לייבא מומחים מניו יורק. הכוונה למומחים מהודו, אוקראינה, אסטוניה וכו'. המשכורות שם הם 2000-3000 דולר בממוצע וב5000 דולר (שזה 19,000 ש"ח לערך) אתה מגייס את הטובים ביותר.

רק מה, יש מצב שהם יגיעו לפה, יחשבו את עלות המחיה ויסתלקו כלעומת שבאו. מדובר באנשים משכילים מהמעמד הבינוני במדינות שלהם ואני מניח שלא ישתכנו בפחון עם 15 תאילנדים. דירה סבירה, מזון, תחבורה וכמובן מיסים ומאוד יכול להיות שעדיף להשאר באוקראינה. נחיה ונראה.

 

[I130Form]

ברור שעדיף אוקראינה

לפי עדויות של יזמים: שכר מתכנת טוב באוקראינה הוא כ6,000$ בחודש. בהשוואה לשכר הממוצע שם (~$200 לחודש) זה שכר מדהים. אין לכאלו מתכנתים מה לחפש בארץ.

 

[h a j b i]

"לפחות" - זה המינימום

מתוך מטרה לחסום הבאת עובדים זולים מידי.

 

[חכםפסח]

תודה, אבל אם היה לי צורך בכך, הייתי בודק באבן שושן.

הפואנטה שלי היא

א. הממשלה מבינה יפה מאוד כמה מקבל בוגר צעיר, כמה מקבל בוגר מנוסה, כמה מקבל מומחה, וכמה מקבלים הגאונים הנדירים.

והמידע הוא לא סוד כמוס לפרה ולסוס. הממשלה יכולה לראות לא רק את טבלאות השכר אצל חברות ההשמה, אלא גם את הפילוח האמיתי במידע שהצטבר אצל רשות המיסים וביטוח לאומי, דיווח מפורט על משכורות שחברות מגישות למדען הראשי כדי לקבל סיוע, וכו'.

ב. ברמת השכר הזאת, הם יכולים להביא מהנדסים שיתחרו בבוגרים צעירים, ולדחוף את רמות השכר של כל השוק למטה.

 

[h a j b i]

לא חושב שתהיה כזו השפעה

כמה אלפי עובדים מחו"ל לא יעשו הבדל.
&nbsp
בקשר להסכם הקיבוצי, זה בסך הכל מסמן מקומות עבודה שפחות כדאי לעבוד בהן (כי במקומות הטובים בטח אין צורך בהסכם קיבוצי).

 

[GuestOfHonor]

 

[יבגני34]

אין סיבה למזכירות עתק בתעשייה

עובדי הייטק מרוויח המון והוא קונה יותר ומעלה ככה את מחירי הדיור,
מי יכול לשכור דירה בתא? רק עובד הייטק, מי יכול לקנות דירה במרכז?
רק עובד הייטק, אם המשכורות היו יורדות הם לא היו קונים דירות ואז מחירי הדיור היו יורדים,

 

[d70]

כאילו עד היום משהו חיכה להיתר ממשלתי..
ממילא כל חברה שרוצה עובדים בזול,היתה פונה אליהם או פותחת סניף בחו"ל.
מה היתר של ייבוא 5000 מהנדסים אמור להשיג? ניחוש שלי, גזירת קופון של גוף מתווך.
אגב גם תוספת של 2 מיליארד ש"ח ל"אקדמיה" נשמע מאוד כללי.הייתי מצפה שעבור 2 מיליארד ינסו לעשות פילוח כלשהו לבי הביקוש.

 

[יבגניי34]

או שלא.

 

[hadooper]

5000? יש בקושי 200 משרות פתוחות בתחום התוכנה בשנה...

 

[hadooper]

והזמן הממוצע של מהנדס תוכנה להחזיק בתפקיד עומד על שנה וחצי.

 

[h a j b i]

אתה רציני?

 

[hadooper]

לפחות לגבי המשפט השני, כן. לגבי הראשון, לא סגור...

אבל לא נראה לי שמדובר במספר גבוה בהרבה...

 

[h a j b i]

מאיפה הנתונים?

200 משרות בשנה? יש חברות שלבד מגיעות למספרים כאלה בשנה. יותר מזה, אפילו עכשיו ברגע זה יש לך יותר משרות פתוחות ככה שהנתון הזה קצת מצחיק אותי...
&nbsp
בקשר לממוצע של שנה וחצי, הייתי מהמר על יותר: שנתיים וחצי - שלוש ככה.
&nbsp

 

[מומוודודו]

השאלה האמיתית היא כמה משרות חדשות יש כל שנה

שכולל את מספר המשרות שהתפנו ע"י אנשים שהפסיקו לעבוד בתחום (יצאו לפנסיה, עשו הסבה מקצועית, או חו"ח מוות) ועוד מספר המשרות חדשות במובן הפשוט של תקנים חדשים פחות מספר המשרות התפוסות שבוטלו (סגירה של חברות, מחלקות, וגו').

במילים אחרות, בהקשר זה לא מעניין כמה משרות נפתחו עקב משחקי כסאות מוזיקליים. דוגמא שהוזכרה בפני היא של חברות שעוסקות בבדיקת מעגלים, כמו אורבוט, שהעובדים עוברים ביניהן בסבב כדי לעבור למשרה מעניינת יותר או לקבל העלאת שכר.

 

[user32]

משרות פתוחות הוא לא מדד טוב

מכיוון שקשה מאוד למדוד אותו. לפי מודעות? לפי מה שמנהלי חברות מגדירים? יש גם בעיה לקבוע מהי "משרה פתוחה". יש לי לקוח שאומר שיש לו 10 תקני פיתוח לאייש אבל אני רואה שהוא מגייס בקצב של עובד לרבעון בערך. זה בגלל שהם לא מתפשרים על איכות אבל כשמוצאים מישהו ממש טוב נותנים לו הצעה שמתחרה בחברות הכי נחשבות בעולם (וגם הם בליגה הזאת).
אז מה בנתיים? יש מחסור של 10 אנשים אז לא מפתחים? לא עומדים בזמנים? התשובה היא לא. אם יש צורך דחוף אז מתפשרים קצת ומגייסים וכל עוד הכל רגוע מגייסים בקצב איטי. מבטיח לך שיכלו למלא את ה"משרות הפתוחות" הללו בשבועיים לו באמת היה להם דחוף. ויש חברות שמצהירות בגלוי שהן פשוט מגייסות (בלי להצהיר על מספר) כשמזהות הזדמנות למישהו ממש טוב והם מראיינים אנשים באופן קבוע כל הזמן.

מדד יותר מדוייק למצב השוק הוא סכומי הגיוסים. קודם כל, כי זה מספר אמין ומדוייק יחסית. שנית, כי הרוב המכריע של הכסף הולך לגיוס עובדים שזו ההוצאה העקרית בחברות טכנולוגיה. השנה נשבר שיא, שנה שעברה נשבר שיא, שנה הבאה (2017) אין לדעת. כמובן שזה לא מקיף את כל השוק כי הרבה חברות גדלות מבלי לגייס (חברות בורסאיות למשל) אבל זה מציג ברומטר לא רע על מצב השוק. אז התשובה היא שיש גידול משמעותי בהון הנכנס ומיועד לגיוסי עובדים. ההון הזה מחפש ידיים עובדות וכשהוא לא מוצא מתחילה בועה להתנפח.

 

[הייתיאביבקיץ]

אם זה ידפוק מישהו, זה את העשירונים הנמוכים בהיי טק

אלה שעשו קורס, או סיימו מכללה בציון לא מזהיר, ועכשו נאבקים על כל תפקיד. אלה שלא יעשו את המליונים בהיי טק, אבל קיוו לעסוק במקצוע חביב ומכניס.

את אלה קל להחליף בעזרת הודים או אוקראינים. זה מה שחברות גלובליות עושות כבר היום. צוותי תמיכה יושבים בהודו, צוותי בדיקות המזרח אירופה, ....