הגיוס של למונייד

[choo]

צריך להיזהר מהזוהר של "יזמים חוזרים"

&nbsp
יש הבדל בין "יזם חוזר" שחוזר לתחום שהוא מכיר היטב, לבין "יזם חוזר" שמנסה לעבור לתחום שונה לגמרי. דוגמא אפשרית היא דב מורן ו"מודו". הוא קיבל כסף כי הוא דב מורן וכי הוא פנה לכאורה לשוק ענק - אבל זה היה פלופ רציני.
&nbsp
דוגמא דומה היא שי אגסי עם בטר פלייס. את האקסיטים שלו הוא עשה בתחום התוכנות האירגוניות הפיננסיות/תפעוליות, ואז ניסה להקים מיזם בתחום אחר לגמרי - וזה נגמר בפלופ גדול עוד יותר.

 

[יבגני34]

תלוי מי הצוות שאיתו

יזם בא עם חלום, מה שחשוב זה מי הולך איתו ועד כמה האנשים מכירים את הדומיין ... תלוי בשאר היזמים, בצוות, בכסף שגייסו, יזמים סדרתיים לא בהכרח בנו חברות באותו דומיין שהם הצליחו,

 

[ipv6]

"עלה דרגה" : טסלה

נראה לי שהם הפסידו כבר למעלה ממליארד דולר בטוטאל.

 

[יבגני34]

אבל טסלה זו חברה מטורפת ומצליחה

 

[הפרבולה]

בטר פליייס נפלה בגלל ששיווקה מכוניות חשמליות יקרות

ושיש להחליף להם סוללה כל 180 ק"מ! ושלא ניתן לטעון את הסוללה בבית, ושעלות האנרגיה לא היתה זולה יותר ממנועי בנזין , ובכלל לא בטוח שהם יותר ידידותיות לסביבה ממכוניות רגילות ( שהרי גם יצור חשמל מזהם את האוויר ).
&nbsp
&nbsp

 

[GuestOfHonor]

ליזמים חוזרים יש יתרונות

הם כבר מכירים את כללי המשחק של בניית צוות וגיוסים, וכשהם באים לגייס או לעשות פיתוח עסקי הם ממנפים מוניטין משמעותי יותר מאשר לחבורת ילדים שהשתחררו לפני חודש מ 8200.

כדוגמא נגדית, קח את אריאל מייזלוס או אפילו את איריס שור שאחרי אקזיט הקימה חברה מצליחה בתחום שונה לגמרי ובינתיים עברה למנכ"ל סטארטאפ חדש בתחום שלישי.

ועם כבר "יוצאי 8200", חלק גדול מהסטארטאפים המוצלחים שהחבר'ה האלה מקימים לא קשורים לסיגינט או סייבר - ומצליחים בכל זאת.

במקרה של למונייד, שני היזמים באמת הגיעו מתחומים רחוקים מביטוח, אבל לפי הגיוסים ושיתופי הפעולה נראה שהם נכנסו לעניינים יפה מאוד. אלף מסבירים יפה מאוד למה הם שמו את הז'יטונים שלהם על היזמים האלה.

 

[eveik]

לא חושב שמישהו טען ש״יזם חוזר״ הופך מיידית

כל חברה להצלחה, אלא שהסיכוי שלו להצליח גבוה יותר מאשר של יזמים בתחילת דרכם. זה עניין של הסתברויות בעיניי, לא 0 או 1.
&nbsp
אני מסכים שזה לא אותו הדבר להיכנס לתחום אחר, אבל עדיין יש נושאים שחופפים או לכל הפחות הידע / ניסיון שנצבר עוזר בתחום החדש.
&nbsp
לא בטוח בכלל אם הדוגמאות שהבאת של שי אגסי ודב מורן באמת מייצגות יזמים סדרתיים.

 

[user32]

ליזם חוזר יש יתרון אחד בולט

אמון כמעט מוחלט ועיוור של משקיעים ויכולת להביא כסף ובקלות. לא יודע אם זה מוצדק או לא אבל זה לא רק בהי-טק. גם בני משפחות אצולת ההון יגייסו בלי בעיה בבורסה, בקרנות נדל"ן, ממוסדיים, לא משנה מאיפה. גם בארץ גם בחו"ל.
מה שיפה הוא שיזם סדרתי עם הסטוריה בעייתית יכול הרבה פעמים לגייס מליונים ומליארדים. מדנקנר דרך טדי שגיא ואלי רייפמן ועד טראמפ השוק מלא ביזמים עם תוכניות עסקיות מפוקפקות שגייסו כסף בלי סוף.

יצא לי לשבת עם שני אנשים, אחד שמכר חברה ב200 מליון דולר, הקים עוד אחת עם היזם השני ומכרו גם אותה 160M. הם אמרו בלי להשתחצן שהקרנות והאנג'לים שעמדו מאחוריהם אמרו להם במפורש שברגע שיש להם איזשהו מיזם, לא חשוב מה, רק שירימו טלפון. המשקיע הראשון החזיר פי 12 ומבחינתו שהחבר'ה האלה רק ימשיכו לשתף אותו במיזמים שלהם.

לכן אנשים כאלה לא צריכים לשבת מול המשקיעים שישאלו אותם מה איש תוכנה מבין ברכבים חשמליים (מה שכנראה היו שואלים כל אחד מאיתנו), או מה ליזמים של לימונייד ולעולם הביטוח. זה לא רק אני אומר את זה, המשקיעים הראשונים של לימונייד היו מספיק ישרים כדי להודות בזה בעצמם:
http://www.geektime.co.il/why-did-we-invest-in-lemonade/

 

[eveik]

מסכים מאוד

אם כי אני חושב שגיוס כספים הוא רק אחד היתרונות הבולטים. קשרים בתעשייה, ניסיון עיסקי, ובכלל ניסיון באיך עושים את זה לדעתי הם לא פחות חשובים. אנשים נוטים להיות טובים יותר כשהם עושים משהו בפעם השניה/שלישית/רביעית.

 

[zaske]

גם מה זה "אותו התחום" ? אם נביא את הדוגמא שאני אוהב לחזור

עליה,
בני שניידר ורמי תמיר -
הרי הם לא מכרו חברות *רק* בתחום אחד.
בסדר - קומראנט וראבלו הן בתחום "דומה" יחסית.
אבל פי קיוב, והחברה הקודמת - נמכרו לסיסקו ובכלל עסקו בתחום התקשורת + היצע ערך מוסף לספקי תקשורת.

 

[choo]

אם תבדוק - תראה שיש הטעיה במושג "שניידר ותמיר":

&nbsp
לגבי p-cube- על פי מה שכתוב בעיתונות, היא הוקמה על ידי גיורא ירון ויובל שחר ובני שניידר ככל הנראה עזב אותה לפני המכירה (תמיר לא היה בין מקימיה). גם פנטאקום הוקמה בשילוב של גיורא ירון ובני שניידר (תמיר לא קשור אליה).
&nbsp
במקרה של גיורא ירון, העיתונות נוטה לערבב בין חברות שהוא ייסד, לבין חברות שהוא היה משקיע ראשוני בהן (אבל לא עבד בהן בפועל בתפקיד ביצועי), ולכן קשה לדעת מה באמת חלקו בחברות השונות.
&nbsp
לגבי תמיר - הוא הצטרף לשניידר לראשונה בקומראנט (וגם שם ירון היה מעורב - ככל הנראה בתור משקיע ולא בתור יזם).
&nbsp
לסיכום - הדברים בפועל הרבה פעמים שונים מהצורה שבה נוהגים לכתוב עליהם בעיתונות בדיעבד.
&nbsp
&nbsp

 

[zaske]

חן חן על ההסבר

בכל מקרה, גם אם מדובר ביזם אחד ולא בזוג, אני חושב שבהחלט מגיע שאפו גדול לבני שניידר.
גם לגיורא ירון שהזכרת, ויש גם את ההוא שלצערי ברח לי שמו - משה ינאי? אבא של מיכל ינאי (אני מתבייש אני זוכר את ההקשר המשפחתי הזה אבל לא את שמו הפרטי )

 

[choo]

חלק מכוונתי לא היה ברור: גם שניידר לא פעל לבד לרוב

&nbsp
היו שם עוד אנשים שאיתם הוא עבד, ודומני שלא אתה ולא אני יודעים מה היה חלקו בתרומה להצלחת כל אחת מהחברות שהוא היה שותף להקמתן.
&nbsp
מן הסתם יזם שעובר לתחום אחר, אבל לוקח איתו יזמים (שותפים להחלטות) בעלי נסיון עסקי וטכנולוגי מהותי באותו תחום - משפר את סיכוייו.
&nbsp
לגבי משה ינאי - אני מקווה שלא אוכל לאמר עוד כמה שנים "אמרתי לך" לגבי הסטארטאפ האחרון שלו. על פניו הוא פיספס שינוי מהותי שעובר על תחום מערכות האיחסון, אבל אולי הוא יודע גם עכשיו משהו שאף אחד אחר בתחום עוד לא יודע :0

 

[Lhuna1]

מעניין אם יש סטטיסטיקה אם זה מוצדק או לא.

 

[choo]

בארצות הברית יש סטטיסטיקה (מחקר שנערך בהארווארד)

&nbsp
ראי כתבה (אחת מיני רבות בעיתונות הישראלית) על המחקר הזה כאן:
&nbsp
http://www.themarker.com/markets/1.525265
&nbsp
אגב, על פי כתבות אחרות, ההגדרה שלהם להצלחה היתה הגעה להנפקה ציבורית, או מכירת החברה בסכום שעולה על 50 מיליון דולר.
&nbsp
בארץ יש מחקר שביצע זאב גנור מהטכניון, שבכתבה בעיתונות מספקים רמזים להצלחה גדולה יחסית של יזמים סדרתיים מתוך אותו מחקר:
&nbsp
http://www.haaretz.co.il/misc/1.1236251

 

[יבגני34]

זה כתבות ישנות ולא רלבנטיות להיום

טוב שלא שלחת משהו מתקופת קום המדינה

 

[choo]

טרול, כשתמצא נתונים עדכניים יותר, שתף אותנו

 

[יבגני34]

אתה קורא לעיתונות נתונים? אני טרול? למה אתה מעליב?

 

[יבגני34]

גיוס מגוגל חבל"ז הם תותחי על!!!!!

 

[user32]

נו נו, זה היה רק עניין של זמן. נאחל הצלחה גם למתחרים החדשים

http://www.themarker.com/technation/1.3158547