תואר שני - האם אני באמת אידיוט?

[VanillaJS]

תואר שני - האם אני באמת אידיוט?

שלום לכולם.

אז קצת עליי, מתכנת בצה"ל עם 6 שנות נסיון, לפני שחרור. סטודנט למדמ"ח באקדמית ת"א יפו (לימודי ערב תוך כדי שירות). מסיים ללמוד הסמסטר. בן 25.

התכנון שלי הוא להמשיך בקריירה כמתכנת בתעשיה ובכל זאת רציתי ממש להתחיל ללמוד תואר שני מחקרי (מבלי לעבוד במקביל) משתי סיבות עיקריות:
1. רצון להתנסות קצת במחקר אקדמי
2. רצון להיות סטודנט (לימודי התואר הראשון בלימודי ערב ממש היו מנותקים מכל החוויה הסטודנטיאלית... מרגיש שהזדקנתי מהר מבלי לחוות את מה שכל בני גילי חוו)

עכשיו ככה, עד עכשיו ממש הייתי סגור על זה , אבל כל מי שאני מדבר איתו, בין חברים מהתעשיה ובין חברים מהלימודים, טוענים שאני דיי אידיוט ששוחה נגד הזרם (אני אישית לא מכיר אפילו בנאדם אחד שיצא מהיחידה והתחיל בלימודי תואר שני. כנראה זה אומר משהו).
הטענה המרכזית שזה דיי ידפוק לי את הקריירה בתעשיה (בכל זאת זה הפסקה של שנתיים). ככה שעכשיו אני ממש מעורער ולא שלם עם ההחלטה.

עד כמה יש אמת בטענה הזאת? בתור מעסיקים הייתם רואים "חופשה" של שנתיים באקדמיה בתור נקודה שחורה בקורות חיים?

 

[Desslok of Gamilon]

תראה...
קודם כל, אם אתה מחפש את ה"חוויה הסטודנטיאלית" (בנות ובילויים?), לא תמצא אותה בתואר שני מחקרי במדעי המחשב. תואר שני מחקרי במדעי המחשב זה בעיקר אתה והמנחה שלך, מעט קורסים ובעיקר מאמרים ועבודה עצמאית. אין שום חוויה סטודנטיאלית כלשהי בזה.
&nbsp
כדאי לך ללכת למסלול כזה רק אם באמת אין לך עניין בעבודה היומיומית כמפתח תוכנה ואתה מעדיף תחומים יותר אלגוריתמיים ומחקריים, שלחלקם יש גם שימוש מעשי (קריפטוגרפיה? עיבוד תמונה? ראייה ממוחשבת? יש הרבה תחומים). אם באמת הצד התיאורטי, האקדמי והמחקרי מדבר אליך, אז לך על זה. קח בחשבון שכמומחה אתה מתמקצע בתחום צר מאוד, ובכך בעצם מצמצם את אפשרויות התעסוקה שלך, לא מרחיב אותן. מתכנת רגיל מן השורה יכול לעבוד בכל חברה, אבל מומחה יכול לעבוד רק במקומות ספציפיים שצריכים את מומחיותו. דרך אגב, השכר למומחה בוגר תואר שני או שלישי לא בהכרח גבוה יותר מאשר זה של מתכנת כללי מוכשר ובעל נסיון, כך שזה לא צריך להיות שיקול. השיקול צריך להיות מה מעניין אותך לעשות.
&nbsp
לשאלה האחרונה שלך, אני לא חושב שבעיני מעסיקים הפסקה של שנתיים לטובת תואר שני היא כתם או בעיה. לדעתי הרוב יקבלו את זה בברכה או לפחות יהיו אדישים לכך. גם זה לא צריך להיות שיקול. מה שכן, בשנתיים של חוסר תעסוקה מלא ייתכן שאתה מוותר על חצי מליון ש"ח, פלוס מינוס. אולי יותר. קח גם את זה בחשבון.

 

[ipv6]

אני מסכים איתך ב99%

לגבי התרומה לקריירה: לדעתי זה יכול לעזור אפילו. התואר שלו ממוסד מהשורה הראשון (עם כל הכבוד) ותואר שני מחקרי יוסיף לרזומה.
נכון שתואר שני לא בהכרח גורר שכר גבוה יותר, אבל יש תחומים שזה חצי MUST בשבילם, נניח אלגוריתמיקה\דאטא סיינס.
בנוסף בקורפורייטים גדולים יש חשיבות לרזומה : כלומר ניסיון, השכלה, תפקידים קודמים גם אם הם לא רלוונטים לתפקיד שאתה הולך לעשות בקורפורייט.
אני מכיר דוגמאות לתופעה הזאת ככה שאי אפשר להגיד שזה חסר ערך. לדעתי זה אפילו מוסיף.

לגבי הפסד כספי וחוויה סטודנטיאלית אני ממש מסכים איתך.

 

[VanillaJS]

כמו שאמרתי, אני רואה את עצמי כמפתח תוכנה בעתיד

פשוט כי אני אוהב את מה שאני עושה ורוצה להמשיך בזה.

התחום שאותו אני רוצה לחקור הוא machine learning (במידה כמובן ואמצא מנחה שיסכים לקבל אותי ויהיה לו מחקר מעניין). כך שאני לא יודע עד כמה יהיה לזה שימוש מעשי בקריירה שלי.

ובנוגע לאווירה הסטודנטיאלית אני מבין את מה שאתה אומר... כנראה שפספסתי את השלב הזה בחיים. לא נורא. בכל זאת זה לא שיקול מרכזי בבחירה שלי בלימודים כמובן.

תודה על התגובה המלמדת!

 

[TotalCommnader]

כן

סתם אתה ממש לא.

אבל למעט תחומים שבהם זה הכרחי יחסית (אחרים כתבו איזה תחומים *ולרוב* צריך תואר שני) לרוב זה לא נותן שום יתרון. יש מעט מקומות שבהם זה יתרון קל - כי השכר תלוי בזה במקומות ממשלתיים, או מישהו ספציפי מתרשם מזה. יש מעט מקומות שזה חסרון כי משום מה זה נחשב OVER QUALIFIED ופוחדים שתברח או תרצה העלאה.

ברוב המקומות בודקים את היכולות שלך ותואר ראשון או שני ממש לא שיקול

 

[VanillaJS]

חחח. תודה

אני אישית לא מאמין שאהיה over qualified זה לא שאני איזה גאון נסתר. סתם מתכנת פשוט שמסתקרן קצת מהאקדמיה. ואם בכל זאת יהיו מקומות עבודה ש"ייתרעו" מהשכלה פורמלית - כנראה שאני אעדיף לא לעבוד שם...

 

[גרי רשף]

לך על זה

מבחינת הקריירה כולכם מסודרים. אל תדאג - לא לך (אם תחליט להמשיך ללמוד) ולא להם, ולאיש לא תידפק הקריירה.
מכיוון שאתה רוצה להתנסות במחקר - לך על זה. זה הזמן הכי טוב כשאתה עדיין לא באמצע הקריירה ולא מחזיק משפחה. השוק לא יברח לך, וראוי שתעשה משהו שיש לו משמעות עבורך.

 

[hadooper]

השוק דווקא כן יכול לברוח...

לא בטוח שבעוד כמה חודשים או שנים תהיה עדיין מספיק עבודה למתכנתים כפי שיש כיום. הרבה יכולים למצוא את עצמם ללא עבודה בתחום.
&nbsp
הסיבה לכמות המשרות כיום היא בעיקר ההסבה הטכנלוגית של הרבה ארגונים לענן ולמובייל (תחומים שמצריכים הרבה ידיים עובדות). אבל לא בטוח בכלל ש"הדבר הבא" בעולם התוכנה יהיה כזה שמצריך בכלל ידיים עובדות.

 

[user32]

זה אכן לא בטוח אבל

באמצע שנות ה90 היה מחסור בידיים עובדות כי האינטרנט התחיל לפרוץ שלא לדבר על מחשוב בכלל. באמצע שנות ה2000 היה מחסור כי לא יודע, סתם היה מחסור. עכשיו אנחנו באמצע שנות העשור השני ויש מחסור בידיים עובדות.

דבר שני, מהסתכלות אישית אני רואה עדיין פיגור עצום בכל מקום שאני הולך. לאחרונה יצא לי להחשף לחברות השקעה וברוקראז' משווייץ ושוב הופתעתי בפיגור הטכנולוגי העצום. גם אמרו לי במפורש שבשוויץ ובאירופה בכלל יש המון בנקים שעובדים בצורה מיושנת מאוד.
אין לדעת כמה זמן ייקח עד שתהיה התייעלות ורוויה מסויימת אבל כפי שזה נראה עכשיו אנחנו עוד לא קרובים לזה בכלל.

 

[selalerer]

אין ספק ש-"סתם היה מחסור" זו הגדרה מדויקת לבועת הדוט קום

 

[pattos]

אני חושב שאתה טועה

- יש הרבה תחומים חדשים שלא היו קיימים בעבר שהם לא ענן ומובייל
- מערכות ישנות שכבר לא מתחזקים אותם - נכתבות מחדש בשפות חדשות ע"י אנשים חדשים (מישהו צריך לכתוב את זה...)
- אפילו בענן, ככל שהעולם נהיה יותר service oriented, לקוחות מצפים מחברות להציע את המוצר שלהם עם ספריית לקוח בשפה האהובה עליהם ומישהו צריך לכתוב את זה*.
- יש יותר ויותר דברים שיכולים להריץ עליהם קוד. אחרי הפלאפונים אומרים שיהיה מחשוב לביש וIoT ומישהו צריך לכתוב קוד שירוץ על הדברים האלה.
- "ההסבה" של אירגונים לענן ולמובייל (מה הקשר לענן? אם כבר, הענן חוסך לך ידיים עובדות ולא מייצר לך... זה המובייל שמחייב אותך לכתוב אפליקציה למובייל) לא יכולה להעצר, וכל הזמן קמים אירגונים חדשים שללא קשר להאם הם נסגרים או לא, הם גם עוברים את אותו התהליך וצריך מישהו שישב על התחת ויכתוב את אותו boilerplate code שהוא רגיל למצוא בstackOverflow (אלא אם הוא כותב בGo...)
&nbsp
*זה נכון שיש "פרוטוקולים" בלתי תלויים בשפה (כמו REST) אבל השורה התחתונה היא שאנשים עצלנים ולכן תמיד יעדיפו ספריה שנבדקה ונכתבה ולעבוד עם API מאשר לכתוב את הAPI בעצמם.

 

[hadooper]

אענה חלקית...

"- יש הרבה תחומים חדשים שלא היו קיימים בעבר שהם לא ענן ומובייל"
&nbsp
ולכן השתמשתי במילה "בעיקר"...
&nbsp
"מה הקשר לענן? אם כבר, הענן חוסך לך ידיים עובדות ולא מייצר לך..."
&nbsp
לחלוטין לא נכון בעולם המציאות ממה שאני ראיתי...
&nbsp
מהפכת הענן גוררת ארגונים קטנים כגדולים להציע את השירותים שעד היום הם הציעו בדרכים שונות, באמצעות הענן. הסבה טכנלוגית שבהחלט מצריכה לרוב פיתוח in-house וידיים עובדות. בפועל, יש הרבה פיתוח והוצאה של שירותי ענן חדשים, ולא רק שימוש בשירותי ענן קיימים.
&nbsp
&nbsp

 

[pattos]

ההפך

לפני הענן היית צריך לתחזק את כל המערכות שלך ולהריץ אותן אצלך, זה כלל להעסיק אנשי סיסטם בכל השכבות (אנשי תשתיות מ"ה, תשתיות DB, תקשורת וכו') והיום אתה פשוט שולח קוד לענן ומישהו (חברה שזה כל מה שהיא עושה) דואג לתחזק לך את השרתים ואת כל השירותים שהאפליקציה שלך משתמשת בהם!
רק תחשוב כמה אנשי סיסטם היית צריך להעסיק אם כל חברה הייתה מנהלת את עצמה באופן עצמאי במקום שהכל ינוהל באופן מרוכז.
תחשוב איך אנשים היו עושים שדרוגי גרסה במערכות שלא רצות בענן? זה היה הרבה יותר מסובך בעבר.
&nbsp
אז נכון, אם יש לך מערכת שלא ניתן לעשות לה מיגרציה אז אכלת אותה, אבל אני חושב שאלה בעיקר מערכות legacy של גופים שגם ככה לא משתמשים בשירותי ענן (ממשלתיים/בטחוניים/בנקים).
&nbsp
לגבי פיתוח והוצאה של שירותי ענן חדשים- זה נכון, כי אם יש צורך אז קמות חברות לנצל את הצורך הזה, אבל אני חושב שבסה"כ הענן עצמו חוסך משרות לעומת האלטרנטיבה.
&nbsp
אתה בעצם מנסה להגיד כאן משהו דומה ל-"בגלל שיש מטוסים, ניתן לעבור מהר מאוד מיבשת ליבשת ולכן מטוסים מגדילים את כמות האנשים שעוברים מיבשת ליבשת" ואילו אני אומר "נכון, אבל תחשוב שאילו לא היו לך מטוסים, היית חייב להשתמש בספינות, ואז היית צריך הרבה יותר כוח אדם בשביל להעביר אנשים בספינות מאשר לעשות את זה עם מטוסים, לכן מטוסים חוסכים לך כוח אדם בlong run".

 

[hadooper]

ובסופו של יום, גם לפי דבריך...

מהפכת הענן רק הגדילה את כמות משרות הפיתוח...
&nbsp
כלומר, היא אולי צמצמה את כמות משרות התשתיות והסיסטם, אבל בסך-הכל הגדילה (מהותית) את כמות הפיתוח והצורך במפתחים בעת הזו. והאמת היא שדי פגעת באחד היסודות של הטענה המקורית שלי. שלמעשה מדובר רק בשורט-רן ולא בלונג-רן.
&nbsp
בלונג-רן, לא בטוח שבעוד שלוש שנים, אחרי שפותח השרשור יסיים את לימודי התואר השני שלו (עם התזה והכל), עדיין תהיה לו עבודה של פיתוח מערכות בקלאוד (שכיום מהווה אחוז גבוה מאד מכמות משרות הפיתוח)...

 

[choo]

האדופר - אתה ליצן, וטוב שיש אותך כאן

&nbsp
שדה הראיה שלך צר למדי. הרבה מהמשרות שבהן "מפתחים מערכות בענן" כלל לא מגיעות ממקום של "להסב מערכת קיימת לעבוד בענן" - אלא מגיעות מכיוון אחר לגמרי - "בוא נפתח מערכת חדשה שעושה כך וכך. כדי לחסוך כסף, בוא נפתח אותה בענן, במקום על שרתים שלנו". קח לעצמך אתגר - חפש איזה אחוז מהמשרות הוא באמת כזה של "בואו נסב מערכת קיימת לרוץ בענן" - ואל תמשיך בדיון עד שתוכל להביא מספרים מבוססים במידה כלשהי.

 

[bismark1]

קל לגייס כסף - יש עבודה, קשה לגייס - אין עבודה.

כל השאר, הבלים.

 

[choo]

אם אתה רוצה להתנסות בתואר שני במשרה מלאה - עשה זאת ואל תחשוש

&nbsp
השוק יחכה לך. עם 6 שנות נסיון, כמובן בתלות בכך שמדובר בטכנולוגיות "אזרחיות" ולא, למשל, תיכנות ב-PL/1 במשך 6 שנים - סביר מאוד שתמצא עבודה גם בעוד 2.5-3 שנים (משך הזמן לתואר שני הוא 2-3 שנים).
&nbsp
לגבי חוויה סטודנטיאלית - למי שלומד לתואר שני במוסד אוניברסיטאי במהלך היום - בהחלט יש חוויה סטודנטיאלית. זו חוויה שונה למדי מאשר בתואר ראשון, עם אנשים אחרים - אבל זה בהחלט קיים, כל זמן שאתה טיפוס חברותי מספיק. זה לא רק הקורסים - זה גם אנשים שתוכל לדסקס איתם את צרותייך בתזה ואת בעיותייך עם המנחה (יש הרבה משותף ב"צרות המנחים" לאנשים שלומדים לתואר שני בכלל, ובמדעי המחשב בפרט), וסתם לדבר איתם על נושאים שברומו של מדמ"ח...
&nbsp
אין טעם למדוד את זה בתור ההפסד הכספי של 2-3 שנים שלא עובדים בהן, ואין טעם לבחון את זה מול חברייך מהיחידה שאותם לא מעניין לעשות תואר שני. מדוד את זה רק מול מה שאתה מעוניין לעשות. אני מבטיח לך שיש מספיק מעסיקים שאוהבים אנשים עם תארים מתקדמים, ואני מוקף ביותר-מדי אנשים כאלו בעבודה לא זכור לי שמישהו מהם אמר שהוא מצטער שלמד לתואר שני (גם כאלו שאין קשר בין נושאי התואר השני שלהם לתחום עיסוקם המקצועי בעבודה). במקרה הכי גרוע, אם תראה תוך כדי שהתואר השני שזה לא מתאים לך - תמיד תוכל לפרוש ממנו ולחפש עבודה בתיכנות

 

[VanillaJS]

תודה על התגובה. בנוגע למשך הזמן של התואר

גם אנשים שלומדים אותו במשרה מלאה מושכים אותו בדרך כלל על יותר משנתיים?

 

[choo]

תלוי במוסד הלימודים וברקע הקודם

&nbsp
רק לסבר את האוזן - בטכניון, לבוגרי תואר תלת שנתי של המוסד, התוכנית הרשמית לתואר שני היא של שנתיים וחצי. לבעלי תואר ראשון ארבע שנתי של המוסד - התוכנית הרשמית לתואר שני היא של שנתיים - כי יש פחות קורסים (18 נקודות זכות - שהם 6-7 קורסים על פי רוב) ללמוד.
&nbsp
מעבר לזה - יש להרבה אנשים נטיה לקחת את הזמן בבחירת נושא לתזה ובחירת מנחה - והתזה היא צואר הבקבוק המרכזי בתואר (כולל המאמר אחד לפחות בעיתון או בכנס, שהמנחה מנסה להוציא מכל סטודנט שלו). אם תגיע למצב שיש לך מנחה וכיוון ראשוני לתזה אחרי שנה, אתה עשוי לגלות (כמו שהרבה מגלים) אחרי כמה חודשים שהכיוון הראשוני לא תופס, ולאחר החלפת כיוון לגלות שאחרי שמסיימים את פיתוח הרעיון הראשוני - הרבה זמן נגרר על שיכתובים של התזה מול המרצה, על איסוף עוד אינפורמציה ועוד השוואות ונתונים כדי לחזק את התזה (והמנחה לרוב נוהג בנושא הזה בשיטת הסלאמי - לא תקבל מראש רשימת מכולת של כל מה שצריך לעשות בשביל להשלים את התזה). לאחר מכן כותבים מאמר, ומגלים שצריך עוד נתונים והשוואות בשבילו. מגישים לכנס חשוב - והוא נדחה. מנסים להגיש שוב לכנס פחות חשוב, והוא לאו דווקא מתקבל וגם אם כן - המרצה היה רוצה לקבל מזה עוד מאמר אחד לעיתון, וזה לוקח עוד זמן, והמנחה לא יתן לך להגיש סופית את התזה עד שהוא קיבל את הפירסומים שלו (על כל המאמרים והפירסומים הללו גם הוא חתום, והוא זקוק להם לקדם את הקריירה שלו).
&nbsp
הדברים הללו אינם מנסיוני האישי - אלא מנסיון של כמה חברים ומכרים שעשו תואר שני וחוו את זה.

 

[ipv6]

בתואר שני אתה לא אמור להגיע לתגליות \ לקדם את התחום

אתה אמור להוכיח למנחה שלך שסבלת מספיק ..