תואר שני - האם אני באמת אידיוט?
שלום לכולם.
אז קצת עליי, מתכנת בצה"ל עם 6 שנות נסיון, לפני שחרור. סטודנט למדמ"ח באקדמית ת"א יפו (לימודי ערב תוך כדי שירות). מסיים ללמוד הסמסטר. בן 25.
התכנון שלי הוא להמשיך בקריירה כמתכנת בתעשיה ובכל זאת רציתי ממש להתחיל ללמוד תואר שני מחקרי (מבלי לעבוד במקביל) משתי סיבות עיקריות:
1. רצון להתנסות קצת במחקר אקדמי
2. רצון להיות סטודנט (לימודי התואר הראשון בלימודי ערב ממש היו מנותקים מכל החוויה הסטודנטיאלית... מרגיש שהזדקנתי מהר מבלי לחוות את מה שכל בני גילי חוו)
עכשיו ככה, עד עכשיו ממש הייתי סגור על זה , אבל כל מי שאני מדבר איתו, בין חברים מהתעשיה ובין חברים מהלימודים, טוענים שאני דיי אידיוט ששוחה נגד הזרם (אני אישית לא מכיר אפילו בנאדם אחד שיצא מהיחידה והתחיל בלימודי תואר שני. כנראה זה אומר משהו).
הטענה המרכזית שזה דיי ידפוק לי את הקריירה בתעשיה (בכל זאת זה הפסקה של שנתיים). ככה שעכשיו אני ממש מעורער ולא שלם עם ההחלטה.
עד כמה יש אמת בטענה הזאת? בתור מעסיקים הייתם רואים "חופשה" של שנתיים באקדמיה בתור נקודה שחורה בקורות חיים?
שלום לכולם.
אז קצת עליי, מתכנת בצה"ל עם 6 שנות נסיון, לפני שחרור. סטודנט למדמ"ח באקדמית ת"א יפו (לימודי ערב תוך כדי שירות). מסיים ללמוד הסמסטר. בן 25.
התכנון שלי הוא להמשיך בקריירה כמתכנת בתעשיה ובכל זאת רציתי ממש להתחיל ללמוד תואר שני מחקרי (מבלי לעבוד במקביל) משתי סיבות עיקריות:
1. רצון להתנסות קצת במחקר אקדמי
2. רצון להיות סטודנט (לימודי התואר הראשון בלימודי ערב ממש היו מנותקים מכל החוויה הסטודנטיאלית... מרגיש שהזדקנתי מהר מבלי לחוות את מה שכל בני גילי חוו)
עכשיו ככה, עד עכשיו ממש הייתי סגור על זה , אבל כל מי שאני מדבר איתו, בין חברים מהתעשיה ובין חברים מהלימודים, טוענים שאני דיי אידיוט ששוחה נגד הזרם (אני אישית לא מכיר אפילו בנאדם אחד שיצא מהיחידה והתחיל בלימודי תואר שני. כנראה זה אומר משהו).
הטענה המרכזית שזה דיי ידפוק לי את הקריירה בתעשיה (בכל זאת זה הפסקה של שנתיים). ככה שעכשיו אני ממש מעורער ולא שלם עם ההחלטה.
עד כמה יש אמת בטענה הזאת? בתור מעסיקים הייתם רואים "חופשה" של שנתיים באקדמיה בתור נקודה שחורה בקורות חיים?