עבודה מהבית

[tamarhp]

בוודאי שזכותה

אבל אני חושבת שהתינוק מסכן (לא בגלל ההנקה אלא כי הוא בקושי עם אמא שלו).
אגב בעלי אמר לי שהיא בנתה חדר ילדים במשרד שלה ביהאו, אז לא פלא שאין לה בעיה לחזור לעבודה אם התינוק שלה והמטפלת לידה. רק כמה חבל שלשאר העובדים אין חדר ילדים צמוד לCUBE שלהם.

 

[jgut]

עם זה אני מסכימה

לזה גם התכוונתי כשאמרתי שמטריד החוסר קשר להורה הביולוגי.
מצד שני, אני מניחה ששאר האמהות לא חוזרות מיד אחרי הלידה לעבודה.

 

[tamarhp]

לא נוח לעבוד במקום עבודה

שבו הבוס שלך חוזרת אחרי שבועיים ועוד אוסרת לעבוד מהבית..

 

[דנה1982]

מסכימה. הבעיה הגדולה היא

במסר שהיא מעבירה. היא, באופן לא מפורש, אומרת שאין סיבה להישאר עם הילד בבית 3 חודשים וצריך לחזור לעבודה. הייתה לי בוסית לפני כמה שנים שבנתה לעצמה במשרד חדר ילדים קטנים והייתה מביאה את הילדה לעבודה, אבל כמובן שאף עובדת אחרת לא רשאית לתנאים כאלה. אז מבחינת המנהלת אין דבר כזה שלא עובדים גם כשהילדה חולה או כשהגן סגור, אבל היא מעבירה מסר (גם אם באופן בלתי מפורש) שאלו גם הציפיות שלה מנשים אחרות במקום העבודה.

 

[rachelushka]

זה שמישהו עושה משהו כי מתאים לו

לא אומר שהוא מעביר מסר שכולם צריכים לנהוג ככה. ואם לי נוח להישאר עם הילד בבית עד גיל 5, זה אומר שלדעתי זה מתאים לכולן? ממש לא נכון בעיני.
אם כבר, היא מעבירה מסר יותר מורכב של "לקחתי על עצמי משימה ואני מתכוונת לעמוד בה ולא להתחרט בשניה שאלד ילד". זה בעיני מסר מאוד חיובי בתקופה שבה מעסיקים מפחדים להעסיק נשים בגיל הפוריות כי "אולי היא תכנס להריון וכל סדרי העדיפויות שלה ישתנו".

לגבי ביטול העבודה מהבית - כתבו בהרבה מקומות בשרשור הזה, מדובר בצעד קיצוני של ביטול פריוילגיה בחברה שנמצאת במשבר, אין לזה שום קשר להשקפותיה לגבי נשים עם ילדים. אגב - למיטב הבנתי מדובר על ביטול *משרות* של עבודה מהבית, לא על האפשרות של אדם במשרה רגילה לעבוד מהבית מדי פעם.

לגבי המנהלת שלך - זה מאוד עצוב ומטופש שאשה עם ילדים תנקוט בגישה של "אין דבר כזה שלא עובדים גם כשהילדה חולה או הגן סגור". תנחומיי על שהיית צריכה לעבוד תחתיה. אבל אין לזה שום קשר עם מריסה מאיירס,

 

[יונתן 2000]

דווקא לדעתי מה שהיא עשתה מעודד פמיניזם

מי אמר שהאישה צריכה להישאר עם התינוק בבית חצי שנה על חשבון הקריירה שלה? אני באמת לא מבין למה זה כל כך צורם לאנשים. מצידי תעשה מה שבא לה, זו המהות של שוויון זכויות.

 

[user32]

כי זה גובל בחולניות

תאר לך שמנהל "מצטיין" היה מתנדב לוותר על ימי החופשה שלו וגם על שבתות וחגים כדי להראות נאמנות לארגון. מה היית חושב עליו? שהוא דוגמא אישית? שככה עובדים צריכים לנהוג? כמו הסוס בחוות החיות של ג'ורג' אורוויל. אני לא חושב שאישה צריכה לוותר על הורות או על חופשת לידה. גם המחוקק לא חושב כך. אני תוהה אם הכסף באמת ינחם אותה על זה שהיא הפסידה את חויית גידול התינוק בחודשים הראשונים. ומסכן הילד שגדל בידיים זרות.

 

[יונתן 2000]

"חולניות" זה קצת מוגזם לטעמי

אני לא רואה את זה ככה, קודם כל למה כשהגבר חוזר לעבודה שלושה ימים אחרי הלידה זה בסדר אבל מהאישה מצפים להישאר בבית חצי שנה? מה שהאישה עושה בעבודה פחות חשוב ממה שהגבר עושה? שהגבר ייקח חופשת לידה. זה אגב חוקי לחלוטין שהגבר ייקח חופשת לידה ולא האישה (בארץ לפחות, לא יודע איך זה במדינות אחרות).

שנית שתעשה מה שבא לה, זה לא ענייני ולא עניין אף אחד אחר כמה חופשת לידה היא לקחה ומה היא עשתה בה. אולי היא בכלל לא רוצה לקחת חופשת לידה מסיבות אישיות? אולי יותר קל לה להיות בעבודה במשך היום ואחר-כך עם הילדה מאשר כל היום עם הילדה? לא יודע ולא מעניין אותי. בחרה לחזור אחרי שבועיים - סבבה. זכותה. כל עוד היא לא מחייבת ולא דורשת מאף אחת אחרת לעשות אותו דבר אני לא רואה שום בעיה עם זה.

אני מכיר היטב את חווית גידול התינוק בחודשים הראשונים, ולא יקרה כלום אם האמא תהיה עם התינוק חלק מהזמן ולא כל הזמן, כל עוד התינוק בידיים טובות. מה שבטוח זה שהילד ממש לא ייצא מסכן.

 

[amir_aikido]

ב 6 שבועות ראשונים לערך האישה על גבול מחלה

6 שבועות ראשונים לאחר לידה, נקראים בישראל "משכב לידה", כיוון שרפואית, האישה במצב גבולי של הסתגלות הגוף מחדש לאחר הלידה


אמיר

 

[יונתן 2000]

לא הכרתי את המונח

אבל אני מניח שכמו הרבה דברים שקשורים לרפואה, זה מאד אינדיבידואלי. יש נשים שתוך כמה ימים חוזרות לעצמן ויש כאלה שצריכות כמה שבועות. תלוי גם איזו לידה זו. אני גם לא אתפלא אם 6 שבועות זה כולל מרווח ביטחון שלוקחים על הממוצע.

בכל אופן זה שהיא חזרה לעבודה לא בהרכח אומר שהיא חזרה לתפוקה מלאה, ייתכן שבהתחלה היא 'לוקחת את זה באיזי' (עד כמה שמנכ"לית של יאהו יכולה לקחת דברים באיזי). אבל בשורה התחתונה כאמור זה עניינה ועניינה בלבד.

 

[salachshabati]

תכיר עכשיו:

http://www.clalit.co.il/HE-IL/Women/pregnancy/post_natal/articles/six+week+recoup.htm

 

[יונתן 2000]

נו, בדיוק מה שכתבתי

היית יכול לחסוך את הקישור.

 

[rachelushka]

בתור אישה שילדה פעמיים אני יכולה להגיד לך

שמבחינה רפואית, אין שום מניעה מחזרה לעבודה שאין בה מאמץ גופני שבועיים אחרי הלידה, כל עוד מדובר בלידה רגילה.
איך אתה חושב שנראה סדר יום של אשה שילדה לפני שבועיים? היא שוכבת במיטה ונחה כל היום? בשבילי לטפל בתינוק בן שבועיים היה הרבה יותר קשה, פיזית ונפשית, מאשר לשבת מול המחשב ולכתוב קוד. ואני מהנשים שמרשות לעצמן לא לנקוף אצבע בשאר מטלות הבית (כביסה, בישול, נקיון) עד שנה אחרי הלידה.
נכון, למעט מאוד נשים מתאים לחזור לעבודה אחרי שבועיים, בעיקר מסיבות פסיכולוגיות: הילד צריך טיפול מסביב לשעון, והאמא מרגישה שהיא זו שצריכה לתת לו אותו. אבל א. אין לזה שום קשר למצבה הפיזי (למעט הנקה, שגם לזה יש פתרונות) וב. מהבחינה הזו, אין שום הבדל בין שבועיים אחרי לידה לבין שלושה חודשים אחריה.

 

[selalerer]

 

[דנה1982]

במקרה הזה, הילד לא נשאר גם עם האבא

ממה שאני מבינה, נשכרו שירותיה של מטפלת שתהיה איתו כל היום.

אין לי שום בעיה עם אשה שחוזרת לעבוד אחרי שבועיים (לא רואה את עצמי עושה את זה בבוא היום, אבל כל אחת וענייניה), כל עוד אביו של הילד יהיה שם. בשבועות הראשונים לחייו של הילד זה קריטי עוד יותר להיות עם אחד ההורים ולא עם אישה זרה.

 

[יונתן 2000]

אבל משום מה לאבא לא באים בטענות

רק לאמא. זאת צביעות.

אני לא חושב בכלל שזה קריטי שהילד יהיה עם אחד ההורים בשבועות הראשונים. חוץ מלעשות מצפון להורים אין לזה שום משמעות, בטח לא מבחינת ההתפתחות של התינוק.

 

[דנה1982]

האבא הוא לא נושא הדיון כאן

בתור אישה (עם נטיות פמיניסטיות

) אין לי שום בעיה אם אישה שחוזרת לעבוד אחרי שבועיים. יש לי בעיה עם הורים שמחליטים להביא מטפלת לתינוק בן שבועיים. זה כן קריטי. ילד צריך את ההורים שלו לידו, הוא עדיין חסר ישע ושום מטפלת - לא משנה כמה היא מנוסה וכמה כסף היא מקבלת - לא תחליף טיפול, חום ואהבה של הורה.

האבא לא עלה כאן לדיון (אלא האמא, שממנה התחיל כל השרשור הזה).

אולי אני תמימה או מיושנת או כל מונח אחר, אבל בגיל שבועיים זה לא לגיטימי בעיניי.

 

[יונתן 2000]

אני לא רואה עם זה בעיה

קודם כל זאת החלטה שלהם ואין לנו זכות לבקר אותם. בעיני זה לא לגיטימי שאנשים משליכים את הנטיות שלהם על כלל ההורים מתוך מחשבה שאיך שהם מגדלים את הילד זה הכי נכון ומי שלא עושה כמוהם טועה. אין שחור לבן בגידול ילדים, כל הורה וכל ילד לגופו. יש הורים שמה לעשות, אין להם נטייה אבהית/אמהית חזקה והם אנשי קריירה. אנשים כאלה אם הם יהיו עם התינוק 24 שעות ביממה יכול לעשות לכולם יותר נזק מתועלת. אז מה, אסור להם להביא ילדים לעולם? שיביאו ויגדלו אותו איך שהם רואים לנכון. לילד זה ממש לא משנה מי נמצא איתו כל עוד מטפלים בו ודואגים לצרכיו (וברור שצרכיו זה לא רק האכלה והחלפת חיתולים אלא גם מגע ומשחקים, אבל זה לא חייב להיעשות ע"י אבא/אמא). ואת יודעת מה, נגיד שבעקבות ההחלטה שלהם הילד יפתח פחות קשר עם הוריו בטווח הארוך (שזה ספקולטיבי בטירוף אבל נניח), אז מה? מי אמר שזה רע?

 

[tamarhp]

א. יש מחקרים וסטטיסטיקות

ב. אני מכירה אישית מישהי שאמא שלה היתה עובדת הייטק מהסוג הנ"ל (אמא קרה, לא מחבקת-מנשקת, בקושי בבית), והיא בהחלט גדלה עם חסכים וקשה לה עם זה.

 

[יונתן 2000]

אז מה הנקודה פה?

שהיה עדיף שאמא שלה לא תביא אותה לעולם? זאת אמא שלה, מה לעשות. לטוב ולרע. אם אמא שלה הייתה מכריחה את עצמה להישאר חצי שנה בבית אחרי הלידה זה היה יכול לעשות אפילו יותר נזק. יותר מזה, אולי החסכים זה בגלל שהיא ירשה מהאמא שלה את האופי המנוכר? זה לא מופרך בכלל.