לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
83838,383 עוקבים אודות עסקים

פורום עצם העניין

שמעתם את התוכנית ``עצם העניין``? רוצים להגיב? עומד לכם משהו על קצה הלשון? הפוליטיקאים המקומיים הרגיזו אתכם? הממסד שוב מגלה אטימות? יש לכם פתרונות למצב? הצעות לפתרון בעיות ציבוריות שאף אחד לא חשב עליהן? זה המקום! זאת הבמה הפתוחה שלכם לכתוב חופשי על כל מה שמציק לכם ( אפשר גם לפרגן...). קחו בחשבון שכולם קוראים - ואם ממש הייתם טובים - אז גם תזכו לתגובה בהתאם.

אודות הפורום עצם העניין

שמעתם את התוכנית ``עצם העניין``? רוצים להגיב? עומד לכם משהו על קצה הלשון? הפוליטיקאים המקומיים הרגיזו אתכם? הממסד שוב מגלה אטימות? יש לכם פתרונות למצב? הצעות לפתרון בעיות ציבוריות שאף אחד לא חשב עליהן? זה המקום! זאת הבמה הפתוחה שלכם לכתוב חופשי על כל מה שמציק לכם ( אפשר גם לפרגן...). קחו בחשבון שכולם קוראים - ואם ממש הייתם טובים - אז גם תזכו לתגובה בהתאם.
x
הודעה מהנהלת הפורום
המשך >>

לצפיה ב-'מצפים לשמוע מה היו תוצאות הכנס ...'
מצפים לשמוע מה היו תוצאות הכנס ...
22/06/2002 | 11:41
45
4
תוצאות הכנס שהיה ביום חמישי מאוד לאו ברורות, האם בוצעה ההכרזה על המשך שהייתם של הכלובים במהלך הכנס ? ובכלל האם הפוליטיקה גברה על הרמה המקצועית אשר הייתה אמורה להיות שם ???

בכל אופן, פ"ש זה המשך מהלך הלימודים וההכנות שלך למהלך הכנס שיערך ב- 1.7.02 באוניברסיטת תל אביב בנושא המגוון הביולוגי ...


מגוון ביולוגי = מושג על המקיף את כל מדדי השונות בטבע : מגון מינים, קשת צורות הגידול, קשת בתי הגידול, קשת החברות בטבע, השונות הגנטית התוך מינית, השונות הגנטית בין פרטי האוכלוסייה וכד´ ...


המשך חומרי ההכנה לכנס יועברו בהמשך ...


פופאי יש רק אבל הוא רק מלח
עצם העניין >>
לצפיה ב-'הדניסים גייסו את השרים לצידם '
הדניסים גייסו את השרים לצידם
22/06/2002 | 12:49
44
1
והלך להם קלף. על פי מה שגונב לאוזני, החגיגות בממלכות הדניס והלברק, ערדג ודג סוף, בעיצומן. הן רשמו, החוות, וגם הדגים, ניצחון מוחץ על ראש העיר, על הגופים הירוקים ועל כל המתנגדים להם.
ממה ששמעתי יעבור הרבה זמן עד שהחוות יצאו אם בכלל.
זה לא משנה כמה יצעקו, כמה יפרסמו, כמה ימחו, השרים שלנו, הממשלה שלנו, הם הקובעים. וכנראה שהלחץ והלובי שנעשה כאן, עשה את שלו.

פוזה
הצדק ינצח
עצם העניין >>
לצפיה ב-'מה קורה כ-3 שרים ורוה"מ לוחצים?'
מה קורה כ-3 שרים ורוה"מ לוחצים?
22/06/2002 | 13:30
43
שר החקלאות, שר התחבורה, שר הבריאות. שלושה אנשים שקובעים ויקבעו לאן תנשובנה הרוחות. (ריח הדגים). ומולם בקצה השני של הזירה, ראש העיר, רוני מילוא, נחמה רונן והארגונים הירוקים.
בתפקיד השופט - הממשלה. שתדעו - ראש הממשלה לצידם של הדגים, זה בדוק.

המעודדים מצד שמאל - הקיבוצים, רשות הנמלים (הם רוצים כסף)
מצד ימין- תושבי אילת

ההימורים - פוזה מהמרת על ניצחון לדגים. אפילו ניצחון חלקי.
ועל מה אתם מהמרים?


ותודה לדן מרגלית על החומר

"שר החקלאות ושר התחבורה ממליצים להשאיר את כלובי הדגים בחוות הדגים באילת במקומם, עד שתתקבל החלטת ממשלה בעניין חקלאות ימית בנמל אילת.

ההמלצה באה על רקע צו פינוי שהוצא לחווה, לאחר שתמה הארכה שקיבלו מפעיליה מוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה. על פי הצו נדרשים מפעילי החוות לפנות ממימי הנמל את כלובי הדגים עד ה-18 ביולי. עיריית אילת, הנאבקת בחווה מזה שנתיים, בירכה על הוצאת צו הפינוי ואף הציעה למפעילי החווה סיוע בהעברת הכלובים והקמת חווה לגידול דגים באתר אחר.

עד כה לא התקיים דיון בנושא חוות הדגים בממשלה, למרות ששר הבריאות, ניסים דהן, אשר מונה על ידי הממשלה לעסוק בנושא, הגיש את המלצותיו כבר לפני כחודשיים. בהמלצותיו קבע דהן כי יש צורך לערוך מחקר מקיף בנושא חוות הדגים, אולם להתיר לחווה להישאר במפרץ אילת לפחות עוד שלוש שנים"

עצם העניין >>
לצפיה ב-'הצעת החלטה לממשלה, מתאריך..'
הצעת החלטה לממשלה, מתאריך..
22/06/2002 | 17:15
42
שר התחבורה ושר החקלאות ממליצים..."בזה כי הסכמי ההרשאה יוארכו, בשלב זה, עד אשר תתקבל החלטת הממשלה בעניין החקלאות הימית..."
סוף ציטוט מההחלטה- מצ"ב הקובץ /החלטה כפי שהוגשה ללישכת ראש הממשלה, ועל זה הייתי אני אומר...:-
"בושה וכלימה למנהיגנו, לשרינו בכלל ובמיוחד לנו כעם הבוחר את מנהיגיו, לא על תוכן ההחלטה, אלא על הצורה, הלקוניות, הזילזול בעם בחושבם שהוא מטומטם...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'זיהום ציבורי מזהם את מפרץ אילת..'
זיהום ציבורי מזהם את מפרץ אילת..
<< ההודעה הנוכחית
22/06/2002 | 17:52
41
10
חובה על היועצהמ"ש לממשלה, עו"ד אליקים רובינשטיין, להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירת משטרה מקפת, בכל מה שקשור "לכלובי הדגים במפרץ אילת בפרט ולתמ"א 13 בכלל" ויפה שעה אחת קודם...

ביום חמישי האחרון חשף לראשונה את החלטתם הפושעת של השרים -תחבורה והחקלאות, וכן את תגובתו של ראש עירית אילת מר גבי קדוש, והאחרון כינה זאת..."תגובת ראש העיר: "יש זיהום במפרץ, ויש זיהום ציבורי". סוף ציטוט.
{מצ"ב מכתב פניתו הדחופה של ראש עירית אילת מר גבי קדוש הנילוה להודעה זו ולהודעת המשך...}

יש לחקור את הליך קבלת האישורים משנת 1985 בהקשר לכלובי הדגים בפרט ותמ"א 13 בכלל, כמו למשל...:-

מי היה ראש העיר באילת בזמן מתן ההרשאה להכנסת כלובי הדגים למפרץ אילת....

מי היו השרים שכיהנו במשרדי הממשלה בכלל והחקלאות ואיכות הסביבה בפרט...

מי היו "עלי התאנה"-עובדי מדינה ונבחרי ציבור, שהכינו את התשתית, לקבלת האישורים הראשוניים והזמניים, למתן הרשאה להכנסת כלובי הדגים למפרץ אילת...

מהי מעורבותה של האקדמיה בכלל וחקר ימים ואגמים בפרט...

מהי אחריותה הבלעדית של הגב´ רצ´בסקי, יו"ר המועצה לתיכנון ובניה של מדינת ישראל-משרד הפנים, מיום כניסתה לתפקיד בשנת 1995...

ויפה שעה אחת קודם...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'קובץ/המשך מכתב פניתו של גבי קדוש'
קובץ/המשך מכתב פניתו של גבי קדוש
22/06/2002 | 17:54
2
לצפיה ב-'פילוביץ´ אתה מופתע מהמהלך של השרים?'
פילוביץ´ אתה מופתע מהמהלך של השרים?
22/06/2002 | 18:45
3
אם תבדוק את כל הסימנים המוקדמים, תבחין כי היחידים שהופתעו בכל הסיפור הזה הם : התושבים, שחשבו שהמאבק הגיע לקיצו(לא שכל כך איכפת להם), הארגונים הירוקים, שחשבו שהניצחון מונח בכיס שלהם (יש להם את נחמה רונן), ראש העיר, שחשב כי להוציא מכתב לחוות, בכדי שאלו יפנו את המבנים שלהם, מצביע על הסוף, והתקשורת, שכבר חרצה, כך נראה, את עתיד הכלובים וחוות הדגים במפרץ אילת (יש לה נטייה כזו).

ונחש מי לא הופתע:, כך נראה, בעלי חוות הדגים, שלא נראתה שום תכונה במחוזיתיהם המעידה על תזוזה (ה-18 ביולי זה אוטוטו), רשות הנמלים והרכבות, המעוניינת בהמשך שהייתם במקום (היא רוצה כסף), אבל מפחדת מכאב ראש, שר הבריאות שדוחה את הקץ (הוא אוהב לצלול), שר התחבורה שאוהב דניסים ובעצם לא איכפת לו מכלום, (מכולות, תחמושת, נשק, דגים), שר החוץ התומך בהישארותם של החוות במפרץ, שר החקלאות (החייב מתוקף תפקידו לתמוך בחקלאים- זוכרים את רפול וכפל תפקידיו), ראש הממשלה והכי חשוב היועץ המשפטי לממשלה שאמר בעבר, כך קראתי, כי כל עוד הדברים לא הועברו להחלטת הממשלה ולא תסתיים עבודתם של חברי הועדה לתכנון ובנייה על תמ"א 13, אין לפעול. אני בטוחה כי יש עוד רבים אחרים הפועלים להשארם של החוות במפרץ אילת.

נו, אז מה חדש תחת השמש.


עצם העניין >>
לצפיה ב-'לא, לא הופתעתי כלל, אמרתי וכתבתי'
לא, לא הופתעתי כלל, אמרתי וכתבתי
22/06/2002 | 18:59
2
3
עוד בשנת 1998 שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית או לחילופין לפתוח בחקירת משטרה, אבל כרגיל כל מה שצריך לקרות יקרה אבל באיחור של מספר שנים, תלוי מהו הנושא, כמו בכל נושא אחר שעומד על הפרק...

לכן מי שיכול וחייב להזיז את העגלה הזאת זה הציבור בכלל ותושבי אילת בפרט- ראש הרשות המקומית מר גבי קדוש, יש בידו את כל הסמכות, החוק עומד לצידו, הוא יכול להורות על פינוי בכוח אם הוא רוצה, הכל תלוי בו ובנחישותו..."חקירת משטרה עכשיו ומיד"

ומי כמוך יודעת poza שהתקשורת לא משרתת ולא שירתה את הציבור במאה אחוז ביושר מיקצועי, והעובדות יתגלו בחקירת משטרה או בבג"צ לכשיוגש, כמו הסיפור של "מצפה הכרישים/אי הצוללים- להזכירך...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'אבל אם גבי קדוש לא מזיז את העגלה?'
אבל אם גבי קדוש לא מזיז את העגלה?
22/06/2002 | 21:22
1
פילוביץ´ שים לב מה כתבת כאן. ציטוט

"לכן מי שיכול וחייב להזיז את העגלה הזאת זה הציבור בכלל ותושבי אילת בפרט- ראש הרשות המקומית מר גבי קדוש, יש בידו את כל הסמכות, החוק עומד לצידו, הוא יכול להורות על פינוי בכוח אם הוא רוצה, הכל תלוי בו ובנחישותו". אז מה קרה, מי הזיז את הגבינה, העגלה.

בינינו, אם מישהו היה רוצה להוציא את החוות מהים, חוץ מהירוקים, הוא היה עושה זאת. לא גבי קדוש רצה וניסה, לא רשות הנמלים והרכבות, לא ועדת הפנים ואיכות הסביבה שהתייצבה לצידה של נחמה רונן, ולא אחרים.

ואף אחד לא יגיש כל כך מהר בג"צ, לא התקשורת שבמקרה של חוות הדגים, לדעתי, באילת מאוד מגמתית וחד צדדית, לא נחמה רונן, לא רוני מילוא ולא ראש העיר. בסופו של דבר, לנו התושבים אין מה לומר, הכל תלוי בממשלה. שים לב לכתבה הבאה שהתפרסמה בגלובס לפני כמה חודשים. משהו קרה מאז, מישהו ניתק את החשמל? אז הירדנים כועסים, נו ואז. מה קרה.

"מושל עקבה, עקל בילתאג´י, הגיש מחאה רשמית לשר לשיתוף פעולה אזורי, רוני מילוא, על המשך פעילות כלובי הדגים במפרץ אילת.
במכתבו מציין בילתאג´י, שהנזק שגורמים כלובי הדגים למפרץ משפיע ישירות על מצב שונית האלמוגים הירדנית ועל תוכניות הפיתוח לשמירה על הסביבה.

בילתאג´י מדגיש עוד, שהשארת כלובי הדגים בים עומדת בניגוד להסכמים שנחתמו בין שתי המדינות, בהם מחויבות הדדית לשמירה על מים צלולים ופיתוח המפרץ. בילתאג´י הודיע עוד, שהוא מברך על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מפברואר 2002, שלא לאשר את תוכנית כלובי הדגים.

בתגובה למכתבו של בילתאג´י פנה מילוא למזכיר הממשלה, גדעון סער, ובו בקשה להעביר את העתק המכתב לראש הממשלה, אריאל שרון. לדברי מילוא, מכתבו של בילתאג´י ממחיש באופן ברור את הצורך המיידי בהוצאת כלובי הדגים מהים והעברתם לגידול בבריכות ביבשה, לשם שמירה על יחסים תקינים עם ממלכת ירדן.

יצוין, שביולי 2002 יפוג תוקף האישור לשימוש חורג לכלובי הדגים בים. באם חברות ערדג ודג סוף, המפעילות את החקלאות הימית, לא יגישו תוכניות עד לתאריך זה, תוכל עיריית אילת לדרוש את פינוי כלובי הדגים.

הבקשה לשימוש חורג הוגשה ב-1993, תוקף הבקשה פג ב-1998, ולמרות זאת לא הגישו החברות תוכניות שיסדירו את השארות כלובי הדגים בים. ביולי 1999 הגישו החברות בקשה נוספת לשימוש חורג לעיריית אילת. הבקשה לא אושרה על-ידי העירייה המתנגדת לחקלאות הימית, ולכן הגישו מגדלי הדגים ערר לוועדת הערר המחוזית.

בהחלטתו קבע יו"ר ועדת הערר המחוזית, עו"ד אהרון ברוכין, שיש לאפשר לחברות הדגים אורכה של שנה וחצי, כדי שיכינו תוכניות שיאפשרו להם להישאר בים תוך הקפדה על איכות הסביבה, או לעבור ליבשה, אך דחה את הבקשה לשימוש חורג.

אם עד יולי 2002 לא יגישו כלובי הדגים תוכניות, תינתן לעיריית אילת הזכות לבקש את ניתוק החשמל מהמבנים ואת פינוי המקום. יצוין, שגם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לא אישרה את תוכנית מגדלי הדגים.

האמת היא שפוזה מאוד אוהבת דניסים וממש לא איכפת לה שהחוות ישארו. תשאלו למה?
כי הביוב שזרם לים במשך כל השנים, תחת עינם הפקוחה של ראשי הערים ואנשי איכות הסביבה, והאבק ממתקן התפזורת בנמל אילת ומנמל עקבה, הספינות שזיהמו, הצוללנים שהרסו, הסבו לדעתה יותר נזק לאלמוגים מהחרא של הדגים.


עצם העניין >>
לצפיה ב-'נו ומשהו עזר, משהו השתנה מאז?'
נו ומשהו עזר, משהו השתנה מאז?
22/06/2002 | 21:25
שימו לב פורסם בגלובס בפברואר 2002 ומאז כלום לא קרה. לאף אחד אין שיניים.


ועדת הפנים התייצבה היום (ד´) לצד ח"כ נחמה רונן (המרכז), ונתנה לה גיבוי במאבק הציבורי שמתנהל בין בעלי חוות הדגים במפרץ אילת לבינה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע הסתייגות מההתקפות הקשות נגד רונן במודעות הענק שמתפרסמות בעיתונות היומית, וביקש ממפרסמי המודעות להתנצל בפניה.
ח"כ יהודית נאות (שינוי) אמרה, כי היא מקווה שהמודעות תהיינה חרב פיפיות נגד המפרסמים, וכי יש לפעול במהירות למציאת פתרון חוקי, כדי ששונית האלמוגים לא תיעלם כתוצאה מזיהום הים.

ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) גינה גם הוא את "מסע הצלב נגד רונן", ואמר: "מצאתי לנכון למחות נגד הסגנון הדורסני והמכפיש, שבא להפחיד חברי כנסת מלפגוע בבעלי הון". ח"כ איוב קרא (ליכוד) הוסיף, שהוועדה חייבת להכריע בסוגיית השימור של מפרץ אילת, לפני "שואה אקולוגית".

הוועדה מכינה לקריאה ראשונה את הצעת החוק הפרטית של רונן, לשימור ולשיקום הטבע, החי והצומח במפרץ. לפי הצעתה, כל פעולת פיתוח בעתיד תחייב לשקול את טובת איכות הסביבה.

רונן אמרה, כי בהצעת החוק תומכים יותר מ-50 חברי כנסת, וכן כל הגופים הירוקים בעיריית אילת. הצעת החוק איננה עוסקת בכלובי הדגים. "אני יודעת מה זה להילחם בבעלי ממון, אבל הדבר לא יזיז אותי מדרכי", אמרה בהתייחסות למודעות שמתפרסמות נגדה.

בעלי חוות הדגים ביקשו אתמול (ג´) למנוע את כינוס הוועדה, ולהקפיא את החקיקה, עד שתתברר פנייתם ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבדוק את מקורות המימון שמאחורי המסע של רונן להעברת החוק. היו"ר גפני דחה בתוקף את הבקשה, ורובינשטיין סירב להתערב.

השר לשיתוף פעולה איזורי, רוני מילוא, אמר, כי ועדת המומחים הבינלאומית שקבעה, כי עקבה מזהמת בשפכים את מפרץ אילת - גרמה לישראל נזק מדיני גדול. הוא טען, כי חוות הדגים מסכנות את היחסים עם ירדן. "לגידול הדגים יש תחליף. לשכיות החמדה שבמפרץ - אין תחליף", אמר מילוא. סגנית שר התשתיות, נעמי בלומנטל, אמרה, שקיימים מזהמים נוספים חוץ מכלובי הדגים, ובסוגייה זו יש לשקול קודם את טובת המדינה.

ראש עיריית אילת, גבי קדוש, קרא לכלול בחוק את הסדרת רישוי העסקים במרחב המפרץ, כך שניתן יהיה להקדים לכל בקשת רשיון בדיקה לגבי ההשפעה על הסביבה. "מי שמתנגד לחוק הוא המזהם", אמר קדוש.

דובי הלמן, נציג חברת ערדג, אחת משני הבעלים של חוות הדגים, טען בתגובה, כי רונן היא שפתחה בהתקפה על מגדלי הדגים, וכי גם הקמפיין שנערך נגדם עולה הון רב. גפני הודיע בסיכום, כי הוועדה תמשיך בהליכי החקיקה ללא מורא, ותתחיל בהקדם לדון בסעיפי החוק לגופם.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'נחמה רונן ורפול אחראים להבאת החוות'
נחמה רונן ורפול אחראים להבאת החוות
22/06/2002 | 18:55
35
נחמה רונן- האישה מאחורי חוק שימור מפרץ אילת, היתה מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, בזמן שרפאל איתן היה השר גם לאיכות הסביבה וגם חקלאות והכשיר את חוות הדגים וסייע להם.

פילוביץ´ שאלת מי היו השרים שכיהנו במשרדי הממשלה, החקלאות ואיכות הסביבה. אז הנה מי שאחראים בין השאר למצב.


"מטרת הצעת החוק לשימור מפרץ היא לקבוע עקרונות במטרה לשמור על החי, הצומח והסביבה במפרץ אילת, לשקמם, להגן עליהם, לצמצם ולמנוע כל פעולה ולקבוע עקרונות התנהגות", אומרת ח"כ נחמה רונן. "אין בה כלל הצעה להפוך את המפרץ לשמורת טבע".
רונן מוסיפה: "כלובי הדגים הם הגורם המזהם האחרון שנשאר במפרץ. מדובר בעסק כלכלי המרוויח הון עתק, והורס בכך את המפרץ ואת שוניות האלמוגים. הצעת החוק נועדה כדי למנוע מהם להמשיך את ההרס".

"הקמפיין המתוזמר של חברות החקלאות הימית, שאין להן אומץ לבוא לחתום את שמן על המודעות, לא יזיז אותי מדרכי", אומרת רונן. "היום ברור יותר מתמיד שבעלי כלובי הדגים עושים כאן קמפיין, שמטרתו להטעות את הציבור תוך הכפשות אישיות.

"התשובה שלנו תהיה בקידום הצעת החוק והפיכתה לחוק. זו תהיה התשובה ההולמת למי שחושב שהוא יכול גם לזהם את המפרץ, וגם להכפיש את שמם של אנשים שפועלים לטובת הציבור".
עצם העניין >>
לצפיה ב-'עמוס שוקן בכלל וצפריר רינט בפרט..'
עמוס שוקן בכלל וצפריר רינט בפרט..
22/06/2002 | 19:07
34
אשמים במחדל המפרץ על כל מזהמיו בכלל וכלובי הדגים בפרט...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'מה הקשר של שוקן ורינת למצב המפרץ?'
מה הקשר של שוקן ורינת למצב המפרץ?
22/06/2002 | 21:33
33
למה התקשורת אשמה פה? הרי התקשורת באילת ובכלל מאוד מגמתית, בכל הנוגע למפרץ אילת וחוות הדגים. לא שמעת שכל הכתבים והעיתונאים באילת ירוקים.
ומרגישים שהם חייבים לחוות את דעתם האישית על הנושא. וגם צפריר רינת כותב ירוק. אז מה הוא אשם?
עצם העניין >>
לצפיה ב-'הכל יתגלה בחקירת משטרה בע"ה..'
הכל יתגלה בחקירת משטרה בע"ה..
22/06/2002 | 21:35
32
2
לצפיה ב-'השאלה היא האם תיתכן חקירת משטרה?'
השאלה היא האם תיתכן חקירת משטרה?
22/06/2002 | 21:40
31
או שמא החלה אחת כזו. נו, גלה לנו משהו שאנחנו לא יודעים.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'גילוי דעת של עודד גולדן מדג סוף'
גילוי דעת של עודד גולדן מדג סוף
22/06/2002 | 22:00
7
בתגובה ל"שיתוף פעולה ישראלי-ירדני לחיסול חוות הדגים באילת",
חוות הדגים באילת, אותן מעוניין לסגור השר לשיתוף פעולה איזורי, רוני מילוא, נותנות פרנסה לרבים מתושבי אילת והערבה, ומכניסות מטבע זר למדינה - מבלי לפגוע בסביבה. במה דברים אמורים:
* מילוא כנראה לא ביקר בכינוס המדעי האחרון שהתקיים במכמורת (ואורגן על ידי המכון הבין- אוניברסיטאי), שבו רוב המדענים הבלתי-תלויים קבעו חד-משמעית, כי חוות הדגים אינן פוגעות בשונית האלמוגים.

* מדבריו משתמע, שהוא גם לא קרא את דו"ח המדענים הבינלאומי, שהוזמן על ידי ממשלת ישראל. דו"ח זה קבע, כי חוות הדגים - תוך מילוי תנאים מסוימים (אותם הן מקיימות) - אינן מהוות סיכון לסביבה.

* השר סייר בחוות דגים ברמת הנגב, וראה בהן תחליף לחוות באילת. כנראה, הוא אינו יודע שתי עובדות: ראשית, החווה ברמת הנגב בה ביקר נמצאת בקשיים גדולים, עקב חוסר כדאיות כלכלית הכרוכה בגידול דגים ביבשה. שנית, באילת מגדלים דגי ים שזקוקים למי ים, לעומת המים ברמת הנגב - שאינם מתאימים לגידול דגים אלה.

בראיון לרדיו אילת אמר מילוא, כי "בשיתוף פעולה ישראלי-ירדני" יגודלו דגי הדניס בבריכות בערבה, והמים ינוצלו להשקיית השדות בשתי המדינות. ובכן, במי הים להם זקוק הדניס, לא ניתן להשקות דבר.

הירדנים מעולם לא התנגדו לגידול הדגים בכלובים באילת. יתרה מזו, מלך ירדן עבדאללה, ואשתו המלכה רנייה, ביקרו בחוות הדגים ב-1999 - כאשר "מחול השדים" נגדן כבר היה בעיצומו - והביעו את התפעלותם. המלך התעניין איך וכיצד ניתן ליישם את החקלאות הימית בארצו, ולא הזכיר במילה בעיה כזו או אחרת.

מסוף הפוספטים בירדן, מול שמורת האלמוגים באילת, פולט מדי יום טונות של אבק פוספט למי המפרץ, הנראה לעין כל. גם דו"ח המדענים הבינלאומי מציין זאת כגורם מספר אחת לעכירות המים במפרץ. מספר עצום של אוניות העוגנות בנמל עקבה מול אילת פולטות מדי יום כמות עצומה של מי שיפוליים, הגורמים נזק אקולוגי למפרץ. מימי הביוב של העיר עקבה מוזרמים לבריכות עפר, ומשם סביר שמחלחלים לאקוויפר הים - המשותף לעקבה ואילת. האם דואג מילוא גם לשיתוף פעולה ירדני-ישראלי לסילוק מפגעים אלו?

אם אכן תאשר ועדת הפנים חוק שמטרתו חיסול חוות הדגים באילת, קרי חיסול החקלאות הימית בישראל, יהיה זה פן נוסף בסיפור קפקאי שמתרחש מול עינינו. המפסידה היחידה ממנו - ערכית, כלכלית ואקולוגית - תהיה מדינת ישראל.

עודד גולדן, מנכ"ל חברת דג-סוף
עצם העניין >>
לצפיה ב-'ומה אומר על זה השר הממונה על המפרץ'
ומה אומר על זה השר הממונה על המפרץ
22/06/2002 | 22:01
6
שר הבריאות, ניסים דהן, ממליץ לממשלה להתיר את המשך קיומם של הכלובים לגידול דגים בים סוף למשך 4-3 שנים נוספות. במקביל, ממליץ דהן להמשיך ולבצע תוכנית ניתוח מקיפה לבדיקת ההשפעה הישירה של כלובי הדגים על המפרץ.
המלצות אלה הוגשו על ידי דהן, כחלק מחוות דעת אותה התבקש להגיש לממשלה בנושא החוק לשימור מפרץ אילת. הממשלה מינתה את דהן להגיש המלצות אלה בעקבות בקשתו של השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, לפטור אותו מנושא זה.

המלצותיו של דהן התקבלו בזעם על ידי עמותת צלול ועל ידי החברה להגנת הטבע, המתנגדות להמשך הישארות הכלובים בים. לדעת ארגונים אלה, הכלובים הם האחראים הישירים לזיהום מפרץ אילת ולמות שוניות האלמוגים.

לטענת החברה להגנת הטבע, קבלת המלצותיו של דהן כמוהן כהחלטה על חיסול שוניות האלמוגים, והמלצותיו סובלות מעמימות רבה, הן אינן מציבות לוחות זמנים, והן נוגדות את החלטת המועצה הארצית מלפני כשבועיים שלא לאשר את הישארות הכלובים בים.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'הנורה האדומה בפרשת חוות הדגים'
הנורה האדומה בפרשת חוות הדגים
22/06/2002 | 22:03
5
1
הנורה האדומה בפרשת חוות הדגים, נדלקה כשהמודעות התכופות של החוות ועמותת צלול חזרו וקפצו לעיניים, מרוחות על חצי עמוד, בפרוצס מלא ובגרפיקה מעוצבת. ניחא חוות הדגים. אלו חברות מסחריות, ויש להן כסף להיאבק. אבל עמותה בשם צלול? מאיפה יש לה כסף לנהל מאבק ציבורי, שנראה כל-כך טוב וכנראה גם עולה בהתאם?

הערכה צנועה, אחרי שבועות של צלילה לנושא והיכרות ראשונית עם מעמקיה, היא שבשלב הנוכחי אי-אפשר להציג את הפרשה במלואה. יקח כשנתיים עד שכל ספיחיה יראו אור, ושנים נוספות עד שהשמש תחטא אותם. בינתיים, אפשר להציע פרשנות ולשאול כמה שאלות חשובות.

בפרשה מנסים למכור לנו את המאבק הירוק של גופים תומכי איכות סביבה, ובראשם עמותת צלול, בשתי חברות מסחריות, ערדג ודג-סוף (הראשונה מבית קיבוצניקי, טפו), שכל מה שמעניין אותן זה להשתלט על קרקע נחשקת ובתולית בחוף הצפוני של אילת, ובשם הכסף להרוס את ריף האלמוגים ולזהם את המפרץ.

קשה לקנות את הסיפור הזה. יתכן שחלק מהפעילים מאמינים באמת ובתמים במטרה הירוקה, ונלחמים למענה בכל לב. אולם התחושה הקשה היא שהירוק בפרשה הזו הוא תירוץ, עלה תאנה לשאיפות פוליטיות, צרכים אישיים, מטענים אמוציונלים, יעדים מסחריים והסחות דעת ציבוריות. קשרי ההון והשלטון המורכבים שבפרשה מטרידים, ולמרות שהרבה הסברים סופקו בעיתונות בשבוע האחרון, עדיין נותרו דברים תמוהים רבים.

גם למאיר יצחק הלוי, חבר מועצת עיריית אילת (והעומד בראש האופוזיציה), יש שאלות, והן פורסמו ב"ידיעות אילת" בראשית החודש. "אני לא בעד ולא נגד כלובי הדגים, עד שלא יוכח חדמשמעית שעל מקומם לא יוקמו מונומנטים שיחסלו את המפרץ עד תום", אמר לנו, "אם על השטח הזה יוקמו מונומנטים, אז אולי אנחנו מתבוססים עכשיו בעיסה של צואת דגים, אבל מהר מאוד נתבוסס בצואה של עיסת אדם. הנחישות של עמותת צלול לטפל בכלובי הדגים מטרידה אותי. מסירות הנפש, שלא מאפיינת את ראש העיר בדרך כלל במאבקיו, תמוהה מאוד. הלוואי שהיה נאבק כך עבור החינוך בעיר"
עצם העניין >>
לצפיה ב-'האם זו שאלה של נחישות?'
האם זו שאלה של נחישות?
22/06/2002 | 22:04
4

הסיפור מתחיל לפני כ-20 שנה, בשיתוף פעולה מחקרי בין ערדג (שותפות של חמישה קיבוצים בערבה) למכון לחקר הימים והאגמים באילת. שני הגופים מוצאים דרך לגדל דגי דניס במי ים מלוחים, וזוכים להילת היי-טק ישראלי מנצח, בימים שאף אחד עוד לא ידע איך מאייתים את המילה.

באמצע שנות ה-80 מוקמות חוות הדגים של ערדג ודג-סוף (חברה פרטית). המועצה המקומית לתכנון ובנייה של אילת מקצה להם שטח חוף לשימוש חורג וזמני. רשות הנמלים והרכבות, שבסמכותה שטחי הים, מחכירה שטח להקמת הכלובים עד סוף 2001. משרדי הממשלה הרלוונטים (כעשרה), נרתמים לפרוייקט - ובסך הכל מושקעים בו כ-100 מיליון שקל.

אבל במהלך 1999, הרוחות משנות כיוון, והתנגדות לחוות הדגים הופכת לטרנד. הסיבה הרשמית: הם מזהמים את המפרץ ופוגעים באלמוגים.

הסאגה נפתחת בסוף 1999, כשהוועדה המקומית לתכנון ולבניה מחליטה לא לחדש לחוות את האישור לשימוש חורג בשטחי החוף. החוות ערערו לוועדה המחוזית, וזו נתנה להם אורכה של 18 חודש לפנות את השטח. בכך הכריזה על פתיחת המאבק ותאריך היעד לסיומו - יולי 2002. בפועל, הוא נגמר כבר ב-6 בפברואר, כשהמועצה הארצית לתכנון ולבניה החליטה שלא לכלול את החוות בתמ"א 13. מה שפחות ברור הוא למה מי שהיו אוהדי חוות הדגים, כמו ראש העיריה, גבי קדוש, ופונקציונרים אילתים נוספים, התחרטו והתגייסו למלחמת הנגד. האם כל אילת נדבקה בווירוס נקיפות המצפון? ב-1995, קדוש שיגר מכתב בו המליץ להקצות קרקע לחוות. ב-1998 המליץ להקצות שטח לחוות דגים אחרת, שיזם אלי גואטה מאילת. במהלך 1999 שינה את דעתו.

דוברת עיריית אילת מבהירה כי בשנים הראשונות, לקדוש לא היתה עמדה בעד או נגד, והוא גיבש את עמדתו הנוכחית לאחר שהגיעו מחקרים המעידים כי החוות מזהמות. גדולתו של נבחר ציבור שהוא לא דבק בעמדתו, אם למד דבר חדש שמועיל לציבור.

קדוש אף פנה ליועץ המשפטי לממשלה, וביקש להקים ועדת חקירה לעניין החקלאות הימית ורשות הנמלים הבעייתית, שמשכירה שטחים בים למטרות עסקיות. לעניין רשות הנמלים, עוד נחזור בהמשך. ערב ישיבת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הוא עשה מאמץ מיוחד לרתום את חבריה, נציגי השלטון המקומי, במישרין ובאמצעות עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ל"מאבק הצודק של העיר".

נצא מנקודת הנחה שחוות הדגים מזהמות את המפרץ. האם הגופים שנאבקים בחוות נאבקים באותן עוצמה ונחישות גם במזהמים אחרים, כמו צוללנים, נמל אילת והביוב העירוני שמדי פעם, למשל השבוע, עולה על גדותיו ונשפך לים?

עד כמה בטוח שמשפחת קאהן לא תרוויח שום דבר מסילוק חוות הדגים ממפרץ אילת?

עמותת צלול, לפי אתר האינטרנט שלה, היא "גוף התנדבותי ללא כוונת רווח, וכל אנשיה פועלים מתוך דאגה לעולם התת ימי הנדיר של אילת, הנמצא בסכנת כליה עקב שנים של פגיעה פיזית, ביולוגית וכימית מצד האדם".

העמותה נרשמה אצל רשם העמותות ב-23 בנובמבר 1999. בבקשה לרישום נמסרה כתובתה, אצל משרד עוה"ד מיתר, ליקוורניק, גבע ושות´ - משרד בו היה שותף עד לאחרונה עו"ד צבי מיתר, שותפו לעסקים של מוריס קאהן. מיתר אף היה רשום בין שבעת מייסדי העמותה, אולם לאחר שנה פרש. משרדו ממשיך לייצג את העמותה.

עצם העניין >>
לצפיה ב-'הקשרים המשפחתיים והרווחים'
הקשרים המשפחתיים והרווחים
22/06/2002 | 22:05
3
קשר נוסף למשפחת קאהן הוא פיסי. תרימו טלפון למשרדי עורק ותבקשו את רחל. לפני שתספיקו לומר את שם משפחתה (בורטה) ותפקידה (מנכ"ל צלול), המרכזנית היעילה כבר תעביר אתכם. הכתובת אצל מיתר, הטלפון אצל עורק.

הקשר השלישי הוא חברותו של בנג´י, בנו של מוריס קאהן, בעמותה. באוקטובר 2000 הוא חתם על הצטרפות לחברות בעמותה, שאושרה גם על ידי ח"כ נחמה רונן, כחברת הוועד המנהל. הוא אינו מסתיר את חברותו, ובראיון שהעניק השבוע ל"גלובס", הבהיר כי נרתם לפעילות ותרם לה מאות אלפי דולרים, בשל אהבתו לים ודאגתו לשוניות האלמוגים.

את הקישור הרביעי חשף השבוע יואב יצחק ב"גלובס": ב-1973 נחתם הסכם בין רשות שמורות הטבע לחברת רד סי מרינלנד, בשליטת קבוצת קאהן, ובעלת השליטה במצפה התת ימי באילת. ההסכם מקנה לקבוצה זכות סירוב ראשונה, לתקופה של 100 שנה, להקמת פרוייקטים תיירותיים מתחרים בים וביבשה.

ההסכם, כך נראה, הולך יד ביד עם הצעת החוק לשימור מפרץ אילת, שהגישה רונן, כאמור עמיתה של קאהן לעמותה, ביולי 2001. הצעת החוק מרחיבה את הגדרת מפרץ אילת כשמורת טבע, במטרה להגן עליו ממפגעים אקולוגיים. אם היא תעבור, רשות הנמלים תנושל מהסמכויות הקשורות בהחכרת שטחי הים. ואם הסמכויות יעברו לרשות לשמורות הטבע או גופים אחרים אוהדי צלול, המיזם של משפחת קאהן - אחד היפים באילת, מבטיחים לנו - מוגן.

בנג´י קאהן אומר בתגובה: אין לנו שום כוונה להקים פרוייקטים נוספים באילת, לא בים ולא ביבשה. "ציטוט סעיף מחוזה שנחתם לפני 30 שנה, וניסיון לקשור אותו להצעת חוק לגיטימית לחלוטין, הוא לא יותר מאשר מעשה ציני... המטרה היא להסיט את הדיון מהעיקר: שוניות האלמוגים".

מנכ"ל רשות שמורות הטבע, אהרון ורדי, אומר בתגובה: "אני יודע שיש הסכם... יש להם זכות סירוב ראשונה". לדבריו, הרשות אינה תומכת בכל סעיפי הצעת החוק, והכוונה היא להציל את האיזור מפגיעה - ולא להקים מיזמים כלכליים.

רונן אומרת בתגובה: "מטרת ההצעה היא לקבוע עקרונות במטרה לשמור על החי, הצומח והסביבה במפרץ אילת, לשקמם, להגן עליהם, לצמצם ולמנוע כל פעולה ולקבוע עקרונות התנהגות. אין בה כלל הצעה להפוך את המפרץ לשמורת טבע... אותי מעניין הערך האקולוגי".

אך אולי לפעמים יש מרחק בין כוונות לתוצאות.

אגב, לפי מסמכים שמצויים ברשם העמותות, כחודש לפני שבנג´י קאהן הצטרף לעמותה, החליטה הנהלתה למנות לה רו"ח, מאחר שהמחזור השנתי שלה עלה על 750 אלף שקל. אם התקציב הזה שמר על עצמו, פעילות העמותה עלתה עד עכשיו יותר מ-1.5 מיליון שקל. סכום נאה.

עצם העניין >>
לצפיה ב-'למה, בעצם, נועדו הצעות החוק של רונן'
למה, בעצם, נועדו הצעות החוק של רונן
22/06/2002 | 22:06
2

רונן נחרטה היטב בזכרון הציבורי כמנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה. היא הצליחה להכניס אוויר טרי למשרד האפרורי הזה, ועכשיו, כשנותרה ללא מפלגה, לא נתפלא אם בבחירות הבאות תעמוד בראש מפלגה ירוקה, ותצליח לעבור את אחוז החסימה.

בינתיים, כח"כית, הגישה רונן מספר הצעות חוק ירוקות, כולן ברדיוס של מפרץ אילת, רשות הנמלים וחוות הדגים. הצעת החוק לשימור מפרץ אילת, שכבר הזכרנו, לא משאירה סיכוי רב לפעילות של חקלאות ימית במפרץ. הצעה אחרת, מבקשת להרחיב את הגדרת חיית הבר ל"בעל חיים ימי, לרבות דג או אלמוג", ומוסיפה לחוק את התיקון: "לא יעביר אדם חיית בר לסביבה ימית או יבשתית שאיננה סביבת הגידול הטבעית שלה, אלא בהיתר". כשהתיקונים הללו יעברו, פעילות חוות הדגים תהיה עבירה על החוק.

הצעת חוק נוספת של רונן עוסקת במניעת זיהום הים ממקורות יבשתיים - השלכת פסולת והזרמת שפכים, אלא למי שקיבל היתר על פי חוק. החוק נחוץ וחשוב, אם רק היינו שקטים שלא נועד, בראש ובראשונה, להכריז על הפעילות המהותית של החוות כהשלכת פסולת לים. הצעות החוק של רונן חשובות, וכל מאבק למען הסביבה מבורך. אבל באיכות הסביבה כמו באיכות הסביבה - חשוב שיהיה גם ריח טוב.

רונן כיהנה בעבר כמנכ"ל ויו"ר צלול. היום מכהן בתפקיד היו"ר אורן מוסט, המשנה לנשיא סלקום. מוסט, איש שייטת לשעבר, נענה לתפקיד בשל כוונת צלול לטפל בניקוי הקישון. למיטב ידיעתנו, רצוי להודיע לרשם העמותות שהיו"ר התחלף. ברישומים שלהם רונן עדיין יו"רית.

עצם העניין >>
לצפיה ב-'מי יירש את שטח חוות הדגים?'
מי יירש את שטח חוות הדגים?
22/06/2002 | 22:07
1
התכתבויות שונות (אגב, אם כבר דואגים לסביבה, הניירות שנשפכים בפרשה כרתו יער שלם) מגלות לא מעט פרוייקטים שמתיימרים לשבת בשכונה של חוות הדגים. מוקדם לקבוע מי רוצה לשבת במקומן ומי לידן. בשלב הנוכחי, הפרוייקטים רק מתחילים לצאת לאור.

בתיזמון מדהים, ביום בו הוחלט שלא לכלול את חוות הדגים בתמ"א 13, פורסם ב"הארץ" כי איש העסקים והמלונאי דייויד לואיס, רוצה לקדם הקמת פארק תת ימי חדש באילת, שיכלול שונית אלמוגים מלאכותית ואטרקציות. הפרוייקט מתוכנן לקום בחוף הצפוני, לא ברור באיזה יחס לחוות הדגים. מעניין מה יהיה מעמד הפרוייקט מול זכות הסירוב של משפחת קאהן.

פרוייקט שני הוא פרוייקט השלום, או "אקווריה" בשמו הנוכחי. במקור הכוונה היתה להקים פארק אטרקציות ישראלי-ירדני, סימטרי משני צידיו. במצב המדיני הנוכחי, הפרוייקט יוצא לדרך בישראל בלבד, בהובלת יזמים אמריקנים ובאמצעות נציגם בישראל, תא"ל במיל´ רן פקר, לשעבר רמ"ט חיל אוויר. ההשקעה בפרוייקט מוערכת ב-300 מיליון דולר, והמדינה מתבקשת להעמיד שליש ממנה.

גם ההודעה על הפרוייקט הזה יצאה לעיתונות בתיזמון יפה, שבוע אחרי שהוחלט שהחוות לא יכללו בתמ"א 13. עם זאת, פקר שב ומדגיש כי הפרוייקט יבנה במרחק 200 מטר מהחוף, ולא יפגע בהן. מאחר והם ממילא יצאו משם, אם הוא רוצה את השטח, הוא צריך רק לחכות.

בעיריית אילת מסרבים להתרשם מתוכניות היזמים. לעיריה יש תוכנית אחרת - להקים בשטח חוף רחצה. "כל עוד אני ראש עיריית אילת, לא אתן ידי לשום יוזמה שתכליתה שינוי הייעוד המקורי של איזור זה, קרי שחייה ושיט", אומר קדוש. חבל רק שהוא לא יהיה לנצח ראש עיריית אילת.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'שאלתם מי אישר את החוות?. רפאל איתן.'
שאלתם מי אישר את החוות?. רפאל איתן.
22/06/2002 | 22:13
למשרד לאיכות הסביבה ולארגוני הסביבה, בראשם עמותת צלול, היתה שעה של נחת, כאשר המועצה הארצית לתכנון ולבנייה החליטה שלא לאשר למגדלי הדגים להיכלל בתוכנית המתאר הכוללת של מפרץ אילת (תמ"א 13).
מזה שלוש שנים מנהלים ארגונים אלה מאבק נגד כלובי הדגים במפרץ. החלטת המועצה הארצית היא עוד שלב לקראת הגשמת מטרתם, שהיא הוצאת הכלובים מהים.

החלטת המועצה הארצית תובא עתה בפני הוועדה המחוזית דרום, שתעביר אותה לאישור הממשלה. במקביל, תערך עבודה לניטור המפרץ, במטרה לבדוק את השפעת הכלובים על האלמוגים. באם הממשלה תאשר את תוכנית המתאר, ותוכנית הניטור תוכיח את מה שטוענים הארגונים הירוקים, לא יהיה מנוס מלהוציא את הכלובים.

כלובי הדגים הוכנסו למפרץ אילת לראשונה לפני 11 שנה, במסגרת ניסוי שערכו קיבוצי הערבה והמכון לחקר הימים והאגמים, במימון המדינה, להקים ברכות לגידול דגי דניס ביבשה. דגי דניס גדלים בים התיכון, ואילו כאן ניסו לגדלם לראשונה בשבי, במפרץ אילת.

לאור הצלחת הניסוי, אישר השר לאיכות הסביבה ושר החקלאות דאז, רפאל איתן, להגדיל את מספר הכלובים. סייעה להחלטה זו העובדה שבאותה עת הוקם לעיר אילת מכון לטיהור שפכים, בעלות של 40 מיליון דולר, שהפסיק את הזרמת השפכים לים. בים הנקי היה סיכוי טוב יותר להצלחת החקלאות הימית.

בעקבות אישור משרד החקלאות, הקימו חמישה מקיבוצי הערבה את חברת ערדג לגידול דגים בים. בנוסף, הוקמה חברת דג סוף בבעלות איל רותם, שאף היא הקימה כלובים משלה. את מתחם הכלובים שוכרות החברות מרשות הנמלים והרכבות, שהיא הבעלים של המפרץ כולו, בעלות של 600 אלף שקל בשנה.

כמה שנים אחר כך, החלו סימנים מדאיגים של תמותת אלמוגים בשטח המפרץ. לטענת מומחים, הסיבות לתמותה קשורות באבק הפוספטים, שמקורו באוניות הטוענות פוספטים בנמל אילת, שפכי דלקים מהיאכטות העוגנות במרינה, אך גם מכלובי הדגים.

לחץ שהפעילו הארגונים הירוקים חייב את נמל אילת להקים מטען חכם להטענת פוספטים, בעלות של כשני מיליון דולר, שנכנס לפעילות במהלך ינואר 2002. בעוד כחודשיים יחנך מתקן לטיפול שפכי היאכטות, בעלות של מיליון שקל. הגורם המזהם שנותר ללא טיפול הוא כלובי הדגים.

לפני כשלוש שנים הקים הבעלים של המצפה התת ימי באילת, בנג´י קהאן, בשיתוף עם מספר בעלי בתי מלון, קרן קרב וקרן פורד, את עמותת צלול, ששמה לה למטרה להיאבק בכלובי הדגים. כלפי העמותה נשמעו טענות, לפיהן יש לה מטרות נדל"ניות על החוף. בתגובה הודיעה העמותה, שבמקביל היא פועלת למניעת הבנייה על שטח החוף שממול לכלובי הדגים, והגדרתו כשטח ירוק. החלטה ברוח זו אכן התקבלה במועצה הארצית אתמול.

במסגרת פעולתה, גייסה צלול שורה ארוכה של חברי כנסת, וכן את משרד התשתיות, החברה להגנת הטבע, משרד התיירות ועיריית אילת. בלחץ גופים אלה, הקימה ועדת מנכ"לים בתחילת שנת 2000, ועדת מומחים בינ"ל, שתבדוק את הזיהום במפרץ אילת.

ועדת המומחים, בראשות המדענים אטקינסון ורוזנטל, שמסרה את מסקנותיה חצי שנה אחר כך, קבעה מספר קביעות שגויות שעוררו זעם רב. בין השאר קבעה הוועדה, שבין הגורמים לזיהום הם ביוב עקבה, נמל הפוספטים של עקבה והחקלאות הימית.

בעקבות מחאות של ממשלת ירדן, שטענה שהביוב העירוני של עקבה אינו זורם לים מ-1986, וכי הנמל הוסדר באותה שנה, תיקנו המומחים את חוות דעתם וקבעו, שיתכן שהכלובים הם המזהמים העיקריים.

בחוות הדעת הם צרפו הסתייגות, לפיה כדי לדעת זאת בביטחון יש צורך בבדיקות נוספות. המומחים המליצו להקטין את כמות המזון הניתנת לדגים, לגדל את הדגיגים ביבשה, כדי למנוע את הסתננותם לים הפתוח, עובדה שמפרה את המאזן הביולוגי בים. המלצה נוספת היתה להוציא את הדגים מהים כאשר הם מגיעים למשקל של 400 גרם, במקום למשקל של 500 גרם.

בסוף 2001 התקיים דיון בוועדת הפנים של הכנסת, ובו קראו חברי הוועדה להוציא את כלובי הדגים מהים. בנובמבר 2001 הגישה צלול עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בת"א נגד רשות הנמלים והרכבות, על הענקת הזיכיון לחוות החקלאות הימית, למרות שאין להן אישור להפעלת העסק, והם אינם עומדים בקריטריונים ברורים של רשויות התכנון. בית המשפט העביר את הדיון לבג"ץ. במקביל, אישרה ועדת ערר של הוועדה המחוזית לבעלי הכלובים אישור חורג, עד ליולי 2002.

גם מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, קרא בסוף ינואר השנה, בוועדה לביקורת המדינה, לקבל החלטה מהירה בנושא. במקביל, הודיע שיבדוק את הדרך בה התקבלו ההחלטות שאפשרו את הכנסת הכלובים לים.

בישיבת ממשלה שנערכה באמצע 2001, הודיעה השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, שהוא מנוע מלקחת חלק בדיונים בנושא, מאחר והוא קשור לאחד הבעלים. שר הבריאות, נסים דהאן, שלקח על עצמו את הטיפול בנושא, הודיע אתמול במועצה הארצית, שלדעתו "פוטנציאל גידול הדגים הוא ביבשה, ולכן אין להוסיף את הכלובים לתוכנית המתאר", וכי יש לפתח יכולת לגידול הדגים ביבשה תוך ששה עד 12 חודשים.

מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, יצחק גורן, אומר שהפוטנציאל הכלכלי של הדגים מצוי ביבשה ולא בים. לדעת גורן, באם דו"ח הניטור יוכיח שהכלובים אינם מזהמים, תהיה בעיה להוציאם מהים. אם הדו"ח יוכיח אחרת, הכלובים יוצאו בתוך מספר שנים. בנוסף, אישר המשרד לאיכות הסביבה תקציב בסך 250 אלף שקל לשיקום שונית האלמוגים, השונית הטבעית הצפונית ביותר בעולם.

מעמותת צלול נמסר, שגם לאחר שיוצאו כלובי הדגים, ימשיך המאבק במזהמים נוספים, ביניהם אוניות מזהמות, פריצות ביוב מהמלונות, תשתית לא ראויה ועוד. העמותה תעודד הקמת שונית מלאכותית ראשונה מסוגה בעולם באיזור בו פעלו כלובי הדגים, ובמקביל היא תפעל גם נגד מזהמי הקישון.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'אני עדיין לא יודע אם זה חקירת משטרה'
אני עדיין לא יודע אם זה חקירת משטרה
22/06/2002 | 22:13
22
19
חקירת השב"כ, מה שבטוח שהוקם אגף מיוחד במשרד מבקר המדינה, שבראשו עומד עובד בכיר של השב"כ לשעבר, שמונה במינוי אישי, על ידי השופט אליעזר גולדברג- מבקר המדינה, והרי מבקר המדינה עובד על דו"ח מיוחד בנושא כלובי הדגים בפרט ותמ"א 13 בכלל...

מאחר ומעורבים בנושא נבחרי ציבור בכירים, עובדי מדינה בכירים ביותר בכלל וראש ממשלה לשעבר בפרט, החליטו בחודש פברואר השנה לטפל בנושא וכניראה, מבחן התוצאה הוכיח את עצמו שוב, בטח הציבור במדינת ישראל ישמע על זה עוד השבוע...

הבעיה שאני רואה במינוי אישי זה של מבקר המדינה, שאדם שיעמוד בראש אגף חשאי במשרד מבקר המדינה, ללא מכרז על פי חוק, עלול לגרור את מבקר המדינה להשיב על עתירה שתצא נגדו על ידי ועד העובדים של משרד מבקר המדינה, בכל מקרה, אם אנחנו לוקחים את כל מה שנחשף ב-3 חודשים האחרונים בכלל וחקירתו של ראש אגף החקירות של משטרת ישראל משה מזרחי, על האזנות סתר לא חוקיות ושאר מיני ירקות, ההתאחדות הישראלית לצלילה, כלובי הדגים/תמ"א 13...הקישון, מעורבותם של בכירים ברשות הפלשטינאית בפוליטיקה שלנו באמצעותם של בכירים שבנבחרי הציבור ובכירים בכלכלת המדינה....גינוסר, ליפקין שחק ועוד...

נקודה נוספת שיכולה להפריע לדעתי, שאדם כזה חייב לעבור תקופת צינון לפני שהוא מקבל תפקיד כזה, הרי הוא בא מהשב"כ, לכן יש לדעתי טעם לפגם...

ואם כבר הזכרתי את" עמוס שוקן הבעלים של עיתון הארץ לעיל, אז אני שואל אותכם איך זה שעיתון הארץ לא כתב על חקירתו של ראש אגף חקירות של משטרת ישראל....

כמו כן ידיעות אחרונות רק איזכר זאת וטען שזה סיכסוכים פנימיים..

נו, זה לא מוזר...

ללא מורא...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'מבקר המדינה וסכנת ההשמדה'
מבקר המדינה וסכנת ההשמדה
22/06/2002 | 22:19
21
מבקר המדינה, אליעזר גולדברג, יתערב במחלוקת על סכנת ההשמדה לשמורת האלמוגים במפרץ אילת, הנובעת מכלובי הדגים. שמורה זו היא השמורה הטבעית הצפונית ביותר בעולם. גולדברג אמר לוועדה לביקורת המדינה, כי הוא שוקל בחיוב להכין דו"ח מיוחד על החקלאות הימית במפרץ.
לדעתו, אין סיבה להמתין שנה וחצי לבדיקות וניטורים נוספים, עד שתתקבל קביעה חדמשמעית אם הנזק לאלמוגים נגרם ישירות מכלובי הדגים. להערכתו, "נעמוד בעוד שנה וחצי באותו מקום שבו אנחנו דורכים עכשיו, ומצד שני, אם רואי השחורות צודקים - אז בעוד שנה וחצי המצב יהיה גרוע יותר".

גולדברג סבור על כן, כי אין לדחות את הכנת הדו"ח, שיתמקד בנהלי קבלת ההחלטות להקים את חוות הדגים וההיבטים המשפטיים שלהן. גולדברג לא ייכנס למחלוקת המדעית-מחקרית.

בינתיים, הודיע לכנסת שר החקלאות, שלום שמחון, כי לא יגדיל את ייצור הדגים בחוות שבמפרץ מעבר לכמות שהמליצה ועדת המומחים הבינלאומית. מהנתונים שמסר על היקף גידול הדגים עולה, כי המומחים ממליצים להפחית בכ-25% את הכמות השנתית הקיימת.

שמחון גילה, בתשובה לשאילתה של ח"כ מוסי רז (מרצ), כי בשנתיים האחרונות גידלו שתי החברות המפעילות את החוות כמעט את אותה כמות דגים, כ-2,000 טון בשנה. כמות המזון בה השתמשו עומדת על 4,700 טון בשנה.

שמחון ציין, כי ועדת המומחים המליצה, החל מיולי שנה, להפחית ל-3,600 טון בשנה את כמות המזון המותר לשימוש בשתי החברות. על פי יחס הכמויות הנוכחיות, התוצאה היא הפחתה יחסית של כרבע מהייצור הנוכחי, עד לכמות של 1,800 טון דגים בשנה.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'ועדת חקירה לגופים הציבוריים'
ועדת חקירה לגופים הציבוריים
22/06/2002 | 22:22
20
6
מפעילי חוות הדגים במפרץ אילת ביקשו אתמול מהיועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, להורות על חקירת הגופים הציבוריים המנהלים את המאבק על חיסול החוות בתקשורת ובמישור הפוליטי.
פרקליט המגדלים, עו"ד עמיר אלכסנדר ממשרד ויסגלס-אלמגור, מבקש מרובינשטיין לברר את מקורות המימון של קמפיין הגופים הירוקים בנושא מפרץ אילת. הוא טוען, שייתכן והמימון בא מגורמים אינטרסנטיים, כולל כספי מדינה.
אלכסנדר מסתמך בפנייתו על הפרסום ב"גלובס" בסוף השבוע שעבר, שחשף את פעילותה העסקית של משפחת קהאן, הבעלים של המצפה התת-ימי, לפיתוח התיירות הימית במפרץ אילת. אלכסנדר טוען, כי מחיר המודעות שמתפרסמות לאחרונה נגד מגדלי הדגים נע בין 35 אלף שקל (ב"הארץ") ל-75 אלף שקל (ב"מעריב") לכל מודעה.
מפעילי חוות הדגים, חברות ערדג וים סוף, ביקשו היום מיו"ר ועדת הפנים, ח"כ משה גפני, לדחות את המשך הדיון בהצעת החוק לשימור מפרץ אילת, אלכסנדר ביקש מגפני להצטרף לחקירת הנסיבות של מתן הזכויות במפרץ למשפחת קהאן. מפעילי החוות מבקשים להקפיא את החקיקה עד לסיום החקירה המבוקשת.
בפנייתם לגפני, חושפים מגדלי הדגים מכתב מ-4.7.99, בו פנה מנהל מחוז הדרום של הרשות לשמירת הטבע, עזרי אלון, בנג´י קאהן, נחמה רונן (כיום - ח"כ ויוזמת הצעת החוק) וחברת המצפים הימיים, בהצעה להקים קרן במימון המצפה התת-ימי, האחים עופר (מרידיאן), ודיויד לואיס (מלונות ישרוטל), כדי שזו תפעל לשימור מפרץ אילת על ערכיו ונכסיו.
לטענתם, קרן זו הוקמה מאוחר יותר - עמותת צלול. לטענת המגדלים, מסמך זה מוכיח את שיתוף הפעולה של שלושת הגופים, "הכל למען האינטרסים הכלכליים של מי שחפצו ביקרם".
רונן מכחישה את טענת החברות, לפיה הצעת החוק שלה מבקשת להכריז כשמורת טבע על מרחב המפרץ בטווח של 14 ק"מ מהחוף. יצויין, כי כפי שנחשף ב"גלובס", למשפחת קהאן זכות סירוב ראשונה לכל פרויקט של צפייה ימית בכל שמורת טבע במפרץ אילת.
בנג´י קאהן, בנו של מוריס קהאן אמר, כי למשפחה אין כל כוונה להקים פרויקטים נוספים במפרץ אילת. לדבריו, תמיכתה של המשפחה בעמותת "צלול", המובילה את המאבק במגדלי הדגים, נובעת אך ורק מהדאגה לשימור מפרץ אילת
עצם העניין >>
לצפיה ב-'הסכם טרילטרלי להגנת המפרץ מזיהום'
הסכם טרילטרלי להגנת המפרץ מזיהום
22/06/2002 | 22:25
10
השמועות על מצבן הקשה של שוניות האלמוגים במפרץ אילת הגיעו עד לוועידת דאבוס, שנערכה בניו יורק, והן הביאו את השר לשיתוף פעולה אזורי, רוני מילוא, ואת שר הפיתוח הירדני, ד"ר באסם עוודאללה, להסכים על שורה של צעדים משותפים בניסיון להציל את המפרץ ואת השוניות. בין הצעדים עליהם הוחלט, פעולות משותפות לניקוי המפרץ, במסגרת ההסכמים הקיימים בין הצדדים, ותמיכה במאבק להוצאת כלובי הדגים של החקלאות הימית ליבשה. הצדדים הגיעו להסכמה גם בנושא נוסף, עתידני הרבה יותר - העברת מי הבריכות היבשתיות, שיוקמו לאחר העברת כלובי הדגים ליבשה, להשקייה משותפת בירדן ובישראל. על פי התוכנית, בריכות דגי הדניס ימולאו במי ים, לאחר השימוש בהם יעברו מים אלה התפלה, ויושבו להשקיה בירדן ובישראל. חזון אחרית הימים ממש.
לדברי מנכ"ל המשרד לשיתוף פעולה אזורי, מגלי ווהבה, פעולות אלה הן חלק מתוך שורה של הבנות, שעיקרן הכרה בכך, שרק שיתוף פעולה בין הצדדים יאפשר את המשך קיום המפרץ ואת המשך חייהן של השוניות. לדבריו, הצדדים מבינים עתה, שללא שיתוף פעולה ביניהם המפרץ כולו, שמשמש כמוקד לתיירות לשלוש המדינות, נידון לכליה.
שיתוף הפעולה בין הצדדים, וההסכמה על דרכי פעולה אפשריות, הוא שיאו של מאבק בין מגדלי הדגים, חברות ערדג ודג סוף, לבין המשרד לאיכות הסביבה והאירגונים הירוקים, שדרשו את הוצאת הכלובים מהים. הירדנים הוכנסו כצד לעימות לאחר שהואשמו על ידי ועדת מומחים כאילו גם הם מזהמים את המפרץ.
אין זה סוד שכלובי הדגים של החקלאות הימית במפרץ אילת עוררו מבוכה לא מעטה ביחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. לפני כשנה הזמינה ועדת מנכ"לים, בראשות מנכ"ל המשרד לאיכות הסביבה, מנכ"ל משרד התשתיות ומנכ"ל משרד החקלאות, דו"ח מאת שני מומחים זרים, בדרישה שיחוו את דעתם על הגורמים לזיהום המפרץ. הדו"ח הוזמן לאחר שהמשרד לאיכות הסביבה והאירגונים הירוקים, ובראשם עמותת צלול, טענו שכלובי הדגים מזהמים את מי המפרץ בחומרים הגורמים להתרבות אצות, שהם האויב הגדול ביותר של שוניות האלמוגים.
המדענים, ששהו באילת שלושה ימים בלבד, פרסמו דו"ח ובו טענו, שהגורם העיקרי לזיהום הוא דווקא הביוב של עקבה ומעגן הפוספטים הירדני. לדעת המומחים, כלובי הדגים נמצאים במקום השלישי בלבד ברשימת המזהמים. כאשר הדו"ח הגיע לוועדת הפנים של הכנסת, הוא הובא לידיעת הירדנים, שזעמו על כך זעם רב.
לירדנים היתה סיבה מצוינת לכעוס. בניגוד לאילתים, שהביוב שלהם הוסדר לפני חמש שנים בלבד, הם הקימו מתקן לטיהור שפכים ב-1986, ובאותה עת אף הקימו מטען פוספטים חכם, שמונע את הגעת החומר לים. המיתקן הישראלי לעומת זאת נחנך לפני כשבועיים בלבד. הירדנים דרשו את שינוי הדו"ח, ותהו כיצד יתכן לפרסם דו"ח בינלאומי, מבלי שכותביו ביקרו בעקבה ולו פעם אחת.
לדברי מגלי, ועדת הפנים של הכנסת ביקשה משגרירות ירדן להשתתף בישיבת הכנסת, שדנה בכלובי הדגים. השגרירות הירדנית סירבה, אך מחתה על כך שלא ניתן לה להעיד בפני ועדת המומחים. במכתב חריף לוועדת המומחים דרשו הירדנים התנצלות. המומחים הבינלאומיים מיהרו לתקן את הדו"ח, אך במקביל לא הצביעו על כלובי הדגים כעל מזהמים עיקריים. מגלי: "אני מקווה שתיקון הדו"ח, וההסכמות שהושגו עתה בין הצדדים, הן ראשית תיקון המצב".
בשבוע שעבר (ג´) נחלו האירגונים הירוקים ניצחון, כאשר המועצה הארצית לתכנון ובנייה דחתה את בקשת מגדלי הדגים להכניס את הכלובים לתוכנית המתאר. משמעות ההחלטה היא, שעל הכלובים יהיה לצאת מהמים ולעבור ליבשה, כפי שתוכנן לפני 10 שנים, כאשר הוחלט לגדל דגים בערבה. הירדנים לא אמרו זאת עדין באופן רשמי, אך אין ספק שגם הם מברכים על ההחלטה.
"מפרץ אילת הוא ים סגור. משמעות הדבר היא, שכל מה שנכנס אליו נשאר בתוכו זמן רב", אומר ראש אגף ים וחופים במשרד לאיכות הסביבה, רני עמיר. "תחלופת המים במפרץ נמוכה מאוד, ולכן להתפתחות העירונית שמסביבו יש השפעה מכרעת על מצבו.
"אם נוסיף לכך את העובדה, שלאורך חופיו בנויים שני נמלים, ירדני וישראלי, מסופי דלק, שני מסופים להטענת פוספטים, מאות אלפי חדרי מלון, והוא סובל מתנועה ערה של כלי שיט קטנים וגדולים, מביקורי צוללנים, ובשנים האחרונות גם מקיומם של כלובי דגים - נבין עד כמה המצב מעורר דאגה, ועד כמה יש צורך לשתף פעולה כדי למנוע את המשך הזיהום".
לדברי עמיר, בשנים האחרונות עושה ישראל מאמצים למנוע עד כמה שאפשר את הזיהום במפרץ.
"למעט הטיפול בכלובי הדגים, טיפלנו בכל גורמי הזיהום", אומר עמיר. "הנמל טופל בעקבות צו אישי שהוצא נגד מנהלי רשות הנמלים והרכבות, הזיהום המגיע ממסוף הפוספטים הוקטן בעשרות אחוזים בעקבות הקמת המתקן החדש. קצ"א משתף פעולה למזעור הפוטנציאל הגדול לזיהום בדלק, ומרינה אילת פרסמה מכרז לסילוק השפכים הסניטריים ומי השיפוליים. אמנם יש עדין הגלשות של ביוב לים, אך יש לציין שעיריית אילת בנתה מתקן לטיהור שפכים בעלות של 120 מיליון שקל.
"הבעיה שלנו היא בזיהום השוטף, הגלשות הביוב וכלובי דגים, שלהערכתי יעברו עוד כמה שנים עד שיצאו מהמים והם גורמי הזיהום העיקריים כיום. התפקיד שלנו הוא לדאוג לכך, שלא יהיו מזהמים חדשים בים, במיוחד לא בסדר גודל כמו זה של כלובי הדגים. עבור אנשי איכות סביבה כל זיהום הוא סכנה, ולא משנה מה מקורו או היקפו".
ליחסים הרגישים בין המדינות יש עוד מספר היבטים, שכולם משפיעים על מצב המפרץ. "מאז ראשית אינתיפדת אל אקצה נכנס שיתוף הפעולה עם הירדנים להקפאה עמוקה", אומר עמיר, "במצב כזה יש סכנה לשלום המפרץ. עם המצרים, לצערנו, מעולם לא היו מגעים הדוקים יותר מדי, אך עם הירדנים היו ימים טובים הרבה יותר".
ב-1995 חתמו ישראל ושכנותיה על הסכם טרילטרלי להגנת המפרץ מפני זיהומי ים ודלק. ההסכם מבוסס על ההנחה, שלכל מדינה יש יכולת מוגבלת לטפל בזיהומי ים ודלק, ולכן כל מדינה מארגנת מערך כוח אדם, ציוד מתאים, וכלי שיט מתאימים, בעזרתם ניתן להגיע לאירוע מסוג זה במהירות האפשרית, ולטפל בו ביעילות הגדולה ביותר. מערך זה מסתמך גם על עזרה מצד מדינות שכנות.
עמיר: "בין 1995 ל-1999 היה שיתוף פעולה בין ישראל וירדן, שכלל תרגילים משותפים. ב-1998 סייעו אנשי המשרד לאיכות הסביבה לירדנים בפעולות ניקיון בעקבות תאונה שאירעה לאחת המכליות. כיום שיתוף הפעולה, לפחות ברמה הפורמלית, כמעט ולא קיים, למרות שבדרגים הנמוכים יותר נשמר סוג של יחסים. יש לנו טלפון ישיר למנהל המשרד לאיכות הסביבה בעקבה, ובמקרה הצורך אנו יכולים לעשות בו שימוש, אך תרגילים משותפים אינם מתקיימים".
לדברי עמיר, העובדה שלא מתקיימים תרגילים משותפים, פוגעת ברמת המוכנות של הצדדים, כך שאם אכן יקרה אסון, פעולות ההצלה יהיו אפקטיביות הרבה פחות.
עמיר: "הזמנו את הירדנים לטקס השקת הספינה החדשה שרכשנו לטפל בזיהומים, כדי שידעו שאנחנו רוצים בהמשך היחסים אתם. כל מי שפועל בסביבה ימית יודע כמה שיתוף פעולה כזה הוא דבר חשוב. ביום כיפור האחרון היה אירוע של דליפת דלק מאוניה לים. הכמות שנשפכה היתה של 10 טון בלבד, אך נאלצנו לגייס 120 איש שעבדו שלושה ימים".
אוניה עם מכלים טעונים נושאת בקרבה קרוב ל-1,500 טון דלק ושמן. "אם אוניה כזו תיפגע", אומר עמיר, "נאלץ לבקש עזרה מהירדנים, מהמצרים ומכל שאר העולם. בחורף 2000 נפגעה מול חופי צרפת האוניה אריקה, ונשפכו ממנה 18 אלף טון דלקים שזיהמו 500 קמ´, פי שתיים וחצי מאורך חופי ישראל. הצרפתים ניקו את החוף במשך שנתיים בעלות של 280 מיליון דולר.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'נחמה רונן ומשפת קאהן'
נחמה רונן ומשפת קאהן
22/06/2002 | 22:26
9
2
המשרד האנמי התעורר לחיים תחת ידה. כך נפגשה לראשונה עם חוות הדגים. בעלי החוות מלגלגים עליה היום בפרסומיהם, שהיא נתנה את האישור לחוות, אבל הפכה את עורה אחרי פרישתה מהמשרד, כדי לפתוח במלחמת חורמה לחיסול החקלאות הימית. הכל בגלל שהלכה לנהל בשכר את עמותת צלול. זהו קצה החוט של ה"קונספירציה", שעלתה מהחשיפה של יואב יצחק ב"גלובס" בסוף השבוע שעבר. השבוע זה נמשך בפנייה ליועץ המשפטי לממשלה לחקור את "קשר הממון" כביכול, שמאחורי המסע לחיסולם. כאן גם נכנס לתמונה הכריש. ליתר דיוק, בנג´י קהאן, הבן של מוריס קהאן, היזם והבעלים של המצפה התת-ימי באילת. יצחק מצא, שגם הוא חבר בעמותת צלול ותורם גדול לקופתה. אבל העוקץ, לדברי יצחק, נמצא בהסכם שחתם קהאן האב עם רשות שמורות הטבע ב-73´, אשר מקנה לו זכות סירוב ראשונה לקבל כל פרוייקט תיירות ימי נוסף שיקום באיזור. הפרשנות להסכם היקנתה למשפחה מונופול על נכסים פוטנציאליים בשווי מאות מיליוני דולרים.
אלא שכלובי הדגים אינם ולא היו מעולם אתר תיירות. לכל היותר, אתר ביקורים של פוליטיקאים מקומיים ושכנים, דוגמת מלך ירדן עבדאללה השני. היכן, בעיני הבעלים, הקונספירציה שמחברת את החוות עם החזון הווירטואלי של קהאן? במלחמה שהכריזה עליהם רונן, במימון משפחת קהאן, לסלקם מהמפרץ, אשר מתמקדת היום בהצעת החוק שלה לשימור החי והצומח התת-ימי.
רונן היא עדיין יו"ר עמותת צלול בפרסומיהם, ובעיני רוחם הם רואים איך החוק הופך את המפרץ לשמורת טבע בשליטת משפחת קהאן, המחסלת קודם כל את מפעלם. מסקנה: את החוק הזה צריך להרוג כשהוא עוד קטן.
בחודש הבא תציין רונן שנה ראשונה כחברת כנסת. אחרי קבורת צומת, היא חברה למפלגת המרכז, יחד עם הנשמות התועות שראו ביצחק מרדכי את התקווה הישראלית. יש לה מזל עם תקוות שהכזיבו. רונן הושבעה עם דוד מגן, אחרי הקמת ממשלת שרון ופרישת אמנון שחק ודליה רבין-פילוסוף. ערב השבעתה, היא התפטרה מתפקידיה בצלול (אורן מוסט מסלקום החליף אותה), ומאז מקפידה על גילוי נאות של קשרי העבר שלה עם צלול, בכל הזדמנות.
קשר אחד אולי יפתיע את מגדלי הדגים. רונן היא גם מייסדת העמותה, ומגלה כי בנג´י קהאן היה האדם הראשון ממנו ביקשה תמיכה, גם כספית. אבל בעניין יחסה לחוות הדגים טועים הפרסומים, ומגזימים בכוח שהיה לה במשרד לאיכות הסביבה.
רונן לא הפכה את עורה אחרי פרישתה מהמשרד. הן לא היו מקבלות את האישור, אם הדברים היה תלויים ברצונה. כל מומחי המשרד, מאחרון המדענים ועד המנכ"ל, התייצבו בשעתם נגד החוות. למען הדיוק - נגד העתקת כלובי הדגים מהחלק הדרומי של המפרץ צפונה, למקומם הנוכחי, הקרוב יותר לשוניות האלמוגים. אז מי נתן את ההוראה?
רונן מתגאה רק בהחדרת הסכנה מזיהום המפרץ לתודעה הישראלית. מדעני המשרד העמידו אותה על הגורמים לגסיסת האלמוגים. כלובי הדגים נכללו בין המזהמים, יחד עם דליפת השמן מהמכליות בנמלי אילת ועקבה והשפכים מישראל וירדן. המינון של כל מזהם היה מושא לוויכוח. העתקת הכלובים הגדילה את המינון. אבל ההחלטה אם לאשר את המעבר, היתה בידי השר.
רפול נקרע בין שני כובעיו. משרד החקלאות, התומך בחוות, נשלט מאז ומעולם בידי לובי ההתיישבות, והשר מתל-עדשים היה משלהם. רפול עלה למשרד לאיכות הסביבה בירושלים, נחרץ בדעתו לתת לחוות את האישור, אבל נרתע בשיחה עם רונן ומדעניה שהציגו את הנזק האדיר לאלמוגים מהפרשות הדגים. הלחץ היה כבד. רפול נשבר, או העמיד פנים כמי ששוכנע בעדיפות שיקולי איכות הסביבה. הוא התחייב לבוא אל בעלי החוות עם הסירוב הנחרץ לבקשתם.
בפגישה איתם, הוא נשבר שנית. שר החקלאות גבר על השר לאיכות הסביבה. היה לו קשה, כשאמרו שהוא פוגע בסמל ההיי-טק של החקלאות הישראלית. הוא תבע מהם שיקטינו לפחות את כמות המזון התורמת לזיהום, והתחנן שיתקינו מתחת לכלובים קונוסים לקליטת הפרשות הדגים.
"יצאנו עם הזנב בין הרגליים, והכרזנו על יום אבל", נזכרת רונן. בכיר במשרד, ממכרי השר, לא הופתע. הוא זכר כמה החלטות נחרצות של רפול, שלא החזיקו מים.
מטען התסכול של רונן היה הדלק שלה בצלול. העמותה נוסדה ב-99´. צודקים בעלי החוות, שמסמנים את נקודת הזמן הזאת כהכרזת המלחמה עליהם. הם רק טועים במניעים של רונן. היא נשבעת, כי משפחת קהאן שימשה רק אמצעי, ולא מטרה.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'המשך סיפור רונן וקהאן'
המשך סיפור רונן וקהאן
22/06/2002 | 22:28
8
למשפחה מצפים תת-ימיים מהוואי עד אוסטרליה, וגם חברים מומחים לרוב. בנג´י היה תומך וחבר. הוא ריכז בעמותה את המידע הבינלאומי הנוגע לשימור שוניות האלמוגים בחקיקה ובאכיפה. על בסיס החומר הזה, ניסחה רונן את הצעת החוק לשימור מפרץ אילת. חוק שמצהיר, כי הטבע במפרץ הוא נכס ציבורי הראוי לשימור להגנה ולשיקום, ועל כן יש להתחשב בשיקולי איכות הסביבה לפני מתן אישור לכל תוכנית פיתוח עתידית.
רונן מדגישה את ה"עתידית" להרגעת הרוחות. אין דבר כזה, הצעת חוק רטרואקטיבית. ואם מישהו הבין שמטרת החוק להפוך את המפרץ לשמורת טבע, אולי טעה בנוסח הגולמי שזקוק לתיקונים וליטושים. בינתיים, החוק עבר בקריאה טרומית, ועדיין שלוש קריאות לפניו, שהן המכשולים העיקריים. השבוע ניסו בעלי החוות להקפיא את דיוני ועדת הפנים שמכינה את החוק לקריאה ראשונה, עד שהיועץ המשפטי יחקור את החשד בדבר "קשר הממון" שמאחורי המלחמה נגדם.
רונן עומדת על משמר המפרץ בכל חזית אפשרית. לא מכבר עידכן שר החקלאות את פקודת הדיג הישנה, שמסדירה את עבודת הענף ברוח הטכנולוגיה החדשה. החקלאות הימית לא נפקדה, אולם השר שלום שמחון שם עצמו לסמכות יחידה המאשרת מפעלים שכאלה. רונן הציעה סמכות משותפת של שרי החקלאות ואיכות הסביבה. ההסתייגות התקבלה, ושמחון משך בזעם את הפקודה מהכנסת לפני אישורה הסופי. את בעלי החוות הטריד הכוח שגייסה רונן נגד השר, ופחדם מהחוק לשימור המפרץ התגבר.
שמחון סימן את הקשר שבין שני החוקים. הוא גם תקף את רונן, שאיננה משלימה עם מסקנות ועדת המומחים הבינלאומית אשר הוזמנה לא מכבר לאבחן את גורמי הזיהום במפרץ. היא אומרת, שהמומחים גיבשו את דעתם בראיונות ולא בבדיקות. שלושה ימים כמעט שלא עזבו את חדרם במלון, ובקושי ירדו לים. בסוף קבעו, שהמזהם מס´ 1 הם השפכים מעקבה. כלובי הדגים היו במקום הרביעי, אחרי המכליות והצוללים.
כשהתברר שהשפכים הירדניים מנוקזים מזמן לבריכות יבשתיות, הם נאלצו להפוך את הדו"ח, אבל כלובי הדגים רק התקדמו בשלב אחד. המומחים קבעו, כי נדרש מחקר נוסף וניטור ממושך, כדי לאבחן כראוי את מקדם הזיהום של הדגים.
בעלי החוות נאחזים במסקנה שאין סכנה מיידית מכלובי הדגים, ומתעלמים מכך שהמילה האחרונה תיאמר רק אחרי הבדיקות הנוספות ובתוך שנה-שנתיים. אפילו שמחון לא התכחש לצורך הזה, והודיע בכנסת - יחד עם משיכת הפקודה שלו - על ההוראה להפחית בשליש את כמות המזון המזהם, כדי להמעיט בסכנה במהלך הניטור. רונן טוענת, כי אין זמן למחקר נוסף. בקצב גסיסת השוניות, ספק אם יישארו אלמוגים באילת בעוד שנה-שנתיים.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'והסוף של הקשר'
והסוף של הקשר
22/06/2002 | 22:29
7
1
בינתיים, נפל דבר. המועצה הארצית לתכנון ובנייה אישרה לפני שבועיים את תוכנית המתאר למפרץ אילת. ברוב גדול, הוחלט להעביר את חוות הדגים לבריכות על היבשה. כלכלן חיצוני צירף לתוכנית תחשיב, לפיו הענף יישאר רווחי למדי גם בתוספת ההוצאה להקמה ולתפעול הבריכות. החלטה זו היא כעת הבעיה המיידית של החוות. הוועדה המחוזית תאמץ את תוכנית המתאר תוך מספר שבועות, ותקבע לוח זמנים לפינוי המפרץ. "הסיפור בעצם גמור", אומרת רונן.
על הרקע הזה, נראה לה שבעלי החוות מצחצחים חרבות מארסנל שאבד עליו הכלח, כשהם מנסים לשכנע שאין טובים מהם בשמירת איכות הסביבה, או כשהם שולפים נגדה מסמכים ישנים מהארכיון. המכתב של מנהל מחוז אילת ברשות שמורות הטבע, שהציע לפני שנתיים לה ולבנג´י קהאן בהנהלת צלול להקים קרן לשמירת המפרץ, לא מפתיע ולא מציג אותה באור חדש.
ההסכם שבין מוריס קהאן לרשות משנת 73´ הוא עניין אחר, אך לא מדובר שם בהשתלטות על כל עסקי התיירות הימית במפרץ. הוא רק ביקש זכות סירוב ראשונה, אם יוחלט על הקמת מצפה תת-ימי שני על רצועה של 1.5 ק"מ בחוף אלמוג, ליד המצפה שלו.
רונן: "המצפה של קהאן נתן תנופת לתיירות של אילת, כשהיו בה רק שני בתי מלון. מנסחי ההסכם לפני 30 שנה לא היו מתוחכמים. הם נקטו בלשון כללית מדי, שניתנת לפרשנות. אך למען הסר ספק, הוא הפקיד מכתב אצל עורך דינו, שבו הבהיר כי אין לו עניין במרחב המפרץ, אלא רק נגד הקמת מצפה מתחרה בקירבת המצפה הקיים. עובדה שהם לא התערבו בניסיון להקים עסק דומה ליד הקניון".
רונן מצטטת אישיות בכירה מקיבוצי הערבה, שהתוודה בפניה כי בעלי החוות הרחיקו לכת, וגם השר שמחון מבין זאת, אבל נלחץ מהלובי של ההתיישבות. היא מסכימה, שהם נסחפו למלחמה במקום להתפשר בשקט על פיצויים, שהיו מכסים את העתקת המפעל ליבשה, ושואלת: "איפה פה הקונספירציה? בעובדה שעיריית אילת ושרי התיירות והפיתוח האיזורי תומכים בחוק, כי גם הם בעד לשמור על האלמוגים שנותרו?
"מישהו באמת לא תופס שבזיהום הזה לא יהיו אלמוגים, ובלי אלמוגים לא יהיו תיירים וגם לא דגים? אם צריך לתקן את הכל, הכל פתוח. המלחמה שלהם רק מעידה על רגש אשמה. כמו שאומרים, על ראש הגנב בוער הכובע".
עצם העניין >>
לצפיה ב-'ועכשיו אתם יודעים הכל על חוות הדגים'
ועכשיו אתם יודעים הכל על חוות הדגים
22/06/2002 | 22:31
6
תשפטו לבד. אני את שלי עשיתי.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'מבחן התוצאה, אמרת לנו את מה..'
מבחן התוצאה, אמרת לנו את מה..
22/06/2002 | 22:42
7
שאתה יודע, או מה שנוח לך להביא, בכל מקרה כל מה שהבאת לנוחיות הציבור תבורך, אבל ישנם וחסרים פרטים נוספים וחשובים, כמו למשל מי וכמה כסף עובר....דוידנדים, קומיסיונים, אקדמיה, קשר השתיקה שבין הכלובים לריף הדולפינים ושאר מיני ירקות...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'דן מרגלית או מי שאת/ה, שיחקת אותה..'
דן מרגלית או מי שאת/ה, שיחקת אותה..
22/06/2002 | 23:31
4
רק תסביר לי / לנו עכשיו, אחרי שגילת לנו, מי הם בעלי העניין והאינטרסים הגדולים והקטנים במשחק הדגים הזה..

מדוע עד היום, אם כל טוב יודעים מה כל אחד רוצה ובכמה כסף מדובר, מדוע מדינת ישראל שכה חפצה בעיקרם של מגדלי דגי הים, לא פותרת את המצב לרווחת כל הצדדים המעורבים בעניין ..

הרי בסופו של דבר גם אתה וגם השאר יודעים כי מדובר בשאלה של כסף..

אבל את/ה גם יודע כי כשאף אחד לא מחליט, בית המשפט העליון מחליט ואם הדבר כל חשוב למישהו במדינה הזאת או לכל היותר לאלה המצטיירים בציבור כי מה שחשוב להם זה איכות הסביבה ובכללם ראש עיריית אילת - מדוע הוא לא לקוח את הסיפור לבית משפט ומבקש צו עשה ממגדלי הדגים וממשלת ישראל..

הרי בית המשפט העליון מפוצץ בנושאים כאלה שחייבו את המדינה לעשות מעשה, ראה בג"צ הקשת המזרחית, שטחי הקיבוצים וכו´...

כנראה מר מרגלית שיש עוד הרבה דברים שאתה יודע ולא אומר או שיש עוד הרבה דברים שנמצאים מתחת לפני השטח וגם את/ה לא יודעים עליהם ..

מוגש כחומר למחשבה לאחר הטרילוגיה הבלתי סופית של מר או גב´ מרגלית ..

פופאי הוא רק מלח

עצם העניין >>
לצפיה ב-''
22/06/2002 | 23:49
1
לצפיה ב-'אני לא גברת אלא אדון'
אני לא גברת אלא אדון
23/06/2002 | 02:04
1
3
לצפיה ב-'גברת או אדון'
גברת או אדון
23/06/2002 | 16:38
אתה בטוח?
עצם העניין >>
לצפיה ב-'פופאי'
פופאי
23/06/2002 | 16:40
מי שאומר שפופאי הוא רק מלח לא מבין בפופאי בכלל. ואוליב תסכים איתי
עצם העניין >>
לצפיה ב-'דו מרגלית לידיעתך...'
דו מרגלית לידיעתך...
23/06/2002 | 02:03
8
2
מאחר והזכרת את עו"ד דב ויסגלס, שמכהן כיום כמנהל ליכתו של ראש הממשלה אריק שרון, הוא גם...:-

קשור לכלובי הדגים...

קשור להתאחדות הישראלית לצלילה...

ומעל הכל קשור לשיקולי שרון לא לסלק את ערפאת...:-
שיקולים כלכליים. ראש לשכתו של אריאל שרון, עו"ד דוב וייסגלס, הודה בעצמו בראיון עיתונאי כי הוא עומד בקשרים עסקיים עם איש הכספים של ערפאת מוחמד ראשיד והוא מקווה כי קשרים אלה יעזרו ליצור ערוץ מדיני עם ערפאת. איך אפשר לצפות מלשכת ראש ממשלה המזמינה אליה את מוחמד ראשיד, המממן העיקרי של מערכת הטרור, שאותה לשכה תנהל מלחמת...



עצם העניין >>
לצפיה ב-'מיהו עו"ד דב ויסגלס'
מיהו עו"ד דב ויסגלס
23/06/2002 | 02:10
7
2
מה מביא את דב ויסגלס, מצמרת עורכי הדין בישראל, לעזוב משרד מכובד, מכניס ומתוקשר, ולעבור לתפקיד ביצועי בסביבה מוכת אינטריגות

1.למה הוא צריך את זה?
זו בעצם השאלה העיקרית שהעסיקה את הקהילה המשפטית מאז נודע דבר מינויו של עו"ד דב ויסגלס למנהל לשכת ראש הממשלה. אם במתחם הפוליטי התעסקו ביומיים האחרונים בשאלה איך ישפיעו החילופים בין אורי שני לדב ויסגלס על הקשר בין לשכת ראש הממשלה למפלגה ועל תפקודה של הלשכה עצמה, במערכת המשפטית עסקו בעיקר בשאלה למה לויסגלס, מצמרת עורכי הדין בארץ, איש שמקושר היטב לצמרת הבטחונית-פוליטיתעסקית, למה לו בעצם לעזוב משרד מכובד, מכניס, נחשב ומתוקשר, כדי לעבור לתפקיד ביצועי בסביבה מוכת אינטריגות.

בסביבתו של ויסגלס הרבו להדגיש בימים האחרונים, כי הוא אינו הראשון שעושה את המעבר הזה ממשרד מרופד אל השירות הציבורי: הזכירו את עו"ד גלעד שר, את דרור שטרום, את דוד תדמור ואפילו את אלדד יניב, שעבד כשכיר אצל ויסגלס לפני שפנה לנהל את המטה האישי של ברק.

אבל האמת היא שכל הדוגמאות האלו רק מדגישות את חריגותו של המהלך הויסגלסי: יניב, שטרום, תדמור ואפילו שר, היו צעירים הרבה יותר בשעה שהחליטו על המעבר הזמני למערכת הציבורית. צעירים יותר, מרופדים ומקושרים הרבה פחות ורחוקים אין שיעור מצמרת עורכי הדין בארץ. אף אחד מהם לא שייך לגוורדיה של ויסגלס, ומהגוורדיה הזו מזנקים, אם בכלל, למקומות אחרים במגזר הציבורי. מקומות שבהם קובעים מדיניות ולא ממונים על ביצועה. למשל, לכורסת שר, למשל לכורסת היועץ המשפטי לממשלה. כמו שעשה יעקב נאמן. כמו שעשו חיים צדוק ומשה שחל, כל אחד בתורו. כמו שהוצע בזמנו לאמנון גולדנברג, וגם, בעבר הלא רחוק, לויסגלס עצמו.

פעמיים קיבל ויסגלס הצעה להתמנות ליועץ משפטי לממשלה וענה בחיוב. בשני המקרים הוא הפסיד בסופו של דבר את המינוי לאחרים: בפעם הראשונה, בתקופת נתניהו, הוא הפסיד לרוני בראון. בפעם השניה, מיד אחר כך, הוא הפסיד לאליקים רובינשטיין. בשני המקרים הללו, צריך לומר, ויסגלס רצה מאוד בתפקיד והתאכזב לא מעט כשהתפקיד חלף מעל ראשו וניתן לאחרים.

גם היום, הוא מודה באוזני מקורבים, כורסת היועץ המשפטי לממשלה או תפקיד שר המשפטים היה קורצים לו הרבה יותר מתפקיד ראש לשכת ראש הממשלה. למה בכל זאת החליט לעזוב את המשרד שלו לטובת עבודה עם שרון? ויסגלס עצמו מדבר במונחים של התגייסות לטובת המדינה והחברים. "שרון ביקש, אז נעניתי", "המדינה במצב כזה שכל מי שיכול לתרום משהו צריך לעשות כמיטב יכולתו".

כל זה כנראה אמת אבל לא כל האמת. ויסגלס, שאחרי שהחליט בחיוב, הקפיד להתקשר לאורי שני כדי לבשר לו על החלטתו ולבקש את עזרתו בכניסה לתפקיד (ושני, על פי אנשי ויסגלס, השיב בחיוב), נמשך אל העולם הפוליטי: אל האקשן והתחושה של הימצאות במוקד העשיה וההמולה התקשורתית. זה פשוט קורץ לו, מרתק אותו, מפתה אותו. אז נכון שקשרים לא חסרים לו, וגם כסף לא, אבל דווקא בסיטואציה הזו אדם יכול לפרגן לעצמו קצת פאן וזה מה שויסגלס עושה עכשיו. הוא עוזב בצד את הפרנסה והולך לנסות את כוחו במשהו שקוסם לו כבר הרבה זמן.

אולי התפקיד הזה, והחשיפה הפוליטית שהוא מבטיח, עוד יביא לו בעתיד את אחד מהתפקידים שהוא באמת רוצה, כמו למשל יועץ משפטי לממשלה, ואולי לא. בכל מקרה, ויסגלס רוצה לטעום קצת מהחיים הציבוריים.

ויסגלס, צריך לומר, גם משוכנע שהתפקיד שלו לא יהיה ביצועי גרידא. הוא מאמין שהקירבה שלו לשרון, שהיותו איש אמונו וחלק אינטגרלי מהגרעין הקרוב ביותר לראש הממשלה, תאפשר לו השפעה ניכרת על המהלכים. לחברים שתהו על אופיו הביצועי של התפקיד, הוא הסביר כמה רחב הוא תחום הסמכות. וכשנשאל, אתמול בערב, איך יתמודד עם חברי מרכז הליכוד והאינטריגות המאפיינות את לשכת ראש הממשלה, הוא חייך את החיוך המפורסם שלו. "לאנשי המפלגה אני לא איום, כי אין לי שום כוונות פוליטיות", הוא אמר למקורבים, "ולאחרים אני לא יכול להיות תחרות, כי מלכתחילה אי אפשר להיכנס איתי להתמודדות על שעות שיחה עם אריק או מידת הקירבה אליו. אז ממה יש לדאוג".


עצם העניין >>
לצפיה ב-'עורך דין מתוקשר'
עורך דין מתוקשר
23/06/2002 | 02:17
סניגורו של שבס, דב ויסגלס, הוא אחד מעורכי הדין המתוקשרים בישראל. מלבד שבס, ייצג ויסגלס רשימה ארוכה של אנשים ידועים. הוא ייצג את אריק שרון בתביעתו כנגד ה"טיים"; הוא יצג את שר המשפטים, יוסי ביילין בבג"ץ, בעתירתה של מנכ"לית משרד המשפטים המפוטרת, נילי ארד (כיום שופטת בית הדין הארצי לעבודה); הוא ייצג את יאנוש בן-גל, בפרשת שרון; את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, משה ליאון, בפרשת נתניהו; את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, אביגדור ליברמן, בפרשת בר-און; את אביגדור קהלני, בפרשת נמרודי; את איתן בנצור, מנכ"ל משרד החוץ המפוטר; קופת חולים כללית; הוא ייצג את יו"ר מפעל הפיס לשעבר, גדעון גדות, בפרשת הפנסיה שלו, וכן את הקיבוצים בעתירה הגדולה נגד הפשרת הקרקעות.
וייסגלס, כך פורסם באחרונה, נכנס במקומו של עו"ד שוקי חורש, לקבוצת המשקיעים בראשות יוסי מימן ורפי פלד, השולטת בחברת ז´ק מיטרני.
עצם העניין >>
לצפיה ב-'השופט אמנון סטרשנוב הוא יהיה ..'
השופט אמנון סטרשנוב הוא יהיה ..
23/06/2002 | 02:18
5
2
היועץ המשפטי הבא לממשלה, מי יתן לטובת עם ישראל...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'דן מרגלית תתמקד בשלושת ההתקשרויות'
דן מרגלית תתמקד בשלושת ההתקשרויות
23/06/2002 | 02:21
שמניתי לעיל...:-

כלובי הדגים, ההתאחדות הישראלית לצלילה, והגיזבר של יאסר עראפת-"ראשיד",
אלו יהיו עקב האכילס שלו ושל שרון...
עצם העניין >>
לצפיה ב-'כבר לא המועמד האולטימטיבי ליועץ'
כבר לא המועמד האולטימטיבי ליועץ
23/06/2002 | 02:30
3
למה סטרשנוב הולך הביתה?
עד לפני מספר שנים, נחשב אמנון סטרשנוב כמועמד האולטימטיבי לעליון או כיועץ משפטי לממשלה. מה קרה לו אחרי סגני הנשיא ישי לויט ודן ביין - הראשון מבית המשפט המחוזי בתל-אביב, והשני מבית המשפט המחוזי בחיפה - מצטרף גם השופט אמנון סטרשנוב, אף הוא מתל-אביב, לרשימת השופטים הפורשים. לסטרשנוב, בניגוד ללויט וביין, אין הוותק הדרוש כדי לפרוש עם פנסיה מלאה. לכן, בינתיים הוא ממתין להחלטת הוועדה לבחירת שופטים, האמורה להתקיים במחצית מאי, לגבי זכויות הפרישה שלו.
הוועדה רשאית להחליט לשחרר שופט שעל פי הכללים לא צבר את הוותק הדרוש לקבלת זכויות פנסיה מלאות, עם מלוא הזכויות. השימוש בכך נעשה לא אחת, כשהמערכת מבקשת להיפטר משופט כלשהו, וכדי "לפתותו", לפרוש, היא מציעה לו "סוכריה" בדמות זכויות מלאות. המקרה של סטרשנוב הפוך, כמובן, שכן היוזמה לפרישה היא שלו, אך לוועדה יש שיקול דעת להחליט כיצד יפרוש.

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, סטרשנוב נחשב לנכס. הוא אחד השופטים היותר יעילים וחרוצים. לנשיא, אורי גורן, לא קל לוותר עליו, וכשהביע סטרשנוב בפניו את כוונתו לפרוש, ניסה גורן להניאו מכך. הוא אף הציע לו לשמש סגן נשיא, כדי לפתותו. זה לא עזר וסטרשנוב נותר בהחלטתו. גם בשיחות שקיים סטרשנוב בנושא עם נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, הציע לו האחרון להישאר, אך סטרשנוב לא שוכנע לחזור בו. אולי למד מהלקח של אחרים במערכת שקיבלו הבטחות לעתיד ובבוא היום, הן נותרו ללא פרעון.

סטרשנוב, בגיל 55, הגיע למסקנה שמוטב לו לצאת עכשיו כשהוא בגיל "טוב" לעשות משהו אחר. אחרי 35 שנה בשירות הציבורי - במערכת הצבאית, ממנה השתחרר ב-91´ כפצ"ר, ובמערכת המשפטית, כשופט מחוזי במשך 10 שנים, סטרשנוב יוצא לשוק הפרטי. כמו שופטים אחרים שפרשו, מן הסתם יעסוק גם הוא בתחום הבוררויות.

על פי מקורביו, סטרשנוב רוצה לפרוש, פשוט כי הרגיש שמיצה את עצמו. המציאות כנראה מעט יותר מורכבת, שכן לו היה יודע סטרשנוב שיוכל להתקדם לבית המשפט העליון, מן הסתם לא היה פורש. נכון להיום, האפשרות הזו נראית לגמרי לא ריאלית. ארסנל המועמדים לשנים הקרובות, פחות או יותר סגור; סטרשנוב, שבעבר היה יקיר המערכת, כבר לא; להסתמך על משהו שאולי יקרה בעוד כמה שנים טובות לכל הפחות, זה אפשרי, אך לא בטוח שזה הדבר הכי חכם לעשות: "בזבוז" עוד כמה שנים במערכת בשביל סיכוי מסויים בלבד, עלול להוציא אותו לשוק מבוגר יותר ושחוק יותר. אז למה לא עכשיו, כשהוא עדיין בגיל מתאים לשינויים מפליגים?

עד לפני מספר שנים, סטרשנוב נחשב כמעט למועמד האולטימטיבי להתמנות בבוא היום כשופט בבית המשפט העליון או כיועץ משפטי לממשלה. שמו הוזכר בין שמות המועמדים הפוטנציאליים למשרות אלה, כל אימת שהעניין עלה על סדר היום. סטשרנוב נחשב לשופט כוכב בתל-אביב. פצ"ר לשעבר, בעל נוכחות, יעיל להדהים. בשיאו היה כשניהל את תיק הדיסקונטאים. זה היה אחרי ההתרסקויות הגדולות בבורסה, במחצית שנות התשעים. נושא ניירות הערך היה הנושא החם ביותר, ותיק הדיסקונטאים היה תיק עצום בהיקפו - למעשה היה זה תיק ניירות הערך הגדול ביותר שנוהל בבית המשפט אי פעם, חוץ מתיק הבנקאים. ארבע פעמים בשבוע הופיעו שמונת הנאשמים בפני סטרשנוב, שנהג לנהל את הדיונים עד שעות אחה"צ המאוחרות ואם היה צורך - עד שעות הערב. אפילו משפט הזוטא שניהלו הנאשמים, לא פגם ביעילות ניהול התיק הזה. סטרשנוב נתן לכולם לטעון באריכות, אך הציב גבולות בתקיפות נעימה. למרות שמבחינתו התיק הזה היה בגדר "פגישת היכרות" עם נושא ניירות ערך, הסניגורים והתובעות גם יחד, התרשמו שסטרשנוב "הבין מהר את הפואנטה".


עצם העניין >>
לצפיה ב-'מי שיקבע זה השופט בדימוס מאיר שמגר'
מי שיקבע זה השופט בדימוס מאיר שמגר
23/06/2002 | 02:39
2
2
לצפיה ב-'שאלת הפתיחה הייתה, מה היו תוצאות .'
שאלת הפתיחה הייתה, מה היו תוצאות .
23/06/2002 | 23:31
1
לצערי, פ"ש טרם קיבלתי את התשובה לשאלתי הראשונה, מה יו תוצאות הכנס שנערך באוניברסיטת תל אביב ואליו הוזמנו מכובדים ואישים רבים..

מעבר לעובדה כי אתה מבקש מאיתנו להכין עצומה, אולי תסביר לנו מה בדיוק היה שם..

אתה יודע נראה כי כי בעקבות המלצותיך הכנס הבא צריך להיות היבטים משפטיים בשאלת שונית האלמוגים.. מדברים כל היום על זיהום ציבורי כאילו זה שמדבר אינו יודע לאיזה זיהום ציבורי הוא גרם ..

אני שוב, שואך ואולי מר מרגלית יכול לספק את התשובה, מדוע אם הנושא כל כך חשוב לפחות לכאלו שמצהירים כך, לא מובא העניין להכרעת חבריכם מבית המשפט העליון של מדינת ישראל .. שיכינו משפט בהרכב מלא, אם אני לא טועה 12 שופטים, ויחליוט אחת ולתמיד מה יקרה עם שונית האלמוגים..

ברור לכולם ומי שלא אומר זאת, כי השאלה היחידה הקיימת כאן היא שאלת הכסף ...ואני בטוח שהיא יכולה להיפתר לטובת אלו המעונינים בטובת השונית...

בדרך אגב, מדוע הפך הנושא לכזה אישי בין מר גת למר קדוש, נראה כי יש בניהם מלחמה פסיכולוגית ...

פ"ש - מה עם המגוון אתה ממשיך בהכנות ..


פופאי יש רק אחד
עצם העניין >>
לצפיה ב-'פופאי יש רק אחד...'
פופאי יש רק אחד...
24/06/2002 | 00:11
התשובה היא- כסף גדול, נדל"ן, קשרים ופוליטיקה...
זאת התשובה שלי לכל הודעתך הענקית בשלב זה....אך לסיפא של הודעתך ההולכת וחוזרת לגבי "פ"ש - מה עם המגוון אתה ממשיך בהכנות .." אין לך מושג עד כמה אני יודע על מה אתה מדבר בכלל ועל גדעון ברומברג, מנכ"ל ידידי כדור הארץ...
עצם העניין >>

הודעות אחרונות

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ