מצפים לשמוע מה היו תוצאות הכנס ...

[פ ו פ א י]

מצפים לשמוע מה היו תוצאות הכנס ...

תוצאות הכנס שהיה ביום חמישי מאוד לאו ברורות, האם בוצעה ההכרזה על המשך שהייתם של הכלובים במהלך הכנס ? ובכלל האם הפוליטיקה גברה על הרמה המקצועית אשר הייתה אמורה להיות שם ??? בכל אופן, פ"ש זה המשך מהלך הלימודים וההכנות שלך למהלך הכנס שיערך ב- 1.7.02 באוניברסיטת תל אביב בנושא המגוון הביולוגי ...

מגוון ביולוגי = מושג על המקיף את כל מדדי השונות בטבע : מגון מינים, קשת צורות הגידול, קשת בתי הגידול, קשת החברות בטבע, השונות הגנטית התוך מינית, השונות הגנטית בין פרטי האוכלוסייה וכד´ ... המשך חומרי ההכנה לכנס יועברו בהמשך ... פופאי יש רק אבל הוא רק מלח

 

[poza]

הדניסים גייסו את השרים לצידם ../images/Emo110.gif

והלך להם קלף. על פי מה שגונב לאוזני, החגיגות בממלכות הדניס והלברק, ערדג ודג סוף, בעיצומן. הן רשמו, החוות, וגם הדגים, ניצחון מוחץ על ראש העיר, על הגופים הירוקים ועל כל המתנגדים להם. ממה ששמעתי יעבור הרבה זמן עד שהחוות יצאו אם בכלל. זה לא משנה כמה יצעקו, כמה יפרסמו, כמה ימחו, השרים שלנו, הממשלה שלנו, הם הקובעים. וכנראה שהלחץ והלובי שנעשה כאן, עשה את שלו. פוזה הצדק ינצח

 

[poza]

מה קורה כ-3 שרים ורוה"מ לוחצים?

שר החקלאות, שר התחבורה, שר הבריאות. שלושה אנשים שקובעים ויקבעו לאן תנשובנה הרוחות. (ריח הדגים). ומולם בקצה השני של הזירה, ראש העיר, רוני מילוא, נחמה רונן והארגונים הירוקים. בתפקיד השופט - הממשלה. שתדעו - ראש הממשלה לצידם של הדגים, זה בדוק. המעודדים מצד שמאל - הקיבוצים, רשות הנמלים (הם רוצים כסף) מצד ימין- תושבי אילת ההימורים - פוזה מהמרת על ניצחון לדגים. אפילו ניצחון חלקי. ועל מה אתם מהמרים? ותודה לדן מרגלית על החומר "שר החקלאות ושר התחבורה ממליצים להשאיר את כלובי הדגים בחוות הדגים באילת במקומם, עד שתתקבל החלטת ממשלה בעניין חקלאות ימית בנמל אילת. ההמלצה באה על רקע צו פינוי שהוצא לחווה, לאחר שתמה הארכה שקיבלו מפעיליה מוועדת הערר המחוזית לתכנון ולבניה. על פי הצו נדרשים מפעילי החוות לפנות ממימי הנמל את כלובי הדגים עד ה-18 ביולי. עיריית אילת, הנאבקת בחווה מזה שנתיים, בירכה על הוצאת צו הפינוי ואף הציעה למפעילי החווה סיוע בהעברת הכלובים והקמת חווה לגידול דגים באתר אחר. עד כה לא התקיים דיון בנושא חוות הדגים בממשלה, למרות ששר הבריאות, ניסים דהן, אשר מונה על ידי הממשלה לעסוק בנושא, הגיש את המלצותיו כבר לפני כחודשיים. בהמלצותיו קבע דהן כי יש צורך לערוך מחקר מקיף בנושא חוות הדגים, אולם להתיר לחווה להישאר במפרץ אילת לפחות עוד שלוש שנים"

 

[pilovich shahaf]

הצעת החלטה לממשלה, מתאריך..../images/Emo35.gif

שר התחבורה ושר החקלאות ממליצים..."בזה כי הסכמי ההרשאה יוארכו, בשלב זה, עד אשר תתקבל החלטת הממשלה בעניין החקלאות הימית..." סוף ציטוט מההחלטה- מצ"ב הקובץ /החלטה כפי שהוגשה ללישכת ראש הממשלה, ועל זה הייתי אני אומר...:- "בושה וכלימה למנהיגנו, לשרינו בכלל ובמיוחד לנו כעם הבוחר את מנהיגיו, לא על תוכן ההחלטה, אלא על הצורה, הלקוניות, הזילזול בעם בחושבם שהוא מטומטם...

 

[pilovich shahaf]

זיהום ציבורי מזהם את מפרץ אילת..../images/Emo18.gif

חובה על היועצהמ"ש לממשלה, עו"ד אליקים רובינשטיין, להורות למשטרת ישראל לפתוח בחקירת משטרה מקפת, בכל מה שקשור "לכלובי הדגים במפרץ אילת בפרט ולתמ"א 13 בכלל" ויפה שעה אחת קודם...

ביום חמישי האחרון חשף לראשונה את החלטתם הפושעת של השרים -תחבורה והחקלאות, וכן את תגובתו של ראש עירית אילת מר גבי קדוש, והאחרון כינה זאת..."תגובת ראש העיר: "יש זיהום במפרץ, ויש זיהום ציבורי". סוף ציטוט. {מצ"ב מכתב פניתו הדחופה של ראש עירית אילת מר גבי קדוש הנילוה להודעה זו ולהודעת המשך...} יש לחקור את הליך קבלת האישורים משנת 1985 בהקשר לכלובי הדגים בפרט ותמ"א 13 בכלל, כמו למשל...:-

מי היה ראש העיר באילת בזמן מתן ההרשאה להכנסת כלובי הדגים למפרץ אילת....

מי היו השרים שכיהנו במשרדי הממשלה בכלל והחקלאות ואיכות הסביבה בפרט...

מי היו "עלי התאנה"-עובדי מדינה ונבחרי ציבור, שהכינו את התשתית, לקבלת האישורים הראשוניים והזמניים, למתן הרשאה להכנסת כלובי הדגים למפרץ אילת...

מהי מעורבותה של האקדמיה בכלל וחקר ימים ואגמים בפרט...

מהי אחריותה הבלעדית של הגב´ רצ´בסקי, יו"ר המועצה לתיכנון ובניה של מדינת ישראל-משרד הפנים, מיום כניסתה לתפקיד בשנת 1995...

ויפה שעה אחת קודם...

 

[pilovich shahaf]

קובץ/המשך מכתב פניתו של גבי קדוש../images/Emo18.gif

 

[poza]

פילוביץ´ אתה מופתע מהמהלך של השרים?

אם תבדוק את כל הסימנים המוקדמים, תבחין כי היחידים שהופתעו בכל הסיפור הזה הם : התושבים, שחשבו שהמאבק הגיע לקיצו(לא שכל כך איכפת להם), הארגונים הירוקים, שחשבו שהניצחון מונח בכיס שלהם (יש להם את נחמה רונן), ראש העיר, שחשב כי להוציא מכתב לחוות, בכדי שאלו יפנו את המבנים שלהם, מצביע על הסוף, והתקשורת, שכבר חרצה, כך נראה, את עתיד הכלובים וחוות הדגים במפרץ אילת (יש לה נטייה כזו). ונחש מי לא הופתע:, כך נראה, בעלי חוות הדגים, שלא נראתה שום תכונה במחוזיתיהם המעידה על תזוזה (ה-18 ביולי זה אוטוטו), רשות הנמלים והרכבות, המעוניינת בהמשך שהייתם במקום (היא רוצה כסף), אבל מפחדת מכאב ראש, שר הבריאות שדוחה את הקץ (הוא אוהב לצלול), שר התחבורה שאוהב דניסים ובעצם לא איכפת לו מכלום, (מכולות, תחמושת, נשק, דגים), שר החוץ התומך בהישארותם של החוות במפרץ, שר החקלאות (החייב מתוקף תפקידו לתמוך בחקלאים- זוכרים את רפול וכפל תפקידיו), ראש הממשלה והכי חשוב היועץ המשפטי לממשלה שאמר בעבר, כך קראתי, כי כל עוד הדברים לא הועברו להחלטת הממשלה ולא תסתיים עבודתם של חברי הועדה לתכנון ובנייה על תמ"א 13, אין לפעול. אני בטוחה כי יש עוד רבים אחרים הפועלים להשארם של החוות במפרץ אילת. נו, אז מה חדש תחת השמש.

 

[pilovich shahaf]

לא, לא הופתעתי כלל, אמרתי וכתבתי../images/Emo128.gif

עוד בשנת 1998 שיש להקים ועדת חקירה ממלכתית או לחילופין לפתוח בחקירת משטרה, אבל כרגיל כל מה שצריך לקרות יקרה אבל באיחור של מספר שנים, תלוי מהו הנושא, כמו בכל נושא אחר שעומד על הפרק...

לכן מי שיכול וחייב להזיז את העגלה הזאת זה הציבור בכלל ותושבי אילת בפרט- ראש הרשות המקומית מר גבי קדוש, יש בידו את כל הסמכות, החוק עומד לצידו, הוא יכול להורות על פינוי בכוח אם הוא רוצה, הכל תלוי בו ובנחישותו..."חקירת משטרה עכשיו ומיד"

ומי כמוך יודעת poza שהתקשורת לא משרתת ולא שירתה את הציבור במאה אחוז ביושר מיקצועי, והעובדות יתגלו בחקירת משטרה או בבג"צ לכשיוגש, כמו הסיפור של "מצפה הכרישים/אי הצוללים- להזכירך...

 

[poza]

אבל אם גבי קדוש לא מזיז את העגלה?

פילוביץ´ שים לב מה כתבת כאן. ציטוט "לכן מי שיכול וחייב להזיז את העגלה הזאת זה הציבור בכלל ותושבי אילת בפרט- ראש הרשות המקומית מר גבי קדוש, יש בידו את כל הסמכות, החוק עומד לצידו, הוא יכול להורות על פינוי בכוח אם הוא רוצה, הכל תלוי בו ובנחישותו". אז מה קרה, מי הזיז את הגבינה, העגלה. בינינו, אם מישהו היה רוצה להוציא את החוות מהים, חוץ מהירוקים, הוא היה עושה זאת. לא גבי קדוש רצה וניסה, לא רשות הנמלים והרכבות, לא ועדת הפנים ואיכות הסביבה שהתייצבה לצידה של נחמה רונן, ולא אחרים. ואף אחד לא יגיש כל כך מהר בג"צ, לא התקשורת שבמקרה של חוות הדגים, לדעתי, באילת מאוד מגמתית וחד צדדית, לא נחמה רונן, לא רוני מילוא ולא ראש העיר. בסופו של דבר, לנו התושבים אין מה לומר, הכל תלוי בממשלה. שים לב לכתבה הבאה שהתפרסמה בגלובס לפני כמה חודשים. משהו קרה מאז, מישהו ניתק את החשמל? אז הירדנים כועסים, נו ואז. מה קרה. "מושל עקבה, עקל בילתאג´י, הגיש מחאה רשמית לשר לשיתוף פעולה אזורי, רוני מילוא, על המשך פעילות כלובי הדגים במפרץ אילת. במכתבו מציין בילתאג´י, שהנזק שגורמים כלובי הדגים למפרץ משפיע ישירות על מצב שונית האלמוגים הירדנית ועל תוכניות הפיתוח לשמירה על הסביבה. בילתאג´י מדגיש עוד, שהשארת כלובי הדגים בים עומדת בניגוד להסכמים שנחתמו בין שתי המדינות, בהם מחויבות הדדית לשמירה על מים צלולים ופיתוח המפרץ. בילתאג´י הודיע עוד, שהוא מברך על החלטת המועצה הארצית לתכנון ולבנייה מפברואר 2002, שלא לאשר את תוכנית כלובי הדגים. בתגובה למכתבו של בילתאג´י פנה מילוא למזכיר הממשלה, גדעון סער, ובו בקשה להעביר את העתק המכתב לראש הממשלה, אריאל שרון. לדברי מילוא, מכתבו של בילתאג´י ממחיש באופן ברור את הצורך המיידי בהוצאת כלובי הדגים מהים והעברתם לגידול בבריכות ביבשה, לשם שמירה על יחסים תקינים עם ממלכת ירדן. יצוין, שביולי 2002 יפוג תוקף האישור לשימוש חורג לכלובי הדגים בים. באם חברות ערדג ודג סוף, המפעילות את החקלאות הימית, לא יגישו תוכניות עד לתאריך זה, תוכל עיריית אילת לדרוש את פינוי כלובי הדגים. הבקשה לשימוש חורג הוגשה ב-1993, תוקף הבקשה פג ב-1998, ולמרות זאת לא הגישו החברות תוכניות שיסדירו את השארות כלובי הדגים בים. ביולי 1999 הגישו החברות בקשה נוספת לשימוש חורג לעיריית אילת. הבקשה לא אושרה על-ידי העירייה המתנגדת לחקלאות הימית, ולכן הגישו מגדלי הדגים ערר לוועדת הערר המחוזית. בהחלטתו קבע יו"ר ועדת הערר המחוזית, עו"ד אהרון ברוכין, שיש לאפשר לחברות הדגים אורכה של שנה וחצי, כדי שיכינו תוכניות שיאפשרו להם להישאר בים תוך הקפדה על איכות הסביבה, או לעבור ליבשה, אך דחה את הבקשה לשימוש חורג. אם עד יולי 2002 לא יגישו כלובי הדגים תוכניות, תינתן לעיריית אילת הזכות לבקש את ניתוק החשמל מהמבנים ואת פינוי המקום. יצוין, שגם המועצה הארצית לתכנון ולבנייה לא אישרה את תוכנית מגדלי הדגים. האמת היא שפוזה מאוד אוהבת דניסים וממש לא איכפת לה שהחוות ישארו. תשאלו למה? כי הביוב שזרם לים במשך כל השנים, תחת עינם הפקוחה של ראשי הערים ואנשי איכות הסביבה, והאבק ממתקן התפזורת בנמל אילת ומנמל עקבה, הספינות שזיהמו, הצוללנים שהרסו, הסבו לדעתה יותר נזק לאלמוגים מהחרא של הדגים.

 

[poza]

נו ומשהו עזר, משהו השתנה מאז?

שימו לב פורסם בגלובס בפברואר 2002 ומאז כלום לא קרה. לאף אחד אין שיניים. ועדת הפנים התייצבה היום (ד´) לצד ח"כ נחמה רונן (המרכז), ונתנה לה גיבוי במאבק הציבורי שמתנהל בין בעלי חוות הדגים במפרץ אילת לבינה. יו"ר הוועדה, ח"כ משה גפני (יהדות התורה), הביע הסתייגות מההתקפות הקשות נגד רונן במודעות הענק שמתפרסמות בעיתונות היומית, וביקש ממפרסמי המודעות להתנצל בפניה. ח"כ יהודית נאות (שינוי) אמרה, כי היא מקווה שהמודעות תהיינה חרב פיפיות נגד המפרסמים, וכי יש לפעול במהירות למציאת פתרון חוקי, כדי ששונית האלמוגים לא תיעלם כתוצאה מזיהום הים. ח"כ אחמד טיבי (תע"ל) גינה גם הוא את "מסע הצלב נגד רונן", ואמר: "מצאתי לנכון למחות נגד הסגנון הדורסני והמכפיש, שבא להפחיד חברי כנסת מלפגוע בבעלי הון". ח"כ איוב קרא (ליכוד) הוסיף, שהוועדה חייבת להכריע בסוגיית השימור של מפרץ אילת, לפני "שואה אקולוגית". הוועדה מכינה לקריאה ראשונה את הצעת החוק הפרטית של רונן, לשימור ולשיקום הטבע, החי והצומח במפרץ. לפי הצעתה, כל פעולת פיתוח בעתיד תחייב לשקול את טובת איכות הסביבה. רונן אמרה, כי בהצעת החוק תומכים יותר מ-50 חברי כנסת, וכן כל הגופים הירוקים בעיריית אילת. הצעת החוק איננה עוסקת בכלובי הדגים. "אני יודעת מה זה להילחם בבעלי ממון, אבל הדבר לא יזיז אותי מדרכי", אמרה בהתייחסות למודעות שמתפרסמות נגדה. בעלי חוות הדגים ביקשו אתמול (ג´) למנוע את כינוס הוועדה, ולהקפיא את החקיקה, עד שתתברר פנייתם ליועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, לבדוק את מקורות המימון שמאחורי המסע של רונן להעברת החוק. היו"ר גפני דחה בתוקף את הבקשה, ורובינשטיין סירב להתערב. השר לשיתוף פעולה איזורי, רוני מילוא, אמר, כי ועדת המומחים הבינלאומית שקבעה, כי עקבה מזהמת בשפכים את מפרץ אילת - גרמה לישראל נזק מדיני גדול. הוא טען, כי חוות הדגים מסכנות את היחסים עם ירדן. "לגידול הדגים יש תחליף. לשכיות החמדה שבמפרץ - אין תחליף", אמר מילוא. סגנית שר התשתיות, נעמי בלומנטל, אמרה, שקיימים מזהמים נוספים חוץ מכלובי הדגים, ובסוגייה זו יש לשקול קודם את טובת המדינה. ראש עיריית אילת, גבי קדוש, קרא לכלול בחוק את הסדרת רישוי העסקים במרחב המפרץ, כך שניתן יהיה להקדים לכל בקשת רשיון בדיקה לגבי ההשפעה על הסביבה. "מי שמתנגד לחוק הוא המזהם", אמר קדוש. דובי הלמן, נציג חברת ערדג, אחת משני הבעלים של חוות הדגים, טען בתגובה, כי רונן היא שפתחה בהתקפה על מגדלי הדגים, וכי גם הקמפיין שנערך נגדם עולה הון רב. גפני הודיע בסיכום, כי הוועדה תמשיך בהליכי החקיקה ללא מורא, ותתחיל בהקדם לדון בסעיפי החוק לגופם.

 

[poza]

נחמה רונן ורפול אחראים להבאת החוות

נחמה רונן- האישה מאחורי חוק שימור מפרץ אילת, היתה מנכ"לית המשרד לאיכות הסביבה, בזמן שרפאל איתן היה השר גם לאיכות הסביבה וגם חקלאות והכשיר את חוות הדגים וסייע להם. פילוביץ´ שאלת מי היו השרים שכיהנו במשרדי הממשלה, החקלאות ואיכות הסביבה. אז הנה מי שאחראים בין השאר למצב. "מטרת הצעת החוק לשימור מפרץ היא לקבוע עקרונות במטרה לשמור על החי, הצומח והסביבה במפרץ אילת, לשקמם, להגן עליהם, לצמצם ולמנוע כל פעולה ולקבוע עקרונות התנהגות", אומרת ח"כ נחמה רונן. "אין בה כלל הצעה להפוך את המפרץ לשמורת טבע". רונן מוסיפה: "כלובי הדגים הם הגורם המזהם האחרון שנשאר במפרץ. מדובר בעסק כלכלי המרוויח הון עתק, והורס בכך את המפרץ ואת שוניות האלמוגים. הצעת החוק נועדה כדי למנוע מהם להמשיך את ההרס". "הקמפיין המתוזמר של חברות החקלאות הימית, שאין להן אומץ לבוא לחתום את שמן על המודעות, לא יזיז אותי מדרכי", אומרת רונן. "היום ברור יותר מתמיד שבעלי כלובי הדגים עושים כאן קמפיין, שמטרתו להטעות את הציבור תוך הכפשות אישיות. "התשובה שלנו תהיה בקידום הצעת החוק והפיכתה לחוק. זו תהיה התשובה ההולמת למי שחושב שהוא יכול גם לזהם את המפרץ, וגם להכפיש את שמם של אנשים שפועלים לטובת הציבור".

 

[pilovich shahaf]

עמוס שוקן בכלל וצפריר רינט בפרט..../images/Emo31.gif

אשמים במחדל המפרץ על כל מזהמיו בכלל וכלובי הדגים בפרט...

 

[poza]

מה הקשר של שוקן ורינת למצב המפרץ?

למה התקשורת אשמה פה? הרי התקשורת באילת ובכלל מאוד מגמתית, בכל הנוגע למפרץ אילת וחוות הדגים. לא שמעת שכל הכתבים והעיתונאים באילת ירוקים. ומרגישים שהם חייבים לחוות את דעתם האישית על הנושא. וגם צפריר רינת כותב ירוק. אז מה הוא אשם?

 

[pilovich shahaf]

הכל יתגלה בחקירת משטרה בע"ה..../images/Emo88.gif

 

[poza]

השאלה היא האם תיתכן חקירת משטרה?

או שמא החלה אחת כזו. נו, גלה לנו משהו שאנחנו לא יודעים.

 

[דן מרגלית]

גילוי דעת של עודד גולדן מדג סוף

בתגובה ל"שיתוף פעולה ישראלי-ירדני לחיסול חוות הדגים באילת", חוות הדגים באילת, אותן מעוניין לסגור השר לשיתוף פעולה איזורי, רוני מילוא, נותנות פרנסה לרבים מתושבי אילת והערבה, ומכניסות מטבע זר למדינה - מבלי לפגוע בסביבה. במה דברים אמורים: * מילוא כנראה לא ביקר בכינוס המדעי האחרון שהתקיים במכמורת (ואורגן על ידי המכון הבין- אוניברסיטאי), שבו רוב המדענים הבלתי-תלויים קבעו חד-משמעית, כי חוות הדגים אינן פוגעות בשונית האלמוגים. * מדבריו משתמע, שהוא גם לא קרא את דו"ח המדענים הבינלאומי, שהוזמן על ידי ממשלת ישראל. דו"ח זה קבע, כי חוות הדגים - תוך מילוי תנאים מסוימים (אותם הן מקיימות) - אינן מהוות סיכון לסביבה. * השר סייר בחוות דגים ברמת הנגב, וראה בהן תחליף לחוות באילת. כנראה, הוא אינו יודע שתי עובדות: ראשית, החווה ברמת הנגב בה ביקר נמצאת בקשיים גדולים, עקב חוסר כדאיות כלכלית הכרוכה בגידול דגים ביבשה. שנית, באילת מגדלים דגי ים שזקוקים למי ים, לעומת המים ברמת הנגב - שאינם מתאימים לגידול דגים אלה. בראיון לרדיו אילת אמר מילוא, כי "בשיתוף פעולה ישראלי-ירדני" יגודלו דגי הדניס בבריכות בערבה, והמים ינוצלו להשקיית השדות בשתי המדינות. ובכן, במי הים להם זקוק הדניס, לא ניתן להשקות דבר. הירדנים מעולם לא התנגדו לגידול הדגים בכלובים באילת. יתרה מזו, מלך ירדן עבדאללה, ואשתו המלכה רנייה, ביקרו בחוות הדגים ב-1999 - כאשר "מחול השדים" נגדן כבר היה בעיצומו - והביעו את התפעלותם. המלך התעניין איך וכיצד ניתן ליישם את החקלאות הימית בארצו, ולא הזכיר במילה בעיה כזו או אחרת. מסוף הפוספטים בירדן, מול שמורת האלמוגים באילת, פולט מדי יום טונות של אבק פוספט למי המפרץ, הנראה לעין כל. גם דו"ח המדענים הבינלאומי מציין זאת כגורם מספר אחת לעכירות המים במפרץ. מספר עצום של אוניות העוגנות בנמל עקבה מול אילת פולטות מדי יום כמות עצומה של מי שיפוליים, הגורמים נזק אקולוגי למפרץ. מימי הביוב של העיר עקבה מוזרמים לבריכות עפר, ומשם סביר שמחלחלים לאקוויפר הים - המשותף לעקבה ואילת. האם דואג מילוא גם לשיתוף פעולה ירדני-ישראלי לסילוק מפגעים אלו? אם אכן תאשר ועדת הפנים חוק שמטרתו חיסול חוות הדגים באילת, קרי חיסול החקלאות הימית בישראל, יהיה זה פן נוסף בסיפור קפקאי שמתרחש מול עינינו. המפסידה היחידה ממנו - ערכית, כלכלית ואקולוגית - תהיה מדינת ישראל. עודד גולדן, מנכ"ל חברת דג-סוף

 

[דן מרגלית]

ומה אומר על זה השר הממונה על המפרץ

שר הבריאות, ניסים דהן, ממליץ לממשלה להתיר את המשך קיומם של הכלובים לגידול דגים בים סוף למשך 4-3 שנים נוספות. במקביל, ממליץ דהן להמשיך ולבצע תוכנית ניתוח מקיפה לבדיקת ההשפעה הישירה של כלובי הדגים על המפרץ. המלצות אלה הוגשו על ידי דהן, כחלק מחוות דעת אותה התבקש להגיש לממשלה בנושא החוק לשימור מפרץ אילת. הממשלה מינתה את דהן להגיש המלצות אלה בעקבות בקשתו של השר לאיכות הסביבה, צחי הנגבי, לפטור אותו מנושא זה. המלצותיו של דהן התקבלו בזעם על ידי עמותת צלול ועל ידי החברה להגנת הטבע, המתנגדות להמשך הישארות הכלובים בים. לדעת ארגונים אלה, הכלובים הם האחראים הישירים לזיהום מפרץ אילת ולמות שוניות האלמוגים. לטענת החברה להגנת הטבע, קבלת המלצותיו של דהן כמוהן כהחלטה על חיסול שוניות האלמוגים, והמלצותיו סובלות מעמימות רבה, הן אינן מציבות לוחות זמנים, והן נוגדות את החלטת המועצה הארצית מלפני כשבועיים שלא לאשר את הישארות הכלובים בים.

 

[דן מרגלית]

הנורה האדומה בפרשת חוות הדגים

הנורה האדומה בפרשת חוות הדגים, נדלקה כשהמודעות התכופות של החוות ועמותת צלול חזרו וקפצו לעיניים, מרוחות על חצי עמוד, בפרוצס מלא ובגרפיקה מעוצבת. ניחא חוות הדגים. אלו חברות מסחריות, ויש להן כסף להיאבק. אבל עמותה בשם צלול? מאיפה יש לה כסף לנהל מאבק ציבורי, שנראה כל-כך טוב וכנראה גם עולה בהתאם? הערכה צנועה, אחרי שבועות של צלילה לנושא והיכרות ראשונית עם מעמקיה, היא שבשלב הנוכחי אי-אפשר להציג את הפרשה במלואה. יקח כשנתיים עד שכל ספיחיה יראו אור, ושנים נוספות עד שהשמש תחטא אותם. בינתיים, אפשר להציע פרשנות ולשאול כמה שאלות חשובות. בפרשה מנסים למכור לנו את המאבק הירוק של גופים תומכי איכות סביבה, ובראשם עמותת צלול, בשתי חברות מסחריות, ערדג ודג-סוף (הראשונה מבית קיבוצניקי, טפו), שכל מה שמעניין אותן זה להשתלט על קרקע נחשקת ובתולית בחוף הצפוני של אילת, ובשם הכסף להרוס את ריף האלמוגים ולזהם את המפרץ. קשה לקנות את הסיפור הזה. יתכן שחלק מהפעילים מאמינים באמת ובתמים במטרה הירוקה, ונלחמים למענה בכל לב. אולם התחושה הקשה היא שהירוק בפרשה הזו הוא תירוץ, עלה תאנה לשאיפות פוליטיות, צרכים אישיים, מטענים אמוציונלים, יעדים מסחריים והסחות דעת ציבוריות. קשרי ההון והשלטון המורכבים שבפרשה מטרידים, ולמרות שהרבה הסברים סופקו בעיתונות בשבוע האחרון, עדיין נותרו דברים תמוהים רבים. גם למאיר יצחק הלוי, חבר מועצת עיריית אילת (והעומד בראש האופוזיציה), יש שאלות, והן פורסמו ב"ידיעות אילת" בראשית החודש. "אני לא בעד ולא נגד כלובי הדגים, עד שלא יוכח חדמשמעית שעל מקומם לא יוקמו מונומנטים שיחסלו את המפרץ עד תום", אמר לנו, "אם על השטח הזה יוקמו מונומנטים, אז אולי אנחנו מתבוססים עכשיו בעיסה של צואת דגים, אבל מהר מאוד נתבוסס בצואה של עיסת אדם. הנחישות של עמותת צלול לטפל בכלובי הדגים מטרידה אותי. מסירות הנפש, שלא מאפיינת את ראש העיר בדרך כלל במאבקיו, תמוהה מאוד. הלוואי שהיה נאבק כך עבור החינוך בעיר"

 

[דן מרגלית]

האם זו שאלה של נחישות?

הסיפור מתחיל לפני כ-20 שנה, בשיתוף פעולה מחקרי בין ערדג (שותפות של חמישה קיבוצים בערבה) למכון לחקר הימים והאגמים באילת. שני הגופים מוצאים דרך לגדל דגי דניס במי ים מלוחים, וזוכים להילת היי-טק ישראלי מנצח, בימים שאף אחד עוד לא ידע איך מאייתים את המילה. באמצע שנות ה-80 מוקמות חוות הדגים של ערדג ודג-סוף (חברה פרטית). המועצה המקומית לתכנון ובנייה של אילת מקצה להם שטח חוף לשימוש חורג וזמני. רשות הנמלים והרכבות, שבסמכותה שטחי הים, מחכירה שטח להקמת הכלובים עד סוף 2001. משרדי הממשלה הרלוונטים (כעשרה), נרתמים לפרוייקט - ובסך הכל מושקעים בו כ-100 מיליון שקל. אבל במהלך 1999, הרוחות משנות כיוון, והתנגדות לחוות הדגים הופכת לטרנד. הסיבה הרשמית: הם מזהמים את המפרץ ופוגעים באלמוגים. הסאגה נפתחת בסוף 1999, כשהוועדה המקומית לתכנון ולבניה מחליטה לא לחדש לחוות את האישור לשימוש חורג בשטחי החוף. החוות ערערו לוועדה המחוזית, וזו נתנה להם אורכה של 18 חודש לפנות את השטח. בכך הכריזה על פתיחת המאבק ותאריך היעד לסיומו - יולי 2002. בפועל, הוא נגמר כבר ב-6 בפברואר, כשהמועצה הארצית לתכנון ולבניה החליטה שלא לכלול את החוות בתמ"א 13. מה שפחות ברור הוא למה מי שהיו אוהדי חוות הדגים, כמו ראש העיריה, גבי קדוש, ופונקציונרים אילתים נוספים, התחרטו והתגייסו למלחמת הנגד. האם כל אילת נדבקה בווירוס נקיפות המצפון? ב-1995, קדוש שיגר מכתב בו המליץ להקצות קרקע לחוות. ב-1998 המליץ להקצות שטח לחוות דגים אחרת, שיזם אלי גואטה מאילת. במהלך 1999 שינה את דעתו. דוברת עיריית אילת מבהירה כי בשנים הראשונות, לקדוש לא היתה עמדה בעד או נגד, והוא גיבש את עמדתו הנוכחית לאחר שהגיעו מחקרים המעידים כי החוות מזהמות. גדולתו של נבחר ציבור שהוא לא דבק בעמדתו, אם למד דבר חדש שמועיל לציבור. קדוש אף פנה ליועץ המשפטי לממשלה, וביקש להקים ועדת חקירה לעניין החקלאות הימית ורשות הנמלים הבעייתית, שמשכירה שטחים בים למטרות עסקיות. לעניין רשות הנמלים, עוד נחזור בהמשך. ערב ישיבת המועצה הארצית לתכנון ולבניה, הוא עשה מאמץ מיוחד לרתום את חבריה, נציגי השלטון המקומי, במישרין ובאמצעות עדי אלדר, יו"ר מרכז השלטון המקומי, ל"מאבק הצודק של העיר". נצא מנקודת הנחה שחוות הדגים מזהמות את המפרץ. האם הגופים שנאבקים בחוות נאבקים באותן עוצמה ונחישות גם במזהמים אחרים, כמו צוללנים, נמל אילת והביוב העירוני שמדי פעם, למשל השבוע, עולה על גדותיו ונשפך לים? עד כמה בטוח שמשפחת קאהן לא תרוויח שום דבר מסילוק חוות הדגים ממפרץ אילת? עמותת צלול, לפי אתר האינטרנט שלה, היא "גוף התנדבותי ללא כוונת רווח, וכל אנשיה פועלים מתוך דאגה לעולם התת ימי הנדיר של אילת, הנמצא בסכנת כליה עקב שנים של פגיעה פיזית, ביולוגית וכימית מצד האדם". העמותה נרשמה אצל רשם העמותות ב-23 בנובמבר 1999. בבקשה לרישום נמסרה כתובתה, אצל משרד עוה"ד מיתר, ליקוורניק, גבע ושות´ - משרד בו היה שותף עד לאחרונה עו"ד צבי מיתר, שותפו לעסקים של מוריס קאהן. מיתר אף היה רשום בין שבעת מייסדי העמותה, אולם לאחר שנה פרש. משרדו ממשיך לייצג את העמותה.

 

[דן מרגלית]

הקשרים המשפחתיים והרווחים

קשר נוסף למשפחת קאהן הוא פיסי. תרימו טלפון למשרדי עורק ותבקשו את רחל. לפני שתספיקו לומר את שם משפחתה (בורטה) ותפקידה (מנכ"ל צלול), המרכזנית היעילה כבר תעביר אתכם. הכתובת אצל מיתר, הטלפון אצל עורק. הקשר השלישי הוא חברותו של בנג´י, בנו של מוריס קאהן, בעמותה. באוקטובר 2000 הוא חתם על הצטרפות לחברות בעמותה, שאושרה גם על ידי ח"כ נחמה רונן, כחברת הוועד המנהל. הוא אינו מסתיר את חברותו, ובראיון שהעניק השבוע ל"גלובס", הבהיר כי נרתם לפעילות ותרם לה מאות אלפי דולרים, בשל אהבתו לים ודאגתו לשוניות האלמוגים. את הקישור הרביעי חשף השבוע יואב יצחק ב"גלובס": ב-1973 נחתם הסכם בין רשות שמורות הטבע לחברת רד סי מרינלנד, בשליטת קבוצת קאהן, ובעלת השליטה במצפה התת ימי באילת. ההסכם מקנה לקבוצה זכות סירוב ראשונה, לתקופה של 100 שנה, להקמת פרוייקטים תיירותיים מתחרים בים וביבשה. ההסכם, כך נראה, הולך יד ביד עם הצעת החוק לשימור מפרץ אילת, שהגישה רונן, כאמור עמיתה של קאהן לעמותה, ביולי 2001. הצעת החוק מרחיבה את הגדרת מפרץ אילת כשמורת טבע, במטרה להגן עליו ממפגעים אקולוגיים. אם היא תעבור, רשות הנמלים תנושל מהסמכויות הקשורות בהחכרת שטחי הים. ואם הסמכויות יעברו לרשות לשמורות הטבע או גופים אחרים אוהדי צלול, המיזם של משפחת קאהן - אחד היפים באילת, מבטיחים לנו - מוגן. בנג´י קאהן אומר בתגובה: אין לנו שום כוונה להקים פרוייקטים נוספים באילת, לא בים ולא ביבשה. "ציטוט סעיף מחוזה שנחתם לפני 30 שנה, וניסיון לקשור אותו להצעת חוק לגיטימית לחלוטין, הוא לא יותר מאשר מעשה ציני... המטרה היא להסיט את הדיון מהעיקר: שוניות האלמוגים". מנכ"ל רשות שמורות הטבע, אהרון ורדי, אומר בתגובה: "אני יודע שיש הסכם... יש להם זכות סירוב ראשונה". לדבריו, הרשות אינה תומכת בכל סעיפי הצעת החוק, והכוונה היא להציל את האיזור מפגיעה - ולא להקים מיזמים כלכליים. רונן אומרת בתגובה: "מטרת ההצעה היא לקבוע עקרונות במטרה לשמור על החי, הצומח והסביבה במפרץ אילת, לשקמם, להגן עליהם, לצמצם ולמנוע כל פעולה ולקבוע עקרונות התנהגות. אין בה כלל הצעה להפוך את המפרץ לשמורת טבע... אותי מעניין הערך האקולוגי". אך אולי לפעמים יש מרחק בין כוונות לתוצאות. אגב, לפי מסמכים שמצויים ברשם העמותות, כחודש לפני שבנג´י קאהן הצטרף לעמותה, החליטה הנהלתה למנות לה רו"ח, מאחר שהמחזור השנתי שלה עלה על 750 אלף שקל. אם התקציב הזה שמר על עצמו, פעילות העמותה עלתה עד עכשיו יותר מ-1.5 מיליון שקל. סכום נאה.