מילים כדורבנות.
בלין, אנקנואון, תנו דעתכם: הטיעונים שהעלתם פגומים מהותית, מהטעם הפשוט שההבחנה בין אדם לכלב ובין סבל לסבל נעדרת בסיס הגיוני. שימו לב לטיעונים שהתחילו להופיע לקראת דעיכתם של תת-שרשורים (ענפים) בדיון הנוכחי: "אין פה מה להסביר" (בלין) "לא את כל הדברים חייבים לנמק" (אנקנואון) "זו בעיה... איני יכול לשלב אותם ככה כדי להסביר בדיוק... אבל... אף אחד לא יכול להגיד שגרימת סבל לבן אדם זה אותו דבר כמו גרימת סבל לחיה. וזה הרי מה שחשוב באמת ןלא יכולתי "לנמק" את זה רציונלית,ף למרות שנימוק מוסבר ומפורט הוא אכן דבר חשוב מאוד." (אנקנואון) "מה שאמרתי הוא כזה: בחברה שלהם מקובל לאכול אדם, וזה סבבה מבחינתי... כולם מסכימים על זה. לעומת זאת, על היהודים לא היה מקובל שהנאצים רצחו אותם. אם זה היה מקובל ומוסכם, לא הייתה לי בעיה עם זה." (בלין) ואחרון: "מוסר הוא לא משהו אולטימטיבי. יש לך את המוסר שלך והחוקים שלך, תחיה לפיהם ותן לי לחיות לפי שלי." (בלין) בהתחשב בכל מה שאמרתם, ובגישה הניהיליסטית למופת שהצגתם כאן, לא ברור לי למה בעצם אתם מסרבים לתת לבעלי-החיים להנות מהספק? לפחות וותרו על הבשר - מה העניין? אני בעצמי לא השלמתי לגמרי עם הטיעונים ששמעתי שהועלו בשם סינגר ואחרים (עדיין לא קראתי במקורות המקובלים עצמם) ויש לי השגות - אבל כמו בלין ("אני לא מצטדק... תשמע, ראיתי וביצעתי שחיטות*, ואני יודע שזאת אכזריות**. אני לא אומר "זה טבעי, זה נכון, זה שרשרת המזון". זאת אכזריות, זה הרג. ואני לא מנסה לטעון אחרת."), אני יודע שנעשה כאן עוול ואני יודע שלפי טבעי אין לי רצון לצער מי שעשוי לחוש צער, שלא לומר להשמיד יצור שאינו בהכרח כה שונה ממני ומבני משפחתי ומהאנשים שאני אוהב - רוצה לומר, החלטתי לתת לבע"ח להנות מן הספק. בתור התחלה, כאמור, אפשר לוותר על בשר. לא ביג דיל. גם אם לא נחה דעתכם ונראה לכם שהטיעונים שהעלתם החזיקו מעמד, קשה לי להאמין שלא התעורר בכם כל ספק. אדרבא, גשו לאתר אנונימוס www.anonymous.org.il - לחלק שדן בזכויות בע"ח - ושכנעו את עצמכם שהטיעונים המועלים שם והמסקנות כפועל יוצא מהם אינם מקובלים עליכם, אחד לאחד, מעבר לכל צל של ספק. כי אולי בכל זאת "בשר זה רצח"? אולי באמת כאבה של התרנגולת אינו כה שונה מכאבכם? אולי שאלת התיעוש במשקים החקלאיים היא יותר מעניין עובדתי שולי שאפשר לטאטאו מתחת לשטיח, כך שלמעשה היא פוסלת מוסרית צריכת בשר במצב הקיים, אפילו אם להשקפתכם שחיטת יצורים חיים לא בהכרח מהווה עוול מוסרי. זו לא התנשאות. אני חושב עליכם, בני-אדם השוגים באשליות (לדעתי), אף שניחנו בתבונה ראויה להערצה; על מצפונכם; על הכוונות הטובות; על התחושה הנפלאה הנמנעת מכם, זו המתלווה תמיד לבחירה בדרך המוסרית יותר והנוחה פחות; על החרטות שלעתיד לבוא (אולי); ומעל הכול - על אלפי היצורים החיים שיתענו כדי לספק את תיאבונכם (כפי שבוודאי התענו באשמתי במשך עשרים שנה כמעט, מאז כוס החלב הראשונה). יש לי חשק לא-רגיל לנסות להשפיע על חייכם. שווה לנסות. אני רוצה לפנות לספק שבכם - לא להצית ויכוח נוסף. תאמרו מה שתאמרו, הזוועה שאפשר שאתם אחראים לה, יום אחר יום, שעה אחר שעה, לעומת אי-הנוחות הנגרמת אמנם לצמחונים באשר הם בחיי היום-יום - באמת תוכלו לטעון לאיזון בין השתיים? מחמת הספק? או אולי זהו הספק המכריע בזכות הצמחונות? ועוד שפר עליה מזלה, הצמחונות: הדעה הרווחת בעולם הרפואה היא שמדובר באורח-חיים בריא בהרבה מהמצוי בכל ארצות המערב - ובכלל זה אלו שלא מרבים לצרוך בהן בשר אדום. אבל, אדום או לבן, פרה או עוף, זה העיקר: מדובר בתוצר של סבל בל-ישוער. אל תתנו ידכם לזה - יש לכם ברירה! אל תשקרו לעצמכם. אתם אכן בני-אדם מוסריים (זה לפחות הרושם שלי) ומן הסתם התעורר בכם ספק. לפחות נסו לברר פרטים נוספים. המוסר באמת אינו אוניברסלי, אלא הוא מתעדכן מדי פעם. הטבע עשה אותנו חיות נפלאות - אבל בידינו הכוח להוסיף ולגרוע - ובעולמנו הזה, בתרבותנו הזו, בחברתנו ובארץ מולדתנו, בידינו הברירה בין שיתוף פעולה שבשתיקה עם הנפשעים והשפלים שבמעשים לבין מחאה משמעותית, כיחידים וכקהילת בני-אדם. ומהו נפשע? מה שפל? בררו לעצמכם, כי זו חובתו של אדם תמיד, מרגע שעמד על דעתו - לברר לעצמו את הטוב והרע - ולפעול לפי צו-מצפונו. רק אל תתנו לספק לכרסם בכם. לא בכל מחיר - ולעולם לא במחיר הזה.
אמיר.
