יומנו של טבעוני מתחיל 1
אני יושב עם הבת זוג שלי במסעדה נחמדה על בירה בתל אביב באבן גבירול, זו השעה שהאלכוהול נמכר ב50% ואני שמח, אנחנו אוהבים בירה, די מאוד, אבל אנחנו לא מסתפקים בזה ומזמינים צ'ייסר, אחד אחרי השני, היא כהרגלה רועמת לגבי הטעם שלי בבושמילס ועד כמה שזה מגעיל, ואני? מה זה משנה, עניין של טעם, כשאני מציין את הטעם הרע שלה בגברים ומצביע על עצמי.
אנחנו צוחקים.
היא טבעונית כבר יותר מ5 שנים, הייתה צמחונית לפני, היא מדור הטרנד הטבעוני, השנים שבהם כולם החליטו שהם צמחונים וטבעונים, היא עצובה בגלל זה, אבל שמחה כי זה הוביל אותה לאורך חיים מעניין. אני שמח בשבילה, כי אם אני יודע שטוב לה ושהיא לא מצטערת על ההחלטה שלה אז אני מכבד.
אנחנו תמיד מדברים על היותי אוהב לאכול חיות ומתנסה בכל דרך אפשרית מבחינת טעמים, במסעדה שלי, בצורך שלי לחדש ולהבין למה לא, למה זה לא עובד, אני אגרום לזה לעבוד. אתה יודע שהכי קשה לעשות זה לגרום לבני אדם להרגיש ששום דבר לא חסר, במועט, היא אמרה לי. נידלקת לי נורה, ואני מחליט ואומר לה, את יודעת מה? מעכשיו אני טבעוני, מחזיר את האגס הכחול שלי למלצרית ואומר לה, שאיני מעוניין במנה, שאני מתנצל, ושאזמין משהו אחר, הייתי צריך להגיד לה שאשלם על זה, אבל לא עשיתי את זה, כי עמוקר בפנים כולנו רוצים להתקמצן לפעמים, חוץ מזה, הייתה חמודה אמרה שזה בסדר ושאחשוב אם בא לי להזמין משהו אחר.
אני קם בבוקר פותח תמקרר, ואכן זו גלוייה או בית קברות לחיות, מחלב ועד ביצים ועד כל מיני... צריך להחליף מקרר תוך כדי שאני עושה את הקפה הרגיל שלי ומוזג לתוכו חלב רגיל, קורא את הכתבה המזעזעת הרגילה בעיתון מתבאס וכמעט לוקח שלוק של קפה, מזל, עצרתי את עצמי. צריך לקנות חלב שקדים.
אני יושב עם הבת זוג שלי במסעדה נחמדה על בירה בתל אביב באבן גבירול, זו השעה שהאלכוהול נמכר ב50% ואני שמח, אנחנו אוהבים בירה, די מאוד, אבל אנחנו לא מסתפקים בזה ומזמינים צ'ייסר, אחד אחרי השני, היא כהרגלה רועמת לגבי הטעם שלי בבושמילס ועד כמה שזה מגעיל, ואני? מה זה משנה, עניין של טעם, כשאני מציין את הטעם הרע שלה בגברים ומצביע על עצמי.
אנחנו צוחקים.
היא טבעונית כבר יותר מ5 שנים, הייתה צמחונית לפני, היא מדור הטרנד הטבעוני, השנים שבהם כולם החליטו שהם צמחונים וטבעונים, היא עצובה בגלל זה, אבל שמחה כי זה הוביל אותה לאורך חיים מעניין. אני שמח בשבילה, כי אם אני יודע שטוב לה ושהיא לא מצטערת על ההחלטה שלה אז אני מכבד.
אנחנו תמיד מדברים על היותי אוהב לאכול חיות ומתנסה בכל דרך אפשרית מבחינת טעמים, במסעדה שלי, בצורך שלי לחדש ולהבין למה לא, למה זה לא עובד, אני אגרום לזה לעבוד. אתה יודע שהכי קשה לעשות זה לגרום לבני אדם להרגיש ששום דבר לא חסר, במועט, היא אמרה לי. נידלקת לי נורה, ואני מחליט ואומר לה, את יודעת מה? מעכשיו אני טבעוני, מחזיר את האגס הכחול שלי למלצרית ואומר לה, שאיני מעוניין במנה, שאני מתנצל, ושאזמין משהו אחר, הייתי צריך להגיד לה שאשלם על זה, אבל לא עשיתי את זה, כי עמוקר בפנים כולנו רוצים להתקמצן לפעמים, חוץ מזה, הייתה חמודה אמרה שזה בסדר ושאחשוב אם בא לי להזמין משהו אחר.
אני קם בבוקר פותח תמקרר, ואכן זו גלוייה או בית קברות לחיות, מחלב ועד ביצים ועד כל מיני... צריך להחליף מקרר תוך כדי שאני עושה את הקפה הרגיל שלי ומוזג לתוכו חלב רגיל, קורא את הכתבה המזעזעת הרגילה בעיתון מתבאס וכמעט לוקח שלוק של קפה, מזל, עצרתי את עצמי. צריך לקנות חלב שקדים.