psychedelichippie
New member
דילמה
היי לכל הטבעונים\טבעוניות שבפורום. יש לי שאלה אליכם שניסיתי למצוא לה תשובה הרבה מאוד זמן אבל לא מצאתי, ולכן אמרתי שאולי מוטב לשאול אנשים שלהם יש יותר ניסיון ממני וידע
השאלה אולי פחות שגרתית אבל אני בטוח שלא מעט מצאו עצמם שואלים את אותה השאלה שלי ולכל אחד יש התשובה שלו, רק לי אין, אז מבלי להוסיף בדברים ולהפוך את זה להקדמה ארוכה ומיותרת ניגש ישר לעניין:
אח שלי הצעיר ממני בשנה אינו טבעוני. שלא לומר, שונא טבעונים, וגם קצת אותי (אבל אותי בלי קשר להחלטה שלי להיות טבעוני, למרות שזה מעצים). אני טבעוני כבר כמה שנים וכל הזוועות שנחשפתי אליהן בתעשיה גרמו לי להפסיק (פחות היה אכפת לי מהבריאות או מכדור הארץ, אני מהסוג ש"אוהב חיות יותר מאשר בני אדם" כפי שאחי הקרניסט וקרניסטים אחרים גם כן יכנו) ובשלבים רבים אחרי שהפכתי מצמחוני לטבעוני רציתי לחשוף גם את ההורים שלי ואת אח שלי לכך, למרות שאבא שלי מודע טוב-טוב לזוועות - אחיו הבכור עבד גם בתנובה וגם בטרה ("מחלקת הבקר") היה שוחט ו"דתי" (אדם מאוד מתועב בעיניי, עם או בלי קשר להיותו שוחט). בכל אופן, לכאן או לכאן, כל המשפחה שלי אוכלי גופות, וגם מרבית החברים שלי בעבר. העניין עם המשפחה מטריד אותי מאוד שכן - הם ממש לא אוהבים את העובדה שאני טבעוני (או כמו שאמא שלי אמרה: "אם לא היית עובר את גיל 18 ולא היה לך את הכסף משלך לקנות לעצמך את האוכל שלך, אני לא הייתי קונה לך את כל זה, בלי בשר אי אפשר להתקיים" ועוד כל מיני דברים מטופשים). אמא שלי ואבא שלי ניסו להיות "צמחונים", מהלך שנכשל, ואחר כך רצו להתנסות בטבעונות, גם זה נכשל, והם חזרו לאכול בשר.
אח שלי בכלל לא ניסה טבעונות, כי זה לא מעניין אותו ("לא אכפת לי מכלום, העיקר שלי יהיה טעים ואתה אל תתערב"). כמובן שההורים שלי יתמכו בו, באיזשהו מקום אני מרגיש קצת תסכול שאני ממש לבד. זאת אומרת, כל המכרים שלי והסביבה שלי הם קרניסטים, והייתי רוצה מאוד סביבה טבעונית, אבל אני בספק אם סביבה טבעונית תקבל אדם כמוני (שמעולם למשל לא היה באף הפגנה או צעדה או "קונגרסים טבעוניים") והיו גם לא מעט טבעונים לא סבלניים שפגשתי, שהורידו לי במרבית המקרים גם את הרצון להיות חלק מאותה קהילה טבעונית שיש בארץ ופשוט להיות טבעוני בדרך שלי. מעולם לא שחררתי בעלי חיים, אבל מספר פעמים תרמתי לארגונים לזכויות בעלי חיים וממה שאני יודע כל עוד לא הלכת ממש למשק והצלת בעלי חיים (שזה בהחלט מהלך מבורך בעיניי ואני תומך בכל מי שאמיץ מספיק לעשות את זה) אתה לא ממש נראה טוב, לפחות לא בעיני הטבעונים שאני הכרתי.
בכל אופן, השאלה שלי היא כזאת: איך אני מתמודד עם הסיטואציה? איך אני מכיר אנשים טבעוניים, איך אני יכול להחזיק מעמד במשפחה שבה כולם אוכלי בשר שטופי מוח שמאמינים לארגונים כמו תנובה וטרה (לחשוב שבילדות המשכורת של המשפחה שלי הגיעה מהמקומות הארורים האלו), איך אני יכול להראות להם את האמת ולגרום להם ללכת בדרך הנכונה (ואני רציני, טבעונות זו באמת הדרך הנכונה בעיניי)-
כל מהלך שאעשה יחשב ש"נכנסתי להם לצלחת" (טוב, אני לא, הפרה וחלקי התרנגול שהם אוכלים כן, גם המחלות) או שאני עושה "שטיפת מוח טבעונית" ויעורר פה מלחמת עולם.
לעזוב את הבית זו כרגע לא אופציה אז... איך משכינים שלום בתוך הבית ומקבלים את העובדה שהם לעולם לא יהיו טבעוניים ואני אמשיך לראות אותם (לפחות עד שכן תהיה אופציה לעזוב) אוכלים חיות מתות?
היי לכל הטבעונים\טבעוניות שבפורום. יש לי שאלה אליכם שניסיתי למצוא לה תשובה הרבה מאוד זמן אבל לא מצאתי, ולכן אמרתי שאולי מוטב לשאול אנשים שלהם יש יותר ניסיון ממני וידע
השאלה אולי פחות שגרתית אבל אני בטוח שלא מעט מצאו עצמם שואלים את אותה השאלה שלי ולכל אחד יש התשובה שלו, רק לי אין, אז מבלי להוסיף בדברים ולהפוך את זה להקדמה ארוכה ומיותרת ניגש ישר לעניין:
אח שלי הצעיר ממני בשנה אינו טבעוני. שלא לומר, שונא טבעונים, וגם קצת אותי (אבל אותי בלי קשר להחלטה שלי להיות טבעוני, למרות שזה מעצים). אני טבעוני כבר כמה שנים וכל הזוועות שנחשפתי אליהן בתעשיה גרמו לי להפסיק (פחות היה אכפת לי מהבריאות או מכדור הארץ, אני מהסוג ש"אוהב חיות יותר מאשר בני אדם" כפי שאחי הקרניסט וקרניסטים אחרים גם כן יכנו) ובשלבים רבים אחרי שהפכתי מצמחוני לטבעוני רציתי לחשוף גם את ההורים שלי ואת אח שלי לכך, למרות שאבא שלי מודע טוב-טוב לזוועות - אחיו הבכור עבד גם בתנובה וגם בטרה ("מחלקת הבקר") היה שוחט ו"דתי" (אדם מאוד מתועב בעיניי, עם או בלי קשר להיותו שוחט). בכל אופן, לכאן או לכאן, כל המשפחה שלי אוכלי גופות, וגם מרבית החברים שלי בעבר. העניין עם המשפחה מטריד אותי מאוד שכן - הם ממש לא אוהבים את העובדה שאני טבעוני (או כמו שאמא שלי אמרה: "אם לא היית עובר את גיל 18 ולא היה לך את הכסף משלך לקנות לעצמך את האוכל שלך, אני לא הייתי קונה לך את כל זה, בלי בשר אי אפשר להתקיים" ועוד כל מיני דברים מטופשים). אמא שלי ואבא שלי ניסו להיות "צמחונים", מהלך שנכשל, ואחר כך רצו להתנסות בטבעונות, גם זה נכשל, והם חזרו לאכול בשר.
אח שלי בכלל לא ניסה טבעונות, כי זה לא מעניין אותו ("לא אכפת לי מכלום, העיקר שלי יהיה טעים ואתה אל תתערב"). כמובן שההורים שלי יתמכו בו, באיזשהו מקום אני מרגיש קצת תסכול שאני ממש לבד. זאת אומרת, כל המכרים שלי והסביבה שלי הם קרניסטים, והייתי רוצה מאוד סביבה טבעונית, אבל אני בספק אם סביבה טבעונית תקבל אדם כמוני (שמעולם למשל לא היה באף הפגנה או צעדה או "קונגרסים טבעוניים") והיו גם לא מעט טבעונים לא סבלניים שפגשתי, שהורידו לי במרבית המקרים גם את הרצון להיות חלק מאותה קהילה טבעונית שיש בארץ ופשוט להיות טבעוני בדרך שלי. מעולם לא שחררתי בעלי חיים, אבל מספר פעמים תרמתי לארגונים לזכויות בעלי חיים וממה שאני יודע כל עוד לא הלכת ממש למשק והצלת בעלי חיים (שזה בהחלט מהלך מבורך בעיניי ואני תומך בכל מי שאמיץ מספיק לעשות את זה) אתה לא ממש נראה טוב, לפחות לא בעיני הטבעונים שאני הכרתי.
בכל אופן, השאלה שלי היא כזאת: איך אני מתמודד עם הסיטואציה? איך אני מכיר אנשים טבעוניים, איך אני יכול להחזיק מעמד במשפחה שבה כולם אוכלי בשר שטופי מוח שמאמינים לארגונים כמו תנובה וטרה (לחשוב שבילדות המשכורת של המשפחה שלי הגיעה מהמקומות הארורים האלו), איך אני יכול להראות להם את האמת ולגרום להם ללכת בדרך הנכונה (ואני רציני, טבעונות זו באמת הדרך הנכונה בעיניי)-
כל מהלך שאעשה יחשב ש"נכנסתי להם לצלחת" (טוב, אני לא, הפרה וחלקי התרנגול שהם אוכלים כן, גם המחלות) או שאני עושה "שטיפת מוח טבעונית" ויעורר פה מלחמת עולם.
לעזוב את הבית זו כרגע לא אופציה אז... איך משכינים שלום בתוך הבית ומקבלים את העובדה שהם לעולם לא יהיו טבעוניים ואני אמשיך לראות אותם (לפחות עד שכן תהיה אופציה לעזוב) אוכלים חיות מתות?
), וההורים שלי פחות או יותר הפכחו לצמחונים מסיבות בריאותיות. כמעט שלא יכולתי להאמין איזה שינוי התחולל, אבל זה כ"כ כיף 