שאלה - האם מחקרים מדעיים הם אמינים?

[gs1234]

שאלה - האם מחקרים מדעיים הם אמינים?

מדי פעם עולות פה שאלות בנוסח "האם חלב מזיק לעור הפנים?", ומסתבר שיש כמה מחקרים שתומכים בטענה הזו.

אבל יש כמה בעיות עם מחקרים מדעיים. לפעמים המחקר עצמו לוקה בחסר, מכל מיני סיבות, כמו שימוש במדגם קטן מדי, או בקריטריונים מחמירים מדי. לפעמים המחקר תקין אבל יש מחקרים אחרים שסותרים אותו. ולעתים קרובות פוגשים אנשים שהם בריאים לחלוטין אף על פי שנראה שהם בוחרים באורח חיים לא בריא. יש גם מחקרים שאפשר להבין את התוצאות שלהם בכמה אופנים.

אז... איך יודעים אם תוצאה מחקר מדעי היא נכונה או לא?

בתור דוגמה, אני אשמח לשמוע תשובה על שתי שאלות בסיסיות:
- האם עישון גורם לסרטן הריאות?
- האם אכילת בשר בקר חרוך מעודדת סרטן?

הכוונה שלי היא להבין את השיטה הכללית של התייחסות למחקרים מדעיים.

תודה.

 

[tombenarye1234]

קוראים אותם,

קוראים את המחקר, רואים באיזה כתב עת הם פורסמו, קוראים מי מימן אותם ומגיעים למסקנה. זה לוקח כמה שעות עד יום עבודה, אבל זו הדרך.

בד"כ המחקר עצמו אמין. מה שלא אמין זה משפט שאיזה #%$^ מסיק מהמחקר. אם מישהו אומר לך ש"מחקר A מוכיח שX הוא Y", תבקש ממנו ציטוט מהמאמר שקובע זאת.

ב-90% מהמקרים #%$^ לא רק שלא יוכל לתת לך את הציטוט, הוא אפילו לא קרא את המחקר.

 

[Gidi Shemer]

קריאה ביקורתית

יש מחקרים טובים ויש מחקרים פחות טובים. יש מחקרים טובים שמגיעים לתוצאות סותרות ממחקרים אחרים, טובים גם הם.
הדבר נכון למחקרים מדעיים בכלל, אבל נכון במיוחד למחקרים שקשורים לתזונה (ואלו יותר רלבנטיים לפורום) מכיוון שלא מעט מהמחקרים האלו הם מחקרים אפידמיולוגיים ובכך הם גבר מלכתחילה מוגבלים. זה נכון גם במידה והם נעשים נכון, וזה נכון כשהם לא נעשים טוב (ויש הרבה מאלו).

קריאה ביקורתית היא לא דבר טריויאלי. היא דבר נלמד ובתור אחד שקורא מחקרים רבים קצת יותר מ-20 שנה אני יכול לומר שאני עדיין לומד איך לקרוא ביקורתית.

הדבר הכי חשוב שאני ממליץ לך, מעבר למה שתום כתב (ויש באמת חשיבות באיזה ג'ורנל מדובר), הוא לנסות עד כמה שאפשר לקרוא את המאמר כ- non-biased- לא לחשוב אם המאמר מתאים לאידאולוגיה שלך או לא, אלא באמת להתייחס למדע שבו. זה לא קל, אבל זו הדרך היחידה לקרוא מאמר.

 

[Legato]

ולא לשפוט לפי הכותרות שנותנים לזה בעיתון

 

[obelina]

נגיד, שבודקים במחלקה של 100 חולים במחלה A ,

אם יש טבעוני אחד ביניהם.
אם אין , זה אומר שאורח חיים טבעוני:

א. מונע את המחלה הזאת ?
ב. עשוי למנוע את המחלה הזאת ?

או שצריך לבדוק יותר לעומק על איזה סוג של אורח חיים טבעוני מדובר (ללא מוצרים מהחי או בהגדרה רחבה).

 

[Gidi Shemer]

לא, בדיקה כזאת לא תתן לך כמעט שום אינפורמציה

קודם כל, אחוז הטבעונים באוכלוסיה הוא מלכתחילה נמוך. לבדוק אם יש טבעונים במחלקה של 100 חולים זה מדגם קטנטן.

דבר שני, יש המון מרכיבים שאת לא מודעת להם כשאת בוחרת לעשות סקר שכזה.
למשל, אם תלכי עכשיו לפורום תזונה צמחונית וטבעונית (פורום מצויין אגב) תראי שיש לא מעט טבעונים שיש סיכוי שלא יפנו במההמרה לרפואה קונבנציונאלית, אלא יבחרו אלטרנטיבות. אולי אותם טבעונים שחולים במחלה לא פנו למחמלקה שאת בודקת?

בנוסף, כמו שציינת בסוף- טבעונות היא לא אחת. זה נכון שיש המון אוכלי מוצרים מהחי שאוכלים באופן מזעזע מבחינה בריאותית (לא מדבר על עניין המוצרים מהחי, אלא בכלל) ושיש הרבה טבעונים שמקפידים על תזונה טובה ואורח חיים ספורטיבי ובריא. אבל יש גם אוכלי מוצרים מהחי ששומרים על אורח חיים בריא וטבעונים שאוכלים ג'אנק פוד כל היום.

 

[obelina]

ואם נגיד עושים סקר במושב אמירים, אם

יש מילידי המושב חולה במחלה A (יש שם 624 תושבים).
אם המחלה לא קיימת במושב הזה, ניתן להסיק שאורח חיים טבעוני מונע את המחלה ?

 

[Gidi Shemer]

לא, ממש לא

 

[obelina]

אוףףףף אתה מקשה לי על הניסוי.....

 

[Gidi Shemer]

למה??

אם ברור לך שטבעונות אינה מעלה את הסיכון למחלה A (או למחלות אחרות) ואם יש סיכוי לא רע (אם כי אי אפשר להסיק זאת באופן מוחלט) שהיא מקטינה את הסיכוי למחלה A, מה כבר יכול להיות רע בטבעונות?

תוסיפי לזה את המד המוסרי והרי את מכוסה לגמרי!

לא מבין מדוע חשוב לך הניסוי. אורח חיים שמתבסס על תזונה טבעונית טובה בתוספת פעילות גופנית הוא מצויין. ממה את חוששת?

 

[obelina]

הבעייה שלי זה לא אני, אלא בנאדם שאני רוצה

שיפסיק לאכול מוצרים מן החי לגמרי, היות שיש חשש שיחלה במחלה A.

 

[27182]

מהי מחלה A?

 

[obelina]

מחלה שאני לא אוהבת לדבר עליה.

 

[27182]

אולי כבר נחקר הקשר שלה עם טבעונות

ניסית לחפש?

 

[obelina]

הלוואי !

 

[TheMindTraveller]

השיטה המדעית לא כל כך רלוונטית למחקר אחד

במחקר אחד הכל יכול לקרות - הרעיון הוא באופן שיטתי לחזור על ניסוי ולראות שבאופן עקבי דברים קורים בצורה מסויימת , אם יש מספיק עדויות אז אפשר להניח שזה ימשיך לקרות .

בכל אופן השיטה המדעית היא לא מושלמת אבל היא דיי הדרך היחידה להגיע למסקנות שימושיות ,הגיון ולוגיקה הן שיטות יותר חלשות .

 

[27182]

תשובה

יש קריטריונים להערכה של מחקרים תצפיתנים.
קריטריון אחד הוא חוזק הקשר הנצפה. עבור הדוגמה שלך, מחקר על עישון יראה קשר חזק, נניח שאצל מעשנים יש פי 20 יותר סרטן ראות.
לעומת זאת, מחקר על אכילת בשר שרוף יראה קשר חלש, נניח למשל שאצל אוכלי הבשר יש פי 1.1 יותר סרטן.
במקרה הראשון, אפשר להאמין שהקשר הוא אכן קשר סיבתי. במקרה השני, כיוון שההבדל לא גדול, אי אפשר לשלול את האפשרות שהאסוציאציה נובעת ממשתנה נעלם שלא התחשבו בו.

 

[gs1234]

הקריטריונים האלה בעייתיים בתחום התזונה

חוזק הקשר הנצפה הוא הראשון והוא די חשוב. לפעמים אפשר לכמת אותו (כמו בדוגמאות ההיפוטטיות שנתת) אבל לא תמיד זה אפשרי.

מה שיותר חשוב, זה שבני אדם מגיבים באופן שונה למזון, ויש גם המון גורמים אחרים מסביב. כמעט אף פעם אין עקביות (פרמטר 2), ייחודיות (3), זמניות (4), או קשר בין המזון לבין התגובה למזון (5).

קל יותר למצוא סבירות ביולוגית (פרמטר 6 - במיוחד אם ידוע שרכיב מסויים במזון גורם לתגובה ספציפית), עקביות (7), הפיכות ניסויית (8) והסברים חלופיים (9).

לכן קל לקטול כל מחקר שמגיע למסקנה כלשהי בתחומי התזונה והבריאות, כי הוא לא עומד בפרמטרים 2, 3, 4 ו-5. ההצעה שלי היא לקבל את המצב הזה מתוך הבנה שמדעי התזונה והבריאות הם לא מדע לגמרי מדוייק, ואם מחקר מסויים עומד בפרמטרים 1, 6, 7, 8 ו-9 אז לקבל את המסקנות שלו כתקפות.

דרך אגב, יש לך נתונים אמינים לגבי שתי הדוגמאות שנתתי?

 

[27182]

הסבר

אני אסביר את הקריטריונים (לפי הבנתי).
* עקביות: הכוונה לעקביות בין מאמרים שונים. לדוגמה, נניח שיש 10 מאמרים על הקשר בין צריכה של A ומחלה B. ב-5 מאמרים התוצאה היא שצריכה של A מקושרת ל-60% יותר מקרים של B, ואילו ב-5 המאמרים האחרים, צריכה של A מקושרת ל-30% פחות מקרים של B. בהנחה שמספר הנחקרים בכל מאמר זהה, אז אם נעשה ממוצע של המאמרים, נקבל שצריכה של A מקושרת ל-30% יותר מקרים של B. אך בדוגמה זו אין עקביות.
* זמניות: נניח שאנו מבצעים מחקר שבו אנו בודקים את הדיאטה של הנבדקים ובאותו זמן אנו בודקים מחלת סכרת אצל הנבדקים. אם ננסה למצוא קשרים בין הדיאטה וסכרת, נקבל את התוצאה השגויה שצריכת סוכר מקושרת עם פחות סכרת (כי מי שיש לו סכרת לא צורך סוכר). הדרך הנכונה לעריכת מחקר תצפיתני נקראת prospective cohort. בדרך זו, אנו ניקח אנשים ללא סכרת ונבדוק את הדיאטה שלהם. לאחר 10 שנים, נבדוק מי מהנחקרים פיתח סכרת, וננסה למצוא קשרים עם הדיאטה.
* קשר dose-response: נניח שאנו בודקים קשר בין צריכה של A ומחלה B. אנו מחלקים את האנשים ל-3 קטגוריות: כאלו שלא צורכים כלל A, כאלו שצורכים A פעם ביום, וכאלו שצורכים A פעמיים ביום. נניח שאנו מוצאים שאצל אלו שצרכו A פעם ביום, היה 60% יותר B מאלו שלא צורכים A, ואצל אלו שצרכו A פעמיים ביום, היה 30% יותר B מאלו שלא צורכים A. התוצאה של מחקר זה לא מקיימת קשר dose-response, כלומר אם A אכן גורם ל-B, היינו צריכים לקבל שהשיעור של B אצל אלו שצורכים A פעמיים ביום הוא לפחות 60% יותר מאלו שלא צורכים A.

 

[Gidi Shemer]

ושכחתי להתייחס לעניין העישון

אני לא מספיק בקי בספרות המחקרית שקשורה לבשר חרוך, אבל בהקשר לסיגריות-
זוהי דוגמא מצויינת לכמות של מחקרים שבאים מגישות שונות ומשלימים זה את זה. מצד אחד, המון מחקרים אפידמיולוגיים שמראים קורלציה חזקה, אבל... זה לא הדבר היחיד. אנחנו יודעים מה עשן סיגריות מכיל ואנחנו רואים ממחקרים שנעשו ברמה התאית את האפקטים של חלק מהמרכיבים של עשן הסיגריות (יותר מ- 50 קרצינוגנים) על תאים וקידום התהליך הסרטני.

כך שניסויי in vivo וניסויי in vitro, עם תמיכה חזקה מספיק של מחקרים אפידמיולוגיים נותנים לנו תשובה מאד ברורה- כן, עישון מקדם סרטן ריאות.