בוקר טוב לכם?

בוקר טוב לכם?

מה שלומכם? מה המצב? אתן יכולים לתת לי טיפים לדייט ראשון מה לעשות ומה לא לעשות? ולגברים שבינכם אתם יכולים לומר לי איך יוצאים שהבחור באמת רציני ולא סתם? כי יש במון רמאים תודה רבה מסיוון
 

Old Girl

New member
טיפים:

1. להתלבש מחמיא אבל שלא ייראה כאילו התאמצת שלוש שעות כדי להרשים עם הלבוש. שייראה כמו "אני לבושה יפה כי הכל יפה עלי וככה אני נראית כל יום ואני בכלל לא צריכה להתאמץ". 2. בגדים ונעלים רק נוחים וכאלה שכבר לבשת - לא רק בדייט אלא בהרבה מקומות אחרים, התעסקות בנעל שלוחצת מקדימה ובחולצה שחושפת יותר מדי וצריך להזיז אותה כל דקה יכולה להרוס ערב. 3. תבואי ברגל או עם הרכב שלך - לא עם שלו. יש הרבה סיבות למה לא (כולל ביטחון אישי), אבל הבעיה הכי נפוצה היא שאם הדייט הולך עקום - יותר נעים ללכת לבד הביתה. 4. תכיני בראש כמה מקומות מגניבים לא רחוק מהבית שלך ותציעי לו לבחור מהם, או תציעי לו אחד מהם כשאת שומרת את האחרים כאופציה אם הוא ידחה. זה ימצב אותך גם כאחת שמעורה בסצינה, וגם ספונטנית שיודעת ליזום (לא משנה שחשבת על המקומות הללו יום שלם). 5. תשתדלי לא לשעמם... כן, זה עלול לקרות לאנשים הכי מעניינים (כמוני למשל - סתם, בצחוק), שהם משעממים רצח בגלל שמתמקדים בנושאים שמעניינים רק אותם. תחשבי על משהו שמעניין את כולם ויש לך מה להגיד על זה. טיולים? קולנוע? מוסיקה? מסעדות? לא נחמד לשבת עם בן אדם שמספר בהתלהבות על העבודה שלו, על מונדיאל או על הארוחה עם משפחתו מיום ו' האחרון. לעומת זאת, אדם שיכול לתת פרשנות מעניינת על סרט שכולם מדברים עליו, לשתף בכמה חוויות מקוריות מהטיול האחרון שלו ולהמליץ על מסעדה אתנית חדשה ומקורית - הוא בר שיח שכולם רוצים. 6. כמובן שתשתדלי לא ליצור יותר מדי פערים. אם הוא במקרה לא אוהב קולנוע - תעזבי את הנושא, הוא עלול להפוך לסוג של שיחות על העבודה. תיזהרי גם מהדגשת פערים אחרים. למשל (משהו שנתקלתי בו בחיים שלי), אם את אמידה/ באה ממשפחה אמידה והוא לא חי באותה רמת חיים, לא להעמיס תיאורים של החיים הטובים שלך (משהו שיכול לחרפן פיל). אם רק התחלת ללמוד באוניברסיטה ואת מתלהבת מהחוויה החדשה - תזכרי שזה מלהיב בעיקר, אם לא רק, את אלה ששותפים לחוויה. כנ"ל אם רק השתחררת ואת עדיין כולך בתוך חוויה צבאית. 7. אם נוצרה שתיקה - אל תיבהלי. אל תנסי לשבור אותה מיד מבלי שיש לך משהו שווה להגיד כי זה יכול להיות מביך. תתנהגי כאילו את נהנית מהפאוזה ותתעסקי בקפה ובעוגה שלך (או באוכל, תלוי מה עושים), עד שיחלוף בראשך משהו מעניין שתוכלי לשבור את השתיקה באלגנטיות. כך את נראית כמו אחת שגם יודעת לדבר, גם מספיק בטוחה בעצמה כדי לספוג שתיקה, וגם כשהיא כבר פותחת את הפה - אז בשביל משהו חשוב ששווה לשמוע. 8. אם שואלים אותך שאלות אישיות מדי, כגון: שאלות על מערכות יחסים קודמות, על מצב כלכלי וכל דבר שנראה לך אישי מדי לפגישה ראשונה - תחשבי על תשובה קלילה שמבהירה מעבר לכל ספק שזה לא נושא לשיחה. למשל: להתחיל לענות חצאי תשובות בצורה מובכת זה לא רעיון טוב. להגיד: "זה אישי מדי ואני לא מעוניינת לדבר על זה" זה יותר טוב אבל עדיין לא מושלם. "קצת כבד עלי לנהל על זה דיון כרגע" עם חיוך זה לדעתי הכי טוב. 9. לדעתי - אם הוא מוצא חן בעיניך, בשום אופן לא להתחיל לברר האם יהיה המשך וכו'. הרבה אנשים עושים את הטעות הזו, אבל חאלאס, תנו לאחרים לנשום. אם הוא רוצה - שום דבר לא ימנע ממנו להתקשר או לענות לך לטלפון. אם הוא עוד לא יודע - הניסיון ליצור התחייבות להמשך רק יצור מועקה. אם הוא לא מתקשר אחרי הדייט, אחרי כמה ימים תחשבי על משהו מדליק למפגש שני, תתקשרי ותציעי. אם זה לא יעבוד אז נקסט. יש לי עוד ים של טיפים, אני יכולה להוציא ספר שלם, אבל ממילא לא תזכרי אותם אז שיהיה בהצלחה וזהו.
 

Old Girl

New member
ושכחתי משהו:

למרות שאני לא גבר ושאלת גברים, אומר לך את דעתי לגבי "איך יודעים שהוא רציני". חמודה, אין הבחנה דיכוטומית בין גברים שהם רציניים כמו סרטן, לבין גברים שהם מצפצפים על כל בחורה. עבור כל גבר, או כמעט כל גבר, יש כמה בחורות שמסוגלות לכבוש את ליבו, כמה בחורות שלא יהיה לו כוח אפילו לדבר אתן כשהן מתקשרות, וכמה בחורות שלא כובשות את ליבו אבל לא אכפת לו להיות אתן בקשר קליל מסוג כזה או אחר. זה בדיוק אותו דבר לבחורה, רק שאנחנו מדברות כאן על גבר. לעניות דעתי, רוב הגברים שמעריכים את עצמם לא מסמנים אף אחת כ"זאת שכבשה את ליבי" אחרי מפגש אחד. הם צריכים להכיר אותך כדי להבין, האם את מישהי שנחמד לשמור אתה על קשר סתמי כלשהו, או מישהי שבאמת "עושה לו את זה". [כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אהבות ממבט ראשון וכו' - אני מאמינה שמדובר בעיקר באנשים שלהוטים למצוא בת זוג ואת נופלת על המשבצת. אבל נעזוב את זה].
 
תודה לך על הטיפים

אני הפנמתי את כולן ואת צודקת בדברים שאמרת. לגבי השאלה שענית לי "איך יודעים עם הוא רציני" אני יוסיף עוד משהו: שאני אצא לדייט והכל יהיה בלי עיין הרע, כימעט מושלם. אני לא אחפש את הבחור "שכבש" אותי {במיד וכן} אולי אני יהיה מעונינת בו והוא יסקרן אותי, אבל אני בחורה כזאת שלא מתלהבת מכל מחמאה או מכל מילה יפה זה מחמיא נכון, אבל לא כמשהו להתלהב עליו. אם נניח הוא להוט למצוא את בת הזוג בשבילו. אני לא כ"כ אני צריכה להכיר את הבן אדם אחרי המון פגישות ואז לראות אם זה מתאים כמו שהוא מסוקרן כך גם אני.. אבל בוא נניח ככה: עם הוא באמת רוצה להכיר אותי ולא אחד שסתם מחפש סטוצים, ודברים מהסוג הזה... אז אני אהיה רצינית וילך עם זה עד הסוף. תודה מתוקה המשך יום מקסים ומהנה
 
אויש אם יש משהו שמשעמם אותי

זה אחד שמתלהב מהטיולים שלו להודו/תאילנד ומספר על החוויות ה"מקוריות שלו" או על המסעדה האתנית האחרונה שהיה בה (?!?) איזו פלצנות.. אני חושבת שאנשים שמספרים על חייהם הנורמליים לחלוטין בצורה מעניינת, הרבה יותר מעניינים ממתלהבי תאילנד למיניהם, שאילולא הטיול כנראה היו מחשיבים עצמם חסרי חיים ומשעממים.. מה שהם כן, אחרי הכל.
 

Old Girl

New member
בגלל זה אמרתי

שחשוב גם לשים לב שלא יהיו פערים. בדיוק כמו שלא מנפנפים מול אדם שבא עם סוברו 82 בג'יפ החדש שקנינו, כך גם לא מנסים להלהיב אדם שלא היה 10 שנים בחו"ל, לא רואה טיולים כחלק אינטגרלי מ"חיים נורמליים", וגם לא מסתכרן לגבי דברים ששונים מהיום יום שלו בחוויות מהטיול. ומי שאוכל כל יום סנדוויץ' וחביתה וחושב שגיוון קולינרי הוא פלצרות - לא מספרים לו על מסעדות מעניינות.
 
הופה הופה

התנשאות? לא בעירי. אני מדברת על האנשים הריקים שתופסים טיולים בחו"ל כפי הממ.. כפי שאת תופסת אותם. קרדום להתנשא בו. טיולים כחלק אינטרגלי מ"חיים נורמלים"? מה אומר ומה אגיד. לא אמרתי שזה "לא נורמלי", אבל לצאת לחו"ל זה לא בדיוק דבר יומיומי ורגיל. אולי לא בעינייך, "אשת העולם הגדול". אני יכולה להתעניין בכל דבר, כל עוד זה לא נובע בדיוק מאותו מקום שהסיפורים שלך נובעים מהם.. פלצנות לשמה. התפיסה שאדם שהוא לא ב"מעמדך" או לא היה במקומות שאת היית בהם, לא יכול להתעניין ולהבין אותך או את המקומות שהיית בהם. ואגב הרמיזות המתנשאות בהודעה שלך עשו לי קצת בחילה. זו ממש הסיבה שאני לא מסתובבת עם מתלהבי הטיולים לחו"ל המסעדות וכד'. אני חשה מתי אנשים שטוחים ומשתמשים בדברים חיצוניים לחיזוק העניין והאישיות שלהם.
 

Old Girl

New member
ג' היקרה,

לא התכוונתי להתנשא מעליך. בכלל לא חשבתי שאפשר להשתמש בטיולים כ"קרדום להתנשא בו", ראיתי בהם יותר תחביב שהוא מכנה משותף להכי הרבה אנשים בארץ. כמו גם הקולנוע, המסעדות והמוסיקה. בישראל, רוב האנשים מטיילים בתדירות גבוהה יותר או פחות (ואוכלים הרבה במסעדות), אני לא מכירה מישהו שלא טייל, כך שאי אפשר להשתמש בטיול להדגשת פער מעמדי. נתתי לה "טיפ" לדבר על זה, כי במדינה שחמישית מתושביה (מכל המעמדות כמעט) יוצאים מדי שנה לחו"ל (בייחוד הצעירים) זו הדרך הבטוחה יחסית לעניין, להתחבר ולמצוא שיחה משותפת שתזרום. "מתלהבי טיולים ומסעדות" זו דרך שלילית מאוד להציג אנשים שאוהבים את התחביבים שלהם ואת אורח החיים שלהם. אני לא רואה שום דבר רע בכך שהאנשים מתלהבים מהתחביבים שלהם - בין אם מדובר בטיולים לחו"ל (תחביב יותר פופולרי) לבין אם מדובר באיסוף בולים (תחביב פחות פופולרי שלא הייתי מסתבכת בדייט ראשון בדיונים עליו). שני צעירים נפגשים ומתחילים לשתף אחד את השני בסיפורי הטיול שאחרי הצבא שלהם - מה כל כך מכעיס בזה? לדעתי זה לא רק מקסים, אלא גם נותן פתרון קל להמצאת נושא לשיחה עם אדם זר. ולגבי "שימוש בדברים חיצוניים" - לדעתי הסתבכת עם הטיעון. כמעט לכל חוויה יש גירוי חיצוני. אם את לא יושבת בחדר ריק עם ארבע קירות, את בוודאות משתמשת בגירויים חיצוניים. סרט הוא משהו חיצוני, ספר הוא משהו חיצוני, טיול הוא משהו חיצוני, מסעדה היא משהו חיצוני, חבר'ה בלימודים ובעבודה הם משהו חיצוני, וגם בן זוג לדייט הוא משהו חיצוני. אם מתעקשים לנהל שיחה שאין בה היאחזות בשום דבר חיצוני, כל מה שאפשר לדבר עליו הוא מה הרגשת ברגע כזה וכזה, ללא אזכור מקור הגירוי... וזה קצת בעייתי.
 
התכוונתי שהם ריקים

ומשתמשים בכל מיני אלמנטים חיצוניים כדי להעניק עומק כלשהו לאישיות שלהם וכדי להרשים. אני מדברת על דיבור בנוסח "הייתי בכך וכך" ו"והוצאתי תואר בכך וכך" בטון מתייהר.. לא רק דיבורים על כסף מצביעים על חומריות ושטחיות. כשאת מתמקדת בדברים שעשית כדי לפאר את עצמך, ולא בפנימיות שלך, זה הופך לשטוח ורדוד. ואני לא אומרת שכל מי שמספר על טיול מפאר את עצמו, אני רק אומרת שישנם כאלה. ולהם אני קוראת "מתלהבי הטיולים" וכו.
 

BlackUnicorn

New member
אחותי את מגזימה...

ההודעות שלך צורחות החוצה חוסר בטחון עצמי.. (וסליחה על הישירות). האם את שופטת אנשים בגלל שהם מרוצים מהחיים שלהם? בגלל שהם יודעים להתלהב מהחוויות שלהם? לא כל אדם שמתלהב מדברים שהוא אוהב הוא אדם מתנשא, אלא פשוט אדם עם שמחת חיים. האם זה דבר רע? האם את מצפה מכל האנשים שיותר עשירים ממך, לדוגמא, לא לדבר על כל מה שקשור לזה? לא לדבר על הרכב שיש, המיקום של הבית, הבגד שקנו וכן הלאה? האם הם צריכים ללכת עם ראש מורכן בגלל שהם נהנים מהחיים? צניעות זה דבר חיובי, אבל במידה. לא צריך להגזים, לא כל מי שנהנה מהחיים מכל סיבה שהיא (טיולים, מסעדות, שופינג או סתם בגלל שבחורה היא יפה ומתגאה בכך) צריך להרכין ראש, לא להראות שום דבר לעולם. לכל אחד מאיתנו יש משהו להתגאות בו, משהו שגורם לעיניים שלו לנצוץ מאושר. אז יש כאלו שהטיול שלהם בלונדון עושה להם את זה, ויש כאלו שזה הכלב שלהם, ויש כאלו שזה בכלל הרכב החדש של פרארי שהם ראו בעיתון. עצם העובדה שהדבר הספציפי גורם לך להרגיש נחותה, לא אומר שהם צריכים להרכין את הראש. כמובן שאיני מתכוונת שכל אדם צריך להתרברב בדבריו באופן פלצני, אבל מכאן ועד להגיד ש"הוצאתי תואר בכך וכך" זה מתנשא... ? אחותי, זה הכל בראש שלך. זה לא אומר שאדם מנסה להתנשא עלייך, אלא שהוא פשוט מציין עובדות או דברים שגורמים לו אושר. אם את חושבת שאדם מתנשא - הגורם לכך הוא בסה"כ את, מה שעובר לך בראש... תבדקי את עצמך - אולי קיבלת חינוך של "קיפוח" או שיש לך בטחון עצמי נמוך.. אולי את אפילו פרנואידית... אני מצטערת שזה נשמע קשה, אבל באמת שאני חושבת שהגזמת לחלוטין.
 
לא לא לא

את צריכה לדבר איתם כדי להבין.. הכל בצורת הדיבור, ולא במה שהם אומרים.
 

BlackUnicorn

New member
מי זה "הם"? את עושה כאן הכללה

מצד אחד מדברת בכלליות על אנשים שמתארים איך הם עשו תואר או איפה הם יום, ומאידך את עכשיו טוענת שאת מדברת "עליהם" (לדבר "איתם").. אם התכוונת ספציפית על טיפוס השנטי שחזר מהודו וזה כל מה שיש לו בראש - סבבה, היית צריכה להתייחס לכך ספציפית.. להבהיר שעל כך מדובר, ולא על כל מי שמתלהב ממשהו שעשה בחייו (כמו תואר למשל).
 

yuli c

New member
נראה לי ש...

מדובר פה בשני דברים שונים לחלוטין: יש הבדל מאוד משמעותי בין מה שנקרא show of- להתלהב מדברים חיצוניים בלי שום הקשר ואני אתן דוגמה: יצאתי פעם עם מישהו שהיה לו מאוד חשוב לספר לי על ההתחלה שהוא מנהל מכירות באיזה סניף של חברה סלולרית גדולה (שאני לא אזכיר את שמה) ולספר שהוא אחראי על כך וכך אנשים. היה לו גם מאוד חשוב לציין שהוא גר באיזה שכונה יוקרתית ושההורים שלו גרים ב"מושב שבו רוןב האוכלוסיה אקדמאים" (וזה ציטוט מדויק). ככה שזה דבר אחד. אבל אם תשימי לב, אולדי כתבה שכמובן צריך לעשות את הדברים בטקט ולשים לב גם לתחומי העניין של האחר, מובן שאם אחד מבוסס כלכלית ויכול להרשות לעצמו טיולים לחול ומסעדות והוא יודע שהצד השני תפרן הוא לא צריך לנפנף בזה. אבל בהנחה ששני הצדדים במצב כלכלי דומה ויש להם תחומי עניין משותפים כמו נסיעות לחול, סרטים, מסעדות וכו' זה מאוד טבעי שבפגישה ראשונה במקום לנהל שאלון של מתי היה הקשר האחרון שלך?, "למה הוא נגמר? כמה אחים יש לך?, במה ההורים שלך עוסקים? "האם את מרוצה ממקום עבודתך? וכאלה שאלות אז עדיף לדבר על נושאים כללים שבהם ל**שני?** הצדדים יש עניין משותף.
 

טל קר

New member
השגים קשורים גם לפנימיות, ואני

לא רואה סיבה להצניע אותם במיוחד. מה הבעיה עם זה שמישהו הוציא תואר ב'כך וכך'? מה שטוח ורדוד בזה? זה משהו שענין אותו, או הוא רצה לעסוק בו. ואם מישהו מתלהב ממשהו שקרה לו, ובמקרה זה לא התור לבנק אלא חוויה ביפן, אז מה שטוח ורדוד בזה? לדעתי באמת מה שלא מתאים פחות קשור לתוכן אלא יותר קשור לפער.
 
סליחה שאני מתערבת

אבל OLD GIRL ממש כתבה לטעמי ללא שום התנשאות. אצלי למשל טיולים אינם חלק אינטגרלי מהחיים הנורמלים שלי ועדיין לא זיהיתי שום התנשאות בדבריה או רמיזות מתנשאות. מה שאני רוצה לומר, שלפעמים אנו מגיבים מהבטן ומה שאנו רואים לא כולם רואים, לכן אין זה בהכרח מעיד על זו שכתבה, יותר הייתי אומרת על זו שקראה. בסך הכל GIRL תיארה מצב די נכון וכל דוגמא, לדעתי, שהיתה מביאה, הייתה עשוייה לעורר בזה או באחר תחושת התנשאות, אלא שממש לא זו היתה הכוונה, לפי הבנתי, אלא לנסות ולהפוך את הדברים מוחשיים. האמת? אני חושבת, שהיא הצליחה ואפילו יפה מאד.
 

yuli c

New member
את עצה מס' 4...

נראה לי שאני אתחיל ליישם, מניסיון זה בהחלט יכול להיות מביך להפגש עם מישהו ולהתחיל יותר מדי להתברבר לאן ללכת... כל השאר, לא שהן לא עצות חכמות, פשוט כבר מיושמות אצלי
 

Old Girl

New member
חחח תודה

גם אצלי הרעיון נולד כשהניסיתי להיות ספונטנית יחד עם הדייט, וגיליתי שהספונטניות מגניבה רק בסרטים - ושם התסריטאי חשב עליה מראש.
 
למעלה