איך מתמודדים עם בנאדם שלא סגור על עצמו?

[Shamy]

או...עכשיו ענית

זהו זה הסיבה. הוא עבר לגור לבד ולחצת ולא היית קשובה דייך. אין פה הרבה מעבר. להמשיך הלאה לא קרה דבר. זה דעתי בכל אופן

 

[superorti]

לדעתי ההתנהגות הזו התפרשה כילדותית

אני מבינה את המעבר וכמו שהגבתי פה קודם, הייתי הכתף התומכת שלו ועזרתי לו בכל מה שיכולתי ובכל מה שהוא היה צריך..ועצם זה שהוא מתנהג בצורה כזו,מתפרשת אצלי כילדותית. הבנאדם עבר דירה למרחק מאוד קצר מבית הוריו.בהתייעצות עם הסובבים שמכירים אותי, כולם הסכימו שזה לא נשמע הגיוני ודי יילדותי מצידו .
אולי הבנאדם לא מסוגל להכיל עוד משהו מעבר

 

[Shamy]

יכול להיות

יכול להיות הרבה דברים...מניסיון שלי עם כמה בחורים כאלה שעזבו את הבית אחרי גיל 25 התרגלו למשק בית שקט יחסית (כי כשאנחנו מגיעים לגיל 40-50 כבר לומדים לחיות עם בן זוג בצורה סבירה) נקי, מסודר.. גם בדרך כלל גברים שיצאו מהבית בגיל כזה אני לרב מהמרת על ילדים שאמא ניקתה ובישלה וסידרה וגיהצה וזה המשיך אחרי הצבא ל..דאגה לו לאוכל לעבודה ומיטה מסודרת בלילה וגיהוץ וניקוי של בגדי משרד (קל וחומר כשאותו אדם סטודנט שחי אצל אמא). כי רב האמהות עם אינסטנקט כזה טיפולי שלא מלמדות לעומק שבן אדם צריך לדאוג לעצמו לבשל לעצמו ולהכין את עצמו לחיים בחוץ...לפחות כך זה נראה בחברה ובאופק הישראלי (בהתחשב במצב הנדלן והכלכלה בארץ). לכן יש משבר קשה...מצד אחד כגבר פתאום יש לך חופש מוחלט לחזור מתי שבא לך עם מי שבא לך כמה שבא לך ולהיות רועש (המבין יבין) וזה כמו לקבל את האופציה לחוסר אחריות מוחלט יותר מבבית בפן הזה.(כי אתה לא דייר של הוריך ואין צורך לכבד את חוקי הבית..). מצד שני אחרי זמן קצר שאתה נהנה מהעובדה שמותר להשאיר כלים בכיור ולא לנקות את האסלה אתה מגלה שלאכול פיצה ובחוץ כל יום זה יקר, לסדר דירה חדשה זה קשה אחרי יום עבודה ולהביא בחורה הבייתה (שיש לך רצון לקשר ארוך איתה) לא בהכרח תסכים לישון אצלך כמה פעמים בשבוע אם האסלה שלך נראית כמו אחת של תחנת דלק...אפילו שלך זה נראה בסדר. ואז מתחילים להתייצב בראש ולהתחיל ללמוד לחיות עם עצמנו בשלווה...לגברים התהליך לוקח יותר זמן מלנשים. כך או כך היא ציינה שהוא הרבה אצל ההורים אחרי העבודה מה שמצביע שהוא לא היה מוכן לגמרי להתנתק מהשד (או סינור..) והוא בתהליך..וכנראה שאין לו מקום נפשי להכנס לקשר כי הראש שלו - לא שם. יהיו סיבותיו שלו לדעתי הגברת צריכה לתת לו להבשיל ולהמשיך.

 

[לשבור את בנימין]

מי שרצה מהר גומרת מהר ונפרדת/ נזרקת מהר.

לעומת יכולת לרוץ ולגמור מהר החלק השני לא טוב כמו בהתחלה.
התנהגות ילדותית אחרי גיל 25: לעבור רק עכשיו לגור לבד לראשונה מחוץ לבית של אמא. להכיר את כל המשפחה והחברים שלו ולהפך ב3 חודשים הראשונים.

במקום להתחיל את סבב ההכרות רק אחרי 3 חודשי הכרות יציבים לפחות.

לרצות חתונה וקשר רציני וארוך מצד אחד ומצד שני לקטר כמו ילדה ולחשוב לסיים קשר רק אחרי 3 חודשים בתוכו. להגיד על מישהו רק 3 חודשים "הוא תמיד נתן לי את התחושה". הוא נתן לך את התחושה 3 חודשים! שיתכן שבכל יום מתוכם היית עדיין מאוהבת מתחילת קשר ולא שמת לב מה עומד מולך. כראוי! זה רק ההתחלה...
אבל את אחרי 3 חודשים ברגע שגילית שמדובר בקשר עם בן אדם שנושם וחושב ועם רצונות משלו...החלטת שזה יותר מדי.

שניכם ילדותיים באותה מידה. ואת גם לא נראית מוכנה לאתגר של להכיל ולהיות בקשר עם אותו אדם מעל חצי שנה. תחשבי על זה...אני כבר לא אגיב יותר בדיון כאן. אז תחשבי עוד קצת על זה. התמדה, תתחילי לסגל אותה לחייך מהחשיבה של האם להכנס לקשר ועד לעשות קדימה בשביל שקשר יציב יבנה ולא רק להסתכל יום אחד קדימה בכל רגע נתון. תחשבי.

 

[אייבורי]

נשמע

&nbsp
שאת מאד לוחצת ומאד שתלטנית
יש לך דעות ברורת איך ומה ומתי צריך לנהוג.
&nbsp
הבן אדם עבר דירה, במקום לתת לו את הזמן להתאקלם, להבין שהוריו חשובים לו
את דורשת תשומת לב, יודעת מה נכון וכמה הוא צריך לפגוש את ההורים.
עסוקה בצורך שלך לתשומת לב.
&nbsp
לכן זה מאד הגיוני שהוא שובר את הקשר.

 

[superorti]

ווואו ממש לא

אינ הבנאדם הכי מתחשב והכי מבין שיש.. הייתי הכתף התומכת שלו בכל המעבר ועזרתי לו בכל מה שאני רק יכולה. הוא זה שלחץ שאכיר את המשפחה והחברים..אני לא בנאדם לוחץ בכלל..הכל התחיל מזה שהוא השתנה קצת מאז המעבר, דבר שלי לא היה ברור מאיליו. כנראה כל בנאדם הוא שונה..ובעיני מעבר הוא לא סיבה להתרחק/להתנתק. הבנאדם כולה עבר דירה,זה לא סוף העולם.

 

[tal902]

אולי בשבילו זה כן סוף העולם?

מי את שתחליטי? לך זה לא סוף העולם. סבבה. לו יותר אולי. תביני, זה שלך זה בסדר לא אומר שלשני גם.
&nbsp
אנשים הם שונים(!). ולא הכל חייב ללכת בדיוק כמו שאת רוצה.