אני והוא
היי,
הכרתי בחור באחת מהאפליקציות (איך נפלו גיבורים
)
דיברנו שבועיים בערך בטלפון עד לפגישה המיוחלת, מסיבות כאלו ואחרות.
נפגשנו היה אחלה, חיבור טוב כמו שהיה בטל' , מאז עברו כשבועיים ואנחנו יוצאים.
אממה....אין מושלם כידוע.
העניין הוא שיצא לי לצאת עם כמ וכמה בחורים , לתקופות קצרות וארוכות ובעבר הייתי פוסלת וחותכת על כל דבר (שהיה משמעותי בעיני ופעוט לאחרים) ומאז אני משתדלת כן לנסות ולתת צ'אנס.
השאלה שלי היא (והיא אולי תשמע כאחת שאין לה תשובה קונקרטית)
מתי לדעת להרים ידיים ומתי לנסות וכמה...
בגדול אני מרגישה שישנם דברים בהם הבחור לא מכבד אותי, אמרתי לו את זה והוא לא מבין על מה אני מדברת.
נניח אנחנו נפגשים וזה נגרר אחרי 12,1 בלילה באמצ"ש ולי זה קשה, אני קמה כל יום ממש מוקדם. אני כן מצפה מהבחור שאיתי, שיתמוך בי, שלא יעכב וימרח ללא כל התחשבות. ברור לי שמצד אחד זו מחמאה ואומר שכיף לו איתי אבל אנחנו אנשים בוגרים ואני רוצה גם לדעת שאכפת לו שאני לא ישנה 3 בלילה וקמה ליום עמוס וקשוח של 12 שעות, בפרט אחרי שהסברתי לו את זה.
מרגישה שהוא לא מייחס לזה חשיבות וזה מעצבן.
דבר שני, באחת השיחות שלנו הוא פתאום זרק שהוא חוסם את עצמו רגשית ומעולם לא באמת אהב מישהי, למרות שהיה לו קשר ארוך.
הסביר מאיפה זה נובע הכל טוב ויפה. אבל מה זה אומר? לא בא לי להיות שפן הניסיונות של איש הפח...- האם לדבר איתו על זה שיחה גלויה או "לקחת את הסיכון" כי אין גרנטי להתאהבות בכל מקרה ? כי זה נשמע לי קצת להיכנס למיטה חולה, אני לא בקטע של קשר שעשוע עם חסימות ידועות מראש....
השאלה שלי היא גם מתי אתם מחליטים לוותר על קשר מסויים שאולי נראה עם פוטנציטל (וכמה כאלה כבר באמת יש בימינו)?
היי,
הכרתי בחור באחת מהאפליקציות (איך נפלו גיבורים
דיברנו שבועיים בערך בטלפון עד לפגישה המיוחלת, מסיבות כאלו ואחרות.
נפגשנו היה אחלה, חיבור טוב כמו שהיה בטל' , מאז עברו כשבועיים ואנחנו יוצאים.
אממה....אין מושלם כידוע.
העניין הוא שיצא לי לצאת עם כמ וכמה בחורים , לתקופות קצרות וארוכות ובעבר הייתי פוסלת וחותכת על כל דבר (שהיה משמעותי בעיני ופעוט לאחרים) ומאז אני משתדלת כן לנסות ולתת צ'אנס.
השאלה שלי היא (והיא אולי תשמע כאחת שאין לה תשובה קונקרטית)
מתי לדעת להרים ידיים ומתי לנסות וכמה...
בגדול אני מרגישה שישנם דברים בהם הבחור לא מכבד אותי, אמרתי לו את זה והוא לא מבין על מה אני מדברת.
נניח אנחנו נפגשים וזה נגרר אחרי 12,1 בלילה באמצ"ש ולי זה קשה, אני קמה כל יום ממש מוקדם. אני כן מצפה מהבחור שאיתי, שיתמוך בי, שלא יעכב וימרח ללא כל התחשבות. ברור לי שמצד אחד זו מחמאה ואומר שכיף לו איתי אבל אנחנו אנשים בוגרים ואני רוצה גם לדעת שאכפת לו שאני לא ישנה 3 בלילה וקמה ליום עמוס וקשוח של 12 שעות, בפרט אחרי שהסברתי לו את זה.
מרגישה שהוא לא מייחס לזה חשיבות וזה מעצבן.
דבר שני, באחת השיחות שלנו הוא פתאום זרק שהוא חוסם את עצמו רגשית ומעולם לא באמת אהב מישהי, למרות שהיה לו קשר ארוך.
הסביר מאיפה זה נובע הכל טוב ויפה. אבל מה זה אומר? לא בא לי להיות שפן הניסיונות של איש הפח...- האם לדבר איתו על זה שיחה גלויה או "לקחת את הסיכון" כי אין גרנטי להתאהבות בכל מקרה ? כי זה נשמע לי קצת להיכנס למיטה חולה, אני לא בקטע של קשר שעשוע עם חסימות ידועות מראש....
השאלה שלי היא גם מתי אתם מחליטים לוותר על קשר מסויים שאולי נראה עם פוטנציטל (וכמה כאלה כבר באמת יש בימינו)?