הייתם חושבים לסלוח לה ?

[יואב שניר]

הייתם חושבים לסלוח לה ?

זה הסיפור :
חברים משנת 1992 +-
פרדה וחזרה מספר מועט של פעמים.
תחילת 2004 נישאין
סוף 2004 ילדה ראשונה (ואחרונה).
הכול טוב ויפה.
28.04.2005 תאונת דרכים קטלנית על גבי אופנוע.
אובדן הכרה 60 ימים.
פגיעת חוט שדרה (שלום כיסא גלגלים).
פגיעת ראש (הוציאה מאיפוס למספר שנים).
כאשר אני באשפוז בבית החולים השיקומי (בית לוינשטיין) האישה מחליטה להפרד.
מכאן מתחיל ריקוד של On and off. רוצה לא רוצה. בשלב מסויים נשבר לי ולוקח אותה לרבנות וסם לזה סוף.
אם תשאלו אותה ... זו היא שהחליטה להפרד !
כבר כמה שנים שהיא לבד. נחשו מה ? גם אני. כשאתה על כיסא גלגלים אין הענות להצעות שלי ... וואו איזו הפתעה ((((-:


קדימה ... שומע אתכם. מה תוכלו לומר ?

 

[Shamy]

לסלוח זה מילה גדולה

נשמע שאתה צריך לסלוח לעצמך ולא לה. הרי אתם לא ביחד ואתם גרושים כרגע ונסיבות החיים הם בוודאי לא פשוטות. אני חושבת שאתה צריך קצת לגייס את כלי האמפטיה ולנסות להבין את הגברת. מבחינתה אתם עברתם כברת דרך והגיעה ילדה ובשלב ינקותה בעצם עברת תאונה שהותירה אותה בלית ברירה אם חד הורית (עוד לפני שהתגרשתם כי בעצם היית בשיקום ). זה לא קל, ואני תמיד אומרת לא אהבה דיה בכך להחזיק קשר קל וחומר לנשואים טריים והורים צעירים בפרט. לא כולן ולא כולם יכולים להתמודד עם הכל ויש מקרים בחיים שלפעמים אומרים נואש - אין מה לכעוס על זה אלא רק להבין מה היכולות של הבן אדם. אני סבורה שאינך בוודאי חייב לאהוב את בחירותיה בחיים, אבל זה מה שהיא בחרה ועליך לכבד זאת גם אם אינך מקבל ואתה בהחלט לא חייב לקבל בחירות אלה. אין מה לכעוס או לתלות את החיים בזעם שכן הם קצרים מדי לזה. אני לא מצדיקה אותה או אותך - זה בטח היה הרבה יותר מורכב ממה שאני יכולה לתאר לעצמי בראש. אני כן אומרת שתנסה לנתח אנליטית את המצב ממקום יותר אוביאקטיבי. ההצעה שלי היא שתנסה לסלוח לעצמך על הזעם ואחרי זה אני מאמינה שכבר תוכל למצוא זוגיות בצורה קלה יותר. אל תשכח שכולם יש חבילות וסודות וזוועות שהם סוחבים על גבם מי יותר ומי פחות. וזה נקודת פתיחה סבירה ורציונלית יותר להתחיל לחפש ממנה קשר.(להיות מודע לרגשות שלך עם עצמך,לחולשות ולחוזקות ולדעת לקבל אותם ולחיות איתם בשלום ). אני מאחלת לך שתהיה אבא הכי טוב שאפשר, אהבה עצמית וקבלה עצמית ואהבה רומנטית חזקה בהמשך הדרך.

 

[יואב שניר]

התגובה נקראה.

 

[סיגלית 2014]

 

[סיגלית 2014]

שאלה קשה

אני חושבת שהשאלה שלך היא האם ניתן להבין את הבחירה שלה.
מצד אחד, נקודת המבט שלי במקרה כזה משוחדת כי נולדתי להורים שאמי התחתנה עם גבר נכה והביאה איתו לעולם 4 ילדים. לכן, בגלל מה שראיתי וגדלתי עליו בבית, אני יכולה להבין אותך ומאיזה מקום מגיעה השאלה הזו. הרי כיצד ניתן להבין אישה שעברה איתך דרך די ארוכה ובחרה לעזוב אותך לאחר מכה כזו. היית מצפה, מכיוון שהיא אוהבת אותך, שתישאר איתך באש ובמים.

מצד שני, מה שכתבה לך שיימי כל כך נכון. לא כל אחד מסוגל להכיל שינויים כאלו. לא היית רוצה שתישאר איתך מתוך רחמים או שהיא תרגיש במערכת הזוגית הזו סוג של קורבן שחייב להישאר איתך ולטפל בך.

לכן, לדעתי, אתה לא צריך להתחבט בשאלה האם פעלה נכון או לא, והאם ניתן להבין את בחירתה. אלא, להחליט שאתה מכבד את בחירתה.
(אגב, אני לא בטוחה שטוב לה להיות לבד, עפ"י הסיפור שלך היא התלבטה ומי ששם לזה סוף היה אתה)
מה שצריך להעסיק אותך הם שני דברים. האחד, יש לכם ילדה משותפת. תהנה ממנה.
השני, לחשוב איך אתה ממנף את החיים שלך מכאן והלאה, עם אהבה וקבלה עצמית.

 

[יואב שניר]

התגובה נקראה.

 

[tal902]

סליחה שמטרתה היא מה?

אם תסלח לה היא תחזור אלייך? החזרה שלה תלוייה בזה שתבקש סליחה? (על מה בכלל אתה אמור לבקש סליחה? ואגב, כבודה היתה מושלמת? היא לא צריכה אולי גם לבקש סליחה?).
&nbsp
שמע, פתחת את הסיפור בזה שמההתחלה לא היה ביניכם זרימה של הקשר .מהמר שהיא פחות גילתה התלהבות. תקן אותי אם אני טועה.
&nbsp
אמנם כולן אמרו לך כאן אל תכעס עליה כל אחד יכול להתמודד אחרת, למרות שמשום מה נראה לי שאם המצב היה הפוך המגיבות כאן היו פחות סלחניות כלפי גבר שנוטש אישה על רקע כזה, אבל רק מעריך).
&nbsp
בכל אופן:מי אני (ושאר חברי הפורום) שאגיד לך אם לסלוח או לא, אבל ידידי היא לא אוהבת אותך.
&nbsp
אספר לך סיפור: בבניין שבו הורי גרים, גרו זוג צעיר (עדיין גרים שם), בני כ-30 פלוס מינוס. באותו שלב (לפני 7-8 שנים בערך) הם היו ללא ילדים. הבעל כמוך אופנועיסט. עשה תאונה. מאז על כיסא גלגלים.
&nbsp
האישה, ומזכיר לך, עוד אין לזוג ילדים, היתה יכולה לעשות יו טרן ולחתוך ממנו. לחיים הרבה יותר נוחים.
&nbsp
ממש לא עשתה זאת. הולידו מאז שני ילדים.
&nbsp
תבין לבד את האנלוגיה למצב שלך.
&nbsp
סורי ששם לך את האמת מול הפנים....
&nbsp
יום טוב

 

[יואב שניר]

אתה פה בדיוק בשביל תגובה כמו שנתת.

כנראה שאני צריך להתחיל מסלול מחדש.
&nbsp
אין ספק שהייתי צריך להתעורר ... ויפה שעה אחת קודם.

 

[tal902]

שאלה לי אלייך

לא חייב לענות כמובן: האם כשהייתם בקשר לפני החתונה (עם הפרידות והחזרות) ואולי גם בחיי הנישואין. אתה נתת מעצמך (בעיקר בהיבט הריגשי) יותר מאשר היא אלייך?
&nbsp
שואל בשביל לבחון משהו שקשור אלי, לא אלייך.

 

[יואב שניר]

התשובה חיובית. מספיק רבותי. לא להפריע לי בניווט

 

[tal902]

הטרגדיה של הבחורים הטובים.... ))

 

[סיגלית 2014]

סליחה ידידי, רק שאלה

מה ההבדל בין התגובה של tal לתגובות של "כולן" ש"אמרו לך לא לכעוס עליה" ?

ההמלצה כאן (ואני מתייחסת לשתי התגובות הנשיות בגלל ה"כולן") היא למעשה להניח לעניין. לא יעזור לך להתחבט היום (כשאתה כבר גרוש), האם לסלוח לה או לא. מה יעזור לך להמשיך לכעוס עליה? איזו תועלת תפיק מהכעס שיוליד גם רגשי נחיתות?
אף אחד לא טען שהיא מושלמת. היא כנראה לא הייתה מסוגלת להכיל את המצב החדש או שחשבה רק על עצמה.
יכול להיות שלא ידעתי לקרוא את המפה כמו tal ולחשוב שאולי אתה רוצה לחזור אליה. לא תיארתי לעצמי. (אולי צריך להיות גבר כדי להבין

).
בכל מקרה, גם אם המצב היה הפוך ואישה הייתה נעזבת ע"י גבר, אני אישית הייתי עונה את אותה תשובה: לכבד את ההחלטה ולהניח לעניין.

בכל אופן, העיקר שהגעת למסקנות שלך.

 

[tal902]

מה סיגלית, את מקנאה בתשובה שלי? )

 

[סיגלית 2014]

כן.. קצת...

 

[tal902]

צריך לעשות משהו בעניין.

אי אפשר להשאיר אותך ככה סמוקה...

 

[סיגלית 2014]

וואלה? על מה חשבת?

 

[tal902]

בקרוב אודיע לך

 

[חובטת שטיחים]

היא בכלל ביקשה סליחה?

אם לא, אז על מה יש פה לדבר?
חוץ מזה, אני מבינה שמדובר על סיפור ישן של מעל 10 שנים, אז מה אתה עוד בכלל עושה שם?
ובעניין כסא הגלגלים: אין לי ספק שהוא מהווה מכשלה ביצירת קשרים, אבל במקרה שלך, אני חוששת שהמכשלה העיקרית היא דווקא התקיעות שלך בעבר. למה שמישהי תרצה קשר עם מישהו שעדיין שואל את עצמו אם לסלוח או לא לגרושתו על משהו שקרה לפני 10 שנים... מצטערת, אבל זאת טרחנות...
ועוד משהו קטן - מצבי משבר הם בעיקר זרזים למה שצריך לקרות בין בני הזוג: אם יש שם קשר טוב וחזק, יש יותר סיכוי להתגבר על המשבר ולצאת מחוזקים כזוג. אם הקשר מלכתחילה היה בעייתי, הוא לא ישרוד את המשבר.

 

[יואב שניר]

 

[רונהשרונה]

לא אובייקטיבית

בתור אם לילד בכסא גלגלים שבילתה זמן רב במרכז שיקום ראיתי שיש מספיק נשים שלא יהססו לצאת עם גבר בכסא.
גם גברים שהם בכסא לא עקב תאונה שהיתה וחלפה אלא מצבם נובע ממחלה כרונית שמתדרדרת בהדרגה - עדיין מכירים בנות זוג ויש אהבה גדולה.
מה שכן, בנוגע לפגיעת הראש. אם יש לך התקפי כעס עקב כך זה משהו שקשה להכיל ומהווה מכשול בזוגיות.