תחילת קשר
היי לכולם
הייתי רוצה לספר משהו על בחור שהכרתי, ולשמוע את דעותכם
כי אני כבר מיואשת לא יודעת מה לחשוב...
בזמן האחרון לא הולך לי בזוגיות בכלל! אני עוד מעט בת שלושים הכרתי מישהו בן 35
יצאנו בנתיים לשני דייטים, דיברנו קצת בטלפון ואז נפגשנו. הוא בחור דברן ככה שכן הייתה תקשורת בנינו, אוהב לדבר ולספר דברים על עצמו.
בזמן הםגישה הראשונה היו פעמים שרציתי יותר ופעמים שלא
כאילו יש משהו בתוך תוכי שכל הזמן מתלבט.. נסיתי באמת שניסיתי
אחרי הפגישה הראשונה שלח הודעה שהיה לו מאוד נחמד והוא מקווה שזה הדדי המשכנו להתכתב ואז הציע לי לבוא אליו בערב (פגישה ראשנה הייתה בצהריים )
אמרתי לו שזה מוקדם מידי.
פגישה שנייה הייתה בסדר יש דברים שמפריעים לו בו כמו בסגנון דיבור ואנחנו גם מאוד שונים אחד מהשני אבל אמרתי אני לא אפסול בקלות אני כן אנסה לתת הזדמנות (אני אספר בהמשך על השוני בנינו). המשכנו להתכתב ולדבר בטלפון ההרגשה האישית שלי היא שונה אני כן רגילה לחיבור וכימייה והתרגשות בדייטים הראשונים ואיתו זה לא קורה לי, אני מרגישה שאני יושבת עם סתם מישהו בבית קפה...האם אתם באמת חושבים שזה יכול להשתנות לי?
כמה ימים לאחר הדייט הציע להיפגש אבל שאני אבוא אליו הבייתה שהוא מסיים לעבוד ב11 בלילה, לא מספיק שאני מרגישה לא בנוח , עוד לא מספיק פתוחה איתו הוא מציע לי לבוא אליו הבייתה בשעה מאוחרת שאמרתי לו שאני מעדיפה שנחכה עם זה קצת.
במהלך הדייטים זה לא שהוא ניסה משהו בקושי חיבוק , שום קירבה לא הייתה בנינו אפילו לא משהו קטן אז אני לא יודעת אם זה מה שהוא רוצה וזה מוזר לי ככה.
אנחנו מאוד שונים, הוא בן אדם של בית עבודה, כמעט ולא יוצא גם אני כזאת אבל אין לי בעייה לצאת ולבלות ובשבתות בים בריכה הוא כל השבת בבית
חוץ מזה שאנחנו מאוד שונים מבחינת הטעם שלנו בדברים, באורח חיים
הוא גדל בסביבה מאוד שונה משלי בא מבית מאוד מאוד עני סביבת הילדות שלו הייתה קשה סמים וכל היום בתור ילד היה ברחובות דבר שמאוד שונה ממני
לא למד , אני ממש לא שופטת אותו על כך שלא תבינו לא נכון אבל מרגישה שאנחנו שונים כי אני כן רגילה לרמת חיים מסויימת. אם הייתי מרגישה מאוהבת בו אני מאמינה שהייתי מתגברת על הכללל... אבל אני אישית מרגישה שאני לא שם.
חברות שלי דיי שופטות אותי , אומרות שאני קשה מידי שאין בן אדם מושלם ואני צריכה להתפשר לתת לעצמי הזדמנות להיפתח ולנסות להרגיש משהו
אבל איך אפשר בכוח?
אני מנסה, באמת שכן אבל מפחדת שאני לא אמצא אחריו מישהו
כי הוא כן מעוניין ומראה רציניות... חברה אמרה לי שכבר המון המון זמן שאני יוצאת לדייטים אבל אני לא מצליחה להרגיש את החיבור הזה, את הקליק הזה ולכן אני צריכה לנסות בכוח לתת הזדמנות אמיתית לבן אדם ולהתעלם מדברים שמפריעים לי.
היי לכולם
הייתי רוצה לספר משהו על בחור שהכרתי, ולשמוע את דעותכם
כי אני כבר מיואשת לא יודעת מה לחשוב...
בזמן האחרון לא הולך לי בזוגיות בכלל! אני עוד מעט בת שלושים הכרתי מישהו בן 35
יצאנו בנתיים לשני דייטים, דיברנו קצת בטלפון ואז נפגשנו. הוא בחור דברן ככה שכן הייתה תקשורת בנינו, אוהב לדבר ולספר דברים על עצמו.
בזמן הםגישה הראשונה היו פעמים שרציתי יותר ופעמים שלא
כאילו יש משהו בתוך תוכי שכל הזמן מתלבט.. נסיתי באמת שניסיתי
אחרי הפגישה הראשונה שלח הודעה שהיה לו מאוד נחמד והוא מקווה שזה הדדי המשכנו להתכתב ואז הציע לי לבוא אליו בערב (פגישה ראשנה הייתה בצהריים )
אמרתי לו שזה מוקדם מידי.
פגישה שנייה הייתה בסדר יש דברים שמפריעים לו בו כמו בסגנון דיבור ואנחנו גם מאוד שונים אחד מהשני אבל אמרתי אני לא אפסול בקלות אני כן אנסה לתת הזדמנות (אני אספר בהמשך על השוני בנינו). המשכנו להתכתב ולדבר בטלפון ההרגשה האישית שלי היא שונה אני כן רגילה לחיבור וכימייה והתרגשות בדייטים הראשונים ואיתו זה לא קורה לי, אני מרגישה שאני יושבת עם סתם מישהו בבית קפה...האם אתם באמת חושבים שזה יכול להשתנות לי?
כמה ימים לאחר הדייט הציע להיפגש אבל שאני אבוא אליו הבייתה שהוא מסיים לעבוד ב11 בלילה, לא מספיק שאני מרגישה לא בנוח , עוד לא מספיק פתוחה איתו הוא מציע לי לבוא אליו הבייתה בשעה מאוחרת שאמרתי לו שאני מעדיפה שנחכה עם זה קצת.
במהלך הדייטים זה לא שהוא ניסה משהו בקושי חיבוק , שום קירבה לא הייתה בנינו אפילו לא משהו קטן אז אני לא יודעת אם זה מה שהוא רוצה וזה מוזר לי ככה.
אנחנו מאוד שונים, הוא בן אדם של בית עבודה, כמעט ולא יוצא גם אני כזאת אבל אין לי בעייה לצאת ולבלות ובשבתות בים בריכה הוא כל השבת בבית
חוץ מזה שאנחנו מאוד שונים מבחינת הטעם שלנו בדברים, באורח חיים
הוא גדל בסביבה מאוד שונה משלי בא מבית מאוד מאוד עני סביבת הילדות שלו הייתה קשה סמים וכל היום בתור ילד היה ברחובות דבר שמאוד שונה ממני
לא למד , אני ממש לא שופטת אותו על כך שלא תבינו לא נכון אבל מרגישה שאנחנו שונים כי אני כן רגילה לרמת חיים מסויימת. אם הייתי מרגישה מאוהבת בו אני מאמינה שהייתי מתגברת על הכללל... אבל אני אישית מרגישה שאני לא שם.
חברות שלי דיי שופטות אותי , אומרות שאני קשה מידי שאין בן אדם מושלם ואני צריכה להתפשר לתת לעצמי הזדמנות להיפתח ולנסות להרגיש משהו
אבל איך אפשר בכוח?
אני מנסה, באמת שכן אבל מפחדת שאני לא אמצא אחריו מישהו
כי הוא כן מעוניין ומראה רציניות... חברה אמרה לי שכבר המון המון זמן שאני יוצאת לדייטים אבל אני לא מצליחה להרגיש את החיבור הזה, את הקליק הזה ולכן אני צריכה לנסות בכוח לתת הזדמנות אמיתית לבן אדם ולהתעלם מדברים שמפריעים לי.