Promiscuous Girl
New member
אהלן חבר'ה, התייעצות...
אהלן לכולם.. פונה אליכם אחרי ששמעתי אין ספור עצות מאין ספור אנשים ובא לי לקבל דעה אובייקטיבית. אז ככה - אני בת 21 מאזור הצפון. מעולם לא הייתי במערכת יחסים רצינית. אני מאוד אוהבת לצאת ולבלות עם חברות, עם ידידים, עם המשפחה - ובכנות? זה פשוט מעולם לא הרגיש כאילו משהו חסר לי. היו את החיזורים ואת כל האקשן שמתלווה לגיל הזה, אבל אף אחד לא באמת הקסים אותי עד כדי כך שבאמת רציתי להפתח ולהקשר אליו. כל זאת- עד לפני מס' חודשים. עבדתי במקום מסויים (שכבר הספקתי להתפטר ממנו), שהיה פשוט שוקק צעירים. היינו מאוד מגובשים ופתוחים אחד עם השני, וסה"כ נהניתי נורא. היה מישהו בעבודה שמהרגע הראשון שהסתכלתי עליו הרגשתי את העצירה הזאת של הלב לשניה. ביררתי עליו והסתבר שיש לו חברה מאוד רצינית כבר 3 שנים. (הוא בן 25) מתוך נסיון עבר בהתאהבות כזו, עשיתי בלוקינג של הבן אדם הזה, ניסיתי לצמצם איתו את האינטראקציה, ומכיוון שעבדנו במחלקות שונות גם הצלחתי איכשהו לתמרן את זה. אחרי כמה שבועות באמת הצלחתי לשכוח מכמה הוא חתיך בעיניי ואכן הסתכלתי עליו רק כעל עמית לעבודה. אח"כ התחלנו בעבודה פרוייקט מסויים וציוותו אותנו ביחד. זה לא הפריע לי, כבר הייתי במקום אחר, אבל זה כן אומר הרבה שעות לעבוד ביחד, וגם לצאת להפסקות ביחד, וזה התגלגל להחלפת מס' טלפון "לצרכי עבודה" וכו'. מפה לשם מצאנו את עצמנו נפתחים אחד לשני ומדברים יותר מאשר עובדים. האינטראקציה הזו המשיכה גם אח"כ בפייסבוק, בסמסים, בהכל. ולאט לאט נעשתה רכה יותר, עם סמיילים, ובדיחות פנימיות, ושמות חיבה.. ממש שמחתי שאני מסתדרת כ"כ טוב עם העמית הצמוד שלי. לא קלטתי אפילו שאני הולכת ומפתחת אליו רגשות עד שיום אחד הוא נעדר מהעבודה והרגשתי שאני מתחרפנת- איך אני אעביר את היום בלי לראות אותו? כדאי לסמס לו? להתקשר? מה להגיד? הוא יחשוב שאני פאתטית! וכל האובססיביות הכיפית הזו שמתלווה להתאהבות. תקשיבו, זה היה כמו אגרוף בבטן. פתאום קלטתי שנפלתי כ"כ חזק ברשת של מישהו שאין לי סיכוי להשיג (וידעתי שאני עומדת להתפטר מהעבודה מה שאומר שגם הקשר החברי שלנו ייפסק). ועד שאני נופלת - זו וואחד נפילה! כשהייתי יומיים לפני העזיבה זרקתי לו איזושהי בדיחה שאפשר לפרש אותה לכמה כיוונים, וקיוויתי שהוא יתפוס את הרמז. והוא ממש הפתיע אותי כשהוא החזיר לי באותה מטבע ושלח לי מין מבט מעוניין כזה. הייתי כ"כ בהלם שלא ידעתי איך להגיב והמשכתי להתעסק בענייני עבודה. למחרת שוב ניהלנו שיחה דומה והוא העלה את נושא ה"כמה אנחנו מתאימים" והתחיל לצחוק על זה שאני כ"כ מפונקת שבטח יהיה ממש קשה לגור איתי (הוא גר עם חברה שלו), אבל שאני כ"כ מקסימה שהוא יהיה מוכן לעשות את כל עבודות הבית בהתנדבות. ביום שעזבתי שוב השיחות ביננו היו על טהרת הפלירטוטים, והיתי מתה ליזום משהו אבל לא רציתי לצאת מהתחום המאוד מוגדר הזה של פלירטוטים אל התחום האמיתי. עברו בערך שבועיים ואנחנו מדברים כל הזמן בטלפון, בפייסבוק, לרוב ביוזמתו - עוד לא יצא לנו להפגש מאז ואני כבר משתגעת. מה הוא רוצה ממני? יש סיכוי שהוא מעוניין בקשר למרות שהוא תפוס? הוא רק מחפש סטוץ שירענן לו את השגרה? לא מבינה למה בנים לא פשוט אומרים מה הם רוצים... ומה דעתכם על המוסריות שבדבר? הייתי כ"כ מסוחררת ממנו שעד שחברה העלתה לי את הנקודה של "הוא תפוס והוא מפלרטט עם אחרות. מתאים לך?" לא חשבתי על זה בכלל...
אהלן לכולם.. פונה אליכם אחרי ששמעתי אין ספור עצות מאין ספור אנשים ובא לי לקבל דעה אובייקטיבית. אז ככה - אני בת 21 מאזור הצפון. מעולם לא הייתי במערכת יחסים רצינית. אני מאוד אוהבת לצאת ולבלות עם חברות, עם ידידים, עם המשפחה - ובכנות? זה פשוט מעולם לא הרגיש כאילו משהו חסר לי. היו את החיזורים ואת כל האקשן שמתלווה לגיל הזה, אבל אף אחד לא באמת הקסים אותי עד כדי כך שבאמת רציתי להפתח ולהקשר אליו. כל זאת- עד לפני מס' חודשים. עבדתי במקום מסויים (שכבר הספקתי להתפטר ממנו), שהיה פשוט שוקק צעירים. היינו מאוד מגובשים ופתוחים אחד עם השני, וסה"כ נהניתי נורא. היה מישהו בעבודה שמהרגע הראשון שהסתכלתי עליו הרגשתי את העצירה הזאת של הלב לשניה. ביררתי עליו והסתבר שיש לו חברה מאוד רצינית כבר 3 שנים. (הוא בן 25) מתוך נסיון עבר בהתאהבות כזו, עשיתי בלוקינג של הבן אדם הזה, ניסיתי לצמצם איתו את האינטראקציה, ומכיוון שעבדנו במחלקות שונות גם הצלחתי איכשהו לתמרן את זה. אחרי כמה שבועות באמת הצלחתי לשכוח מכמה הוא חתיך בעיניי ואכן הסתכלתי עליו רק כעל עמית לעבודה. אח"כ התחלנו בעבודה פרוייקט מסויים וציוותו אותנו ביחד. זה לא הפריע לי, כבר הייתי במקום אחר, אבל זה כן אומר הרבה שעות לעבוד ביחד, וגם לצאת להפסקות ביחד, וזה התגלגל להחלפת מס' טלפון "לצרכי עבודה" וכו'. מפה לשם מצאנו את עצמנו נפתחים אחד לשני ומדברים יותר מאשר עובדים. האינטראקציה הזו המשיכה גם אח"כ בפייסבוק, בסמסים, בהכל. ולאט לאט נעשתה רכה יותר, עם סמיילים, ובדיחות פנימיות, ושמות חיבה.. ממש שמחתי שאני מסתדרת כ"כ טוב עם העמית הצמוד שלי. לא קלטתי אפילו שאני הולכת ומפתחת אליו רגשות עד שיום אחד הוא נעדר מהעבודה והרגשתי שאני מתחרפנת- איך אני אעביר את היום בלי לראות אותו? כדאי לסמס לו? להתקשר? מה להגיד? הוא יחשוב שאני פאתטית! וכל האובססיביות הכיפית הזו שמתלווה להתאהבות. תקשיבו, זה היה כמו אגרוף בבטן. פתאום קלטתי שנפלתי כ"כ חזק ברשת של מישהו שאין לי סיכוי להשיג (וידעתי שאני עומדת להתפטר מהעבודה מה שאומר שגם הקשר החברי שלנו ייפסק). ועד שאני נופלת - זו וואחד נפילה! כשהייתי יומיים לפני העזיבה זרקתי לו איזושהי בדיחה שאפשר לפרש אותה לכמה כיוונים, וקיוויתי שהוא יתפוס את הרמז. והוא ממש הפתיע אותי כשהוא החזיר לי באותה מטבע ושלח לי מין מבט מעוניין כזה. הייתי כ"כ בהלם שלא ידעתי איך להגיב והמשכתי להתעסק בענייני עבודה. למחרת שוב ניהלנו שיחה דומה והוא העלה את נושא ה"כמה אנחנו מתאימים" והתחיל לצחוק על זה שאני כ"כ מפונקת שבטח יהיה ממש קשה לגור איתי (הוא גר עם חברה שלו), אבל שאני כ"כ מקסימה שהוא יהיה מוכן לעשות את כל עבודות הבית בהתנדבות. ביום שעזבתי שוב השיחות ביננו היו על טהרת הפלירטוטים, והיתי מתה ליזום משהו אבל לא רציתי לצאת מהתחום המאוד מוגדר הזה של פלירטוטים אל התחום האמיתי. עברו בערך שבועיים ואנחנו מדברים כל הזמן בטלפון, בפייסבוק, לרוב ביוזמתו - עוד לא יצא לנו להפגש מאז ואני כבר משתגעת. מה הוא רוצה ממני? יש סיכוי שהוא מעוניין בקשר למרות שהוא תפוס? הוא רק מחפש סטוץ שירענן לו את השגרה? לא מבינה למה בנים לא פשוט אומרים מה הם רוצים... ומה דעתכם על המוסריות שבדבר? הייתי כ"כ מסוחררת ממנו שעד שחברה העלתה לי את הנקודה של "הוא תפוס והוא מפלרטט עם אחרות. מתאים לך?" לא חשבתי על זה בכלל...
