חסרת ודאות
New member
משהו שכואב לי...
שלום! אני חדשה בפורום הזה וחשבתי שאולי מישהו יוכל לסייע לי להבין מה קורה לי.... היה לי חבר במשך כמעט 5 שנים ניפרדנו לפני שנה בערך. הוא אהב אותי כל הזמן הזה ואני זאת שעשתה את הבעיות ....לא יודעת....לא בטוחה שאוהבת... בגלל שניכנסנו לקשר מגיל מאוד צעיר ולא התנסנו עם אחרים. בסוף אחרי סידרת "און אנד אוף" הוא החליט שנימאס לו- ובצדק. הוא לקח לו שבוע להחליט והחליט בסוף שעדיף שלא נחזור. הייתי שבורה. אין את הבנאדם יותר. לא מדברים יותר. בן אדם שהיה כל חיי. ניסיתי להכנס לקשר אחר, ונישארתי עם הבחור בערך חודש וחצי בשביל לשכוח אותו. כמובן שהבנתי בסוף שעדיף לחתוך כי זה לא פייר כלפיו. כשהוא סיפר לי שיש לו חברה הייתי הרוסה.... ברגע של חולשה אפילו שלחתי לו מייל עם הצעת נישואין.... מטומטמת שכמותי. לפני 5 חודשים הכרתי בחור שנישארנו בקישריי ידידות. הוא רצה יותר ואני לא רציתי.היה לנו הרבה במשותף אבל לא הרגשתי שום קליק (גם עם החבר הראשון לא הרגשתי קליקים ואף פעם לא הרגשתי מאוהבת...פשוט אהבתי אותו עם הזמן...כוחו של הרגל)... הקשר עם הבחור הזה התחזק ככל שעבר הזמן.... ולפני איזה חודש ומשהו התחלנו לדבר כל יום ולהפגש כמו חברים... במקביל יצאתי פה ושם אבל -nada אבל ברגע שהוא "דרש" לדעת איך אנחנו מגדירים את עצמנו... התחלתי להרגיש רע עם העיניין ואפילו ניסינו שבוע לשים "שלט-חברים" והרגשתי נורא עם זה אז החלטתי ש"נוריד" אותו... הוא היה עצוב כזה וביומיים אחרי זה הוא היה מרוחק כזה... עבר כמה זמן ובסוף החלטתי לנסות וכרגע אני חברה שלו. כל העיניין הזה בחוסר ודאות כזו כי אני מפחדת לעשות את אותה טעות פעמיים ואני מרגישה שאני "חיה את אותו סרט" שוב... שוב אני לא מתאהבת? שוב אני לא בטוחה? שוב זה קורה לי? למה זה ככה? למישהו יש תשובה?
שלום! אני חדשה בפורום הזה וחשבתי שאולי מישהו יוכל לסייע לי להבין מה קורה לי.... היה לי חבר במשך כמעט 5 שנים ניפרדנו לפני שנה בערך. הוא אהב אותי כל הזמן הזה ואני זאת שעשתה את הבעיות ....לא יודעת....לא בטוחה שאוהבת... בגלל שניכנסנו לקשר מגיל מאוד צעיר ולא התנסנו עם אחרים. בסוף אחרי סידרת "און אנד אוף" הוא החליט שנימאס לו- ובצדק. הוא לקח לו שבוע להחליט והחליט בסוף שעדיף שלא נחזור. הייתי שבורה. אין את הבנאדם יותר. לא מדברים יותר. בן אדם שהיה כל חיי. ניסיתי להכנס לקשר אחר, ונישארתי עם הבחור בערך חודש וחצי בשביל לשכוח אותו. כמובן שהבנתי בסוף שעדיף לחתוך כי זה לא פייר כלפיו. כשהוא סיפר לי שיש לו חברה הייתי הרוסה.... ברגע של חולשה אפילו שלחתי לו מייל עם הצעת נישואין.... מטומטמת שכמותי. לפני 5 חודשים הכרתי בחור שנישארנו בקישריי ידידות. הוא רצה יותר ואני לא רציתי.היה לנו הרבה במשותף אבל לא הרגשתי שום קליק (גם עם החבר הראשון לא הרגשתי קליקים ואף פעם לא הרגשתי מאוהבת...פשוט אהבתי אותו עם הזמן...כוחו של הרגל)... הקשר עם הבחור הזה התחזק ככל שעבר הזמן.... ולפני איזה חודש ומשהו התחלנו לדבר כל יום ולהפגש כמו חברים... במקביל יצאתי פה ושם אבל -nada אבל ברגע שהוא "דרש" לדעת איך אנחנו מגדירים את עצמנו... התחלתי להרגיש רע עם העיניין ואפילו ניסינו שבוע לשים "שלט-חברים" והרגשתי נורא עם זה אז החלטתי ש"נוריד" אותו... הוא היה עצוב כזה וביומיים אחרי זה הוא היה מרוחק כזה... עבר כמה זמן ובסוף החלטתי לנסות וכרגע אני חברה שלו. כל העיניין הזה בחוסר ודאות כזו כי אני מפחדת לעשות את אותה טעות פעמיים ואני מרגישה שאני "חיה את אותו סרט" שוב... שוב אני לא מתאהבת? שוב אני לא בטוחה? שוב זה קורה לי? למה זה ככה? למישהו יש תשובה?
אני לא יודעת אם לתת לקשר הזה לזרום או לקטוע אותו ולא לתת צאנס אפילו... ייתכן וזה יכול להיות נפלא אבל.. בעיה אחרת זה עיניין המשיכה... גם חלברי הקודם לא הרגשתי אף פעם משיכה עזה... גם את זה למדתי. לבחור החדש יש כביכול כל מה שרציתי... הוא נאה...גוף טוב... אז מה לעזאזל הבעייה שלי????