מוטוריקה עדינה בתחום הכתיבה

[דאלי עיצובים]

../images/Emo124.gifמוטוריקה עדינה בתחום הכתיבה../images/Emo53.gif

שלום, בן שלי בן 7 מסיים כיתא א'. רק עכשיו המורה החליטה להודיע לי שיש לו בעיות באחיזה נכונה של עפרון ובעצם כל כלי גם מזלג כף. יש לו בעיה לצבוע מבלי לצאת מהגבולות. הוא מתקשה לכתוב - זה לוקח לו יותר זמן מנדרש והיד מתעייפת לו. את האבחון במרפאה קבעו לי רק בעוד 3 חודשים. איך אני יכולה לעזור לו בכוחות עצמי, איך אני יכולה ללמד אותו להחזיק נכון את העפרון, כי לפי דעתי הוא מחזיק נכון אבל המורה אומרת שלא. את המזלג הוא בטוח לא מחזיק נכון, ואני התייעשתי ללמד אותו, כי הוא אומר שלא נוח לו להחזיק איך שאני מראה לו. נגיד לפני כמה ימים אכלנו ספגטי, אז ניסית ללמד אותו איך לסובב אותם על המזלג אך לא הצלחתי. האם יש כלי עזר כל שהם? תודה על העזרה!

 

[נאוה ר]

דאלי עיצובים שלום!

כדי לדעת למה הבן שלך לא מצליח "לאחוז נכון" או למה הוא מתעייף ולמה לוקח לו יותר זמן לכתוב, והאם כל התופעות האילו קשורות אחת בשנייה? בשביל כל זה צריך את האבחון. רק אחרי שנעשה אבחון ניתן באמת לתת תשובה. כיוון שאמרת מאוד יפה שקיים קושי גם באחיזת מזלג. הרי מדובר במשהו מורכבולא רק באיזה תרגיל קסום שיעזור. למה הדבר דומה? אם לא מצליח לי גליל הפולימרי של פרח יתכן והפימו מיושן, יתכן ולא ריככתי מספיק, יתכן ולא מילאתי מספיק חומר בין עלי הכותרת, יתכן ואני לא יודעת כיצד להאריך נכון את הגליל ואני לוחצת מוקדם מדי באמצע הגליל וזה רק חלק מהאפשרויות. עד שלא תראי אותי עושה את הגליל לא תדעי מה לא בסדר ועיצה תיהיה מיותרת, נכון? מה שכן לכמעט כל המקרים חיזוק אצבעות ועבודת כפיים היא טובה, אז אני מוכנה לקחת את הסיכון ולהגיד לך שהרבה פעילות גופנית לכל הגוף והרבה יצירה כמו פימו או הכנת אוכל או כל דבר שמעניין לכם לעשות ביחד, יהיה מצויין. ולפני שתרגישו יעברו החודשים.

 

[שירהד1]

משום מה נוטים לחשוב

שכתיבה קשורה רק לדבר מוטורי. ובכן, כדאי שכולם ידעו שכתיבה היא מיומנות מורכבת מאוד ומערבת תפקודים רבים נוספים, כגון זיכרון, שפה, תפיסה חזותית, ריכוז, קשב, מודעות פונולוגית, וכמובן מעורבים בה גם תפקודיים ריגשיים כגון מוטיבציה, סף תסכול, דימוי עצמי וכו'. לכן באבחון צריך לבדוק כל אחד מהמרכיבים הללו ולהבין מה מעכב אותו ומה מקשה עליו. בנוסף, כמובן שתהליך הכתיבה הינו מקביל לתהליך הקריאה. לכן, אם יש איזשהו קושי בקריאה, יהיה קושי גם ברכישת הכתיבה, גם אם מוטורית הכל בסדר. אני מציעה לך לפנות מיידית למרפאה בעיסוק המתמחית בקשיי כתיבה, לשם אבחון מקיף וטיפול בהתאם לצורך. לא הייתי ממליצה לחכות שלושה חודשים ולהגיע לסוף כתה א'. דבר נוסף, אינני יודעת לאיזו קופת חולים את שייכת, אך לצערי הרב נתקלתי לאחרונה בדוחות סיכום אבחון ממש מבישים ולא מקצועיים שנערכו על-ידי מרפאים בעיסוק מטעם קופ"ח מסויימת. המאבחנים צריכים לאבחן תוך פגישה אחת, והדוח פשטני ולא מקצועי. דאגי שהבן שלך יגיע למרפאה בעיסוק מקצועית, שתאבחן ברצינות ותטפל ברצינות. ולמרפאות בעיסוק שקוראות את דבריי (וגם למרפאים בעיסוק)- אנא אל תתעצבנו. אני בעדכן ואיתכן. פשוט מה שחשוב לי כרגע כשאני עונה זה שהילד של אותה אמא יקבל התייחסות רצינית לקשייו.

 

[נסיון האושר השלם]

"מרפאה בעיסוק המתמחית בקשיי כתיבה"????

נו באמת, תראו לי מרפאה בעיסוק אחת שעובדת במרכזים להתפתחות הילד ולא מתעסקת עם קשיי כתיבה.

 

[נאוה ר]

ניסיון האושר השלם שלום!

יש שתי גישות בריפוי בעיסוק והן מתחילות כבר באוניברסיטה שממנה אנחנו יוצאים מוכשרים לטפל בכל האוכלוסיות על פי השקפה אחת ולא מוכשרים לטפל בכלום על פי ההשקפה השנייה.ואז אם אנחנו בוחרים בילדים (הנושא יקר לי) אז אנחנו מוכשרים לטפל בקשיי כתיבה, בקשיי ויסות חושית, בדיספרקסיה בשלב הרעיון, בקשים תאום, תזמון, בקשיים חברתיים, בקשיים גרפיים, ADHD , מיומנויות ניהול ולאחרונה אפילו בשירה.... ישהגישה השנייה שאומרת שצריכים התמחות ואז כשאת רוצה להתמחות במשהו את הולכת ולומדת עוד קורסים, קונה או מקבלת הדרכה. יש כאילו שבנוסף לכך רוכשים כלים נוספים כמו קוצ'נג כמו קורסים של אבחון ליקויי למידה וכו' ומן הסתם היכולת של מי שלמד לעומק על ל"ל לעזור לילד עם קושי בכתיבה גדול יותר. בעיקר במקרים מורכבים ובמקרים שאין פה רק משהו מוטורי. לא הייתי מזלזלת בשירה בן דוד או בכל מרפאה בעיסוק שאומרת שהיא מומחית במשהו. מקסימום ניתן לשאול איזה קורסים נוספים היא עשתה ולחשוב האם גם את היית רוצה לפנות להתמחות כזאת.

 

[נסיון האושר השלם]

סליחה. מסכימה שדבריי נשמעו מזלזלים

למרות שלא התכוונתי. אבל "מתמחה בקשיי כתיבה"... לא יודעת...זה קצת מטעה את ההורים. הרבה פעמים מפנים למרכז שלנו הורים והם מחפשים "מרב"ע שמתמחית בויסות חושי או בליקויי כתיבה או בדיספרקסיה וכו', כשבפועל כולנו מטפלות בה-כ-ל, וזה מאד מבלבל את ההורים כשאנחנו מנסים להסביר להם את זה. זו לא "התמחות". זה "יש לי יותר ידע בנושא". לא יודעת למה זה כ"כ צומרני לי. אולי אני סתם מתקטננת.

 

[נאוה ר]

השאלה היא מה התפיסה של האחראית ריפוי בעיסוק

שלכם. האם היא חושבת שיש לתת לכל אחת להתמחות בהכל או שהיא אומרת שמרחב העשיה כל כך גדל שיש להעדיף לשלוח את רבקה לקורסים בנושא אכילה ואת זהבה לקורסים בנושא כתיבה. ואני מנחשת שמעבר להחלטה שלה יש גם את העדפות שלכן. ואת היכולת שלך אחרי שעברת קורס להעביר באופן טוב את החומר הנלמד לשאר הצוות. גם אצלינו בעבר הגישה הייתה כולם יודעים הכל ולאט לאט השתנתה התפיסה כאשר היום האחראית ורוב הצוות חושבים שצריך שכולם ידעו אבל שיהיו התמחויות.