מעצבן אותי, האשכנזי הזה

[אליק 31]

מעצבן אותי, האשכנזי הזה

האשכנזי - הלא הוא ארי שמאי
עורך דין ארי שמאי
מגיש תכנית מוסיקה ברדיו לב המדינה
בין השעות 2-4 אחה"צ.
את מוסיקת הים התיכון הוא הפך למוסיקה אפריקאית.
איך?
אסביר:
לאשכנזי הזה יש חולשה לתימנים
הוא מוקסם מהם
הוא לא הראשון
אין זה סוד שהיהודים הראשונים שהגיעו מאירופה לארץ,
ראו יהודים תימנים, כהי עור, מסולסלי פיאות, לבושים כמו ערבים
והם התלהבו מהם מאד מאד
ההתלהבות הזאת לא הייתה מהותית
אלא חיצונית
זאת הייתה גישה אקזוטית אל מה שהם ראו
הכל נראה להם חדש וצבעוני
לא רק הדקלים
לא רק העיזים השחורות,
אלא גם היהודים כהי העור.
לעניין זה, קיראו בבקשה את פרופ' שמעון הלקין
על הפגמים בכתיבה של הסופרים העבריים הראשונים
ממוצא אירופי שהגיעו לארץ.
הוא מבקר בחריפות את כתיבתם
כתיבתם לא הייתה טבעית
כי הם היו מלאי התלהבות מהצבעוניות של האכזוטיקה
נתנו לזה ערך שמעבר למהות החיצונית של האקזוטיקה,
והדבר פגם בכתיבתם.
והנה, יש לנו עדיין נציג מובהק של היהודי האשכנזי
בדמותו של ארי שמאי,
שמתלהב מהאקזוטיקה הזאת.

את התכנית שלו
בת השעתיים
הוא הפך לתכנית תימנית
והלא תימן היא באפריקה?
אמור מעתה:
לא זמר ים תיכוני לארי שמאי
אלא זמר אפריקאי.
עכשיו שימו לב:
ארי שמאי אינו נגרר אחרי שמות של תימנים כמו"
שימי תבורי
חיים משה
מרגול
יזהר כהן
יואב יצחק
פאר טסי
ועוד אחרים
לא!
מאלה הוא אינו מתלהב ואינו משמיע את שיריהם
למה?
כי הם לא אימצו את הסלסול התימני המקורי
הם שרים "ישראלית"
את אלה ששרים תימנית
כמו דקלון
ציון גולן
בדיחי
אבי ביטר
ועוד רבים אחרים
שאני בקושי מכיר את שמותיהם
ארי שמאי משמיע במינונים גבוהים.

עכשיו תשאלו: מה לי ולהבחנה הזאת
בין תימנים ובין תימנים?
אני אגיד לכם:
שנים, בילדותי, התפללתי בבית כנסת של תימנים
ואני מזהה ממרחק את הסלסול והעינטוז התימני
ואת זה ארי שמאי, האשכנזי, אוהב
ואת זה, לצערי ולבושתי, אינני אוהב

 

[ראפ תימני]

לאליק 31

ראשית, מותר לא לאהוב סלסול וענטוז תימניים. גם אני לא סובל ענטוזים ולא סלסול לשם סלסול שאין לו קשר עם השיר.
שנית, זה שאדם נולד לתפוצה המסלסלת והמסולסלת, לא הופך אותו לזמר תימני. כדי להיחשב זה, הוא מצווה גם לשיר כראוי לבן העדה הזו.
ולמה אני מתכוון? הייחוד של העדה, בניגוד לרוב העדות האחרות, הוא הגיית ה"ח" וה"ע". כאשר יזהר כהן, שהוא זמר מצוין בעיניי, שר "שכרכורת יקראוני" במקום "שחרחורת יקראוני", אוזניי הערלות מאיימות להתפקע. אז אולי בצדק, ארי שמאי נוטה להשמיע אותו פחות.
שימי תבורי למשל, בשחר נעוריו, עוד בטרם הפך לאושייה תרבותית בארצנו הקטנטונת, דווקא הקפיד לשיר כפי שלימדו אותו בבית אבא. כשהחל להתפרסם, ולהתקרב לאוזני השומעים הפחות תימנים, החליט שלא נאה ולא יאה להגזים עם המורשת, ונטש את מחוזות ילדותו לטובת "בורות נשברים". אני מודה ומתוודה שהיום אינני יכול להקשיב לשיריו בהגייה הקלוקלת שהוא אימץ. והוא דווקא מסלסל, אבל הסלסול שלו נשמע מלאכותי ומאולץ.
יכול להיות שהרשימה של אלו שארי שמאי נוטה להם חסד, מכילה זמרים שנשארו נאמנים לבית אבא, ולכן הם אמיתיים בעיניו. ואכן, ציון גולן, דקלון, בדיחי נושאים בגאווה את נס העברית המשובחת.
לגבי אבי ביטר, נראה לי שהתבלבלת קמעא והוא דווקא מהתפוצה הטורקית.

 

[אליק 31]

ראפי יקר, דבריך מחכימים, תודה. יש לי חבר תימני

אחד שמקפיד בעברית הנכונה,
אבל לא רק
הוא אינו מסתפק בכך שהוא סונט בי על הח' ועל הע',
אלא הוא דורש שאני אתן הטעמה נכונה לאות ט'
ולא לבטא אותה כמו האות ת',
וכן הטעמה מיוחדת לאות ק',
ולא לבטא את ה ק'' כמו האות כ' הדגושה
וכמובן גם את האות צ' לדידו, צריך לבטא נכון...

 

[ראפ תימני]

אשריך שיש לך חבר כזה

משום מה מתקבל הרושם, כאילו לדבר עברית נכונה זו מלאכה מפרכת, שרק יחידי סגולה טורחים לעסוק בה.
ואני טוען, שאת "הפלא" הזה ניתן להשיג באמצעות התמדה, ובעיקר רצון טוב.