לשניכם
לא טענתי שעל אדם לצאת רק מחוסר אמונה, אבל בהלט אין סיבה לצאת בשאלה ולכפור בתורה רק בגלל שאחת ממצוותיה לא עולה עם אורח חייך. אם בן אדם מאמין וגם חושב שיש אמת בתורה ודרכה והסיבה היחידה לרצונו להחליף את דרך חייו הם נטיות מיניות עליו לדעת שזה לא חובה לעשות זאת, שיש דרכים לשלב בין השניים. אז כן אנשים יכולים לצאת מאין ספור גורמים, אבל האם נטיה מינית בהחלט מחייבת יציאה? אולי כדאי לצאת מתפיסת העולם החרדית של או הכל או כלום? הוא יכול שלא לחיות בחברה החרדית הסטנדרטית, הוא יכול לחיות בחברה אחרת ולהשאר דתי ולקיים את המצוות שהוא חפץ לעשות, שהוא מאמין בהם ומתאימות לדרך חייו, הקביעה שאתה הומו אז עלייך להפסיק להיות דתי היא חסרת הגיון. אני לא יודעת איך זה בישראל אבל בעירי יש בית כנסת ששייך לקהילה ההומו לסבית (כמובן שהם מתפללים גם במקומות אחרים) וקהילה מגובשת של הומואים דתיים, יתכן ומערכת התמיכה הזו קיימת בארץ יתכן והיא לא, אבל השילוב בן אמונה דתית לנטיה מינית לא נראה לי יותר קשה מלחיות בדרך חיים שבחרת רק משום שחשבת שאין ברירה.
