לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1625916,259 עוקבים אודות עסקים

פורום יוצאים בשאלה

שלום וברוכים הבאים לפורום שלנו! נושאים רבים מטרידים את מוחם הקודח של היוצאים והיוצאות בשאלה. הקשר עם המשפחה, השלמת השכלה, מערכות יחסים זוגיות ועוד ועוד ועוד ועוד... על מנת לדון באותם נושאים, בכדי לתמוך ולעודד האחד את השני - בשביל זה קיים הפורום. 
הפורום נפתח מתוך מחשבה על היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. מהר מאוד התברר שלא רק אנחנו, החרדל``שים, זקוקים לפורום אלא גם הדתל``שים ואולי הדתל``שים זקוקים לו אף יותר מאשר החרדל``שים. לחרדל``שים יש את ה.ל.ל. עבור הדתל``שים אין בעצם כלום... מהר מאוד גם הצלחנו להבין שהדתל``שים תורמים לפורום באספקטים שונים ומגוונים. אי לכך ובהתאם לזאת (ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות) אנחנו שמחים לברך בברכת ברוכים הבאים את החרדל``שים לסוגיהם השונים ואת הדתל``שים למיניהם (וכל המינים...כרגע יאבדו) השונים...
אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לפורום! 
 

אודות הפורום יוצאים בשאלה

שלום וברוכים הבאים לפורום שלנו! נושאים רבים מטרידים את מוחם הקודח של היוצאים והיוצאות בשאלה. הקשר עם המשפחה, השלמת השכלה, מערכות יחסים זוגיות ועוד ועוד ועוד ועוד... על מנת לדון באותם נושאים, בכדי לתמוך ולעודד האחד את השני - בשביל זה קיים הפורום. 
הפורום נפתח מתוך מחשבה על היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. מהר מאוד התברר שלא רק אנחנו, החרדל``שים, זקוקים לפורום אלא גם הדתל``שים ואולי הדתל``שים זקוקים לו אף יותר מאשר החרדל``שים. לחרדל``שים יש את ה.ל.ל. עבור הדתל``שים אין בעצם כלום... מהר מאוד גם הצלחנו להבין שהדתל``שים תורמים לפורום באספקטים שונים ומגוונים. אי לכך ובהתאם לזאת (ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות) אנחנו שמחים לברך בברכת ברוכים הבאים את החרדל``שים לסוגיהם השונים ואת הדתל``שים למיניהם (וכל המינים...כרגע יאבדו) השונים...
אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לפורום! 
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
 http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-snc6/274778_735549863_1121812854_n.jpg
המשך >>

לצפיה ב-'"כל המשנה- ידו על התחתונה" (ב"מ ו)'
"כל המשנה- ידו על התחתונה" (ב"מ ו)
<< ההודעה הנוכחית
08/05/2006 | 23:28
42
167
" ...שוב הרגשתי שההתעלמות המכוונת, קשורה קשר בל יינתק לשינוי המהותי שעשיתי בחיי. "בת האלוהים המרדנית היא מוזרה בפני עצמה", כך כנראה אמרו לעצמם העוסקים בדבר, "שהרי, לו היתה נורמלית, הייתה נשארת חרדית ולא מחפשת שינוי בחיים". לכן, התייחסו לדבריי כאל עוד דבר מוזר."

חידה לקוראים: נחשו נא מי הם "העוסקים בדבר"?

א) הרב שמואל אוייערבך בדבריו לפורום האברכים המצומצם שהתכנס לדון האם לקבל את בנה של בת האלוהים לחיידר "דרך תבונה"

ב)  עסקני "דגל התורה" כשהתבקשו לחתום על תעודת שפיות לבת האלוהים לצורך קבלה לשכונת "אויסקרוצענוואסר" בנאות-בכרפלד בקריית ספר.

ג) שמשי בית הדין הגדול של כל מקהלות האשכנזים, כשהעירו את גאב"ד העדה החרדית מלנמנם ליד דוכן העדים וסיפרו לו על בקשתה המוזרה של "בת האלוהים" לפתוח חנות לממכר קוגעל כשר לפסח בכיכר השבת.

ד) פקידות הסעד לסדרי דין שמונו ע"י מדינת ישראל לטפל בהוצאת ילדיה  של "בת האלוהים" מאביהם המתעלל.

בין הפותרים נכונה תוגרל פגישה חד פעמית עם טוען רבני שהיה פעם רבה רפורמית ועכשיו מייצג יוצאים בשאלה.


ועכשיו ברצינות.

את הדברים האלה, שמיוחסים לפקידות הסעד של מדינת ישראל, קראתי בבלוג המקסים והעצוב של "בת האלוהים". והם החזירו אותי בבת אחת למציאות שככל הנראה לא מוכרת לרובכם, ואני מקווה שגם לא תתקלו בה לעולם.

בניגוד לאיש הפשוט שאתם פוגשים ברחוב. זה שאומר לכם "איזה אומץ! איזו תעוזה! יצאת בשאלה? כל הכבוד!"  הגופים המשפטיים לא ממש אוהבים (בלשון המעטה) את החוזרים בשאלה. מפתיע, אבל נכון לחלוטין. וכמו שאומר חיים הכט: "מקומם? מאד מקומם!

אני מדבר בעיקר על דיונים העוסקים בנושא כאוב נורא של הסדרי ראיה או משמורת של ילדים משותפים ליוצאים ולחרדים.

מלבד השופטים (שתיכף נגיע גם אליהם) והפסיכולוגים, מרבית הממליצים בתחום הזה הן פקידות סעד לסדרי דין. שלמרות השם הארוך והמפוצץ שהדביקו להן מדובר בנשים שסיימו לימודי מקצוע שאיך לומר... דרישות הקדם שלו באוניברסיטה הן כמעט הנמוכות ביותר. כך או כך מדובר בנשים "רגילות". עם חשיבה נורמלית ובורגנית.

בפעם הראשונה שיצא לי לחוות פנים אל פנים את החשדנות הסוציאלית הזו, הייתי בהלם! לא האמנתי שאשה חילונית, שמייצגת את הציבור שממנו אני רגיל לקבל הערכה וכבוד, מתייחסת אלי בחשדנות שאינה ניתנת לתיאור.

כשנתקלתי בתופעה אצל השופטת כבר הייתי מנוסה יותר, אבל סהדי במרומים שאחרי שנפגשתי עם הפסיכיאטר הראשי , שהוא הממליץ הבכיר לבית המשפט, הרגשתי שבעטו לי הכי חזק שאפשר במקום הכי רגיש. כל דימוי או סופרלטיב לא יצליח לתאר את ההלם, שממנו יצאתי רק אחרי שעות על גבי שעות של צעקות ודיבורים עם החברים שהתנדבו לבוא, עם ההורים, עם יוצאים, ועם כל מי שהיה מוכן לשמוע.

אז הנה לכם חברים האמת המרה:

כשמדובר בילדים, המערכת רוצה אותנו יציבים. כבדים, בורגנים, נטולי תהפוכות. חזרה בשאלה היא מטבעה בדיוק ההפך. מה שהופך כמעט כל חוזר בשאלה לאנדרדוג. מקומם? מאד מקומם.

את העובדות הסוציאליות לא מעניין מתי הרגשת לראשונה שאין אלוהים, אם בכלל. יש להם ילד בן חמש להכריע לגביו, והן מחפשות הכי מהר את ההורה הכי יציב בתמונה - וזה לא אתה.

כי מצד אחד מופיע, או מופיעה איש או אישה חרדי. נע באותו מסלול באיטיות של טנק וביציבות של מצבה בבית קברות. בורגני, כבד גוף, גביני עינין מכווצים, זקנו ארוך ונותן לו ארשת חשיבות, הוא מלמד בחיידר, או רב בישיבה (ולך תסביר לה שמקלט מאוכלס בשבבניקים זו לא ממש ישיבה) מעודו לא סטה מהמסלול. ואם מדובר באישה? אוהוהו! היא מארחת את העובדת הסוציאלית בביתה המטופח בשכונת רמות ברכפעלד. ריח הצימעס מהסירים של שבת, ועוגת שמרים מתבשמת בתנור. בחדר הפנימי משחקים שלושה ילדים (אתם כבר גרושים שנתיים לא?) מבעלה החדש. היא מאירת פנים, כבדת אגן, רחבת שמלה, וכל כולה אומרת יציבות, ביתיות, וביטחון. גם באלוהים.

ואתה? אתה מין "פריק" מוזר. בן שלושים וחמש שנראה בן חמש עשרה. לבוש בבגדים שגם הבחורות שיוצאות איתך לדייט מרגישות שלא נולדת איתם. אתה גר בדירה שכורה ב... רגע... תל אביב לא? אה עכשי וכבר לא? אז פתח תקווה? לא? זה היה בשנה שעברה.. רמת גן... אה כן.... אני רושמת.. שלושה שותפים... אחד בצבא...    

לפעמים אתה כבר ותיק בעבודה, אבל הרבה פעמים אתה לא כל כך יודע במה אתה עובד. כי את האומץ להתחיל ללמוד קולנוע בגיל שלושים קיבלת רק אחרי שעבדת שלוש שנים כמנהל משמרת ב"ארומה" ועוד שנתיים כתומך אינטרנט בכיר. ועכשיו, בדיוק עכשיו אתה בין-לבין. מחפש מה לעשות עם עצמך עד שייסתיימו הלימודים. מנסה לתחזק את הקטנוע שמתקלקל כל שני וחמישי, לא לריב עם השותפים, ובקיצור - איש יציב ואבא למופת! כל מה שילד בגיל עשר צריך לבקש...

(המשך מגיע)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כל המשנה ידו על התחתונה (2)'
כל המשנה ידו על התחתונה (2)
08/05/2006 | 23:29
28
47
ואת? את באה עם מכנסיים עכשיו. והעובדת הסוציאלית כבר ראתה אותך עם חצאית ואולי אפילו פאה. והשינוי הזה מעצבן אותה. בלי שהיא תודה. זה שינוי מוזר. הוא נראה רע. הוא מרגיש כמו חוסר בגרות. הוא מדיף סירחון של מרד נעורים, וגם הדירה השכורה שלך באיזה חור, או העבודה המזדמנת שמצאת לך בחנות נעליים, לא ממש מקנה לך נקודות זכות. מה תגידי לה? שחלמת על היום הזה עשר שנים? שהמכנסיים המכוערים והשלוימזלים האלה הם הגאולה הפנימית שלך? שאת  מגישה פתאום כמו מי שקנתה חיים לעצמה? כמו מתבגרת מחוצ'קנת בתיכון? רוצה לחבק את העולם ולטעום ממנו בגיל שלושים ושש? ועם הזיבול הפסיכולוגי הזה את רוצה לקבל את הילדה למשמורת? ועם זה את רוצה הסדרי ראיה?

עכשיו תרשו לי לבקש סליחה ממכם. היוצאים המבוססים. אלו שעזבו בגיל שבע עשרה, וכבר מזמן מגובשים על עצמם. שכבר פודים את האופציות בחברת ההי-טק שמכרו לפני שנה, אלו שלא מבינים על מה הצעקה. תאם מוזמנים למזוג לכם קפה, ולחזור לסיכום. אני תשאירו אולי רגע אם אלו שגם בגיל שלושים וחמש עדיין מחפשים. ומשום מה יש להם תחושה שהחיפוש הזה לא ממש הולך להסתיים בקרוב...

אז לאלו שנשארו פה, אני יכול לומר, או ליתר דיוק ללחוש: תסלחו לי, אבל הם קצת צודקים... כלומר, לא בעניין של המשמורת או הסדרי הראיה, אלא בעניין הזה שאנחנו לא בדיוק בשלים לגילנו. או כמו שהטיב להגדיר את זה הפרופסור הנכבד בחוות דעתו: "מתנהג בעליזות מעושה, אינו תואם לגילו, ונראה כי לא פיתח מיומנות הורית".

נכון פרופסור יקר. מה לעשות? בגיל שלושים וחמש כבר היתה צריכה לצמוח לי כרס. כבר הייתי צריך להיות ר"מ שיעור ב' בקיאות , עם קשקשים בזקן, והילוך איטי מלווה-תלמידים. בגיל שלושים וחמש כבר הייתי צריך להיכנס לפגישה איתך אולי בחליפה של ורסאצ'ה עם סלולארי שרוטט כל הזמן בדחיפות, לחיצת יד איתנה, ומבט נחוש של מי שיודע בדיוק מה טוב בשביל הילד שלו. בגיל שלושים וחמש כבר הייתי אמור לספר בדיחות של זוגות נשואים בבראנץ' קבוצתי של שבת בצהריים, תוך שאני פוזל לישבן של המלצרית. בגיל שלושים וחמש יכולתי להיות מספר שתיים ברשימת ש"ס.

אבל אני יצאתי בשאלה אדוני הפרופסור, ולקחו לי עשר שנים כואבות ומרות כדי לבגר את עצמי בכח - למקום אליו הגעת באופן טבעי בגיל עשרים. אני מבין איך אני נראה לך, אפילו אותי הרגיז קצת לראות את האחים הצעירים שלי עם חולצה צמודה חסרת טעם, שלא מתחברת להם לאופי. ונכון. לא פיתחתי מיומנות הורית. כן. בדיוק. המיומנות הזו שאתה מכיר. של ההורה שלוקח את הילד ל"קפצובה" או "בית חלומותי", כדי לעמוד בצד ולשוחח ברוב חשיבות בטלפון. המיומנות לומר "לא" בלי להסביר. המיומנות לדאוג בלי סיבה הרבה לפני שמשהו באמת מפחיד. המיומנות לתקשר עם הילד מגבוה בערוץ שבלוני עד אימה.

נכון פרופסור. לא פיתחתי מיומנות הורית. אני בעצמי ילד. עדיין מתבגר. עדיין מנסה להדחיק החוצה חוויות התבגרות מרות ומדכאות, ומנסה להתבגר עוד פעם בצורה טובה. אני יודע שזה מרגיז אותך שאני עושה את זה בגיל שלושים וחמש. אני יודע שאתה לא מבין מדוע אני מתעקש לקפוץ איתו לתוך בריכת הכדורים למרות שכתוב "הכניסה מתחת לגיל עשר ובלי נעלים" אז הנה פרופסור, חלצתי. הנה זה פה. אתה רואה? מתי פעם חלצת נעליים במקום ציבורי? בטח שלא... אתה הלא הורה יציב ומסור, בעל מיומנות הורית.

אני יודע שזה מרגיז אותך שאני עדיין מתבגר. כשאתה כבר מזמן נרדמת מול סרט איכותי בערוץ ההסטוריה ואשתך הבורגנית בחדר השני.  אני יודע שאתה מריח לקילומטר שהזיונים המגוחכים שלי הם לפעמים רק דרך לכבות את האש ולהרגיע את הכאב. "מתנהל בעליזות מעושה" ומה רצית? שאני אבכה בבוקר? שאני אתאבל כל בוקר על השנים החסרות? על זה שבגל שלושים וחמש אני צריך לבנות אופי על שרידי חרא ישיבתי? אז עליזות. זה מה שיש לי.

אז זה לא טוב לילד נכון? אבא שמחפש ומתלבט. שקופץ ומשתולל, שמחליף דירות כשנמאס לו, שמנסה לעשות מה שהוא אוהב, שאוהב את הנשים שהוא איתן, גם הן מתחלפות עוד באותו לילה, שבוכה בלי בושה, שכותב את עצמו לדעת, זה לא טוב. בטח לא טוב. כי צריך להיות מסודר. ויציב. לשמור על אותו פרופיל מגיל עשר. להרשם לאוניברסיטה בגיל שש עשרה. לגדל פימות וטחורים. "אינו מותאם לגילו". נכון. הנה, אני יוצא בשאלה, מלא סערות נפש, ולא מותאם לגילי. והבן שלי אוהב אותי עד מוות ומפחד ממני פחד מוות בו זמנית כי עמוק בפנים הוא יודע שהקסם הזה בלתי אפשרי. כי עמוק בלב הילדותי שלו הוא יודע שמישהו כבר ידאג לקחת ממנו את החוזר בשאלה הזה, את ילד הנצחי שקופץ איתו בבריכת הכדורים. הוא מרגיש שאבא "אמיתי" צריך לעשן, להתמרמר, להשמין, ובעיקר להיות יציב. יציב נורא. יציב בכל שעה ורגע. הוא מבין באינסטינקט של חיית בר שאי אפשר להתשולל בלי לשלם. ושאין פיה טובה שתרשה לאבא המתוק הזה להישאר איתו יותר משעתיים, הנה פרופסור, הצדקת לו את התקווה. לימדת אותו משהו על החיים. לקחת לו את האבא. עכשיו גם הוא יודע שהוא צודק.      

נשמע קצת מטורף נכון? אתם חושבים שאני מפנטז נכון? אתם אומרים לעצמכם: רגע, בואו חשבון: הלא העובדת בעצמה הולכת ללא כיסוי ראש. הלא בעלה משחק כדורסל עם החבר'ה מגיל שש עשרה. אז איך לעזאזל ייתכן שהיא תרגיש איבה וחשד כלפי אישה שהולכת בדיוק כמוה.

אז הנה, האמת המרה, ואם חס ושלום ייתרע מזלכם לפגוש בה, תזכרו ששמעתם אותה צלולה וברורה מאיש קטן ומיואש: כל המשנה ידו על התחתונה. יציאה בשאלה היא גבורה גדולה אצל החבר'ה, היא גימיק מוצלח לסמול טוק של ליל שישי, היא נושא נהדר לסרט סטודנטים, היא מצטלמת טוב בכתבה לערוץ שתיים - אבל בחיים האמיתיים, ולפחות אצל המערכת המשפטית-בורגנית, היא קוץ בתחת. מעודי, ואני חותם על זה! מעודי לא נתקלתי ביוצא שניצח את הצד שכנגד בדיון על הסדרי ראיה או משמורת. ועל כל אחד שתמצאו לי עכשיו, יש עשרות שאני מכיר שהפסידו כל אחד בדרכו התמוהה. לכל אחד סיפור אחר. לכל אחד דרך אחרת להסביר מה קרה, ומדוע נכשל. "והמשפחות האומללות? אומללות כל אחת בדרכה" כתב דוסטוייבסקי. אבל מכנה משותף אחד: החשש הבורגני השבע והמפוחד מפני היוצא בשאלה.    

הנה אמרתי את זה.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אין לי מילים...'
אין לי מילים...
08/05/2006 | 23:41
20
וזה לא קורה הרבה.

פשוט לקרוא ולבכות.

לבכות את הצער העמוק הכאב והמחיר הכבד.

הממת אותי, ריגשת אותי.





יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אכן דברי אלוהים חייים'
אכן דברי אלוהים חייים
09/05/2006 | 00:10
12
לצפיה ב-'יש לי דמעות אבל מילים אין לי.'
יש לי דמעות אבל מילים אין לי.
09/05/2006 | 00:36
1
24
לצפיה ב-'לדעתי ראוי שיכנס לטאגליינס.'
לדעתי ראוי שיכנס לטאגליינס.
09/05/2006 | 00:47
11
לצפיה ב-'ממש ממש ממש עצוב...'
ממש ממש ממש עצוב...
09/05/2006 | 00:52
15
לצפיה ב-'אלי יקירי, אתה יכול להוסיף את שמי'
אלי יקירי, אתה יכול להוסיף את שמי
09/05/2006 | 01:24
1
19
לכל נייר בו תכתוב (נמאס לי להסכים איתך בכל פעם מחדש).

למרות שאין לי עדיין זרע של קיימא, מצאתי עצמי מזדהה בעיניים לחות עם כל מילה ומילה.

הנחמה היחידה היא כי ע"ג עיי החורבות של חיינו ניתן לבנות בניין מדהים ביופיו, בסגנון חופשי, עם ניסיון רב (הרה"ח). סוג של ילדות עם ניסיון בוגר. זו זכות אוטופית שכל בורגני מסוגל אך ורק לפנטז עליה בחלום הליל.

כוחך יישר. ובזכות זיכוי הרבים בטוחני שעוד תראה ימים רבים טובים מאלה.

לילה טוב


יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה על הכל ! אוהב אותך ! '
תודה על הכל ! אוהב אותך !
09/05/2006 | 13:40
6
לצפיה ב-'דמעות'
דמעות
09/05/2006 | 01:33
14
אבל זה לא כל מה שיש לי בנדון, אני מבטיח לכם עוד תראו.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כותב נהדר'
כותב נהדר
09/05/2006 | 01:53
2
19
למרות שקשה לי להזדהות אולי בגלל שאין לי ילדים
או אולי בגלל שציפור בורגנית קטנה לוחשת לי באוזן 'אז מה האלטרנטיבה?'

יש לפנינו ילד ועלינו לבחון רק את טובתו.
את טובתו נוכל לבחון מהיבטים רבים והעיקריים שבהם הם הבטחון הנפשי והחומרי.
האם ניתן אותו להורה שמחפש את עצמו או להורה בטוח בעצמו,
כמו כן האם ניתן אותו להורה יציב כלכלית או להורה חסר אמצעים?

התשובה תהיה עם כל הצער והכאב בדרך כל לטובת הצד הבטוח חומרית והיציב נפשית שכן הסיכון הוא גבוה יותר במקרה שלא נעשה כך.

כמובן שבכל ההסברים הללו אין בכדי להקל על כאבך האישי ועל העוול שגרמו לך,
אבל כשאתה מדבר בכללות לגבי היוצאים שתמיד מפסידים צריך גם לומר שזוהי השיטה הכי פחות גרועה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'עובבי אתה נשמע מקובע'
עובבי אתה נשמע מקובע
09/05/2006 | 04:20
1
14
קודם כל אם אני הייתי פוסק הייתי אוסר על החרדים להביא ילדים.

אבל ודאי ובוודאי יש להביא ילד אל חזקת ההורה הדוגל בחופשיות מאשר להפך,
הדת היא הורס גדול עד למאוד.

אבל גם לשיטתך אתה נשמע מקובע,
אין דבר כזה שאפשר רק ורק כך.

בנוסף,
דעתך על ההורה "הבטוח בעצמו" ולהפך,
אינה מקובלת עלי כלל ועיקר,
גם אם שניהם חילוניים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'עזוב. תן לינוקא לינוק.לא שווה תגובה'
עזוב. תן לינוקא לינוק.לא שווה תגובה
09/05/2006 | 13:30
11
הורות היא אינה על תנאי גם לאבא נרקומן צריך להראות את ילדיו, להבדיל אלף אלפי הבדלות.

ומה שמראה כי מאז חטיפת ילדי תימן ומכירתם לכל המרבה במחיר המדינה לא השתנתה הרבה... בעל המאה הוא הוא בעל הדיעה.

זהו עוול בלתי נתפס.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אליזד איש פלאות !!'
אליזד איש פלאות !!
09/05/2006 | 04:11
17

אין לי אלא לקרוא בך את הכתוב 'שפתיים יישק משיב דברים נכוחים'
ויעוי' בתוס' גיטין ט' -
כשאדם אומר דברים נכוחים אותם שסביבותיו משיקין שפתותיהם זו לזו ששותקין ואין יודעים מה להשיב..

וקל וחומר בן בנו של קל וחומר, כאשר אדם אומר דברים, שלא פחות ממה שהם נכוחים, וכל מילה מהם חקוקה בסלע. הם גם, ואולי בעיקר, מפלחים את הלב, ונוגעים במקום היותר עמוק של הקורא.. אין לי אלא לומר לך כי הצלחת לגרום לי להזדהות עמך בכל מילה ומילה. היי לך איש יקר הזדהות זו, בדומיה ובדמע.

חוץ כמובן מהעובדה שלקרוא את הגיגיך באשר הם זו תמיד חוויה מרגשת, מאלפת, וסוחפת כאחד !!

תן לנו עוד חזק בראש איש, מהחשיפה המופלאה הזו שלך.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הזדהתי עם הדברים'
הזדהתי עם הדברים
09/05/2006 | 04:13
13
אמנם אין לי ילדים כלל,
אבל שמעתי כמה וכמה סיפורים כאלו,
וגם ראיתי את הסרט של מני פיליפ לגבי הילדים שלו,
זה מכעיס אותי עד מאוד.

כי במדינה הזאת יש עדיין הרבה הרבה חרא,
כי רבנים דתיים פונדמנטליסטים במקום להוציא להם צו מעצר שמים אותם בתור דיינים,
והכי גרוע---כי החילונים לא אומרים על זה מילה,
ממשיכים להצביע לאותו שלטון,
וגם בלי קשר לדת יש הרבה חרא להוציא שם.

ומי הוא בכלל הפרופסור עם כל הקביעות שלו בכלל? למה מי הוא?
אין לך בכלל מה להרהר בדבריו,
היום פסיכיאטרים שונים ומשונים יכולים לכתוב פה על כל אדם שהוא בעל סכיזופרניה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הקלישאה שלי'
הקלישאה שלי
09/05/2006 | 07:04
11
בחיים אל תהיה צודק תהיה חכם,
מה לעשות ככה זה עובד ובטח שכך במערכת בירוקרטית,
לא יודע אם עדיין רלוונטי אבל בגדול צריך ללמוד לעבוד על המערכת וכך לעקוף אותה,
כן כן אני מתכוון "לשקר" בדיוק, לשפץ דברים עד כמה שאפשר, למה מישהו צריך לדעת שהחלפת דירה פעמיים בשנה האחרונה? ושיש לך שותף?
ולמה לא לבוא מחוייט ומעונב בחליפת הייטק, אלו הם דרישות הקבלה להורות וזה מה שצריך לעשות,
למי בכלל יש ציפיות ממערכת בירוקרטית? במערכת הזאת מה שרואים זה מה שיש, השאר לא חשוב ולא מעניין.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
09/05/2006 | 10:51
8
עצוב לקרוא. יש הרבה אמת במה שאתה כותב - המערכת מקובעת, מאוד לא גמישה.
אך יש הרבה הגיון בכך שמחפשים יציבות בשביל הילד, זה באמת דבר מאוד חשוב אולי הכי חשוב

אבל אני חושב שאתה טועה לגבי דבר אחד. רשויות המשפט והרווחה בעולם בכלל ובישראל בפרט נוטות להניח שטובת הילדים לחיות עם האם. כדי להוציא ילדים מחזקת אמם היא צריכה להיות הרבה יותר מ"לא יציבה"
אם היא לא תזניח את הילדים בצורה פושעת הילדים יהיו בחזקתה בוודאות של כמעט 100%.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הבהרה כללית !!'
הבהרה כללית !!
09/05/2006 | 11:52
5
22
דקה לפני שהעניין הופך לדיון שממש ממש לא צריך להיות, ודקה לפני שעובבי רץ לפקולטה הקרובה לאיזור מגוריו כדי לסיים ביומיים תואר שני בעבודה סוציאלית... ודקה לפני שכל העולם ואשתו מתחילים להסביר לי א'ב של התנהלות בענייני הסדרי ראיה (כשאני כבר מסיים את הדוקטורט...)

ראשית, בכלל לא התכוונתי לספר את הסיפור שלי. ממש לא. התכוונתי לנתח את תדמית שיש לנו היוצאים בעיני רשויות הרווחה והחוק. מה לעשות שבמקרה לחצתי לעצמי על היבלת והכל "ברח" החוצה. ועכשיו אני חייב להסביר. שיט...

אז ככה עובבי היקר. די עם ההתחכמויות נוסח "יש לפנינו ילד ועלינו לבחון רק את טובתו". לד מדובר במשמורת. אפילו רחוק מזה. אפילו רחוק רחוק רחוק מזה. לא אצלי, לא אצל מני, לא אצל בת האלוהים, לא אצל עשרות אחרים.

אז הנה לכולכם: לא מדובר במשמורת. ישנם כמה מקרים שבהם היה דיון במשמורת, ובאמת בהם האם היתה הצד המועדף. רק שבגלל החזרה בשאלה קיבלה תוצאות גרועות הרבה יותר.

יודעים מה? בעצם אני לא מעוניין להסביר במה זה מדובר אצלי. לא כל דבר מתאים לפורום, וגם מה שיצא לי התכוון בכלל לספר סיפור כללי. רק מבקש שתמחקו את כל הדיון המיותר שלכם על טובת הילד. אתם גם לא מבינים בזה שום דבר, וגם ממש ממש מעצבנים את התחת למי שבאמת חווה את זה על בשרו. זה קצת מזכיר, וסליחה ממכם, את הדיון על "למה לא הרבצת לו דקה לפני שהוא תקע לך בכוח..." זה לא נושא לדיון ואני מבקש שפשוט תפסיקו.

מה נראה לכם? שבאתי לפגישה עם הסוציאלית עם שרוואל וחולצת בטן? ומה אתם חושבים שהצד השני עז? הוא לא יודע עלי כלום? מה אלו ההערות המטופשות האלו? שאני אציג את עצמי כאיש הי-טק חילוני שנולד ברמת אביב? למה לכם לזיין השכל בלי באמת לדעת איך נראים העניינים? ומה אתם חושבים שלא ניצלתי את כישרון הכתיבה שלי להסביר את עצמי? אני נראה לכם ילד מפגר? עשיתי כל מניפוליצה אפשרית. בחיי.  ואגב, אני לא גר עם שותפים כבר המון שנים ולא דיברתי על עצמי.

אז הנה בפעם האחרונה: אני ניסיתי לספר אוסף של סיפורים של חברים קרובים. לכל אחד פרטים שונים. המכנה המשותף הוא כמו שכתבתי. ובבקשה בבקשה די עם השטויות האלה. תנו לי קצת קרדיט, בתור אחד שכתב את כל סיכומי המשפט שלו בעצמו, וזכה להמון קרדיט מכל המערכת המשפטית. האמינו לי שהתחכמתי לאן שאפשר וכמה שאפשר. ואם כתבתי את המסקנא הזו, שהיא לא טריוויאלית, כתבתי אותה לאחר המון מחשבה ובדם.

ולא תשמעו ממני יותר מילה על הנושא.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אני מתה עליהם'
אני מתה עליהם
09/05/2006 | 12:07
2
20
על המייעצים (בדרך כלל הם יהיו גברים בגלל גן התכל'סיות הדפוק שלהם)
אלה שתמיד יחפשו פתרונות, עצות והצעות.

אולי כדאי להבהיר לכם גברים מעשיים, עניינים, פרקטים וכוכך חכמים שלי.
לא תמיד את נדרשים להשיא מחוכמתכם לייעץ ולכוון.

לעיתים הצד השני מבקש דברים אחרים,
הזדהות, פריקת אשר על ליבו, שיתוף, רצון במילה טובה וחיבוק ותו לא.
רק לא עצות חכמות. רק לא מה אתה היית עושה רק לא פתרונות אינסטנט כאלה.

ואתם יודעים מה? זה לא לעיתים, זה לרוב.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'צודקת!'
צודקת!
09/05/2006 | 15:34
8
לצפיה ב-''
09/05/2006 | 18:09
5
ודפקא מתאים לך לצבוע לכתום
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'טוב'
טוב
09/05/2006 | 20:51
10
לא דיברנו עליך, אז שחבר שלך יתלבש כמו איש הייטק....
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא הבנתי...(סורי)'
לא הבנתי...(סורי)
10/05/2006 | 01:50
13
אתה כותב 'די עם ההתחכמות -יש לפנינו ילד ועלינו לבחון את טובתו-לא מדובר במשמורת אלא רחוק רחוק רחוק מזה'...?
אז על מה מדובר? על משהו סודי אחר? האם מדובר על דבר שקשור לבטחון הציבור? האם ישנה סכנה שהרשויות לא מודיעות לנו עליה?


אני מנסה להבין,קורא שוב ושוב מה כתבת
ולמעט העובדה שכנראה כמה אנשים התייחסו בתגובתם אליך באופן אישי דבר שנורא הרגיז אותך (ובצדק),
אני לא מצליח להבין האם לדעתך על מערכת המשפט לאמץ שיקולים אחרים בבואם להחליט מי צריך לאמץ?
ואם כן מה הם? מה דעתך בנידון-האם גבשת מערכת שיקולים אחרת שבהם טובת הילד נמדדת בצורה אחרת? או שטובת הילד הוא לא השיקול המכריע?
כל אלו ועוד הינם נושאים שהייתי שמח מאוד אם היית מפרט בהם את דעתך כדי להשכיל.

ושוב,הדעה הקדומה שלי אומרת שמערכת המשפט במקרים כאלו מבצעת הכרעות קשות מנשוא שתמיד יגררו ביקורת וצד נפגע-
כמו למשל המון גברים שטוענים שהמערכת מעדיפה נשים בצורה בלתי סבירה-כמו למשל הביקורת שלך,
אבל בסופו של דבר צריך להכריע לפי שיקולים אוביקטיביים-ואני מאמין שהם קיימים בדרך כלל.
אם לא-אפשר לסגור את הבסטה,
רץ להוציא את הדרכון הבריטי מהנפתלין.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נכון, אבל ננסה להבין..'
נכון, אבל ננסה להבין..
09/05/2006 | 12:16
11
כשכתבתי את תגובתי הקודמת הייתי במיטה, מתוך שינה קראתי רק את ההודעה הראשונה, השניה נסתרה ממני, הייתי מסלולרי..

כשקראתי את ההודעה השניה נתבצבץ מתוכה הקשר הרגשי הנורא שהתחבר אליו הכותב כמעט בכל מילה.

אליזד, אני עדיין לא מכיר את מה שאתה עובר, אבל בצד השני אני מכיר.. חוזרים בתשובה הנתקלים במערכת אטומה, המתקשה לחבוק בזרועותיה את בניהם של החוזרים.. אבל יש להם סיבה, הם קוראים לה "אנו עובדים עם ערך ומוכרחים להיות משוכנעים שהילד הנכנס לכיתת הלימודים לא ישפיע משהו מחוץ לערך הזה, כמוהו קיבל אולי בבית סבו וסבתו וכו'". לא ניכנס להין צדק ולאין צדק שבזה, אלא לנקודה הנסתרת..
הבאת ילד לעולם! למה? האם רק כדי להראות לכל העולם, הנה, דפקתי אתכם?
מה היית רוצה שהילד הזה יהיה, ילד מאושר, יציב נפשית, או חלילה וחס מאוכזב, מושפע מסביבה וחוסר יציבות?
אדם מטבעו רוצה להעניק, לתת, הוא אוהב את הילד שלו כי הוא חלק ממנו. הוא רוצה אותו איתו כי הוא זה שהביא אותו לעולם. הוא רוצה שלילד הזה יהיה טוב ושיצעד בדרכו.
ניסיתי פעם לחשוב, האם המעשים שלנו דומים לשאיפות הללו? הגעתי למסקנה שלא תמיד!
אבא חסר בסיס מנסה לאתר את בנו שנלקח ממנו ע"י מוסדות הרווחה. למה, הוא חושב שכך יהיה טוב לילד? הרי הוא לא יכול להעניק לו ואולי הוא כן יכול לפגוע בו ע"י שיגרום לו לפיצול בהשתייכות?
אבל האבא רוצה את טובתו האישית, להכיר את הבן ושהבן יכיר אותו, את מי שהביא אותו לעולם (אגב, במקרים רבים זה גם טובת הילד). אבל אתה חסר יציבות, אתה עלול לקרוע את הילד מעולם טוב, נוח לעולם אכזרי ואני מתכוון מבחינה רגשית.. מול זה מתמודדים ברשויות הרווחה. לא, לא מול השינויים שלך, אלא מול חוסר היציבות שלך. הם רוצים לקרוע את המחסור הרגשי שלך בשעת משבר ולהניח את חוק התבונה האנושי מול פניו של ילדך, כי במקרה זה אתה לא הפונקציה בדבר..

אליזד, העלית את הקושי בפני היוצאים, העלית את הקושי בפני כל מי שמשנה ממהלך חייו (אגב, אני חושבשעשית זאת בצורה יפה, מרגישים את החיבור למילים) אבל יותר מכל העלית בפנינו (כל מי שקורא) את הנקודה הגדולה מכל "הצורך לשליטה עצמית", כזו שתסיע בעדנו לשמור על רכושנו הפרטי.. כזו שתסיע לנו לשמור על עצמנו, שתפעיל את חושי היציבות שלנו ואיתה נוכל להתמודד באורך חיינו מול עצמנו ומול כל הגלים המאימים לשבור אותנו..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בכאלה מקרים לא עדיף בלי ילדים???'
בכאלה מקרים לא עדיף בלי ילדים???
09/05/2006 | 13:42
2
10
לצפיה ב-'מה זו השטות הזו שניפקת?'
מה זו השטות הזו שניפקת?
09/05/2006 | 13:47
1
13
מה אתה רוצה? שהוא יעשה מעשה מאגדה גבלס?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וירצח את ארלוזורוב? '
וירצח את ארלוזורוב?
09/05/2006 | 15:14
12
לצפיה ב-'מי משנה הגבר או האשה?'
מי משנה הגבר או האשה?
09/05/2006 | 14:27
1
9
אכן תיאור מאד קשה שגורם להקשייה נוספת אצל אלו המתלבטים
אך האם המצב הוא תואם בין גברים לנשים ?
כשהאמא יוצאת לשלאה זה די מובן שתתקל בקשיים בהשגת המשמורת
אך כשהאב יוצא לשאלה מדוע יש למנוע ממנו את ראיית הילדים ?
למישהו יש פתרון ?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נכון בדרך כלל..'
נכון בדרך כלל..
09/05/2006 | 23:51
7
אצל הנשים הסיפור מעט יותר קשה.

אבל גם אצל הגברים זה די קורה והרבה.

אני מכיר באופן אישי סיפור של אבא שחזר בשאלה, האם התגרשה ממנו והילדים נשארו אצלה (לא בדיוק, כי הם נאלצו לעבור אח"כ למשפחות אומנה בגלל הבעל החדש..).
כשהבן הגדול נהיה בן 18 אני עזרתי לו למצוא את אביו והיום הקשר ביניהם טוב מאוד ומועיל.. אבל את הנזק הפסיכולוגי של השנים בהם התגלגל בין משפחות האומנה איני יודע האם יש אי מי שיוכל לתקן והעידו ע"כ כל הפסיכולוגים והמומחים אצלם עבר..
(שיניתי מעט מן הפרטים בכדי שלא יגלו בטעות את זהות המדובר, אבל הסיפור הוא נכון)

אבל בדרך כלל שאשמת הגירושין נופלת על האב הקשר בינו לילדים יהיה מזיק וכדאי לבדוק כל מקרה לגופו
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אין לי מילים.'
אין לי מילים.
09/05/2006 | 15:18
6

רק דמעות.
בוכה איתך.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אוף, הלוואי והיה לי זמן לקרוא את זה'
אוף, הלוואי והיה לי זמן לקרוא את זה
09/05/2006 | 00:39
2
7
לצפיה ב-'תפנה זמן. ראוי.'
תפנה זמן. ראוי.
09/05/2006 | 00:53
1
14
לצפיה ב-'אויש אתה מפחיד אותי כל כך.'
אויש אתה מפחיד אותי כל כך.
09/05/2006 | 07:01
10
למה אי אפשר למצוא את שביל הזהב?

הרי ברור שהבן שלך יישאר עם חור פעור בלב אם ייקחו לו אותך (ולכל ילד לכל הורה באשר הוא "נעלם").

ופה יש אבא אוהב ומסור שרוצה!!! להיות עם בנו. שמעניק בדרכו שלו, המיוחדת.

מי קבע מה היא הדרך הנכונה להעניק??? למי המונופול???

נכון שאצלינו, ה"משפחות החצויות" יש משהו מבלבל כשכל צד מייצג עמדה שונה.

אבל החיים הם לא שחור ולבן! והבועה עבור בנך כבר מזמן התפוצצה.

אז מה ייצא פה? מה נגרם פה?? שהבן שלך יישאר עם החסך הזה באבא שהרי אין תחליף לאבא אוהב ביולוגי, שימשיך מכאן בתהיות "מה היה אילו"? ואולי בעצמו ירצה לצאת מהעולם החרדי בגלל הרצון להיות עם אבא או שמא יהפוך חרד כל כך (תרתי משמע) כדי לחשוש משינוי כי רואה בכמה ייסורים שינויים נקנים?

אוף, העצבת אותי על הבוקר יקירי.

אל תתייאש. בשבילו ובשבילך. בבקשה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תרשו לי קצת..'
תרשו לי קצת..
09/05/2006 | 08:56
8
א. בפתח הדברים הוזכר ר` שמואל אויערבך, האיש נכבד מאוד מבחינה תורנית, אולם בבני אדם לא ידעתי מהיכן יבין ולמיטב הבנתי הוא לא מבין. ב. 1. עובדה; רשויות הרווחה מפנות לארגון הלל נערים שעברו את גיל 18, אני אישית יודע על מקרים כאלו באשדוד ובת``א. 2. היחס של רשויות הרוחה הוא די נכון, לפעמים הם טועים ככל בני האדם. ילד זקוק זקוק למשפחה יציבה ולהרגשת דשיכות אליה. אני מכיר בחור, כיום הוא בגיל 17, בשלב מוקדם יותר ביקש לעזוב את בית הוריו ונענה. בבית החדש הוא מצא הרבה תענוגות, אולם לא אהבה וזה חסר לו. אני אישית נסעתי פעם לבקרו במקום לימודיו, הבאתי איתי שקית ממתקים, איני יכול לתאר את התרגשותו שאף חזרה ע``ע בכל שיחת טלפון איתו, זה חסר לו והדברים מדברים בעד עצמם. בחור נוסף נאלץ להיפרד ממשפחתו (לאחר היפרדות ההורים וחתונת האם אם ..) הוא נשלח אחר כבוד למשפחות אומנה, למותר לציין את הסבל שעבר. לעומת זאת ישנו אדם שמתחנן אלי שאפעיל קשרים למען יועילו הפקידים במשרד הרווחה לאפשר לו לדעת מי היא ביתו. אני כשלעצמי מוכן לעזור לו ולה ולדאוג שלא תהיה היכרות ביניהם. סיפור כואב? הוא יהיה כואב יותר אם יכירו! המבט הבסיסי אומר שמקומו הטבעי של הילד הינו בבית הוריו הטבעיים, שם יהנה ויתפתח נכון יותר מכל מקום אחר. בנסיבות מיוחדות יש להעביר את הילד למשפחות אומנה או אימוץ כהבנת החוק (בד``כ עדיף אימוץ) ובהחלט ראוי ונכון הדבר למצא משפחות כאלו לפי יציבותם האישית (והרגשית). ג. יש בעסקונה של דגל התורה אנשים מצוינים, אבל לא חסרים שם מושחתים, בואו ולא נכליל, נלמד כל מקרה לגופו. ‏ לילה טוב חבריה, תהנו מהחיים, אל תעשו שטויות. גם מחוץ לבית לא קל.. מי שצריך שישמור ע``ע.. ואין כאן המקום להאריך עוד. בהצלחה
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'גם המשנה לכיוון השני?'
גם המשנה לכיוון השני?
09/05/2006 | 14:40
7
10
כל הסיבות שציינת הן בעצם לא בגלל כיוון השינוי אלא בגלל עצם קיומו של שינוי כלשהו.
מן ההגיון אם כן שנמצא את אותה תופעה לגבי חוזרים בתשובה.
מעניין האם זה אכן כך. (אני לא ציני ולא מקנטר. באמת לא יודע.)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מעולם לא נתקלתי במקרה הפוך'
מעולם לא נתקלתי במקרה הפוך
09/05/2006 | 15:24
8
ויצא לי פה ושם, בתקופה שעוד הייתי מתנדבת, לראות בתים של בעלי תשובה שפקידות סעד ממוצעות היו גומרות רק מלחשוב על המצב שם.

אבל זו רק אני.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואני אומר לך..'
ואני אומר לך..
09/05/2006 | 23:43
5
7
בוודאות שזה קיים.
אני יודע זאת משירותי הרווחה..

אגב, בעיר חרדית כמו ביתר עילית יש אדם שאחראי על העניין הזה ובעלי תשובה צריכים כמעט לקפוץ לשמיים כדי שיקבלו אותם למוסדות. היום כבר לא מוכרים שם דירה למי שלא מביא אישור מראש ע"כ.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מה הפאקינג קשר???'
מה הפאקינג קשר???
09/05/2006 | 23:51
4
10
מה הקשר בין זה שאדם צריך לעבור אינסוף השפלות ואכזבות כדי לראות את ילדיו לבין זה ש (אוי אוי אוי) לא מקבלים את ילדיהם של החוזרים בתשובה למוסדות חינוך 'אליטסטים'  או פרויקטי דיור מחורבנים???








אולי המילה 'מוסדות' בלבלה אותך.
נכון מוסדות הרווחה ומוסדות חינוך מתעטרים באותה מילה ראשונה.
אך השוני במשמעותם גדול. תברר.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הבאתי דוגמה גלויה..'
הבאתי דוגמה גלויה..
09/05/2006 | 23:57
3
7
ליחס של אנשי רווחה כלפי שינויים ומעברים בין זהויות החיים אצל ההורים.

אבל אם תראי בשאר ההודעות התייחסתי לנקודות הבעיתיות יותר בעצמם.
ובררתי, הסיבות הם אותם חששנויות..
ואני לא חושב שילד שעובר קטעים רגשיים ובבית אינו זוכה לגיבוי אמיתי לא נפגע ולכן הוא זקוק למצא את עצמו מחוץ לבית הוריו הדברים הללו הם חלק משקלול הנתונים שעושים אנשי הרווחה כשדנים בבעיה לפני שנוצרה..
והרבה יותר קל לדון בכל מקרה לגופו
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אתה ממש מעצבן אותי'
אתה ממש מעצבן אותי
10/05/2006 | 00:09
2
5
אבל אני אסביר לך לאט לאט ואולי תבין.
האנשים שלא מקבלים את הילדים למוסדות חינוך הם לא אנשי רווחה.
הם המנהלים (חסרי ההשכלה הרלוונטית בדרך כלל) השיקול שלהם הוא לא שהילד עבר שינויים רגשיים וכו' אלא שיקול מכוער הרבה יותר. פחד שהוא 'יקלקל' את הילדים האחרים אם יאמר בטעות את המילה המפורשת (טלוויזיה, עבאס סואן או ריטה) והם יצאו חלילה לתרבות רעה.

אני חושבת שהנזק בניתוק קשר עם אחד ההורים גדול עשרת מונים אם עיני הילד הטהורות ישזפו את שיער אימו או את פדחתו הגלויה של אביו.



וחוצמזה הנימה הדידקטית שלך.
וה"בואו נתאחד כולנו מול רוחות הסער המאיימות לשבר את גוונו המיוסר, והבה נקווה לעולם טוב ובטוח ופורח וזורח"
ממש נמאסה. עליי
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מה את אומרת?'
מה את אומרת?
10/05/2006 | 00:20
1
4
מנהל מחלקת החינוך בעיריה שם הוא איש רווחה מובהק, אני יודע מי זה ואני יודע מה הם שאר תפקידיו ובתור מה הביאו אותו לשם..

אבל עזבי את הדוגמא הזו.. תתיחסי לשאר הדברים והעובדה שאם יגלו אצל אדם שינויים וחוסר יציבות יקחו ממנו את הילדים ולא משנה מאיזה מגזר הוא..

אבל האמת, חבל שליוסוף אל חטיב (יוסף כהן) מראשי החמאס לא לקחו את הילדים כשהיה חוזר בתשובה, היום הם סובלים..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'סליחה..'
סליחה..
10/05/2006 | 00:21
3
הוא גם משתייך לאחים המוסלמים. (ארגון טרור בין לאומי) ומצהיר שהלווטי וילדיו יהיו שאהידים
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'חוששתני שכרכת פה שני עניינים שונים.'
חוששתני שכרכת פה שני עניינים שונים.
10/05/2006 | 02:41
13
את הכעס על עצם ההתערבות מבחוץ יכולה להבין וגם להזדהות איתו במידת מה:

כולנו רגילים כל כך לראות בצאצאינו מעין איברים נספחים לנו,
עצם מעצמנו ובשר מבשרנו,
עד שעצם הרעיון שזרים גמורים (ויהיו משלח ידם והכשרתם אשר יהיו)
רשאים לקבוע אם לקרב או להרחיק אותם מאיתנו מקומם אותנו להחריד.
קל וחומר הסמכות שניתנת להם לפשפש בעניינינו ובאישיותנו,
לחוות עלינו דעה, ולא סתם דעה אלא חוות דעת מוסמכת בכתב,
שתיקרא בפני המערכת המשפטית ועל ידי בני ריבנו.

אם הסוקר/ת מטעם המערכת המשפטית (בדרך כלל ע"ס) גם אטומ/ה למצוקותינו,
זה לא רק מקומם אלא גם מרתיח ומטריף את דעתנו; והאמן לי שיודעת כמה.
אבל זה מה יש: האנשים שהם סוקרים לעיתים קרובות מתייעצים עם אחרים
ואמנם מעמידים פנים, מציגים מצגי שווא ומנסים לתמרן אותם לצרכיהם;
והם חשדניים כלפי כולנו במידה רבה של צדק.

זה עניין אחד.

העניין האחר הם הקריטריונים הרלבנטיים למשמורת ולהסדרי הראיה.
המבחנים האלה קבועים בחוק, לא בהעדפות הפרטיות של הסוקרים,
בין אם השכלתם והאינטליגנציה שלהם מספקים בעיניך ובין אם לאו.
מה שהם אמורים לקבוע הוא, אם ההורה שלפניהם רוצה ויכול לספק את צרכיו הבסיסיים של הצאצא בפרק הזמן שהוא מבקש לשהות במחיצתו:
להעניק לו תשומת לב עקבית ואחראית,
לדאוג שיהיה לבוש ושבע במידה מספקת,
שיניחו לו לישון כשהוא צריך, יעזרו לו כשהוא מתקשה,
יספקו לו סביבת משחק בטוחה וסביבה רגשית בטוחה,
שלא ישאירו אותו בלי השגחה, גם לא בבית, אם טרם מלאו לו עשר שנים,
ושלא יערימו עליו בעיות שהוא אינו אמור להיות מסוגל להתמודד איתן.

להורה הרוצה בקשר קבוע עם צאצא אבל אינו עומד בקריטריונים האלה - יסבירו מה חסר ויתנו לו הזדמנות לערער.

יציאה בשאלה אינה אישוּ במשוואה הזו, האישוּ הוא משקל צרכי הצאצא ביחס לצרכי ההורה.
אם ההורה עסוק בתהליך דרסטי של שינוי ומרוכז בעצמו יותר מאשר בילד, גם באותן שעות שבמהלכן הוא נפגש איתו, ואם הוא אינו מסוגל להפגין את הכשירות ההורית המינימלית הנדרשת, הסוקר ימליץ לכל היותר על מפגש בהשגחה.
טיב תהליך השינוי שההורה עובר אינו מהותי,
מה שאמור להיות מהותי מבחינת הסוקר, גם אם לא מצד אף אחד מהמתדיינים,
היא אך ורק רווחת הילד.

זה נראה לך יותר מדי לדרוש?
ומה החלופה המקובלת עליך? שהמשפחה תלך מכות ויכריע מי שמנצח?
הרי אילו הצליחו המתדיינים להסדיר את ענייני הצאצאים לפני צרכיהם,
השאלה לא היתה מתגלגלת מלכתחילה לפתחו של בית המשפט!
לא ככה?


ועוד משו: את הבלוג של 'בת האלוהים' שנדרשת לו קראתי השבוע בעניין רב:
לעניות דעתי הוא מדגים בדיוק מדוע  צ ר י ך  סוקרים מטעם בית המשפט,
ומדוע חייבים להיות קריטריונים בלתי תלויים להורות נורמטיבית;
שכן האב שבת האלוהים מתארת הוא בדיוק הורה בלתי כשיר,
שניתנת לו הזכות להחזיק בצאצאים רק על יסוד קשר דם,
למרות שהוא אינו רוצה או מסוגל לספק את צרכיהם הבסיסיים.

לפני שמשווים מישהו לכותבת הבלוג הזה, כדאי לשים לב,
שהיא  כ ן דחתה (וכנראה עדיין דוחה) את צרכיה כדי למלא את אלה של בנותיה,
ובמידה מרחיקת לכת בהרבה מזו הנורמטיבית.
הבחורה הזו מצטיירת כקורבן חי של רווחת ילדיה!
מסופקתני אם רבים בינינו דומים לה בזה -
משום כבודה לא הייתי כוללת בנשימה אחת איתה את כל היוצאים שהם הורים.
יוצאים בשאלה >>

הודעות אחרונות

13:33 | 17.01.16 אורחים בפורום
01:59 | 04.01.16 אדום של יין
18:19 | 03.01.16 יוחאי1985
17:53 | 28.12.15 אורחים בפורום
10:54 | 21.12.15 ספרנו1
16:54 | 10.12.15 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ