מי הוא האדם המאושר?

butterfiy

New member
אושר

זה לא חייב להיות מושלם, דווקא הדברים הקטנים בחיים שגורמים לך לחייך, כמו שיר יפה ברדיו, מכתב, ארוחה טובה, הצלחה במבחן, מציאת עבודה, פרח, וכו' כל אחד עם הדברים שמשמחים אותו, או אנשים מקסימים באמצע הדרך שמושיטים לך יד הם אלו שגורמים לרגעי האושר, זה לא יכול להימשך לנצח, זה לא איזה מטרה בסוף דרך של מיכשולים, זה נמצא ביום יום, אצל כל אחד, והחכמה היא לשים לב ולהינות מזה ולא לתת לו לחמוק מאיתנו. אני כל יום מאושרת מחדש.
 
אני לא שומע רדיו...

יש לי על המחשב את השירים שאני אוהב, ועל דיסקים צרובים את השירים שאני הכי הכי אוהב כדי שיהיה לנסיעות וזהו! אבל אני לא מתכווין לתת לך את ההזדמנות לסכם את דברי במשפט "אוף הוא לא הבין מה אמרתי" במקרה הטוב ו"איזה מטומטם" במקרה הגרוע. כי אני מתכווין לשאול: מה קורה ב"רוב היום" כי כדי לסמוך על "רגעי האושר" צריך להתחבר למצב מסויים שישמור על הצפיפות של הרגעים. מי שומר עליה? ככה את יכולה להיקלע גם למצב שבו את בלי רדיו ובלי אף איש קרוב ובלי מבחנים ולהיות מבואסת... זה מצב תלוי? מה תעשי אז? כיצד משמרים אושר שיקיים את עצמו ויהיה בלתי תלוי? משהו שבא מבפנים???
 

Le Fay

New member
אני, נירה לי (../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif../images/Emo57.gif)

זה מוזר, כי מעט מאד אנשים ספקניים ממני לגבי המושג החמקמק הזה: ראשית, כי "אושר" תמיד נשמעה לי מילה גדולה מדי (עד שפגשתי את אושר...). שנית, כי זו לא תכלית החיים בעיני, אז איפשר להאשים אותי שרדפתי אחריו. שלישית, כי בשביל רוב האנשים אושר כרוך בהשגים, ואני בכלל איבדתי יותר ממה שיש לי (רק בדרך הבנתי, שמה שיש לי חשוב לי הרבה יותר ממה שאבד). כיום אני תופסת אושר כתחושת נחת (well being) מתמשכת ברקע החיים. בשבילי היא נובעת מכך שאני עוסקת בתחומים שחביבים עלי, שאני מוקפת באנשים טובים, מעניינים ואהובים (ומרביתם עוסקים בתחומים החביבים עלי), ושאת הדברים שהכי מציקים לי הרחקתי מהתחום הפרטי שלי במידה רבה של הצלחה. התובנה היחידה שיכולה להוסיף לזה היא זו: אושר הוא מצב שתובע תחזוקה מתמדת
 

Le Fay

New member
כן, מזה התחלתי בכותרת. אבל (יש אבל)

אפילו לומר את זה מפחיד אותי: יש לי הרגשה עמומה שאם מדברים על זה, זה פשוט בורח. בדיוק כמו שאספר על בנאדם שהתאהבתי בו רק כשזה מתחיל לעבור לי, ולא כשמתחילה להיפגש איתו - כאילו המילים מבזבזות לי משהו מהותי. אולי כי אני מאמינה שאושר מעדיף דרך כלל לשבת בכפיפה אחת עם צניעות, ואולי כי כשאתה מסתכל בדברים יותר מדי מבחוץ - הם משנים צורה (כמו עוגות במהלך התפיחה. מכיר?).
 

mr lonley5

New member
יש בזה משהו...

מין קטע כזה של "עין הרע" כמו בהתקנות במחשב והורדות באינטרנט,איך שאתה מסתכל על זה, זה נתקע...
 
אופס.. לא קראתי תכורתרת.

זה הדבר שהכי קשה לי בעולם. לשמור את האנרגיות ולא לבזבז אותן במילים. כל פעם שיש לי משהו טוב אני מדבר עליו יותר מידי ואז הוא נעלם.
 
../images/Emo45.gif

תמיד ידעתי שבתוך תוכי חבוייה לה הערצה אלייך... כן, אני בהחלט חושב, על פי ההכירות הקצרצרה שלנו שאת אחד האנשים היותר "מאושרים" שפגשתי בחיי. את יודעת לחיות ויש לך שליטה מרשימה בחייך!!! (ככה זה כל המושלמים יש להם מעריצים...)
 

Le Fay

New member
מה-זה-קצרצרה ../images/Emo6.gif נירה לי שליטה

(על כל דבר מלבד המעשים וההחלטות של עצמי) זה בדיוק מה שצריך לוותר עליו כדי להרגיש נחת אמיתית מהי. ולהיות תלוי בהערצה (וגם הכרה, יוקרה, כיבודים וכיוצא באלה) של אחרים, אפילו מעט האחרים הקרובים לך, זו בדיוק הדרך לאי נחת נצחית.
 
אני מעריץ אותך מתוך צרות עין...

כואב לי שטוב לך ואני מתחבל תחבולות אעריץ אותה, אתן לה להתרגל ואז אברח ואתן לה לבכות... גם מרושעים זקוקים לרגעי אושר. לא?
 

איולי24

New member
שאלה יפה שאלת...

כתבתי על זה פוסט בבלוג לא מזמן, הנה הוא לפניך: "ברגעים מאד מעטים בחיים אנחנו מאושרים באמת. כשהאושר קיים, אנחנו נוטים לחשב מתי יגיע סופו. הרבה דברים "קטנים" מונעים מאיתנו להיות בחלק הסובל של האוכלוסייה – ויחד עם זאת אנחנו לא מוצאים סיבות טובות לחייך, הזדמנויות להכיר ברגעים הטובים, ביכולות המוטוריות הפשוטות שלנו יש ולאחרים אין. לפיכך החלטתי לערוך רשימה של סיבות הגורמות לי להכיר באושר הגדול של חיי: יש לי שתי רגליים להלך עליהם, וקרקע לדרוך עליה. יש לי שתי עיניים לראות בהן את יופיו של העולם. יש לי אוזן המאפשרת לי לשמוע אנשים. יש לי פה המעניק לי יכולת לדבר, ללחוש, לצחוק, לנשק. יש לי שתי ידיים הנותנות לי לגעת, ללטף, לכתוב, לאכול, לשתות, להתקיים. יש לי משפחה מדהימה, שבלעדיה, העולם שלי היה עצוב ומר. יש לי חדר עם מקלחת ושירותים צמודים, מחשב, טלוויזיה, DVD, מערכת, מקרר ומטבח. יש לי ספרים, המון ספרים, המעשירים את עולמי. יש לי אלפי שירים במחשב המנעימים את זמני. יש לי חברים קסומים, אשר נמצאים איתי בטוב וברע, נלחמים איתי את מלחמותיי, ושמחים בשמחותיי. יש לי אחיינים שמחבקים, ואומרים שהם אוהבים אותי בדרכם הילדותית והמטריפה. יש לי אוטו שמניע אותי ממקום למקום, רוב הזמן. יש לי אפשרות ללמוד באוניברסיטה מקצוע שמעניין אותי ולא לחשוב רק על הצד הפרקטי. יש לי מספיק חסכונות שיאפשרו לי להתקיים ברווחה, על אף היותי מובטלת. יש לי מזגן שמקרר אותי בימות הקיץ החמים ומחמם אותי בחורף. יש לי חלון בתקרה המאפשר לי לצפות בירח ובכוכבים האינסופיים. יש לי את מרכז הסיוע לנפגעות תקיפה מינית – הבית השני שלי. יש לי דעות ומחשבות – שאף אחד לא מונע ממני להביע. יש לי זיכרונות המצויים בתיבה, וכל פעם כשאני רוצה לדמוע או לצחוק, אני מעלה אותם מהאוב. יש לי יכולת להרגיש, לאהוב - אין מתנה גדולה יותר שאני יכולה לבקש." ממצה מספיק?!
 
אז לדעתך אין אושר נצחי?

אין מצב של "אדם מאושר"? את אדם מאושר? (כן או לא) (לא חייבת לענות) אני גם צריך לארגן לעצמי רשימה כזאת... בטוח לא תזיק לי.
 

איולי24

New member
בוודאי שיש אושר נצחי.

יודע למה? אמרו לפני: כשאדם מחליט שהוא מאושר, הוא מאושר. עצם ההבנה שיש לך סיבות להיות מאושר, בכל נקודה ברצף החיים - הם אלו שיהפכו אותך בסופו של דבר לאדם מאושר. וכן, אני מאושרת. אני מאושרת למרות שאני בתקופה מבולבלת ומתישה נפשית. אני מאושרת כי גם בתוך הנקודות האפלות והפחות ברורות בחיי, אני מוצאת סיבות לשמוח ודברים גדולים להודות עליהם.
 

uri80

New member
לא קונה אושר נצחי. לא חושב שקיים

דבר מוחלט שכזה.
 
למעלה