אורי כדורי!
אז ככה. אני חושב ש"החיפוש אחר האושר" הוא בדיוק הרועץ לה. האושר, כמו המים שואף נמוך... ככל שהשאיפות גבוהות יותר הוא רחוק יותר. אם יש משהון שחז"ל דייקו בו במאת האחוזים, לדעתי, היא מה שאמרו שהאושר הוא נחלת חלקו של השמח בחלקו. "החיפוש" הזה מקבע את האמונה שיש משהו, אי שם, שחסר לי ואני לא יודע מהו... ואף אחד לעולם לעולם לא ימצא אותו, כי אין משהו חסר... נשבע לך, שאני אוהב את עצמי ואת החיים שלי מאוד מאוד. אבל, הדבר היחיד שהייתי מוכן להקריב למענו את חיי בעצימת עיניים הוא זה: אם אלוהים היה בא אלי ועושה אתי הסכם, תמורת חייך, אנשים יפסיקו לדמיין שקיים אושר ויהיו כל אחד שמחים בחלקו. תאמין לי הייתי מוכן ככה למות בכיף... רק מה העניין, שאלוהים הכין פוגרמת חיים שיהיה קשה לעמוד בה ובעצם נתן עיגון חוקי לפער הזה בין ה"אני לבין מי שאני רוצה להיות" כחרדי, התחושה בתמידית שצלווה את האדם היא "אני לא מספיק צדיק אני לא מספיק ואני לא מספיק...)