בכל השרשור הזה חסרה הגדרה:
אושר מהו? אולי באופן הכי בסיסי ניתן לומר שרמת האושר נקבעת לפי עד כמה האדם מעריך את סך חייו כחיובי יותר מכשלילי. ככל שתעריך את סך חייך כחיוביים יותר, כך תהיה מאושר יותר. דהיינו: 1) המדד לאושר הוא סובייקטיבי ואישי לחלוטין, כלומר תלוי לחלוטין באינטרפרטציה האישית למתרחש בחיי האדם, ורק האדם יכול לקבוע באמת האם הוא מאושר; 2) היות האדם מאושר אינו נמדד ע"פ רגעי שמחה, אלא ע"י הסתכלות על סך החיים. לשם הבהרבה, בכדי להסביר את כוונתי בשרשור לעיל אצטרך להקדים שני דברים. א. הגדרת ערך: ערך הינו מושג מופשט שהאדם מחשיבו כחשוב. שוב, הדבר תלוי לחלוטין בראיה סובייקטיבית. ב. קיים סולם ערכים. הן במישור האישי-פסיכולוגי והן במישור החברתי, אין זה נכון לומר שכל הערכים קיימים על מישור שווה, אלא שקיימת היררכיה ערכית. ערכים מסויימים נתפסים כחשובים יותר מאחרים, כלומר שבמצב שבו אנו נדרשים להקריב אחד מהשנים, נעדיף להקריב את הערך הנמוך ולשמר את הערך הגבוה. (למשל, נעדיף לשקר אם זה יציל חיי אדם, כי אנחנו מציבים את ערך חיי אדם מעל לערך אמירת אמת). כעת נחבר את כל הנ"ל ונבין שככל שהאדם מנהיג את חייו יותר בהתאם לערך הממוקם גבוה יותר בסולם ערכיו האישיים, הוא יהיה מאושר יותר. מכיון שערך = מושג מופשט שהאדם מחשיבו כחשוב, וערך נעלה = ערך שהאדם מחשיבו כחשוב ביותר, אזי ככל שחייו מותאמים יותר למה שהוא מחשיב כחשוב ביותר כך הוא יעריך את סך חייו כחיוביים יותר משליליים. וכמו כן להפך, כשהאדם מתנהג (אם ברצון אם בכפיה, ע"י מאורעות וכד') באופן הנוגד את ערכיו העמוקים ביותר, הוא יראה את סך חייו כשליליים יותר מחיוביים ולא יהיה מאושר.
אושר מהו? אולי באופן הכי בסיסי ניתן לומר שרמת האושר נקבעת לפי עד כמה האדם מעריך את סך חייו כחיובי יותר מכשלילי. ככל שתעריך את סך חייך כחיוביים יותר, כך תהיה מאושר יותר. דהיינו: 1) המדד לאושר הוא סובייקטיבי ואישי לחלוטין, כלומר תלוי לחלוטין באינטרפרטציה האישית למתרחש בחיי האדם, ורק האדם יכול לקבוע באמת האם הוא מאושר; 2) היות האדם מאושר אינו נמדד ע"פ רגעי שמחה, אלא ע"י הסתכלות על סך החיים. לשם הבהרבה, בכדי להסביר את כוונתי בשרשור לעיל אצטרך להקדים שני דברים. א. הגדרת ערך: ערך הינו מושג מופשט שהאדם מחשיבו כחשוב. שוב, הדבר תלוי לחלוטין בראיה סובייקטיבית. ב. קיים סולם ערכים. הן במישור האישי-פסיכולוגי והן במישור החברתי, אין זה נכון לומר שכל הערכים קיימים על מישור שווה, אלא שקיימת היררכיה ערכית. ערכים מסויימים נתפסים כחשובים יותר מאחרים, כלומר שבמצב שבו אנו נדרשים להקריב אחד מהשנים, נעדיף להקריב את הערך הנמוך ולשמר את הערך הגבוה. (למשל, נעדיף לשקר אם זה יציל חיי אדם, כי אנחנו מציבים את ערך חיי אדם מעל לערך אמירת אמת). כעת נחבר את כל הנ"ל ונבין שככל שהאדם מנהיג את חייו יותר בהתאם לערך הממוקם גבוה יותר בסולם ערכיו האישיים, הוא יהיה מאושר יותר. מכיון שערך = מושג מופשט שהאדם מחשיבו כחשוב, וערך נעלה = ערך שהאדם מחשיבו כחשוב ביותר, אזי ככל שחייו מותאמים יותר למה שהוא מחשיב כחשוב ביותר כך הוא יעריך את סך חייו כחיוביים יותר משליליים. וכמו כן להפך, כשהאדם מתנהג (אם ברצון אם בכפיה, ע"י מאורעות וכד') באופן הנוגד את ערכיו העמוקים ביותר, הוא יראה את סך חייו כשליליים יותר מחיוביים ולא יהיה מאושר.
