מי הוא האדם המאושר?

מי הוא האדם המאושר?

(חשבתי להשאיר את הכותרת יתומה, אך בכ"ז בקשה אחת בתוכן ההודעה, השאלה היא רצינית ולא אמורה לפתוח שרשור בדיחות)
 
אדם שלם.

אדם ששלם עם מה שהוא עושה ומי שהוא. אדם שלא עושה את עצמו.אדם שטוב לו במקום שבו הוא נמצא עם האנשים שהוא נמצא איתם.אדם שחופשי לעשות את רצונו. אין לי כלום מאלה,ואני לא מאושר...
 

Mr Majar

New member
לא מסכים

ואם סביבי יש אנשים שאני לא רוצה סביבי אני פחות שלם? אדם שלם, בעיני, זה משהו אמפירי פנימי, לא תלוי אחרים.
 
אדם שלם.

אדם ששלם עם מה שהוא עושה ומי שהוא. אדם שלא עושה את עצמו.אדם שטוב לו במקום שבו הוא נמצא עם האנשים שהוא נמצא איתם.אדם שחופשי לעשות את רצונו. אין לי כלום מאלה,ואני לא מאושר...
 
אין-דבר-כזה אדם מאושר

יכולים להיות רגעי נחת או שמחה(מדומה לדעתי)אך אושר כמצב קיומי אינו יתכן.האדם הוא יצור מידי מורכב מסוכסך ומלא סתירות בשביל לחוות אושר אמיתי.מי שאומר שהוא אדם מאושר או טיפש או שחייב להפחית מינונים.
 

Tbear

New member
אין לי ראיות כדי להתווכח איתך

אבל אני מקווה מאוד שאת/ה טועה.. האושר והחיפוש אחריו הם הדלק של המנוע האנושי..באם אין סיכוי לאושר אין סיבה לקום מהמיטה בבקר (ויש סיכוי לאושר..!!!!!!)
 
החיפוש והרדיפה אחר האושר

טבעיים מובנים ואנושיים.ואכן מהווים פה ושם את אחד הדלקים להמשיך לחיות.אבל להאמין שנמצא את הנוסחה לאושר או לחשוב שיש אדם מאושר...הדרך ארוכה..אינסופית.(סתירות פנימיות אמרתי?)
 

שלג84

New member
ככה אחת הדמויות של עמוס עוז

אומרת בספר "קופסא שחורה". (מומלץ). יש בזה הרבה אמת אבל יש רגעים בחיים של אושר טהור, ויש מצבים של שלמות.
 
כיוון שאני שונא שעושים לי את זה

אני כותב לך את זה רק בסוגריים (אשמח אם תנסה להוכיח את מה שכתבת)
 
בטח שיש אושר! (היא כותבת בפורום לא)

אני חושב ש"אושר" הוא לא רק משהו שקיים, אלא שהוא נמצא בהישג יד, הכי קרוב והכי קל, טכנית, מכל השאיפות שלך בחיים. אושר הינו פונקציה של "הנאה" (השלמת חוסר) שחלה על אדם שרוצה להיות כמו שהוא (קרי שלא קיים אצלו פער בין מי שהוא ובין מי שהוא רוצה להיות) כוס קולה יכולה לרענן אנשים מסוימים וליצוק אושר בחיי האחרים. "אושר" הוא מצב סטטי. אדם מאושר הוא אדם חסר שאיפות (בלשון חז"ל "שמח בחלקו") אצל אדם כזה הופך ריגוש לאושר. וכיוון שריגושים הם הבר הכי זמין ואפשר למצוא אותם בדברים הכי קטנים וטריוויאליים הרי שהאושר הוא נחלת חלקו של השמח בחלקו. הסיבה שאדם שיש פער בינו ובין מי שהוא רוצה להיות, איננו מסוגל לחוות רגעי אושר היא משום שרגעי האושר לא פועלים עליו בעוצמה שדי בה כדי לשכך את כאביו... ריגושים מאוד מאוד מאוד עזים שמצליחים לנתק אותו לכמה רגעים מחייו מסוגלים לתת לו לטעום בכפית מנה זעירה מהאושר... למקרה שאת עדיין חושבת שאני טיפש אנסח את דבריי בצורה קצת שונה. אני רוצה "אושר" לרגעים שבהם אדם היה מוכן לעצור ולומר לעצמו "ככה אני רוצה להמשיך כל חיי, אינני רוצה שום שינוי, ככה אני רוצה... כן כן, כמו זה... מכירה רגעים כאלה? בטח שכן! את בטח מכירה אותם מכל מיני סיטואציות שמימיות שהצליחו לנתק אותך מהויות החיים ולהעניק לך סיור בעולם האושר. אדם שגם ככה שלם עם מי שהוא, אדם שגם ככה לא קיים פער בין מי שהוא לבין מי שהוא רוצה להיות, יהיה לו הרבה יותר קל להיעצר ולומר "ככה אני רוצה שיימשכו חיי" וכיוון שהריגושים הם זמינים, הוא איננו נאלץ "לתקוע" את חייו על נקודת זמן מסוימת כדי להמשיך ולהיות מאושר, הוא פשוט זורם עם החיים, נותן להם להפתיע אותו, לגוון עבורו את האושר שישמור על לחייו מכווצות ושיניו חשופות. הלוואי מותק שתהיי מאושרת כל חייך כמו שאני מאושר כשאני חושב עלייך... (יצא חרוז...)
 

uri80

New member
טוב שבחרת לך כזה נושא קטנטן ../images/Emo3.gif

רק חצי מהאנושות מחפשת פתרון לשאלה שלך... למען האמת גם אותי השאלה הזו תמיד עניינה וכעת יותר מתמיד. מי הוא אדם מאושר? האם זהו "השמח בחלקו" כפי שציינו חז"ל? יש הרבה טעם בדבריהם. מצד שני, האם זה לא מוביל לבינוניות מסוימת כשאדם מסתפק במה שיש לו ואינו שואף ליותר? (לאו דווקא במובן חומרי, אלא הכוונה באופן כללי יותר) נראה לי שאדם צריך תמיד לשאוף לשפר את עצמו, להשיג עוד, ללמוד עוד. בודהא טען שקיים סבל והוא נובע מכך שאנו תמיד משתוקקים למשהו. אבל אם נגזר עלי לוותר על תשוקותי כדי להימנע מהסבל, אני מעדיף לחיות עם קצת סבל בחיי. קיום אחר יזכיר בעיני צמח. אני חושב שמה שמייחד את האדם הוא שאיפה מתמדת למשהו נוסף. יש מחיר לשאיפה זו. אני גם לא מסכים כאן עם המתבחששת. אמנם אני לא מאמין באושר תמידי-נשמע לי כמו סוטול גרוע מדי, אבל יכולים להיות הרבה רגעי אושר בחיים ואנחנו צריכים לדאוג לכך שיהיו בחיינו כמה שיותר מהם. אם המצב אינו כזה, סימן שאנו צריכים לפעול כדי לשנותו. אני גם לא מאמין ששמחה היא דבר מדומה. יש שמחה אמיתית בחיים כשם שיש אנשים מאושרים. החיפוש והתקווה לאושר לא "מהווים פה ושם את אחד הדלקים לחיות" אלא מהווים אחד הגורמים היותר משמעותיים לחיים. יתכן והתקווה עצמה היא היותר משמעותית פה. הרי פעמים רבות כשאנו מצפים למשהו וסוף סוף משיגים אותו, מרגישים שה"פרס" עצמו פחות מספק מאשר הרצון והציפיה להשיג אותו. באופן אישי, כשחברים שאלו אותי למה אני טורח לקום בבוקר, עניתי שיש בי תקווה מתמדת לעתיד. אני מאמין שאפשר לשפר את המצב ושנדרש לפעול כדי שזה יתרחש. תקווה היא כח חזק מאד. ללא תקווה, אנשים נגררים למצב של עייפות כרונית, נסיון להעביר את הזמן כדי לא להרגיש איך החיים הקצרים האלה עוברים על פנינו. דבר נוסף - שמתי לב בעבר שהתקופות היותר טובות ומאושרות בחיי, היו תמיד כשהייתה לי בת זוג לצידי. כנראה שיש משהו במישהו נוסף לצדך שמאפשר לשאת את העול. הכל נראה קל הרבה יותר לפתע. זהו, נראה לי שהתפלספתי מספיק להיום.
 
אני אעשה סדר!!שקט,ילדים כולם להקשיב

טענותיי (הצודקות כפי שיתבהר להלן)הוצאו מהקשרן או שהובנו שלא כהלכה או וואט אוור.בכלופן מה שאני אומרת שהחיפוש אחר האושר הוא חיוני אבל בואו נהיה כנים.אוריאל,אתה יכול להביט וירטואלית בעיני ולומר שאתה קם מידי בוקר והכח שמניע אותך לפצוח ביומך הוא החיפוש והשאיפה להיות מאושר?.אנחנו, טוב מעכשיו אני לא מכלילה. אני מנסה להעמיס על עצמי מטלות ומחשבות כדי לא להתמודד עם הענין הגדול הזה של העדר אושר אמיתי.הרדיפה אחרי וההתענגות על רגעי הנחת והשלווה(המאוד רגעיים האלו)משככת מעט את תחושת הסבל הקיומי שהיא המלווה העיקרית של החיים.אני לא מאמינה שיתכן מצב של אושר כדרך חיים.עניין לוגי פשוט מציאת ענין הגורם לאושר טומנת בחובה חיפוש אחר `הדבר הבא` ופה אוריאל הסביר יותר טוב וארוך ממה שהפלא` מאפשר לי.קיצורו של עניין החיפוש יוצק בחיים עניין ומשמעות.החיפוש רצוי וכמה שיותר(הלוואי ויהיה יותר)אבל המציאה אינה אפשרית.
 
ועוד משהו

אני חושבת שרגעי השמחה הם מדומים משום היותם רגעים.לו השמחה הייתה אמיתית היא הייתה הופכת לדרך חיים מכיוון שהיא בעלת אורך חיים קצר.לכן זו פיקציה.
 

uri80

New member
לא, למעשה המחשבה הראשונה שעולה

בדעתי כשאני קם בבוקר היא יותר בכיוון של "כוס אוחתכ, מעניין מה יקרה אם אני שובר את השעון המעורר המחורבן הזה". מחשבה עמוקה זו בדר"כ מלווה מיד אח"כ ב: "כבר בוקר? ואו, ממש בא לי להשתין". לאור מס' מקרים מצערים בעבר ולאחר הפקת לקחים מהירה, כעת יש לי עוד שעון מעורר לגיבוי-רחוק מאד מטווח היד, ובצורה שבה לא אוכל לזרוק עליו דברים כבדים מדי. אז לא, אני לא ממש חושב על זה כל בוקר, אבל פעם בתקופה מסוימת העניין הזה מתעורר לו מחדש וכן, זו מטרה כללית שאליה ראוי לשאוף. "אושר תמידי כדרך חיים"? - לא. אבל "החיפוש אחרי האושר כדרך חיים" -כן. נראה לי שהחיפוש עצמו הוא היותר משמעותי כאן. נקודה נוספת: גם אם רגעי השמחה הם קצרים לפעמים, אין זה אומר שאינם אמיתיים. להמחשת העניין אדרדר, קצת פחות ברצינות, לדוגמא פרובוקטיבית: רגע האורגזמה עצמו של גברים הוא קצר. האם זה אומר שגברים שנהנים מאורגזמה זה פיקציה? מצד שני-מנסה להתאים את המשפט שלך בשינוי קל: "לו אורגזמה הייתה אמיתית היא הייתה הופכת לדרך חיים". האמת? שווה בדיקה.
 
אורגזמה זו לא תחושת אושר

אלא שיחרור.הייתי שמחה לתת לך הגדרה מילונית למהי אורגזמה.מייד אחרי העבודה אעשה זאת.ובקשר לתחושת אורגזמה תמידית אני בעד!! איזה כדור לקחת?איפה נרשמים?
 
אז איך אתה חי?!

הרי כשאתה מחפש אחר האושר, אתה מודה שכרגע אתה לא מאושר.. או לא מאושר כמו שהיית רוצה להיות, אלא קצת מאושר.. האורגזמה היא הנאה, אבל אדם שחווה הרבה אורגזמות אינו אדם מאושר. בטח לא מאושר נצחי.
 

uri80

New member
לא, אני חושב שיש כל מיני שלבים

יחסיים, זה לא אחד ואפס - יש/אין. זו הרגשה כללית. נראה לי שטיבו של האדם הוא תמיד לחפש משהו יותר טוב. שני הקצוות אינם מתרחשים בדר"כ - אין בדר"כ חוסר אושר מוחלט ותמידי, כמו שאין אדם שמאושר כל הזמן 24 שעות. בבקשה אל תיתפס לדוגמה של האורגזמה-זו היייתה סתם בדיחה. להראות באמצעות דוגמא שבשלילה, שגם אם משהו לא נמשך לנצח-אין זה אומר שהוא אינו קיים או אמיתי.
 
למעלה