מישהו מכיר סיבה טובה להמשיך לחיות?

ephi79

New member
אז ככה

הספקתי ללמוד ביומיים האחרונים, שיש דברים ששווה (לי) לחיות בשבילם, לא אתייחס לשאלה הפילוסופית הכללית, למדתי גם, שלפעמים אני עושה דברים מטומטמים, ומתוך חולשת הדעת, פוגע באנשים יקרים, ורק אני אשם בתוצאות, אם כי - באמת נזקקתי לעזרתכם, כדי להתעשת, ותודה מעומק הלב לכל מי שהגיב.
 

uri80

New member
בהצלחה ידידי ../images/Emo24.gif

מקווה שהתגובות כאן עזרו קצת.
 

Mr Chicken

New member
לסיכום:

הסיבה ששיקספיר נתן: To be, or not to be: that is the question: Whether 'tis nobler in the mind to suffer The slings and arrows of outrageous fortune, Or to take arms against a sea of troubles, And by opposing end them? To die: to sleep; No more; and by a sleep to say we end The heart-ache and the thousand natural shocks That flesh is heir to, 'tis a consummation Devoutly to be wish'd. To die, to sleep; To sleep: perchance to dream: ay, there's the rub; For in that sleep of death what dreams may come When we have shuffled off this mortal coil, Must give us pause: there's the respect That makes calamity of so long life; For who would bear the whips and scorns of time, The oppressor's wrong, the proud man's contumely, The pangs of despised love, the law's delay, The insolence of office and the spurns That patient merit of the unworthy takes, When he himself might his quietus make With a bare bodkin? who would fardels bear, To grunt and sweat under a weary life, But that the dread of something after death, The undiscover'd country from whose bourn No traveller returns, puzzles the will And makes us rather bear those ills we have Than fly to others that we know not of? Thus conscience does make cowards of us all; And thus the native hue of resolution Is sicklied o'er with the pale cast of thought, And enterprises of great pith and moment With this regard their currents turn awry, And lose the name of action.--Soft you now! The fair Ophelia! Nymph, in thy orisons Be all my sins remember'd.
 

איולי24

New member
"להיות או לא להיות" - הגרסה בעברית

למתקשים
"להיות או לא להיות - זאת השאלה. האם אצילי יותר לסבול מדעת קליעי גורל עריץ וחיציו או חוצץ לצאת מול ים התלאות, וקץ לשים להן תוך מאבק. למות, לישון - רק זאת, ובשינה לומר, כי את כאב הלב נסיר ואף פגעי טבע שהבשר נידון בהן. זה המימוש אליו יש לייחל. למות, לישון. לישון - אולי לחלום. אך כאן העקץ! כי בשנת-מוות זו מה חלומות נחלום אחרי שנתנער מצרור חיים זה פסק לקחת. זה השיקול לפיו נמשוך כך חיים הרי-אסון. כי מי יסבול צליפות זמן ולעגו, שרירות עריץ, יהירות השחצן, צער אהבה דחויה, עינוי דין, אטימות השלטונות, בוז של נקלים לנכבדים - אם יכול הוא לסגור חשבון באבחת פגיון? מי יסבול משא מעיק, רוטן מיוזע תחת חיים יגעים, לולא אימת מה שאחרי המוות - זו ארץ נסתרת שמגבולה שום נוסע לא שב - משתקת את הרצון וגורמת לנו לסבול רעות מוכרות במקום לחמוק אל אחרות לא ידועות? כך מצפונינו הופכים את כולנו לחבר פחדנים, וברק החלטה אמיצה פג בצל חשש חיוור, ומבצעים של מעוף ותעוזה מתמסמסים באיבם בלי לצאת לפעל. - שקט רגע עכשיו, אופליה היפה! - נימפה, ייזכרו-נא כל חטאיי בתפילותייך". (מתוך המלט/ויליאם שקספייר)
 

מותר לי

New member
לא קראתי את התגובות, אבל:

החיים תמיד הפתיעו אותי, או לטובה או לרעה, וגם אז הם חישלו אותי. כאחת שאוהבת אתגרים אני לא מוכנה בשום אופן להיפרד מהם!
 
ש. מה זה -קטן שחור ודופק בדלת?

ת. העתיד! :) בטח כבר אפשר למצוא בתשובות האחרות איזה רעיון דומה במה שאני אכתוב. אני חושב שיש מצבים שהתאבדות היא פתרון לא רע, כמו מחלות סופניות במיוחד עם הרבה כאב פיזי, נכות (כמובן רק אם המתאבד בעצמו בחר זאת...) או אפילו קשיים כלכליים במצבים שאי אפשר לעולם להחזיר חובות ולקום על הרגליים עוד פעם (הבורסה נפלה, אנשים קופצים מהגג). אבל אם הסיבה היחידה לחוסר הרצון לחיות, היא בגלל שאין משמעות לחיים, אז שווה פשוט לחכות ולראות - אולי המשמעות בסוף תמצא.
 

uri80

New member
סדאם?

מזל שדונאלד טרמפ לא חשב כך. כבר פשט רגל איזה פעמיים ועדיין יצא מזה כמו גדול.
 

הגבאי

New member
לא מובן

לא מובן לי רעיונות למה. אם למה לחיות לא נראה לי שתמצא גש בדחיפות לעזריאלי לבנין הגבוה וקפוץ. רעיונות אחרים יש לי אבל חסר לי במלאי.
 
למעלה