שאלות לאורח מר ישראל סגל

rigoletto111

New member
ושאלתי

מר סגל היקר, האם ייתכן שאתה טועה בכך שאתה יוצר חפיפה בין מערכת היחסים האישית הקשה שלך עם משפחתך החרדית לבין מערכת היחסים בין כלל החילונים לכלל החרדים בישראל? הושים לב למציאות הנוכחית - שרידי החקיקה הדתית הולכים ונשחקים, החברה החרדית הלחוצה מצוייה במצב של מגננה אל מול החברה החילונית הבטוחה בעצמה.
 
ריגולטו היקר

ייתכן שיש השפעה אישית , אבל לעניות דעתי החילוניות היא זו שנסוגה מול החרדיות.
 

uri80

New member
האם אתה באמת מאמין בכך?

בהתבוננות לטווח הרחוק, אינני רואה את החרדים מנצחים. הרי רק לפני כ-200 שנה ניתן היה להגיד שחלק גדול הרבה יותר מהעם היהודי הוא חרדי. איך לדעתך תשפיע רשת האינטרנט על החברה הדתית ובמיוחד על החרדית, כאשר מכל מכשיר סלולר ניתן כיום להחשף לתכנים ותרבות חילוניים?
 

goylem

New member
שאלות לאורח

שלום מר סגל. האם הנך מזהה תמורות שחלו בחברה החרדית בעשורים האחרונים, או שמא לדעתך, החברה החרדית של היום היא אותה חברה שבה היית וממנה יצאת
האם אתה צופה תמורות בחברה החרדית בטווח הנראה לעין
בשבועון 'ארבע כנפות' (16.11.04) מופיע הסיפור הבא: "כחה של מחשבה טובה ירון יצחקוב את הספור שמעתי לפני מספר שנים מהרב דן סגל, הידוע כאיש אמת ועובד אלקים מהמיוחדים שבדור. בדרך לירושלים יש מושב בשם: 'שרש'. ובבית הארחה ב'שרש' היה אחראי משגיח כשרות שכיום הוא משגיח בבני ברק. אותו משגיח היה מארגן מדי יום מנין. יום אחד לאחר שתשעה יהודים כבר הגיעו, ניגש המשגיח ליהודי עם כובע טמבל ומכנס קצר, כך הוא תיאר אותו, שניכר היה עליו שאינו שומר תורה ומצות ושאלו: "סליחה, אולי אתה מוכן להשלים לנו מנין?" "אני מוכן" ענה היהודי, "אבל תסביר לי בבקשה- מה זה?" "אל תדאג" אמר המשגיח "אתה נכנס אתנו לבית הכנסת וכשכולם יענו אמן, תענה גם אתה ונסתדר, יהיה בסדר". התחילו השנים לעלות במדרגות בית הכנסת ולפתע מגיע אחד הבנים של המתפללים הקבועים, פנה המשגיח ליהודי עם הכובע ואמר לו: "תשמע אנחנו כבר עשרה, אז אם אתה ממהר אתה יכול ללכת". "אני משוחרר?" שאל היהודי "כן" ענה המשגיח, "טוב שלום, שלום". לימים באותה שנה נפטר אותו יהודי שהוזמן להשלים את המנין והופיע למשגיח בחלום ושאל אותו: "אתה זוכר אותי?" "זוכר", ענה המשגיח. "אתה היהודי מ'שרש'! . "נכון" ענה האיש. "אתה זוכר שבקשת ממני להשלים לכם מנין?" "זוכר" ענה המשגיח. "ואני הסכמתי", אמר היהודי. "זוכר שהסכמת" אמר המשגיח. "על זה שהסכמתי להשלים את המנין, אין לך מושג כמה שכר נתנו לי על זה בשמים ולא רק שנתנו לי רשות לבוא בחלום ולהעביר לך את המסר הזה, אני מבקש ממך- גש לילדים שלי ותגיד להם שאף אחד מהם לא אומר עלי קדיש ויש לי צער גדול מזה". וכך היה. המשגיח נסע ל"שרש" ובקש מבניו שיאמרו קדיש על אביהם. הרב סגל, כאשר סיפר את המעשה, אמר שאינו יודע האם הבנים אמרו קדיש או לא, אבל שמעתי מפי הרב יצחק זילברשטיין שגם הוא מכיר את הספור הזה, שהבנים כן התחילו לומר קדיש על אביהם." שאלתי היא, האם לדעתך, אחיך מאמין לסיפורים האלו באמת ובתמים, או שמא הוא סבור שהכל מותר וראוי ובלבד "שיתקרבו הלבבות לאבינו שבשמים"
לסיום, תודה לך על שהסכמת להתארח בפורומינו הקדוש.
 
לגולם

זהו סיפור ריק מתוכן שאינו אומר דבר. סתם פולקלור נחות.יש תמורות בחברה החרדית כמו בכל חברה אחרת לאורך זמן כה רב.
 

admor

New member
שאלות לר' ישראל סגל

שלום מר סגל מקריאה בעיתונים הבנתי שאתה בעד מאבק תרבותי בין החרדים ובין האנשים החופשים במדינה. איך ובמה אמור מאבק זה להתקים? האם החרדלניקים הם בכלל חרדים למאבק זה, בקיצור מי הוא חרד? האם אתה בעד פעילות אקטיבית לגרימת יציאה בשאלה ואם כן האם רק לגבי החרדים או גם לגבי הדתים? האם לדעתך עצירת ההקצבות היחודיות לחרדים תגרום ליציאה לעבודה ולפחות ילדים וממילא לפתיחות גבוהה יותר, או לסגירות יתר בחברה החרדית? האם מוכרת לך תופעת האניסות בחברה החרדית והאם היא רחבת הקיף (ברור לי שאין בידך מחקר, ברצוני בהערכה סוביקטיבית). ואיך אפשר לעזור גם לאנשים אלה? וכלל איך אפשר לעזור ליוצאים בשאלה לממן את השכלתם החסרה, האם במסגרת חוק חינוך צריכה המדינה לממן אותם?
 
לאדמו"ר

אני בעד דיאלוג של עימות בין שתי תפיסות העולם. קשה לי לענות על כל השאלות המעניינות שלך. בסך הכל כתבתי ספר...
 
על מלחמת תרבות ותרבות יהודית

1. בעניין מלחמת התרבות בין חילוניים לדתיים... האם אתה מתכוון למלחמה ממש? לשינוי דרסטי של הסטטוס קוו? איך ומתי לדעתך זה אמור לקרות? 2. אתה מדבר הרבה על תרבות יהודית. גם אני חושבת שאורח החיים החרדי לא משמר את המסורת התרבותית העשירה הזו. אבל למען האמת גם אנחנו לא ממש משמרים אותה. האם לדעתך ישנה דרך לשמר תרבות יהודית בלי דת? 3. דברת על כך שאדם שעזב את הדת לא ישתחרר מכך לעולם, האם אתה מדבר על עזיבת הדת או על הניתוק מהמשפחה שלפעמים כרוך בכך?
 
הדוניסטית

לא מלחמה עם כדורים של רובים. יש דרך לשמר תרבות יהודית בלי דת ויש גופים רבים בישראל שעוסקים בכך. לשאלתך השלישית - אני מדבר על שני הנושאים.
 
מר סגל

עדיין הרב הזקן מלמד באותו מקום בתל אביב וכינוייו התרבו, הוא עדיין כמו הר געש ומפטר עובדים כמו גרביים. האם גם אז בזמנו הוא היה כזה?
 
שלום ישראל!

ראשית ד"ש לכולם, (בייחוד לאורי) אמממ ושנית, אם כבר יש לי הזדמנות לשאול שאלה באינטרנט, הייתי רוצה לשאול כך. באיזו תדירות אתה בוכה? מתי בכית לאחרונה? מה גורם לך לבכות? ידוע שאמרו חז"ל "אל תאמין בעצמך עד יום מותך" והם הביאו סיפור לדוגמא, מרב אחד שפרק עול ממש באחרית ימיו... ככה שיש מצב שנראה פעם את ר' דן בג'ינס קצר וגופיה קרועה... אנשים רגילים, מוצאים להם, איך שהוא, דרך מפלט מהחיים שתוכה הם מנהלים את חייהם. גם אנשים שיודעים שהאדם איננו בעל בחירה חופשית, עדיין ממשיכים לכעוס על הרוצח הרבה יותר מאשר על הרוצח האמיתי (הכדור שנורה) כי ככה זה אנשים... הם מחליטים מראש את מי לשנוא ואת מי לא, וכל אחד מקוטלג ככה או אחרת... אצל היוצאים בשאלה הדברים הרבה יותר מורכבים, לי למשל, קשה "לזרום" עם כעס מתפרץ על רוצחים, קשה לי לייחס רוע לרעים, כל כעס, ויהיה הקיצוני ביותר, אני פיתאום חושב עליו והוא נמוג לי... גם על אבא שלי אני כבר לא כועס, ואפילו לא על ראש הישיבה שלי, שהתקשר אליי ודיבר איתי בחביבות "אחרי" שיצאתי, ומאחורי גבי הוא אמר לחבר ש"מצווה להטביע אותי בנהר"... פשוט מבין אותו, ומבין שככה בדיוק הייתי נוהג לו הייתי במקומו... אמממ, אתה בטוח שאח שלך רע, והוא בטוח שאתה רע. אני לעומת זאת בטוח ששניכם טובים... אני רק בטוח שעולם הערכים שלכם שונה... וגם אתה, לו תראה את אחיך בג'ינס עם החולצה הקרועה, תחבק אותו ותצחק איתו בכיף על האלוהים שהוא האמין בו כל כך הרבה זמן... ואפילו תזמין לו זונה שתענג אותו בערוב ימיו... ותשמח מאוד על השינוי... כי אתה לא מאמין שהוא רע אמיתי... אז למה לעזאזל אתה שונא אותו? איך בכלל אתה יכול לדון איש מסכן שכבול חזק חזק בכבלי האמונה, ואין לו סיכוי להשתחרר ממנה? איך? איך בכלל אפשר לדון חרדי ולצאת נגדו למלחמת תרבות, הארי הוא סך הכל מסכן, הרי אתה היית יכול לגמור כמוהו אם היה לך קצת יותר כיף בישיבה... אצלי, המצב של החרדים מעורר אפילו הזדהות... טוב! דיי להיום! אוהב נורא ומתגעגע שבתאי
 
שבתאי צבי

הוי, שבתאי! שבתאי ! את הבכי שלי אני שומר לעצמי... בעניין אחי, נדבר בהזדמנות. גם אני מתגעגע
 

Le Fay

New member
מר סגל היקר: פרוגרמה, יש?

האם יצא לך כבר לשבת עם שותפים לעמדותיך כדי לגבש רשימת צעדים חיונית בדרך למדינה חילונית של כלל אזרחיה? אילו היה בידך להוסיף למערכת החינוך החרדית מרכיב חובה יחיד, שאין בה עדיין - מה היית מוסיף? מה דעתך על מערכות חינוך ייחודיות ואוטונומיות, החל מ"חדר" וכלה בבתי חינוך אנתרופוסופיים? האם לדעתך מדינת ישראל צריכה להיות יהודית וחילונית, כמו בחזונו של הרצל, או קודם כל דמוקרטית? מה טיב היחסים שלך עם אלוהים, והאם הוא (הוא?) עדיין משחק תפקיד בעולם הפנימי שלך? מה אתה מרגיש ביחס לאדם אינטליגנטי, נעים ואהוב, שבוחר לעבוד בדבקות איזושהי ישות מופשטת, שאמורה להיות בעלת תודעה? מה הכי חשוב לך להספיק בחיים האלה שלך?
 
לה פיי

השאלות נכבדות מאוד וקצרה היריעה מלענות לה. באשר לאלוהים, בודאי שהוא משחק תפקיד, כלשונך\ בעולמי האישי. אבל זה עניין אינטימי שלי.
 
שאלותי למר סגל הנכבד

לפעמים אני חושב שאדם יוצא בשאלה נכנס לתוך ריק תרבותי ובעצם גורם לכך שאין כל ערכים לבן אדם כזה.. האם זה נכון? ומהי לדעתך האידיאליה התרבותית שיש להנחיל לבני העולם החופשי של היום ערכים דמוקרטיים? מסורת? לאומניות?... הבחנתי שהרבה מהיוצאים הפכו לאנרכיסטים האם זה חלק מהפירמוט שהאדם עובר אחרי התפרקות ערכיו הדתיים בו הוא לא רוצה שום מסגרת ושום חוקים או אידיאליים? ואולי גם מוסר העצמי של האדם בלי שום אמונה או שאיפה כלשהי גם מהוה מסגרת מתאימה לחיות איתה ואף לחנך בה את הדור הבא? ועוד שאלה.. איך נתפסת אצלך המלחמה שלך נגד התרבות החרדית? מלחמה נגד משהו חיצוני שמאיים על התרבות החופשית או שאתה נאבק גם עם החרדי לשעבר שלך שאתה מרגיש צורך להסביר למה היה צורך לעזוב אותה ושהיא כל כך גרועה עד כדי לצאת נגדה מלחמת מצווה.. או אולי מפני שאתה מכיר אותה יותר טוב מאחרים ורואה בה גורם מאיים
 
לאלי ברקת

תרבות היא מינוח יווני במקורוובודאי שיש לה קיום עצמאי. מי שנושט איננו נכנס לריק תרבותי. התמורה העיקרית לעוזבים היא החופש שהם זוכים בו. המלחמה הפנימית נמשכת כל החיים, הן בכסות דתית והן בהקשארים אחרים.
 
2 שאלות לסגל ישראל

בשנים האחרונות, אנו עדים לכך שחלקים מהציבור החילוני והחרדי מגלים יותר סובלנות זה כלפי זה [תודעת ציבור לפעולת זק"א וההערכה כלפיהם, מחנה לופיאנסקי שרים התקוה ועוד.] א. האם לדעתך יש סיכוי להידברות בין החלקים היותר קיצוניים בכל מחנה [ואין הכוונה לנטורא קרתא אלא לציבור החרדי ליטאי למשל, ואנשי שינוי ] או ההידברות תסתכם תמיד אצל האנשים היותר ליברלים שבכל מחנה, איך לדעתך ניתן אם בכלל לקרב בין קצוות אלו ? ב. מהכרותך את המחנה החרדי, מה הנקודה המשמעותית ביותר שמפריע לך בציבור זה , שאם יהיה שינוי הנ תשתנה תפיסתך, ואם אינך מעוניין לענות אישית, מה לדעתך הנקודה העיקרית שמפריעה לציבור החילוני אצל הציבור החרדי [ממחקרים שנעשו , החרדים הם אחת הקב' שאינן אהודות בל' המעטה, אצל הציבור הרחב] תודה רבה
 
לחיפושית 03

מדובר בםעולות קוסמטיות ( זק" א וכד' ) אין ממש דיאלוג אמיתי והוא כמעט ולא ייתכן. העולם הזה והעולם הבא הם כמו אש ומים שאינם יכולים לדור בכפיפה אחת.
 

pinkli

New member
../images/Emo150.gif

האם היית רוצה שלא יהיו חרדים בעולם? בכלל, בארץ, עיר מגורך או כל מקום שאתה שוהה בו. אם כן,לא,למה ומה היית עושה כדי שזה יתקיים. מה תגיב,תעשה,תרגיש,אילו-אם-כשהבן שלך יחזור בתשובה? מה הקשר שלך ליהדות וה"מסורת" כיום ומה היית מצפה מהדורות הבאים אחריך?(או שלא) לחזור בתשובה,האם זה נראה לך חולשה של ב"א או נקודה חזקה כפי(במידה וכך אתה רואה את היוצא בשאלה)? היית רוצה להוולד כחילוני,או אתה שמח בנסיון שנתנו לך השנים כחרדי? אתה מאמין שגם כך היית יוצא סופר וכתב?,אתה חושב שהיציאה שינתה אותך,חיזקה,לימדה,או שאתה פחות או יותר אותו ילד ? הכתיבה עזרה לך באיזה שהיא צורה להתמודד ולהבין את המצב אחרת? היית מעודד סופרים צעירים לשתף את העולם בנסיון החיים שלהם? איך היית מגדיר את עצמך לאדם "מבחוץ" שלא מכיר אותך או המקום שממנו באת? איך אתה רואה כאן את השאלות של חברי הפורום?מה זה אומר לך להשאל ע"י חברה שמבינה ועברה-עוברת את אותו מסלול חיים? תודה לי
 
ללי פינקלי

חס וחלילה! בודאי שאינני רוצה שלא יהיו חרדים בעולם. אם בני יחזור בתשובה, אכבד את בחירתו. אני שמח ברקע החרדי שלי שהעניק לי דברים רבים. היציאה העניקה לי חופש לחיות את חיי בדרכי. הייתי מגדיר את עצמי כאדם שחי בשטח ההפקר בין העולם החרדי לחילוני.
 
למעלה