מרים את הכפפה
אכתוב על מישהו שמן הסתם אינו מוכר לחברי הפורום: טוביה טננבאום. טננבאום, כיום באמצע שנות ה40 לחייו, התגלגל בצעירותו מישיבה לישיבה, דומני בעיקר "חברון", "בית התלמוד" ו"מרכז הרב" (בה לדבריו היה החברותא של הרב שפירא, ראש הישיבה, ואם אינני טועה אף הוסמך על ידיו לרבנות). לאחר עזיבתו את הדת ועולם הישיבות, למד בארץ פסיכולוגיה ולימודי איסלם ונצרות, ואת שאר לימודיו הגבוהים עשה בארה"ב: תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים, תואר שני בכתיבת מחזות, ודוקטורט באנגלית ודרמה. העיתון הגרמני Die Zeit החשיבו בין "המוחות הטובים" באמריקה. בנוסף ללימודיו, טננבאום עבד בעבודות שונות: נהג מונית, סוחר יהלומים, מוסכניק, ועוד.. ב1994 ייסד את "התאטרון היהודי בניו יורק" (אוף ברודוויי), המטייל בניו יורק ואירופה. כתב וביים מחזות באנגלית בנושאים יהודיים אקטואלים (בניגוד לשאר התאטרונים היהודיים בניו יורק המציגים בעיקר קלישאות יהודיות ו/או באידיש). הצגותיו נועזות, פרובוקטיביות, שנונות ומלאות הומור, וזכו להצלחה רבה. כמה מהם מחזות יחיד. במאמר קצר זה הוא טוען כי "היהדות היא מושג תאטרלי" ומוצא מקבילות בין עולם המחזות ליהדות. רשימת מחזותיו: One Hundred Gates. מתאר את הקונפליקטים הנפשיים של צעירים חרדים ממאה שערים המתחילים להתוודע למיניותם. Love Letter to Adolf Hitler. מציג לראשונה מכתבי אהבה להיטלר מאת מעריצות אירופאיות. הצגה חזקה שחוללה סערה ציבורית לא קטנה. Diary of Adolf Eichmann. בו הוא מביט על השואה מזווית ראיה של אייכמן, וטוען, בהתבססות על דו"ח מאת Josef Löwenherz, ממנהיגי הקהילה היהודית בווינה, שמנהיגים יהודים מסויימים (ביניהם Löwenherz עצמו) ספקו לנאצים רעיונות שאפילו הם לא חשבו עליהם. Father of the Angels. אודות יעקב ישראל דה-האן, משורר ומשפטן הולנדי שיצא בשאלה ולבסוף חזר בתשובה והפך לפעיל העדה החרדית בירושלים וליד ימינו של הרב חיים זוננפלד. ב1924 נרצח ע"י ה"הגנה" בנסיבות בלתי ברורות. ההצגה המציגה אותו באור סמפטי מבוססת בין היתר על כתביו בנוסף לכיתביהם של עמרם בלוי, יואל טייטלבום, בן גוריון וכו', ומתארת את יחסיו ההומוסקסואלים עם ילדים ערבים. The Last Virgin. סאטירה על יחסי יהודים וערבים, ערבוב פוליטיקה ומין. המחזה מבוסס על נסיונו האישי של טננבאום בביקורו בירדן, בה הוא התחזה למוסלמי, ברמאללה, בה הוא הוא התחזה לגרמני נוצרי אדוק, ובהמבורג בה הוא התחזה ליהודי חרדי. Love in Great Neck. "קומדיה אבסורדית על סקס בקרב המעמד העליון בארה"ב". Like Two Eagels. ספור אהבה פוליטי על רקע גזענות הן מהצד היהודי והן מהצד הפלסטיני. בתו של גנרל ישראל מוחלפת בלידה עם בנו של שייח ערבי, היא הופכת לפעילת חמאס והוא לחייל, ובעת קרב עז הם מתאהבים.. The Beggar of Borough Park. "קומדיה רומנטית" "שילוב פוסטמודרני בין תאטרון אידיש קלאסי וברודוויי" אודות שתי זוגות: יוצא בשאלה החי עם גויה, ובנו של חרדי עשיר הרוצה להתחתן עם בת עניה. The American Jew. מעין קריקטורה סטריאוטיפית ה"חושפת" ב"כנות" את היהודי האמריקאי "על כל מערומיו". The Suicide Bomber.
אכתוב על מישהו שמן הסתם אינו מוכר לחברי הפורום: טוביה טננבאום. טננבאום, כיום באמצע שנות ה40 לחייו, התגלגל בצעירותו מישיבה לישיבה, דומני בעיקר "חברון", "בית התלמוד" ו"מרכז הרב" (בה לדבריו היה החברותא של הרב שפירא, ראש הישיבה, ואם אינני טועה אף הוסמך על ידיו לרבנות). לאחר עזיבתו את הדת ועולם הישיבות, למד בארץ פסיכולוגיה ולימודי איסלם ונצרות, ואת שאר לימודיו הגבוהים עשה בארה"ב: תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים, תואר שני בכתיבת מחזות, ודוקטורט באנגלית ודרמה. העיתון הגרמני Die Zeit החשיבו בין "המוחות הטובים" באמריקה. בנוסף ללימודיו, טננבאום עבד בעבודות שונות: נהג מונית, סוחר יהלומים, מוסכניק, ועוד.. ב1994 ייסד את "התאטרון היהודי בניו יורק" (אוף ברודוויי), המטייל בניו יורק ואירופה. כתב וביים מחזות באנגלית בנושאים יהודיים אקטואלים (בניגוד לשאר התאטרונים היהודיים בניו יורק המציגים בעיקר קלישאות יהודיות ו/או באידיש). הצגותיו נועזות, פרובוקטיביות, שנונות ומלאות הומור, וזכו להצלחה רבה. כמה מהם מחזות יחיד. במאמר קצר זה הוא טוען כי "היהדות היא מושג תאטרלי" ומוצא מקבילות בין עולם המחזות ליהדות. רשימת מחזותיו: One Hundred Gates. מתאר את הקונפליקטים הנפשיים של צעירים חרדים ממאה שערים המתחילים להתוודע למיניותם. Love Letter to Adolf Hitler. מציג לראשונה מכתבי אהבה להיטלר מאת מעריצות אירופאיות. הצגה חזקה שחוללה סערה ציבורית לא קטנה. Diary of Adolf Eichmann. בו הוא מביט על השואה מזווית ראיה של אייכמן, וטוען, בהתבססות על דו"ח מאת Josef Löwenherz, ממנהיגי הקהילה היהודית בווינה, שמנהיגים יהודים מסויימים (ביניהם Löwenherz עצמו) ספקו לנאצים רעיונות שאפילו הם לא חשבו עליהם. Father of the Angels. אודות יעקב ישראל דה-האן, משורר ומשפטן הולנדי שיצא בשאלה ולבסוף חזר בתשובה והפך לפעיל העדה החרדית בירושלים וליד ימינו של הרב חיים זוננפלד. ב1924 נרצח ע"י ה"הגנה" בנסיבות בלתי ברורות. ההצגה המציגה אותו באור סמפטי מבוססת בין היתר על כתביו בנוסף לכיתביהם של עמרם בלוי, יואל טייטלבום, בן גוריון וכו', ומתארת את יחסיו ההומוסקסואלים עם ילדים ערבים. The Last Virgin. סאטירה על יחסי יהודים וערבים, ערבוב פוליטיקה ומין. המחזה מבוסס על נסיונו האישי של טננבאום בביקורו בירדן, בה הוא התחזה למוסלמי, ברמאללה, בה הוא הוא התחזה לגרמני נוצרי אדוק, ובהמבורג בה הוא התחזה ליהודי חרדי. Love in Great Neck. "קומדיה אבסורדית על סקס בקרב המעמד העליון בארה"ב". Like Two Eagels. ספור אהבה פוליטי על רקע גזענות הן מהצד היהודי והן מהצד הפלסטיני. בתו של גנרל ישראל מוחלפת בלידה עם בנו של שייח ערבי, היא הופכת לפעילת חמאס והוא לחייל, ובעת קרב עז הם מתאהבים.. The Beggar of Borough Park. "קומדיה רומנטית" "שילוב פוסטמודרני בין תאטרון אידיש קלאסי וברודוויי" אודות שתי זוגות: יוצא בשאלה החי עם גויה, ובנו של חרדי עשיר הרוצה להתחתן עם בת עניה. The American Jew. מעין קריקטורה סטריאוטיפית ה"חושפת" ב"כנות" את היהודי האמריקאי "על כל מערומיו". The Suicide Bomber.
