לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1625916,259 עוקבים אודות עסקים

פורום יוצאים בשאלה

שלום וברוכים הבאים לפורום שלנו! נושאים רבים מטרידים את מוחם הקודח של היוצאים והיוצאות בשאלה. הקשר עם המשפחה, השלמת השכלה, מערכות יחסים זוגיות ועוד ועוד ועוד ועוד... על מנת לדון באותם נושאים, בכדי לתמוך ולעודד האחד את השני - בשביל זה קיים הפורום. 
הפורום נפתח מתוך מחשבה על היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. מהר מאוד התברר שלא רק אנחנו, החרדל``שים, זקוקים לפורום אלא גם הדתל``שים ואולי הדתל``שים זקוקים לו אף יותר מאשר החרדל``שים. לחרדל``שים יש את ה.ל.ל. עבור הדתל``שים אין בעצם כלום... מהר מאוד גם הצלחנו להבין שהדתל``שים תורמים לפורום באספקטים שונים ומגוונים. אי לכך ובהתאם לזאת (ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות) אנחנו שמחים לברך בברכת ברוכים הבאים את החרדל``שים לסוגיהם השונים ואת הדתל``שים למיניהם (וכל המינים...כרגע יאבדו) השונים...
אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לפורום! 
 

אודות הפורום יוצאים בשאלה

שלום וברוכים הבאים לפורום שלנו! נושאים רבים מטרידים את מוחם הקודח של היוצאים והיוצאות בשאלה. הקשר עם המשפחה, השלמת השכלה, מערכות יחסים זוגיות ועוד ועוד ועוד ועוד... על מנת לדון באותם נושאים, בכדי לתמוך ולעודד האחד את השני - בשביל זה קיים הפורום. 
הפורום נפתח מתוך מחשבה על היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. מהר מאוד התברר שלא רק אנחנו, החרדל``שים, זקוקים לפורום אלא גם הדתל``שים ואולי הדתל``שים זקוקים לו אף יותר מאשר החרדל``שים. לחרדל``שים יש את ה.ל.ל. עבור הדתל``שים אין בעצם כלום... מהר מאוד גם הצלחנו להבין שהדתל``שים תורמים לפורום באספקטים שונים ומגוונים. אי לכך ובהתאם לזאת (ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות) אנחנו שמחים לברך בברכת ברוכים הבאים את החרדל``שים לסוגיהם השונים ואת הדתל``שים למיניהם (וכל המינים...כרגע יאבדו) השונים...
אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לפורום! 
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
 http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-snc6/274778_735549863_1121812854_n.jpg
המשך >>

לצפיה ב-'מה דעתכם על פינת "סימני דרך"?'
מה דעתכם על פינת "סימני דרך"?
<< ההודעה הנוכחית
17/11/2004 | 12:47
49
173
מאז שמבקרת בפורום הזה התחלתי לשים לב שהמון אנשים שמכירה, ולא מעט יוצרים נחשבים בעיני, באו ממשפחות דתיות והשאירו מאחוריהם את האמונות שגדלו עליהם.

אחד הדברים שהפתיעו אותי כאן תמיד, הוא שחדשים-מקרוב-באו, והמחב"תים שנושפים בעורפם, נשמעים כאילו הם הולכים בדרך לא כבושה, עם כל הקשיים שכרוכים בזה.

חשבתי שאולי יהיה מעניין ליצור רשימה של אנשים שהלכו בדרך הזאת לפניכם, ולראות לאלו כיוונים הם לקחו את זה. מעין אוסף של חלוצים, אולי מפלסי דרך, של יוצאים בשאלה.

ישראל סגל הוא דוגמה אפשרית, על שפינוזה אני אשאיר ל-spinoza לכתוב (ולהסביר למה הוא כן יוצא בשאלה).
בעצמי אסתפק באיתור יוצאים שפנו לתחומים אחרים, שהיו פחות מובנים מאליהם בתרבות שהם באו ממנה. למשל ציור, פיסול וקולנוע. הייתי מצרפת לזה מידע על יצירה יציגה אחת (לפחות) משלהם, שמסגירה את נקודת המבט שלהם על עברם.

למשל...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'צבי מלנוביצר'
צבי מלנוביצר
17/11/2004 | 12:57
1
377
נולד ב-1945 למשפחה חרדית בבני ברק.

בגיל 13 פגש באמן הישראלי יהודה וולרשטיינר, והחל ללמוד אצלו.
מגיל 15 עד 17 למד בישיבת פוניביז', במקביל לזה נפתח לעולם החילוני ובגיל 18 התגייס לשרות צבאי.
בהיותו בן 26 למד (שנה) במכון אבני, וחמש שנים אחרי כן נרשם לסמינר האמנים  "ריאליזם פנטסטי", בהנחיית וולפגאנג מנר וארנסט פוקס, באוסטריה.

כששב לישראל הוחתם ע"י סוכנת האמנות הנודעת הדסה קלצ'קין, הציג שתי תערוכות בגלריה התל אביבית הנחשבת שלה, ובהמשך גם במינכן, ניו יורק, לונדון, טוקיו וירושלים.

מ-1987 ואילך נמכרים מפעם לפעם ציורים בודדים שלו באמצעות בתי מכירות פומביות נחשבים בארץ, באירופה ובארה"ב, והוא אחד הציירים הישראליים החיים המצליחים בעולם.

נושאי העבודות הידועות ביותר שלו לקוחים בדרך כלל מאורח החיים החרדי, המיוצג בעבודותיו (כמו בעבודות של אמנים יהודיים רבים) בגוני חום כהים.

התמונה שבחרתי לצרף כאן מתארת מצווה טאנץ, ומניחה שאין צורך להסביר את העמדה המשתקפת בה.

יוצאים בשאלה >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'ועוד עבודות של מלנוביצר'
ועוד עבודות של מלנוביצר
17/11/2004 | 13:26
152
לצפיה ב-'אני אתן שמות שידועים לי'
אני אתן שמות שידועים לי
17/11/2004 | 15:55
2
47

חנה בת שחר (כנראה אנוסה מה שבטוח לא חרדית "אותנטית")
יוכי ברנדס(הגר וכו)
אריק גלסנר (ובזמן הזה)
אשר רייך משורר וסופר יליד מאה שערים יצא בשאלה באמצע שנות ה50
אדם שוב כתב טלווזיה ורדיו
אהה יש עוד אחד ברח לי שמו משה משהו או אופיר משהו

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ומה עם'
ומה עם
17/11/2004 | 16:49
31
דב אלבוים - גבר מראיין בדמות בבושקה.
חיים הכט - איש טלוויזיה פתטי-דרמטי.
אבזץ - חולה נפש בהתהוות.
ועוד רבים ורעים, שכבר הספקנו לשכוח.


ואפרופו יוצאים בשאלה במקצועם... יש עוד אחד שמככב ברשימת המקצוענים - ישראל סגל, סופר ואיש אשכולות שלא שוכח מאיפה הוא בא, גם ממרומי גילו.

עד כאן להיום, ובהחלט שהיה לי יום רע.


להתראות או לא לראות,
בנש"ק ממבו"ב - מנשק מזוזות בימים ובלילות,
אבזץ שליט"א


יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'יוכי ברנדס היא סיפור מעניין לעצמו'
יוכי ברנדס היא סיפור מעניין לעצמו
18/11/2004 | 17:23
33
אפפם לא הבנתי למה בחורה שעוסקת בקריאה פמיניסטית של סיפורי המקרא בוחרת דוקא לכתוב בז'אנר א-קנוני.

אולי צריך להזמין אותה לתשאול מעמיק?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אחלה רעיון!'
אחלה רעיון!
17/11/2004 | 16:51
1
25

אם כי אני מקווה שברור לכולנו שהתוצאה הסופית תהיה קצת מטעה. רוב היוצאים לא הפכו ל"יוצאים בשאלה במקצועם" ורובם לא יושבים כל היום וכותבים ספרים על הכסאח עם דון או מציירים ריקודים שמותרים רק לאדמורים (מטעמי צניעות)...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מקווה שמרביתם באמת לא...'
מקווה שמרביתם באמת לא...
17/11/2004 | 19:04
22
אבל באמנות מקובל לשאוב ממאגר החוויות שלך (ולעבד אותן באופן מקורי),
כך שקשה לשער שאמן-יוצר לא יגיע במשך הזמן גם למאגר הזה.

פּנִיה לכתיבה כשלעצמה נראית לי המשך טבעי לחינוך יהודי, בגלל משקלה העצום של המילה הכתובה בתרבות הזאת.
אותי סיקרנו במיוחד אנשים ש"שברו את הכלים" ואימצו לעצמם דרכי ביטוי שלא נחשבו לגיטימיות בעברם, למשל באמנות פלאסטית או בקריירת משחק.

דרך אגב, ראית מי האדמו"ר ושל מי החתונה?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'את מתכוונת כמו האפונים של עמי ותמי?'
את מתכוונת כמו האפונים של עמי ותמי?
17/11/2004 | 17:06
2
7
לצפיה ב-'בדיוק לזה התכוונתי '
בדיוק לזה התכוונתי
17/11/2004 | 19:34
2
לצפיה ב-'מה עם הזיכרון??'
מה עם הזיכרון??
17/11/2004 | 19:52
3
מתי קראת פעם אחרונה את סיפור עמי ותמי??
איפוא בדיוק נזכרים שם אפונים??
פעם הם פיזרו חתיכות קטנות של לחם שאותם אכלו הציפורים
ופעם אבנים קטנות...
אולי גם קשרו איזה חוט מהבית ליער
אפונים היו סיפור לגמרי אחר-ג'ק ושיח האפונים(משהו כזה...)
לפעמים זה טוב לעשות רייסט(תדאג לשמור הכל לפני זה)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מה שאת רוצה - מושלם מבחינתי'
מה שאת רוצה - מושלם מבחינתי
18/11/2004 | 02:22
14
*עמיה במבט מעריץ, כוכך שמחה לראות את המכשפה פה*
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שלמה מימון'
שלמה מימון
18/11/2004 | 13:02
3
24

פילוסוף בן דורו של המגיד ממעזריטש, נולד למשפחה חרדית בליטא, התחתן (חיתנו אותו) בגיל 11, למד פילוסופיה וחוכמות חיצוניות בעצמו, ויצא בשאלה בגיל 17-18 בערך, נדד בכל מרכזי התרבות של אז (ברלין, המבורג והולנד נדמה לי).

כתב ספר מדהים בשם: "חיי שלמה מימון".

ולהלן ציטוט מתוך הספר:

כיון שנכנסתי לחופה בהיותי אך בן אחת עשרה ומחמת אורח-החיים הצנוע, הנהוג בקרב בני עמי במקומות הללו, וחוסר ההתקרבות בין שני המינים לא היה לי שום מושג על עיקרי החובות של הנישואים... לפיכך מדרך הטבע היה, שעבר זמן הרבה לאחר נישואי ולא עלתה על דעתי לקיים את החובות הללו.
לא הייתי מתקרב אל אשתי אלא ברטט, כאל עצם זר ובלתי ידוע לי. כדי לתקן את הקלקלה הזאת הביאוני אל מכשפה זקנה, לפי שסבורים היו שנתכשפתי בשעת החתונה, אותה הזקנה עשתה בי כל מיני מעשים משונים, שבסיועו של כח הדמיון הביאו לידי תוצאה טובה, אם גם בעקיפין.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אופו מצאת אותו, הספר יצא לאחרונה'
אופו מצאת אותו, הספר יצא לאחרונה
18/11/2004 | 17:29
2
21
רק ב-1942, לא?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'העותק שלי משנת תשי"ג דפקא'
העותק שלי משנת תשי"ג דפקא
18/11/2004 | 21:57
14

ומה זה אופו מצאתי? אופו שחיפשתי!

בחנויות לספרים ישנים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שנה שעברה קראתי את התרגום'
שנה שעברה קראתי את התרגום
19/11/2004 | 00:32
14
לאנגלית
מימון אכן היה אישיות מרשימה
מבחינה ספרותית, הספר מאכזב קמעא
אבל בהחלט שווה קריאה



יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'חייבים רק סופרים? כי אם לא יש לי'
חייבים רק סופרים? כי אם לא יש לי
18/11/2004 | 18:12
22
23
רשימה ארוכה מאד. חלקם מוכרים עד אימה. אין לי כח לכתוב על כל אחד מהם בנפרד, אז פשוט אוסיף תגובות ואם מישהו ירצה, שיוסיף תוכן.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'המשורר הלאומי -חיים נחמן ביאליק'
המשורר הלאומי -חיים נחמן ביאליק
18/11/2004 | 18:13
8
לצפיה ב-'חיים הרצוג - נשיאה השישי של ישראל'
חיים הרצוג - נשיאה השישי של ישראל
18/11/2004 | 18:16
2
15
לצפיה ב-'התוכן באדיבות ויקיפדיה:'
התוכן באדיבות ויקיפדיה:
20/11/2004 | 01:30
1
13
חיים הרצוג (17 בספטמבר 1918 - 17 באפריל 1997), אלוף בצה"ל ופוליטיקאי, נשיאה השישי של מדינת ישראל.

חיים הרצוג נולד ב-17 בספטמבר 1918 בעיר בלפאסט שבצפון אירלנד, לשרה לבית הילמן ולרבה של אירלנד, הרב יצחק אייזיק הלוי הרצוג, שלאחר מכן כיהן כרב הראשי לארץ ישראל (משנת 1937) וכרבה הראשי הראשון של מדינת ישראל (1948-1959).

בשנת 1935 עלה ארצה, למד בישיבת "מרכז הרב" ובישיבת חברון. ב-1936 התגייס ל"הגנה". בשנת 1938 יצא ללימודי משפטים באנגליה באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג'.

בשנת 1942, עם סיום לימודיו, התגייס לצבא הבריטי ושירת כקצין מודיעין. השתתף בנחיתה בנורמנדי, בשחרור מחנה הריכוז ברגן בלזן, ובחקירתו של היינריך הימלר, מפקד האס אס.

בשנת 1947 שב ארצה והצטרף ליחידת המודיעין של "ההגנה". באותה שנה נישא לאורה לבית אמב"ש. לזוג נולדו במהלך השנים ארבעה ילדים: יואל, מיכאל, יצחק ורונית.

בתחילת מלחמת העצמאות שירת כקצין המבצעים והמודיעין של חטיבה 7, והשתתף בקרבות לפריצת הדרך לירושלים. ביולי 1948 החל בהקמת חיל המודיעין ועמד בראשו. בשנים 1954-1950 כיהן כנספח צבאי בארצות הברית. עם חזרתו שימש כמפקד חטיבת ירושלים (1957-1954) וכראש מטה פיקוד דרום (1959-1957). ב-1959 מונה שנית לראש אגף המודיעין. השתחרר מצה"ל ב-1962 בדרגת אלוף.

בשנת 1962 סיים את שירותו הסדיר בצה"ל. בשנת 1965 נמנה עם מקימי רפ"י, והיה מזכיר סניף תל אביב של המפלגה.

ב-28 במאי 1967, בתקופת ההמתנה שלפני מלחמת ששת הימים, נתן הרצוג שיחות פרשנות יומיות ב"קול ישראל", שחיזקו את רוחו של הציבור בישראל. עם תום המלחמה מונה כמושל צבאי ראשון של ירושלים המאוחדת ושל הגדה המערבית.

בשנת 1972 הקים את משרד עורכי הדין הרצוג-פוקס-נאמן, שהפך להיות מהמשרדים הבולטים בישראל.

במלחמת יום הכיפורים חזר לעודד את הציבור בשיחות פרשנות יומיות ברדיו.

בשנים 1975-1978 כיהן כשגריר ישראל באו"ם. במהלך כהונתו התקבלה בעצרת הכללית של האו"ם ההחלטה המשווה את הציונות לגזענות. בנאום התגובה שלו קם הרצוג קרע לגזרים את נוסח ההחלטה.

בשנת 1981 נבחר כחבר כנסת מטעם מפלגת העבודה. בשנת 1983 התמודד על תפקיד נשיא המדינה מול מועמד הימין, השופט העליון מנחם אלון. בהצבעה שהתקיימה ב22 במרץ 1983, ניצח הרצוג ברוב של 61 קולות אל מול 57 קולות שקיבל אלון. הרצוג התפטר מהכנסת עם היבחרו לתפקיד נשיא המדינה, ונשבע אמונים כנשיא השישי ב-5 במאי 1983. הרצוג כיהן בתפקיד זה עד מאי 1993.

בשנת 1984 לאור תוצאות הבחירות לכנסת האחת עשרה, הפעיל את מלוא השפעתו כנשיא על ראשי הסיעות בכנסת למען הקמת ממשלת אחדות לאומית, עד שזו הוקמה לבסוף, בראשותו של שמעון פרס, שהוחלף בהסכמה על ידי יצחק שמיר כעבור שנתיים, בהסדר שכונה "הרוטציה".

בשנת 1986 העניק חנינה למעורבים בפרשת קו 300, צעד שבעקבותיו התעורר דיון ער בסוגיית סמכות החנינה של הנשיא. באפריל 1987 היה לנשיא ישראל הראשון שביקר בגרמניה, ובנובמבר של אותה שנה היה לנשיא ישראל הראשון שערך ביקור רשמי בארצות הברית.

במרץ 1990, בעקבות נפילת ממשלתו של יצחק שמיר בהצבעת אי-אמון בכנסת, הטיל את מלאכת הרכבת הממשלה על שמעון פרס, ובכך עורר את זעם הליכוד. פרס נכשל במשימה זו, ושמיר שב והרכיב ממשלה. כל הפרשה זכתה לכינוי "התרגיל המסריח".

חיים הרצוג נפטר ב-17 באפריל 1997.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וואלה! לא היה לי מושג ירוק'
וואלה! לא היה לי מושג ירוק
20/11/2004 | 02:47
12
שהרצוג היה בן רב
(ולא שהוא יליד צפון אירלנד).
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'חיים כהן - שופט בית המשפט העליון'
חיים כהן - שופט בית המשפט העליון
18/11/2004 | 18:17
1
7
לצפיה ב-'הנה דמות מעניינת במיוחד:'
הנה דמות מעניינת במיוחד:
20/11/2004 | 01:34
23
חיים הרמן כהן (1911 - 10 באפריל 2002) משפטן ישראלי, בין השאר היה שר המשפטים, היועץ המשפטי לממשלה והמשנה לנשיא בית המשפט העליון. חתן פרס ישראל למשפט.

קורות חייו
כהן נולד בליבק שבגרמניה למשפחה אורתודוקסית, ששילבה דתיות עם מדע. שני סביו היו רבנים אורתודוקסיים, והוא עצמו חפץ בתחילה להמשיך במורשת הרבנות. היה פעיל בחוגי אגודת ישראל הגרמנית, שבהם רכישת השכלה ותרבות כלליים הייתה דבר מקובל ומוערך. כצעיר התנגד בלהט לציונות, שהייתה בבחינת "דחיקת הקץ". עם זאת היו במשפחתו ציונים, כגון בן דודו, עזריאל קרליבך (בן דוד אחר שלו היה הרב שלמה קרליבך).

משעלה לארץ בגיל 18, שלא מטעמים ציוניים (הוריו חפצו שלא ייחפז להתחתן), הגיע לישיבת מרכז הרב, שבה שהה כמעט שנתיים ושקד על התורה, ובו בזמן למד באוניברסיטה העברית. את השפעתו של הרב קוק עליו תיאר כעצומה, גם באהדתו לבניין הארץ ובעיקר באישיותו הגדולה, "בענוותנותו, במוסריותו ובאנושיותו", כפי שניסח זאת. לדבריו, משסיפר לרב קוק שבכוונתו ללמוד משפטים ולא לפנות לרבנות, הרב לא התנגד לכך כלל. אחר כך שב לגרמניה להתחתן ולהמשיך בלימודי המשפטים. מעט אחרי עליית אדולף היטלר לשלטון ב-1933 עלה לארץ לצמיתות, והועסק במשרד פרטי בירושלים לעריכת דין. אז כבר פיתח השקפה ציונית אדוקה, ולימים ראה את הציונות כתחליף המודרני ליהדות המסורתית של העבר.

את נסיבות יציאתו לשאלה, מדתיות אדוקה לכפירה גמורה, הוא קישר ראשית כל להתרחשות שואת יהודי אירופה, שבה נספה אחיו, אך גם לעיונים בספרי פילוסופיה גרמניים, להתבוננות בתנ"ך, שמצא בו צדדים לא מוסריים - בפרט לא השביע את רצונו מענהו של ספר איוב לשאלת "צדיק ורע לו". גם עבודתו כפרקליט צעיר בירושלים, שבה נחשף לצדדים לא נעימים בחייהם הפרטיים של החרדים בעיר, תרמה לכך. אשתו מלכתחילה לא הייתה אדוקה, והיא סייעה לשינוי הכיוון בחייו. השואה היוותה את הזרז הסופי, והוא הפך לחילוני מוצהר משמת סבו הרב (שאותו העלה לארץ בטרם השואה) ב-1948.

בדצמבר 1947 מונה לעבוד כמזכיר המועצה המשפטית של המוסדות הלאומיים. בין השאר הייתה מטרתו להכין את הבסיס המשפטי למדינה המיועדת. עם הכרזת העצמאות היה לפרקליט המדינה הראשון, אף שהעדיף להמשיך ולהכין תשתית חוקית המבוססת על המשפט העברי.
למרות היותו אפיקורס תרם רבות להכנסת הדין העברי לתוך החוק הישראלי, מתוך הכרה בחשיבותו התרבותית. דווקא בחוגים דתיים לא הייתה התלהבות גדולה מדבר זה, שכן אישים שונים, ביניהם בולט זרח ורהפטיג, לא ראו טעם רב בשימוש "חילוני" במשפט דתי.

אחר כך כיהן כמנכ"ל משרד המשפטים, ומ-1950 היה יועץ משפטי לממשלה. כיועץ משפטי החליט שלא ליישם את החוק הכתוב, האוסר על יחסים הומוסקסואלים, שראה כחוק לא מוסרי, וכך הפך החוק לאות מתה. ב-25 ביוני 1952 מונה לשר המשפטים לזמן מה, מבלי לחדול מכהונתו כיועץ משפטי.

הייתה זו החלטתו להגיש כתב אישום נגד מלכיאל גרינוולד, שפתחה את השערוריה הגדולה סביב ישראל קסטנר ותפקודו בשואה. כהן סבר שאיש ציבור אינו יכול להמשיך בתפקידו מבלי להגיב על האשמות, כמו אלו שהוטחו בידי גרינוולד.

ב-1960 התמנה לשופט בית המשפט העליון.

במהלך כהונתו חוללו סנסציה נישואיו השניים, בחתונה קונסרבטיבית בניו יורק ב-1966, למיכל זמורה (בת משה זמורה), שהייתה גרושה ולפיכך אסורה על כהן. כהן סיפר שהיה מוכן אפילו להטיל מום בגופו כדי לפוסלו מהכהונה ולאפשר לו לשאת גרושה, אך התברר לו ש"פטנט הלכתי" זה אינו מועיל. הידיעה על שופט בית המשפט העליון שאינו יכול להינשא במדינתו עוררה תשומת לב רבה אפילו בחו"ל, שבה זכה כהן למוניטין כחבר ועדת האו"ם לזכויות האדם. כהן הגיש את התפטרותו בעקבות הנישואים, אך חבריו ביקשוהו לחזור בו וכך עשה.

ב-1981, עם הגיעו לגיל פרישה, פרש מבית המשפט. בשנה האחרונה לכהונתו שימש כמשנה לנשיא ובה גם קיבל את פרס ישראל. בזקנתו היה פעיל בנושאי זכויות האדם. בניגוד לשופטים אחרים שפרשו ונמנעו מהבעת דעות פוליטיות, הכריז כהן בגלוי על סלידתו מהחזקת השטחים, אם כי שמר על זהירות מסוימת בביטוי השקפותיו. כן הביע אחר פרישתו התנגדות נחרצת לעונש מוות, אפילו במקרה אדולף אייכמן.

נפטר בגיל 91.

פסיקותיו
כהן התבלט במספר דעות המיעוט שכתב ונחשב לפוסק ליברלי. היה שותף להרחבת זכות העמידה לפני בית המשפט העליון, שהביאה לשינוי הדרמטי, שלפיו כיום, כמעט כל אחד יכול לעתור לבג"ץ על כמעט כל דבר.

בפסיקותיו המפורסמות ידועה נטייתו להרחיב את חוק השבות.

בדעת מיעוט סבר ש"האח דניאל", דניאל רופאייזן, יהודי שהתנצר, לא איבד את זכותו לעלות לארץ על פי חוק השבות (לימים אמר שלדעתו יכול להיות אדם בו זמנית נוצרי ויהודי, כפי שדוד בן גוריון היה בו זמנית יהודי ובודהיסט...)

בדעת רוב קבע שאב יהודי, בנימין שליט, רשאי לרשום את ילדיו כיהודים, אף שאימם הייתה גויה.

עוד בעניין חוק השבות סבר שיהודי שנמלט לישראל אחרי שהועלה נגדו חשד בארה"ב, אין רשאים למנוע ממנו עליה בשל עבר פלילי, שהרי עדיין לא הורשע.

בפסק בעניין "אל ארד" אמר שאין שום הסמכה בחוק לשלול מרשימה להתמודד, גם אם זו רשימה ערבית השוללת את קיום המדינה. בכך הייתה דעתו דעט מיעוט, שכן השופט זוסמן הזכיר את מקרה גרמניה כעדות לכך שדמוקרטיה צריכה לדעת להתגונן, ושעיקרון זה יסודי וקודם לחוק עצמו. בנושא זה נצמד לפורמליזם משפטי, שעליו לא תמיד הקפיד עליו באותה אדיקות במקרים אחרים (עם זאת סיפר שנאלץ להרשיע פעם אדם בשל מגע מיני בהסכמה "שלא כדרך הטבע" עם חברתו, וכמחאה קנס אותו רק בלירה אחת).

בעניין פרשת עמוס ברנס, היה כהן השופט שהרשיעו בדין, אולם לימים נקפו מצפונו על כך, והוא פעל אצל נשיא המדינה לשחרורו, ואחר כך שלח לו מכתב נרגש שבו הביע בטחונו בחפותו. ברנס היה מנושאי מיטתו בהלוויתו.

בדיני המשפחה איפשר כהן אפילו לאישה הנשואה לאדם אחד להיחשב לצרכי ירושה ופנסיה לידועה לציבור של אדם אחר.

קריירה מחקרית
נשא במשרה של פרופסור אורח ולימד באוניברסיטאות. בין ספריו - ספר על זכויות האדם במשפט העברי וכן הספר "משפטו ומותו של ישו הנוצרי", שיצא לאור בשנת 1968, שבו הוא שולל את האפשרות שהסנהדרין הרגה את ישו או תרמה באיזושהי דרך להוצאתו להורג בידי פונטיוס פילאטוס. מקור ההשראה לכתיבת הספר היה פנייתם לבית המשפט העליון של נוצרים שחפצו שהמשפט הישראלי החדש יתקן את העוול שגרמו לדעתם השופטים העבריים העתיקים.
על הגותו המחקרית אמר אהרן ברק:"הוא פתח בפני הקורא צוהר למקורות המשפט העברי מזה ולחוכמת הפילוסופיה המערבית וחשובי הוגיה מזה".

בשנת 1991 יצא לאור ספרו "המשפט", שהוא הספר המקיף ביותר בשפה העברית שבא להציג את עולם המשפט לקורא שאינו מתמחה בכך.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אחד העם'
אחד העם
18/11/2004 | 18:22
8
לצפיה ב-'חיים יוסף ברנר'
חיים יוסף ברנר
18/11/2004 | 18:23
9
לצפיה ב-'מפיתום! לדעתי הכל הולך.'
מפיתום! לדעתי הכל הולך.
18/11/2004 | 18:23
10
התלבטתי אם לכלול את יוצאי ההשכלה, כולל דבורה בארון, יל"ג, שופמן, ברנר, גנסין, שני השטיינברגים וברדיצ'בסקי - כי הם יצאו כחלק מתנועה בת זמנם.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'המשורר יהודה עמיחי'
המשורר יהודה עמיחי
18/11/2004 | 18:24
4
לצפיה ב-'הנגיד לשעבר - יעקב פרנקל'
הנגיד לשעבר - יעקב פרנקל
18/11/2004 | 18:26
7
לצפיה ב-'שלום עליכם'
שלום עליכם
18/11/2004 | 18:26
4
לצפיה ב-'מנדליי מוכר ספרים'
מנדליי מוכר ספרים
18/11/2004 | 18:27
5
לצפיה ב-'שמואל (גונן) גורודיש'
שמואל (גונן) גורודיש
18/11/2004 | 18:31
1
18
לצפיה ב-'מה איתי?'
מה איתי?
18/11/2004 | 18:33
12
לצפיה ב-'הסופר חיים באר'
הסופר חיים באר
18/11/2004 | 18:33
6
לצפיה ב-'הסופר יהושע בר יוסף'
הסופר יהושע בר יוסף
18/11/2004 | 18:34
4
לצפיה ב-'שלמה ניצן'
שלמה ניצן
18/11/2004 | 18:35
16
לצפיה ב-'א.ד. גורדון'
א.ד. גורדון
18/11/2004 | 18:38
6
לצפיה ב-'וואללה, בשבת מתיישבת לחפור '
וואללה, בשבת מתיישבת לחפור
18/11/2004 | 18:38
1
29
גם איתן כבל, או לא הבנתי אותו נכונה?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הבנת אותו נכון'
הבנת אותו נכון
20/11/2004 | 12:54
21
בזמנו היינו יושבים ומרכלים הרבה על חוויות ומכרים משותפים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שר הבריאות דני נווה'
שר הבריאות דני נווה
18/11/2004 | 19:28
13
לצפיה ב-'יהודית רותם'
יהודית רותם
18/11/2004 | 18:48
10
סופרת שהכתיבה שלה עוסקת בנושא היציאה בשאלה
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מרים את הכפפה'
מרים את הכפפה
18/11/2004 | 20:28
1
32
אכתוב על מישהו שמן הסתם אינו מוכר לחברי הפורום: טוביה טננבאום.

טננבאום, כיום באמצע שנות ה40 לחייו, התגלגל בצעירותו מישיבה לישיבה, דומני בעיקר "חברון", "בית התלמוד" ו"מרכז הרב" (בה לדבריו היה החברותא של הרב שפירא, ראש הישיבה, ואם אינני טועה אף הוסמך על ידיו לרבנות). לאחר עזיבתו את הדת ועולם הישיבות, למד בארץ פסיכולוגיה ולימודי איסלם ונצרות, ואת שאר לימודיו הגבוהים עשה בארה"ב: תואר ראשון במתמטיקה ומחשבים, תואר שני בכתיבת מחזות, ודוקטורט באנגלית ודרמה. העיתון הגרמני Die Zeit החשיבו בין "המוחות הטובים" באמריקה.

בנוסף ללימודיו, טננבאום עבד בעבודות שונות: נהג מונית, סוחר יהלומים, מוסכניק, ועוד..

ב1994 ייסד את "התאטרון היהודי בניו יורק" (אוף ברודוויי), המטייל בניו יורק ואירופה. כתב וביים מחזות באנגלית בנושאים יהודיים אקטואלים (בניגוד לשאר התאטרונים היהודיים בניו יורק המציגים בעיקר קלישאות יהודיות ו/או באידיש). הצגותיו נועזות, פרובוקטיביות, שנונות ומלאות הומור, וזכו להצלחה רבה. כמה מהם מחזות יחיד.

במאמר קצר זה הוא טוען כי "היהדות היא מושג תאטרלי" ומוצא מקבילות בין עולם המחזות ליהדות.

רשימת מחזותיו:

One Hundred Gates. מתאר את הקונפליקטים הנפשיים של צעירים חרדים ממאה שערים המתחילים להתוודע למיניותם.

Love Letter to Adolf Hitler. מציג לראשונה מכתבי אהבה להיטלר מאת מעריצות אירופאיות. הצגה חזקה שחוללה סערה ציבורית לא קטנה.

Diary of Adolf Eichmann. בו הוא מביט על השואה מזווית ראיה של אייכמן, וטוען, בהתבססות על דו"ח מאת Josef Löwenherz, ממנהיגי הקהילה היהודית בווינה, שמנהיגים יהודים מסויימים (ביניהם Löwenherz עצמו) ספקו לנאצים רעיונות שאפילו הם לא חשבו עליהם.

Father of the Angels. אודות יעקב ישראל דה-האן, משורר ומשפטן הולנדי שיצא בשאלה ולבסוף חזר בתשובה והפך לפעיל העדה החרדית בירושלים וליד ימינו של הרב חיים זוננפלד. ב1924 נרצח ע"י ה"הגנה" בנסיבות בלתי ברורות. ההצגה המציגה אותו באור סמפטי מבוססת בין היתר על כתביו בנוסף לכיתביהם של עמרם בלוי, יואל טייטלבום, בן גוריון וכו', ומתארת את יחסיו ההומוסקסואלים עם ילדים ערבים.

The Last Virgin. סאטירה על יחסי יהודים וערבים, ערבוב פוליטיקה ומין. המחזה מבוסס על נסיונו האישי של טננבאום בביקורו בירדן, בה הוא התחזה למוסלמי, ברמאללה, בה הוא הוא התחזה לגרמני נוצרי אדוק, ובהמבורג בה הוא התחזה ליהודי חרדי.

Love in Great Neck. "קומדיה אבסורדית על סקס בקרב המעמד העליון בארה"ב".

Like Two Eagels. ספור אהבה פוליטי על רקע גזענות הן מהצד היהודי והן מהצד הפלסטיני. בתו של גנרל ישראל מוחלפת בלידה עם בנו של שייח ערבי, היא הופכת לפעילת חמאס והוא לחייל, ובעת קרב עז הם מתאהבים..

The Beggar of Borough Park. "קומדיה רומנטית" "שילוב פוסטמודרני בין תאטרון אידיש קלאסי וברודוויי" אודות שתי זוגות: יוצא בשאלה החי עם גויה, ובנו של חרדי עשיר הרוצה להתחתן עם בת עניה.

The American Jew. מעין קריקטורה סטריאוטיפית ה"חושפת" ב"כנות" את היהודי האמריקאי "על כל מערומיו".

The Suicide Bomber.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-' תודה!'
תודה!
18/11/2004 | 23:55
11
בדיוק מה שמחפשת.
אנשים פרטיים שפילסו דרך החוצה בשביל עצמם ובנו לעצמם חיים מלאים, עם תוכן שנשען על כל הרגליים של הניסיון המצטבר שלהם.


יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא ממש נופלת בקטיגוריה אבל...'
לא ממש נופלת בקטיגוריה אבל...
19/11/2004 | 00:45
30
פועה רקובסקי (1865-1955)
נולדה ברוסיה לבית דתי, והפכה בפולין למנהיגה ציונית פמיניסטית
ב1891 הוזמנה לנהל 'חיידר' לבנות בווארשה, כי היתה אחת הנשים המועטות בפולין שידעה עברית על בוריה
עלתה לארץ ב1935
לא קראתי את יומנה, אבל נראה בהחלט שווה קריאה
(במקור הספר נכתב באידיש, ויו"ל ב1954)


יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אצ"ג (אורי צבי גרינברג)'
אצ"ג (אורי צבי גרינברג)
20/11/2004 | 03:11
2
43
ג'ינג'י צנום, דרמטי וכריזמטי, ויוצר מופלא, שהיה עד 1929 משורר נערץ של תנועת העבודה ובן טיפוחיו של בן גוריון, ואז חצה את הקווים ונעשה נביא הזעם הרביזיוניסטי.

במשך שנים, עד "המהפך", עדיין הוחרמו כתביו ע"י תנועת העבודה והמימסד ולא נכללו בתכניות הלימודים בארץ, ורק בשנים האחרונות יצאו סופסוף במהדורה מדעית דפיניטיבית בהוצאת "מסדה", בפורמט ענק ההולם את סגנונו השירי.

ממורשת נעוריו, אותה נטש נוכח זוועותיה של מלחמת העולם הראשונה, לקח אל שירתו את הלשון התנ"כית, את הפוזה הנבואית ואת הדבקות הבלתי מתפשרת באמת אבסולוטית יחידה, כפי שראה אותה: "אמת אחת ולא שתיים, כשם שיש שמש אחת וכשם שאין שתי ירושלים".


ויקיפדיה:

אורי צבי גרינברג נולד בביאליקמין שבגליציה למשפחת אדמו"רים חסידית, ב-22 בספטמבר 1896. בהיותו בן שנה וחצי עברה משפחתו לעיר לבוב. בשנת 1912 פרסם את שיריו הראשונים בעברית וביידיש. בשנים 1918-1915, תקופת מלחמת העולם הראשונה, שירת בצבא האוסטרי, ולחם בחזית סרביה.

בדצמבר 1923 עלה ארצה, במסגרת העלייה השלישית. בשנת תרפ"ט העביר ביקורת חריפה על הדרך שבה התמודד היישוב העברי עם המאורעות, כשקילל "הרי בגלבוע, אל טף ואל מטר" את קיבוצי הגלבוע שלא התנגדו בנשק לפורעים הערבים. בעקבות ביקורת זו, נודה ע"י מפאי והנהגת היישוב, והוא הפך למשורר של המחנה הרוויזיוניסטי. הוא ביטא בעקביות השקפה לאומית מיליטנטית. אחת משורותיו המפורסמות היא:'ואמת היא תורת בר כוכבא, גם בנפול בית"ר'.

בשנים 1935-1931 ערך בוורשה את העיתון היידי של התנועה הרוויזיוניסטית, "די ועלט". ב-1936 חזר ארצה וב- 1937 שב לפולין וערך שם את העיתון "דער מומענט". הגיע ארצה ב-1939, שבועיים אחרי תחילת מלחמת העולם השנייה. הוריו ובני משפחתו נספו בשואה.

נבחר לכנסת הראשונה מטעם תנועת החרות. חתן פרס ישראל לשנת 1957.

לאחר מלחמת ששת הימים חתם (ביחד עם נתן אלתרמן ומשה שמיר) על העצומה למען ארץ ישראל השלמה.

אורי צבי גרינברג נפטר ביום העצמאות תשמ"א (9 במאי 1981), ונקבר בהר הזיתים בירושלים.

כיום, יש הקושרים לו כתרים של נביא. גם חיים נחמן ביאליק, בזמנו, אמר על שירתו הפרובוקטיבית של גרינברג: "אם המשורר מטפס על הקירות, כנראה שהוא רואה דבר מה שמעבר לקירות".

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואותנו לימדו שהוא היה דתי'
ואותנו לימדו שהוא היה דתי
21/11/2004 | 13:58
1
12
לצפיה ב-'הוא לא, אבל הוא היה גא ביהדותו.'
הוא לא, אבל הוא היה גא ביהדותו.
21/11/2004 | 14:13
14
אחד מהכללים של הרביזיוניסטים היה "לכבד" את היהדות,
זה לא הפריע להם לאכול למשל כל מה שהם רצו ולנסוע בכל יום,
אבל לעיתים קרובות היתה להם כיפה בכיס לאירועים ממלכתיים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'האבא המאמץ שלי'
האבא המאמץ שלי
20/11/2004 | 12:52
32
נולד בבלגיה למשפחה דתית (על גבול החרדית) מפליטי השואה.
בנערותו תפס את ראשו בידיים והניח אותו בטכניון שבחיפה, שם התמחה בפיזיקה וכימיה ושם גם הזניח את כיפתו.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שלמה קרליבך'
שלמה קרליבך
21/11/2004 | 10:38
2
30
אולי הוא לא נחשב ל"יוצא" אבל בהחלט השאיר את האמונות שגדל עליהן מאחוריו והיה לאכזבת ראשי הישיבה.

ברברה סטריסן,שמעתי שיצאה מבית יעקוב אבל לא מצאתי בחיפוש(דימהיר,ראוי לציין) חיזוק לדברים כך שאולי היא לא...

מה על אנשי הפורום או אנשים אישיים שעשו דרך שכל אחד יהיה גאה בה?

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מה שחיפשתי זה באמת אנשים פחות'
מה שחיפשתי זה באמת אנשים פחות
21/11/2004 | 11:52
1
36
מוכרים, שאנשי הפורום הזה אוהבים או יכולים להיות גאים בהם, באישיות שלהם, בהישגים שלהם או באופן בו הם עשו את הדרך שלהם - מספיק כדי לצרף אותם לרשימה שגם הם נמצאים בה...
בקיצור: מין רשימה של "חברי כבוד" בפורום.

לכן מאד אהבתי את האִזכּוּר של האב-המאמץ אצל לייזר,
שהוא בעצם חיבוק אוהב, ומחווה דמויית-אימוץ, מצד הבן.

אם זה נראה לך, תחליטי אַת מה הקריטריונים, כי בעצם העובדה שאת חולקת עם האנשים האלה את הכינוי שלך, את גם קצת לוקחת אותם לריאות; אז כדאי שהם יהיו מחומר שעושה לך טוב
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הבת... לייזר, לא לירות בי!'
הבת... לייזר, לא לירות בי!
21/11/2004 | 11:53
13

הודעות אחרונות

13:33 | 17.01.16 אורחים בפורום
01:59 | 04.01.16 אדום של יין
18:19 | 03.01.16 יוחאי1985
17:53 | 28.12.15 אורחים בפורום
10:54 | 21.12.15 ספרנו1
16:54 | 10.12.15 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ