אני חייבת לשפוך לפני שאני נחנקת לי פה...

חמודה תודה על הכותרת :) אני ממש נהנית לכתוב כאן

כי אתם מבינים את הנושא :)... כשאני מבקרת אני קונה לה דיי הרבה...אבל זה לא עוזר לי... לכן לאחרונה פיתחתי כלפיה שינאה מטורפת ....ומשתדלת להנמיך ממנה צפיות ....כי כמה אפשר להיפגע מבנאדם....אפילו שמדובר באמא שלי...אז לא נילחמתי איתה וניתקתי את הקשר כמובן , אבל היא בהחלט אמא שלי בהגדרה בלבד ! והיחס שלי אליה הוא למכרה רחוקה...זאת ההחלטה שלי כדי לשמור על השפיות שלי ועל הלב החלש שלי ...
 
אני חייבת לשפוך לפני שאני נחנקת לי פה...

בקצרה אני דתלשית המון שנים .... לפני זה הייתי ילדה ממש טובה גם בבית, החברה הכי טובה שלי היתה אמא שלי ...תמיד שמעתי לקולה, היא רק היתה צריכה לעקם את האף בלי להגיד מילה הייתי מבינה שהיא לא מרוצה ומייד תיקנתי...אף פעם לא לבשתי מה שבאמת אהבתי כי אמא לא אהבה...ניסיתי כמה שאני יכולה לא לצער אותה ולהיות הילדה הכי טובה מבין כל בני המשפחה, הייתי משתמשת בכל כספי הבייביסיטר, כדי לקנות לה את מה שהיא לא יכולה להרשות לעצמה, עד לרמה של כדורי ויטמינים או קרם נגד קמטים , פשוט חייתי את החיים שלה דרכי... זה היה מאוד משתלם לי, היא מאוד אהבה אותי והיחס שלה אליי היה חם ומגונן, שלא ויתרתי עליו כל כך מהר, אבל כשהגיע היום ששמעה שאני לא דתיה, ואחרי זה התחתנתי עם בחור לא דתי , היחס שלה נהיה מגעיל אליי, לדוגמא: היא לא מתקשרת אליי בכלל, אני צריכה ליזום כל הזמן, אתמול כשניסיתי להשיג אותה היא לא ענתצה לי ולא טרחה לחזור אליי, במשך הערב דיברתי עם גיסתי (אשתו של אחי) והיא בדרך אגב אמרה לי שהרגע היא דיברה עם אמא שלי, זאת אומרת היא ראתה שהתקשרתי אבל לא עניין אותה לחזור אלי, לא נעים להגיד אבל ניפגעתי מימנה מאוד , אחר כך ניסיתי להתקשר אלייה שוב והיא ענתה לי כששאלתי למה לא ענתה קודם ...היא אמרה לי שלא ראתה וכו' וכו', כמובן שלא "קניתי" את זה ...אבל זאת דוגמא אחת מיני רבות שמוכיחה לי כמה אני לא מעניינת אותה ובכל זאת אני ממשיכה להתקר אליה, אין לי ספק שבגלל שחזרתי בשאלה ואני לא דתיה היא פסלה אותי , כי אני לא משרתת את האינטרסים שלה , (היא הרי רצתה דור ישרים שהולך בדרך ה') , אז אני לא מנסה לחנך אותה או לשנות אותה לא שזה אפשרי בכלל... אבל למה אני ממשיכה להיפגע ממנה ? למה ? למה אני עוד בונה עליה שהיא תהיה אמא נורמלית ? אני הרי מכירה אותה ואני יודעת שהיא לא האמא הכי מחכילה, מבינה , מתחשבת, רגישה, מנחמת , וזה לא משנה אם הייתי דתיה היום , היא פשוט לא כזאת .... האמת שגם אחיות שלי לא כאלה... חסר לי שאני ידבר5 על אמא או יתלונן בפני אחת האחיות עליה ישר יסתמו לי את הפה כי זה לשון הרע, מה פה פאקינג לשוטן הרע ???!!! הרי למי אני ישפוך את כל החרא שיש לי , מי אמור להכיר את הסיטואציה מקרוב כמוני אם לא אחיות שלי ? בקיצור אני אחת מתוך עשרה אחים ואין לי קשר עם אף אחד (עם אבא כן פלוס מינוס, אבל מה אפשר לדבר עם אבא?...) אני חשה לעיתים תסכול רב מיזה ולא לומדת ומנסה להתקשר לאמא למרות שהיא לא מראה צורך בשיחות האלו.....אז למה למה אני ממשיכה לצפות מהם ?....
אשמח מאוד לקבל עצות חכמות מבעלי ניסיון בהווה או בעבר .....
שבת שלום :)
 
היי לך... :)

אכן, מצב לא פשוט בכלל. קשה לנו להבין, אבל אנחנו הרי יודעים. יצאנו משם. הדת קודמת לאהבה, ובתחרות של אלוהים מול משפחה, חונכנו לבחור את אלוהים.
&nbsp
הצורך שלך בקשר רגשי עם אמא הוא טבעי ופשוט, אבל אולי כואב מידי להתאכזב כל פעם מחדש? אולי עדיף לתת לה להיות הצד היוזם אם תהיה חפצה בכך?.
אני חושב שהנכון הוא למצוא נחמה בקשרים חברתיים , ובייחוד זוגיים. למצוא את הפינה שלך שבה את מרגישה בבית.
וכמובן, שאת מוזמנת להיות איתנו :)
 
אני איתכם לגמריי מרצוני ובאמת שזה המקום הכי לא שיפוטי...

ואף אחד / אחת בעולם לא תבין אותי כמוכם...תמיד הייתי מוקפת חברות והרגשתי אהובה ואוהבת ואני בכוונה כותבת הייתי כי זה שייך לעבר, יתכן שהקשר הדפוק שלי עם המישפחה שלי השפיע עליי מאוד ולכן אני לא מוצאת לי חברות נכון להיום. יש לי שתי חברות שגרות רחוק ממני ככה שאני דיי לבד ...ממש קשה לי לייצור קשרים חברתיים ואף אחת לא מעניינת אותי ברמה שאני רוצה להתעניין בה זה נישמע שחצני אבל זאת האמת . אני פשוט מאוד פגועה מחברות וגם ממשפחה שהפנו לי עורף , פגעו בי, או הכי גרוע התעלמו ממני ! בקיצור אני דיי לבד וזה מבאס ...:(
 
הבעיה נשמעת מוכרת...

גם לי קשה למצוא אנשים שאהנה לדבר ולדון איתם.
אבל אני מאמין שצריך להתאמץ... לחפש אנשים רלוונטיים במקום העבודה, בלימודים, בפעילויות שאת נוטלת בהם חלק..
&nbsp
מקווים ששהותך עמנו מסייעת ולו במעט
 
קודם כל, מצער לשמוע על המצב שאת נמצאת בו. זה בטח לא פשוט..

בינתיים הייתי מציעה לך לתת לזמן לעשות את שלו, ולא לשדר שההתייחסות הזו היא עונש בשבילך. אני ניסיתי את אותו הדבר עם המשפחה שלי, אחרי שאבא שלי קלט שאני יורדת מהדת והשתדל "להעניש" אותי בכל דרך.. המצב עדיין לא קל, אבל אפשר לומר שזה דיי עזר.

תהיי חזקה. אם את צריכה להתייעץ או לשתף - את תמיד מוזמנת.

בהצלחה!
 

Dark 3ide

New member
הכל בראש

שכחי מהעבר, הוא מת ולא יחזור. הוא טוב להפקת לקחים להמשך הדרך ותו לא. חיים את ההווה בלבד.
אמא שלך בוחרת להתנתק, הניחי לה ואל תחפשי את קירבתה בכוח. כמה שזה נשמע כואב.
אמא שנוטשת ילד רק בגלל שלא יצא כמו החלום (העקום במקרה הזה) של חייה, לא ראויה לחיזורייך.

לגבי הקושי ליצור חברויות, כפי שנאמר לך זה נושא מוכר. מתמודדים איתו באמצעות פעילויות במעגלים
שונים שם מוצאים ומתחברים לאנשים נוספים. אל תתעקשי למצא "חברות", אבל כן תנסי להגדיל את
הפוטנציאל למציאת כאלו ע"י פעילויות שונות כמו תחביבים מסוימים, ועל הדרך כנראה תמצאי אותן\ם.
 
למעלה