לגלישה באתר בגירסה המותאמת לסלולאר
| הוספת הודעה
הגדרות תצוגה

הגדרות עץ הודעות

מאפייני צפייה

הצג טקסט בתצוגה
הצג תגובות באופן
עדכן
1627216,272 עוקבים אודות עסקים

פורום יוצאים בשאלה

שלום וברוכים הבאים לפורום שלנו! נושאים רבים מטרידים את מוחם הקודח של היוצאים והיוצאות בשאלה. הקשר עם המשפחה, השלמת השכלה, מערכות יחסים זוגיות ועוד ועוד ועוד ועוד... על מנת לדון באותם נושאים, בכדי לתמוך ולעודד האחד את השני - בשביל זה קיים הפורום. 
הפורום נפתח מתוך מחשבה על היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. מהר מאוד התברר שלא רק אנחנו, החרדל``שים, זקוקים לפורום אלא גם הדתל``שים ואולי הדתל``שים זקוקים לו אף יותר מאשר החרדל``שים. לחרדל``שים יש את ה.ל.ל. עבור הדתל``שים אין בעצם כלום... מהר מאוד גם הצלחנו להבין שהדתל``שים תורמים לפורום באספקטים שונים ומגוונים. אי לכך ובהתאם לזאת (ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות) אנחנו שמחים לברך בברכת ברוכים הבאים את החרדל``שים לסוגיהם השונים ואת הדתל``שים למיניהם (וכל המינים...כרגע יאבדו) השונים...
אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לפורום! 
 

אודות הפורום יוצאים בשאלה

שלום וברוכים הבאים לפורום שלנו! נושאים רבים מטרידים את מוחם הקודח של היוצאים והיוצאות בשאלה. הקשר עם המשפחה, השלמת השכלה, מערכות יחסים זוגיות ועוד ועוד ועוד ועוד... על מנת לדון באותם נושאים, בכדי לתמוך ולעודד האחד את השני - בשביל זה קיים הפורום. 
הפורום נפתח מתוך מחשבה על היוצאים בשאלה מהמגזר החרדי. מהר מאוד התברר שלא רק אנחנו, החרדל``שים, זקוקים לפורום אלא גם הדתל``שים ואולי הדתל``שים זקוקים לו אף יותר מאשר החרדל``שים. לחרדל``שים יש את ה.ל.ל. עבור הדתל``שים אין בעצם כלום... מהר מאוד גם הצלחנו להבין שהדתל``שים תורמים לפורום באספקטים שונים ומגוונים. אי לכך ובהתאם לזאת (ועל יסוד החלטת עצרת האומות המאוחדות) אנחנו שמחים לברך בברכת ברוכים הבאים את החרדל``שים לסוגיהם השונים ואת הדתל``שים למיניהם (וכל המינים...כרגע יאבדו) השונים...
אז יאללה, למה אתם מחכים? קדימה לפורום! 
 
x
הודעה מהנהלת הפורום
 http://profile.ak.fbcdn.net/hprofile-ak-snc6/274778_735549863_1121812854_n.jpg
המשך >>

לצפיה ב-'שרשור היכרות עם הפתעה: 72 שעות מ-ע-כ-ש-י-ו-!'
שרשור היכרות עם הפתעה: 72 שעות מ-ע-כ-ש-י-ו-!
16/03/2012 | 02:07
309
212
יקירות ויקירים,
יש לנו מתנה למישהו או מישהי מכן. ארוחה בשווי 250 שקלים ב'בית בנמל' (ת"א)*.
המתנה תוגרל בין מי שבמהלך 72 השעות הקרובות יעלו לכאן תגובה המציגה אותם (תהיו יצירתיים בבקשה) ויצרפו שיר אהוב עליהם (רצוי עם לינק בו נוכל לשמוע אותו).

על מנת למנוע תופעת ניקים כפולים, יחד עם התגובה בשרשור הזה תצטרכו לשלוח אלי במסר אישי את שמכם האמיתי.

שלכן/ם,
כבשה תוהה, מילטון ג'ון ולייזר

* את הארוחה ניתן לממש עד לסוף החודש.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כי אני מאד מאד רוצה ארוחה'
כי אני מאד מאד רוצה ארוחה
16/03/2012 | 08:06
3
96
חוויות הילדות שלי מטושטשות ברובן, כמו תמונות הן מרצדות במוחי, אלבום פתוח.
גדלתי בשכונה שקטה בבני ברק, הלכתי לגנים עירוניים, בגיל צעיר אין הפרדת גזעים וחסידויות.
השכונה שלי היתה שכונה מעורבת, מעורבת במושגים של התרבות החרדית.
ספרדים בני תורה, ליטאים מודרניים, בוכרים, חסידי "ביאלה" ליטאים בריסקערים וסתם עמך.
בקומה האחרונה גרה משפחה גוראית, אבא שלהם היה גבאי בבית הכנסת בו התפללו הורי, כל ילדותי קינאתי במשפחה ההיא.
היתה להם ילדה גדולה ממני בשנה, היא היתה מלכת השכונה עם ביטחון עצמי מופרז.

היתה להם מכונית, אבא שלה היה מקורב לעסקנים וגם היה להם הרבה כסף.
בבית שלהם היתה אוירה מלכותית כזו, כשנכנסתי אליהם פסעתי תמיד על קצות האצבעות, סלון מהודר עם נברשות זורקות יהלומי אורות שהשתברו להן על רצפות קרמיקה לבנות.
מגרות על גלגלים בארונות, כאלו שמחליקות בידיים ונפתחות בקלילות מרשימה.
אמא שלה הייתה תמיד לובשת בגדים בצעקת האופנה החרדית האחרונה, היא הייתה בוועד הנשים של בית הכנסת, פטפטנית וחברותית.

בראיה הילדותית שלי אנחנו היינו פחותים בשרשרת המזון, אבא שלי היה סתם מגיד שעור בישיבה ואמא שלי מחנכת בסמינר. הבית שלנו תמיד היה נקי ומסודר אבל חסר צבע ועידון.
הכל היה פשוט ותכליתי, רצפות ישנות, ההורים שלי לא החליפו ארונות מטבח במשך שנים וריהוט חדש היה נדיר מאד וגם כשכבר קנו ספה חדשה לא הייתה שום התרגשות.
בכלל אבא שלי היה תמיד צוחק ואומר לנו הילדים, תנו כבוד למכונת הכביסה/ ארון/מיטה או אפילו לטפטים שכיסו את קירות הסלון, הם פה הרבה שנים לפניכם.

היום כשאני מביטה לאחור אני מעריכה אותם את ההורים שלי. מעריכה וגם יודעת שכל ההוייה שלי היא בדמותם ובצלמם וגם גאה בכך.

ואם כבר סיפרתי על הטפטים של הסלון, שמורה להם פינה חמה בלבבי, הם היו בצבע בז' פנינה מעוטרים בסלסולים עדינים. בקצוות מלמטה, בגובה של פעוטות היו קרעים שהודבקו ביד האמן של אבי, נקרעו שוב והודבקו שוב.

למעשה אפילו הבכורה היפה שלי הוסיפה קרע משלה, הפסיפס לאורך הקירות הוא כמו תמונה בפני עצמה. עדות לקיומם של כל אותם בוגרים שאנחנו, אחיותי ואחי וכל ילדינו, עדות לכך שפעם היינו כולנו ילדים, זחלנו בכל פינה, שברנו דברים ובאצבעות הקטנות גיששנו, הכרנו את העולם.

רק לפני שנה ההורים שלי קנו מיטות חדשות לחדר השינה, המיטות שלהם היו הרבה יותר מבוגרות ממני.
קרשים דקים על ארבע רגלי עץ, במיטה של אבא שלי היתה רגל אחת שבורה, וכדי למנוע ממנה לקרוס תחת משקלו, אמא שלי הניחה עיגול קטן עשוי שיש. כזה שפעם היו מניחים עליו סירים חמים לבל יזיקו למשטחי הבישול.
אני בכלל לא זוכרת זמנים שרגל העץ הזו לא היתה שבורה.


יהונתן גפן בהקדמה לספרו "אשה יקרה" כותב:
"מתוך כוונה ואחרי מחשבה, הספר לא נכתב בסדר כרונולוגי. אם יש בו כרונולוגיה הרי שהיא כרונולוגיה נפשית, אם יש פה הגיון, הוא הגיון רגשי, ברוח דבריו של ויקטור הוגו 'ללב יש שכל שהשכל לא תמיד יכול להכיל אותו'."

ואני מרשה לעצמי להוסיף שכרונולוגיה והגיון לבדם הם משעממים, בעיני הם מסגרת לספר, הם כמו גבולות וחיים שלמים מגודרים מעולם לא עשו לי טוב. אז כן זו אני, נולדתי ב1982, אני כותבת את הספר כשאני נושקת לגיל השלושים- נשיקה שהיא צרוף של רכות כמו זו ששפתיים קרבות זו לזו אך יש בה גם את קשיותו של נשיקת עשו, מעין נשיכה קשה שמנסה לשלב אהבה ושנאה גם יחד.

את הרווח הזה שבין הולדתי להוויתי הבוגרת אני אמלא בערבוביה פרועה של זכרונות.
קפיצות כאלו, פעם אהיה ילדה ופעם אם, פעם מאמינה אדוקה בערכים ולעיתים מצבור ציני של אמיתות מרושעות. כי זו מי שאני, אני גרה בכמה דירות, זו של בית הורי, בזו שגרתי עם בעל, זו שעברתי אליה בסתר והוזנחה עד בחילה, וזו הנוכחית. משוטטת בין עולמות לא מוגדרים.
לעיתים בלילות אני בטוחה שאמצא את עצמי בעוד חמש עשרה שנים ב"רופאים ללא גבולות" מצילה ילדים קטנים ואיש קשיש, נלחמת באקלימים זרים ושולחת מיילים לתינוקות שלי שכבר לומדות באוניברסיטה. לעומת זאת יש לילות שאיני בטוחה שלא אקפוץ מעבר לגשר אל מותי כשהיום הבא יפציע.
אינני חילונית וודאי שלא אדוקה, אני מין יצור כלאיים שכזה.


Tomorrow will take us away
Far from home
No one will ever know our names
But the bards' songs will remain
Tomorrow all will be known
And you're not alone
So don't be afraid
In the dark and cold
'Cause the bards' songs will remain
They all will remain

In my thoughts and in my dreams
They're always in my mind
These songs of hobbits, dwarves and men
And elves
Come close your eyes
You can see them, too
If you find some error in the lyrics,
would you please submit your corrections to me?

ובתרגום חופשי:





מחר יקחו אותנו
רחוק מהבית
אף אחד לא יידע לעולם את שמותינו
אבל שירתנו תישאר.
מחר הכל יהיה ידוע
ואתה לא לבד
אז אל תפחד
בחושך ובקור
בגלל שהשירים שלנו יישארו
כולם יישארו

בתוך המחשבות שלי בחלומותי
הם תמיד בלבי- במוחי
אלה שירים של הוביטים, גמדים גברים
שירים של כולנו.
בואו תעצמו את עיניכם
אתם יכולים לראות אותם גם.
אם אתם מוצאים שגיאות במילים,
אתם מוכנים בבקשה להגיש את התיקונים אלי ?


http://www.youtube.com/watch?v=u_tORtmKIjE
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כתבת יפה מאוד'
כתבת יפה מאוד
16/03/2012 | 22:45
48
חשבתי לכתוב משהו ואז אמרתי לעצמי עם כתיבתה של הפוקרת אני לא יכולה להתחרות.
אגב, תמיד תהיתי לעצמי איך בנות העסקנים, ראשי הכולל ובכלל כל החבריה המקורבת בעירי היו תמיד בעלי הכסף, בגדים אופנתיים וחדשים, דירות יפות וכדו' בעוד שלנו, בעוד אבא שלי עובד, היינו מתקמצנים על כסף, מעבירים בגדים מאחד לשני ובאופן כללי היה תחושת צמצום. המסקנה מזה זה כנראה שאלוהים באמת דואג ללומדי תורה (או שהם מעלימי מיסים, מקצבי נדבות ובסוף אבא שלי גם היה צריך לשלם שכר לימוד מופרז כדי לכסות על הלימודים של הילדים שלהם).
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לייק'
לייק
16/03/2012 | 23:16
14
לצפיה ב-'איזה תיאור חי וצבעוני'
איזה תיאור חי וצבעוני
17/03/2012 | 17:41
35
התיאור שלך מלא פרטים קטנים וזה הופך את הסיפור שלך למאוד ויזואלי.
הרעיד לי את הלב לקרוא על שאלת החיים שאת מציגה בסוף התיאור. לא ממקום של בואי נציל אותך, אלא ממקום מזדהה-תוהה.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואני מאד רוצה להציג שיר'
ואני מאד רוצה להציג שיר
16/03/2012 | 11:56
7
66
ארוחה זה גם תמיד נחמד, אם כי הנקודות נושפות בעורפי ומאז תפריטי מסעדות הפכו לאוייב המושבע שלי.

ואציג את עצמי במסגרת האפשר מבלי לחשוף פרטים סודיים כמו מספר טלפון ומידת נעליים.

יוצאת בשלאה כבר אוטוטו שנתיים (פסח לפני שנתיים - ליתר דיוק - היתה הנדידה הגדולה, איך שהזמן טס)

כדי להכיר אותי צריך לדעת כמה דברים חשובים עלי:
אני אוהבת את השפה הצרפתית.
יש לי חלום או תוכנית ללמוד צרפתית וספרדית.
הצעד הראשון שעשיתי לשם כך - התידדתי קשות עם בעל חברה גדולה שמשווקת בעולם ערכות ללימודי שפות, הוא היה מבוגר ממני פי שתיים וחצי ויותר כנראה, בינתיים הוא נעלם בארכיון של כל החברים הנטושים שלי, היתה לו חתימה כזו למייל, "אלוהים נמצא בפרטים הקטנים". משם התחילה ההכרות שלי איתו כשהגבתי לו משהו מתקומם, לא זוכרת מה.
הוא שלח לי ליומולדת ברכה ממש יפה, הדפסתי ושמרתי בארנק תקופה ממש ארוכה. אני מאוהבת במילים.
הצעד השני ללימוד צרפתית היה להשאיל ספר צרפתית למתחילים מהצרפתי של הפורום, למדתי כמה שיעורים ובצוק העיתים זה מעלה אבק על המדף. יום אחד זה יקרה.
בינתיים אני מנתבת את האהבה הזו למוזיקה וסרטים וגם אנשים שדוברים את השפות האלה. יום אחד אדבר איתם שוטף.
המלצות לשירים וסרטים בשפות אלו, יתקבלו תמיד בברכה.

הנה אחד יפה שאתמול הכרתי ושמעתי, וגם היום, וגם מחר.
Amsterdam

יורד גשם סערה בחוץ, השמים בוכים על מות החורף, הילד שלי כל בוקר כשיורד גשם מתעורר ושואל אם זה המלקוש. גם אני שואלת את אותה שאלה.
הנה עוד דבר עלי - אני אוהבת את החורף במידה מאוד מסויימת בשביל לא להסתכסך עם ידידי אוהבי החורף, אבל ממתינה לקיץ בחוסר סבלנות.
למרות שהגשם כאן מותח לי ווילון יפהפה של טיפות מהפרגולה למה שהיה פעם דשא והיום זה סתם ג'ונגל.
ואני אוהבת את הילד שלי עד כלות.
ואת הטבע.
ואת החיים כשהם טובים.
ואת החברים והחברות הטובות שלי.



יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'יש לי רוזטה סטון אם את רוצה.'
יש לי רוזטה סטון אם את רוצה.
16/03/2012 | 19:52
3
31
לצפיה ב-'זה יעיל?'
זה יעיל?
16/03/2012 | 22:48
2
35
אני תמיד רוצה לקנות אבל יודעת שזה יגיע בסופו של דבר למקום בו נמצאים הצמר והמסרגות, הגזרות הבד ומכונת התפירה ועוד שלל התחביבים שסיגלתי לעצמי והזנחתי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא בדקתי על צרפתית אבל איטלקית זה היה נחמד'
לא בדקתי על צרפתית אבל איטלקית זה היה נחמד
16/03/2012 | 23:08
1
34
לגמרי.נכון שהפסקתי אחרי כמה סשן'ס אבל זה רק אני...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אם זה מנחם אותך'
אם זה מנחם אותך
16/03/2012 | 23:40
34
זה לא רק אתה. זה מצטרף לספר צרפתית למתחילים שמונח על המדף. וכל פעם כשהוא תוקע בי עיניים כאלה מאשימות אני עושה את עצמי לא רואה אותו בכלל.

סוניק? מסרגות?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'קרדיט אחד שכחתי'
קרדיט אחד שכחתי
16/03/2012 | 23:45
35
לשיר היפה הזה, לאיש אחד יפה ששר יפה גם בצרפתית.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שיר בצרפתית שנתקע לי תקופה במוח'
שיר בצרפתית שנתקע לי תקופה במוח
17/03/2012 | 01:12
27
והכרתי אותו בכלל מהסרטון הזה
יוצאים בשאלה >>
כתובות אינטרנט מצורפות:
לצפיה ב-'גם אצלי בבית על המדף'
גם אצלי בבית על המדף
17/03/2012 | 17:47
23
מונחים, מאובקים, מילון פונטי וחלום ישן ללימוד צרפתית..
אולי בפנסיה. ואולי עד אז יתחלף החלום.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואי אני כל כך רוצה'
ואי אני כל כך רוצה
16/03/2012 | 16:43
1
42
אבל אני בטוח מפסיד לשתיים שלפני
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'"המתנה תוגרל'
"המתנה תוגרל
16/03/2012 | 16:55
30
בין מי שבמהלך 72 השעות הקרובות יעלו לכאן תגובה המציגה אותם (תהיו יצירתיים בבקשה) ויצרפו שיר אהוב עליהם (רצוי עם לינק בו נוכל לשמוע אותו)."

ולכל המגיבותים: בבקשה תשלחו לי גם מסר אישי עם שמכם!!!!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ומה אני אעשה עם שובר זה?'
ומה אני אעשה עם שובר זה?
16/03/2012 | 19:45
10
13
לצפיה ב-'תתן אותו לאהובייך בארץ'
תתן אותו לאהובייך בארץ
16/03/2012 | 21:48
1
28
לצפיה ב-'אני אתפשט ערום ועריה כדי שהם יסבאו?לא נראה לי'
אני אתפשט ערום ועריה כדי שהם יסבאו?לא נראה לי
16/03/2012 | 23:10
38
לצפיה ב-'אני תכננתי למסור לאחי העתיד לבקר בארץ'
אני תכננתי למסור לאחי העתיד לבקר בארץ
16/03/2012 | 22:46
7
33
אבל אז התאכזבתי מסיכויי הזכיה שלי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זו הגרלה'
זו הגרלה
16/03/2012 | 23:41
6
30
הסיכויים שלך כשל כולם:)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ממש לא.יש כאלה שסיכוייהם נמוכים יותר, מנסיון.'
ממש לא.יש כאלה שסיכוייהם נמוכים יותר, מנסיון.
16/03/2012 | 23:44
2
13
לצפיה ב-'מזל כזה?'
מזל כזה?
16/03/2012 | 23:45
1
13
לצפיה ב-'יע.כשואלים אותי איזה מזל אני.אני עונה מזל חרא'
יע.כשואלים אותי איזה מזל אני.אני עונה מזל חרא
17/03/2012 | 18:54
47
לצפיה ב-'הממ... משום מה חשבתי תחרות'
הממ... משום מה חשבתי תחרות
16/03/2012 | 23:51
2
8
לצפיה ב-'הסיבה שלא אעשה תחרות '
הסיבה שלא אעשה תחרות
17/03/2012 | 05:13
1
23
שהקריטריונים שלה לא ברורים היא כיוון שיש לי (ולכל אחד אחר כאן) היכרות אישית וחיבה יתרה לחלק מהנפשות הפועלות ושיפוט שלנו לא יהיה אובייקטיבי. הגרלה כן.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'צודק'
צודק
17/03/2012 | 05:36
6
לצפיה ב-'אני...'
אני...
16/03/2012 | 20:38
47
1375
כבר הרבה זמן לא כתבתי כאן. הגיע הזמן, ואנצל את ההזדמנות....

אני קורא לעצמי מיזנטרופ, ואני אדם שכועס המון, על אנשים, על חפצים, ועל היקום כולו. למעשה הניק המלא שלי הוא "מיזון-everything".

מה שבעיקר מכניס אותי לרגשות זעם - זה כשאני חווה אדישות של אנשים. אדישות מול סבל של הזולת, ובמקרים גרועים יותר - אדישות לסבל שהם עצמם הגורמים לו.

ובמובן הזה - החברה החרדית המאמינה היא חממה פורה ליצורים מנותקים ואדישים לגרימת סבל. חברה שמלה את בניה בגיל 8 ימים היא חברה מנותקת ואדישה לסבל. חברה שמתכחשת למחקר הפסיכולוגי, שנצמדת באדיקות לכללי חינוך ונורמה חסרי פשר - היא חברה מנותקת. חברה שמאמינה ונצמדת לרעיון כלשהו - בהכרח מתנתקת מכל מה שבסתירה לאותו רעיון.

ואת המחיר של הניתוק הזה אני שילמתי בכל רגע בחיים החרדיים שלי. חיים לצד הורים, מחנכים וקהילה שלרגע אתה חש שהם מסוגלים לכל הרוע מתוך האדיקות הדתית והרעיונית שלהם.

אני לא יצאתי בשאלה בגלל אתאיזם (בשלבים הראשוניים הייתי אגנוסטיקן), אני לא יצאתי בשאלה בגלל פיתויים כלשהם (שום פיתוי לא חיכה לי בחוץ), אני יצאתי בשאלה כי תיעבתי את החברה הזו, כי תיעבתי את האדישות שלה, תיעבתי את הצורה בה הם מקדשים את המערכת בעלת הסמכות (רבנים, עסקנים, אנשי חינוך) - מערכת שנוהגת בצורה כה מרושעת ללא כל מצפון.

אני יצאתי משם. כיום אין לי חלק ונחלה עימם, אבל גם היום אני לא מסוגל לשמוע את הסיפורים הקשים של אנשים שנאלצים להתמודד מול הרשעות שיש שם. רשעות של חלקים מהחברה אמנם, אבל היא נתמכת בזכות הניתוק מושלם של כלל הקהילה. ניתוק חולני ופתלוגי שמביא אנשים טובים ושפויים להמשיך ולתמוך בכל הרוע הזה בתיאונים כמעט סוראליסטיים.

ולסוראליזם הזה אני מקדיש את השיר הבא. שמהיום ששמעתי אותו באמצע הדרך, באוזניות באוטובוס בגלגלצ, ידעתי שזה השיר שלי.

-------------------------------------
נמס בגשם, יהודה פוליקר

גשם יורד בחוץ, הוא לבד וקר לו
בטלפון הציבורי שומע קול שמוכר לו
זאת אמא שלו מהבית
אוטומטית, בקצרה
שלום, תשאירו הודעה ואתקשר בחזרה
זה דחוף לו נורא
אבל היא, מה היא יודעת
היא רואה פופוליטיקה
והיא בקושי שומעת
היא אמרה לו: אל תגור פה
גם אבא שלו אמר
אחד כמוך לא אצלנו
לא בקשנו עוף מוזר

גשם בחוץ ממשיך עוד לרדת
אמבולנס מיילל, בכביש עוברת ניידת
ילד, איפה אתה גר
שואלים אותו כולם
אני בגן הציבורי
על הספסל מעל הים
הוא נראה לאחרונה עם תרמיל וסוודר
השאיר מעטפה על השולחן בחדר
וכתב בהמשך לשיחתם האחרונה
אחד כמוני לא יגור פה
עדיף לגור במלונה

נמס בגשם,עף ברוח
הן לא, לא יבכה
לבד כל הלילה
למי הוא מחכה
נמס בגשם, עף ברוח
בלילה קר כזה
אם יש אלוהים פה
גם הוא היה קופא

השעה כבר מאוחרת
אמא שלו במקלחת, עטופה במגבת
הגשם יורד, הכביסה שלה נרטבת
אבא שלו בטלפון הזמין וידאו וארוחה
ונרדם בתוך פיג'מה מול ערוץ המשפחה
גשם בחוץ והתנועה זוחלת
השליחים בדרך, שני שוטרים בדלת
הם מצאו אותו קפוא, חשבו שהוא נרדם
בקצה החשוך של העיר
על שפת הים



(לא ממש הצגתי את עצמי, אבל מי שמכיר אותי, יודע שדווקא כן)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שיר/סיפור עצוב'
שיר/סיפור עצוב
16/03/2012 | 22:24
1
77
זה מסוג הסיפורים שגורמים אצלי לתחושת חוסר אונים, כעס ורצון ולבכות
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
16/03/2012 | 22:55
13
לצפיה ב-'רציתי לעקוץ אותך כהרגלינו בקודש,אבל כתבת'
רציתי לעקוץ אותך כהרגלינו בקודש,אבל כתבת
16/03/2012 | 23:14
1
107
כל כך יפה שאוותר על כך הפעם.




(הפעם,הפעם,אל תבנה על זה...)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 00:04
27
לצפיה ב-'וכמו שאמרה חברתנו המשותפת'
וכמו שאמרה חברתנו המשותפת
16/03/2012 | 23:43
10
114
אתה המיזנתרופ הכי מתוק שיש.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'איזו מהן...? '
איזו מהן...?
17/03/2012 | 00:01
9
100
אני מניח שזה אמירה של הפוקרת :)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נראה לי השניה דווקא.'
נראה לי השניה דווקא.
17/03/2012 | 00:57
8
86
זו שנעלמת כל הזמן.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 10:27
11
לצפיה ב-'אתם רוצים להביא גאולה על העולם או לא?'
אתם רוצים להביא גאולה על העולם או לא?
17/03/2012 | 16:26
6
88
ואגב, אני לא מבינה איך עדיין לא הגיעה הגאולה הארורה הזו, לאחר שבשבוע שעבר הכינותי מעל עשרה ביבליוגרפיות עבור סטודנטים בעלי מזומנים, ובחלק מהעבודות אף ציינתי בגוף המאמר את שמות המצוטטים. תמהני. כנראה שאין זכותי עומדת לי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ביבליוגרפיות באיזה תחום את מכינה?.....'
ביבליוגרפיות באיזה תחום את מכינה?.....
17/03/2012 | 16:30
5
69
יום יבוא ויהיו לי אולי גם מזומנים.. אז כדי שאדע :))
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בנושאים רבים'
בנושאים רבים
17/03/2012 | 16:37
4
60
תלוי ברמת מורכבות העבודה/סמינריון. בד"כ אני מקבלת שקית של רמי לוי מלאה שיכפולים, בתוספת 17 מיילים, ומנסה להשליט סדר.
ויש לי גם אחלה יכולות בשיכתוב-מחדש של עבודות שלמות
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נשמע מעניין. ספרי לי בהזדמנות..'
נשמע מעניין. ספרי לי בהזדמנות..
17/03/2012 | 16:48
2
27
לצפיה ב-'לא מעניין כלל. משמים מוות'
לא מעניין כלל. משמים מוות
17/03/2012 | 19:53
1
54
וגם אין בזה הרבה כסף...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'את דיברת על "בעלי מזומנים"...'
את דיברת על "בעלי מזומנים"...
17/03/2012 | 19:59
56
ואני כבר דמיינתי חבילות דולרים...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא שמעו אצלכם על endnote?'
לא שמעו אצלכם על endnote?
18/03/2012 | 05:47
21
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 01:03
2
51
מהישראלייים--הכי טוב שיש היהודה פוליקר הזה..................
500 טון רגש יש לו בשירים...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 10:35
47
לא לחינם פס הקול שלו ליווה את התשדורות לגלעד שליט (מישהו עוד זוכר?.. "x ימים, וגלעד שליט עדיין בשבי") .

500 טון של עצב.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לינק...'
לינק...
17/03/2012 | 10:37
49
לצפיה ב-'מיזנטרופ בע"מ'
מיזנטרופ בע"מ
17/03/2012 | 16:44
1
75
לקרוא את מה שכתבת ופשוט להתאהב בך.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 17:50
9
לצפיה ב-'איזה תאור אמיץ'
איזה תאור אמיץ
17/03/2012 | 18:03
26
67
חתיכת הודעה.
התאור שלך את הכעס מזכיר לי מאוד תאור שד"ר רייצ'ל רמן (אחת הנשים שמאוד התרשמתי לקרוא ולשמוע) כתבה באחד הספרים שלה על הכעס שלה, כשגילתה שהמחלה שלה מקשה עליה בהתקדמות בלימודי הרפואה. בסיום התאור הקצר אך המטלטל של הכעס היא כותבת שהוא בעצם - אנרגיה מתפרצת של חיים.
במבט לאחור שלה - עשרות שנים מאוחר יותר, היא ידעה לומר שלאט גם למדה איך לנתב את אותה אנרגיה.
אבל המסקנה הזו - כעס- אנרגיה מתפרצת של חיים. לי זה ממש הדליק איזה אור כשקראתי את זה.

והשיר שלך (והשיקוף שלו) אין לי מילים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה :)'
תודה :)
17/03/2012 | 18:23
52
ואני לא יודע בדיוק איך 'לעכל' את ההגדרה הזו, "אנרגיה מתפרצת של חיים".

אנרגיה מתפרצת - בהחלט... אבל "חיים"?......

אבל אולי אני אגיע לתחושה הזו יום אחד... אני מוכן להמתין בסבלנות :)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מסכימה+מזדהה'
מסכימה+מזדהה
17/03/2012 | 18:41
23
55
גם אני מטפחת צלוחית פטרי ענקית של כעס, ושמתי לב שניתן לנתב את האנרגיה שלה לפעולה, לדוגמה: להכריח את עצמי לעשות משהו על מנת לקדם את עתידי (כגון ללמוד, או לעבוד בעוד עבודה), ובסופו של דבר אני יוצאת נשכרת, מכיוון שהכעס נמוג והביצוע מושלם.

טירונצ'וק, יש סיכוי!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'איך??'
איך??
17/03/2012 | 18:57
14
43
אותי הכעס משתק לגמרי. מעין וירוס מחשבים שעושה shutdown או log-off ורק במזל לא נמחקים גם קבצים חשובים למערכת.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מסכים...'
מסכים...
17/03/2012 | 19:01
5
55
כעס משבש ומשתק. לא מאפשר להתנתק ממושא הכעס... הדבר הכי רחוק שתוכל ללכת עם זה זה לכעוס על זה שאתה כועס (ולהאשים את ההורים שלך.. ולכעוס גם עליהם)

אבל רות היא לא דוגמה טובה.. כבר כתבתי כאן שהיא לא בכלל אמיתית :)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לגבי הכעס'
לגבי הכעס
17/03/2012 | 19:16
4
50
באמת
עזוב אותך ילד
שחרר
שחרר
תרפה ותשחרר
אתה מפסיד עולם שלם בחוץ.
חבל.

יש כל כך הרבה פרקים יפים בחיים בחוץ שגם אם תחיה עד 120 לא תספיק לטעום מכולם.

ללמוד להכיר את עצמך דרך העבר, ובעיקר דרך הכעס זה דבר יפה וחשוב.
אני מאמינה שתוכל להמשיך ללמוד בדרך עקיפה, נעימה והרבה יותר מאתגרת וחוייתית אם פשוט תחיה ותחווה את החיים, כפשוטם. בלי כעס.

20 שנה חווית את כל הרע של הצד הזה של החיים החרדים שהיית בהם.
אתה כועס גם על זה.
אבל למה אתה מתעקש לבחור להמשיך באותו מסלול ששוב ושוב מעורר בך את הכעס הזה.
ובעצם היום, כשאתה ממשיך להתעסק בזה - מה ההבדל בין איך שהיית אז, מתוסכל, מעוצבן וכועס לבין איך שאתה חווה את החיים שלך היום?

עשית דרך ארוכה מאוד בשביל לצאת משם, לא חבל שאתה במו ידיך ממשיך את זה?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מסכימה עם כבודה'
מסכימה עם כבודה
17/03/2012 | 19:18
3
53
חייבים לשחרר. או לפחות לנתב הלאה ולמחוק.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אני אהרוג את שניכם!'
אני אהרוג את שניכם!
17/03/2012 | 19:21
2
43
לצפיה ב-'בבקשה, אל תיגע בילדה'
בבקשה, אל תיגע בילדה
17/03/2012 | 19:23
54
היא לוקחת אותך בהליכה.
אתחבא מאחוריה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מוזמן, לפחות נראה אותך'
מוזמן, לפחות נראה אותך
17/03/2012 | 19:24
19
לצפיה ב-'מידור'
מידור
17/03/2012 | 19:15
7
63
או בלע"ז: compartmentalization (חילוק לתאים).
למדתי לארגן את עצמי כך שדבר לא יפריע לי לתפקוד החיוני. זה היה קריטי כבר בימים הראשונים של היציאה, וכיום זה כלי נהדר.

כעס עצום, כמו עצב עמוק או שמחה אדירה, יכול לשמש כזרז ליצירה אמנותית. אז למה שהוא לא ישמש אותנו ביומיום, כסוג של דרבון? יש בקרים שאין לי כוח לזוז, אז לפעמים אני מעוררת אותו, נופחת בזעם קצת אש חיים, וקמה על מנת לרסק את העולם. אני נוחתת במשרד ויורה לכל הכיוונים, ותוך שעה סוגרת את כל הקצוות, ויושבת רגועה לכוס קפה.
אני מניחה שזה לא בריא, אבל מסתבר שעם הזמן הוא נמוג. כיום קיים בי הרבה פחות כעס מלפני שנה.

אצל הפסיכולוגית, הכעס יוצא בדמעות מרות, ואני מגלה שאני כל כך כועסת, וזה כל כך עמוק ונוטף מכל נקיקי הווייתי, שזה כבר חסר פרופורציות. אני לומדת להתמקד ברגע הקיים, לנשום עמוק ולחלק את הרגשות ולהשתלט עליהם, בעיקר ע"י איתור מקור הכעס הרגעי, ניתובו או הרגעתו. אין לי מתכון מסודר. מקווה שהייתי ברורה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אלוהי המהדקים'
אלוהי המהדקים
17/03/2012 | 19:29
3
40
לצפיה ב-'קוקי, יש לי רעיון לסטארט-אפ'
קוקי, יש לי רעיון לסטארט-אפ
17/03/2012 | 19:31
2
38
מהדקים כשכירי רכב.
החבילה המהודרת כוללת מהדק משרדי ענק, סיכות מסמרים, ושקית אשפה שחורה ו/או שטיח + את חפירה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שטיח יותר טוב'
שטיח יותר טוב
17/03/2012 | 19:43
1
24
בהמשך נשדרג את העסק, שרות של גברים עבי שריר, עטויי כפפות שישאו את המהודק בדרכו אל היעד. אפשר עוד לשחרר זאת.

אבל את אל תבכי, זה לא עושה לי טוב.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לשחרר=לשכלל'
לשחרר=לשכלל
17/03/2012 | 19:45
12
לצפיה ב-'בלעת נספח של ספר הקןרס של האו"פ?'
בלעת נספח של ספר הקןרס של האו"פ?
17/03/2012 | 19:30
48
מאיפה המינוחים האלה על הבוקר?

:))
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שוב תודה רבה !'
שוב תודה רבה !
17/03/2012 | 19:43
11
לצפיה ב-' כל כך מזדהה'
כל כך מזדהה
18/03/2012 | 17:17
13
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 19:03
2
40
אני צריך להיות מרצח שכיר... זו עבודה שתנתב את הכעס שלי למקום הכי מושלם!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אז חבל שעזבת'
אז חבל שעזבת
17/03/2012 | 19:52
1
40
אפשר היה לנתב אותך עם מזל ה'מאדים' שלך להרוג את משנאי השם, או עד ביאת משיח, בינתיים, מוהל או שוחט.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 20:07
6
לצפיה ב-' הרגשות השליליים מכילים הרבה יותר אנרגיה'
הרגשות השליליים מכילים הרבה יותר אנרגיה
18/03/2012 | 12:19
4
51
מהחיוביים, אבל לתוצרים שלהם יש נטייה להיות כאלה שמכילים בתוכם את שרידי הרגשות. מה שאדם יכול ליצור מזעם או קנאה אף אחד לא יצליח ליצור מאהבה, אבל המוצר הזה יהיה קצת מעוות בשורשים, ומי שיודע יוכל לראות הו את השתקפות המעשים הרעים שיצרו את הרגשות האלה.

הפתרון הטוב ביותר הוא להשתמש ברגשות השליליים להניע תהליכים, לנווט אותם מתוך החיוביים, וברגעים של שבירה לפתוח את צנצנת הזעם ולשחרר מתוכה משב רוח קל שינשוב במפרשים רוח חדשה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אני מעולם לא הצלחתי ליצור משהו'
אני מעולם לא הצלחתי ליצור משהו
18/03/2012 | 13:05
45
מתוך רגשות שליליים.

אף פעם לא רציתי לנקום באנשים, וגם אם נקמתי בדרך כזו או אחרת זה לא עשה לי הרגשה טובה בכלל.


למעשה עלי לחזור בי ולהוציא מן הכלל את רגש העצבות שהוא שלילי אבל הוא מוציא ממני יופי של פוסטים.

בכלל מילטון, אני חייבת לציין שהתעלית מעל עצמך בשרשור הזה.

שאפו.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'wth? wtf?'
wth? wtf?
20/03/2012 | 22:04
2
41
מילטון מדבר על אנרגיה, אבל לא מתכוון לאינטגרל של המכפלה הסלארית של הכח עם המעתק? לאן הגענו!!

מה הצעד הבא? מילטון יפתח מרפאה הוליסטית לרפואה אלטרנטיבית ודיקור טיבטי?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וזה שהוא מדבר על רגשות?'
וזה שהוא מדבר על רגשות?
21/03/2012 | 14:15
36
אני מאמין גדול בשימוש בלשון שאולה, כל עוד ברור שזו הכוונה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הכל כבר יכול להיות'
הכל כבר יכול להיות
21/03/2012 | 18:56
31
טוב, לא כולל הדיקור הטיבטי...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זה נכון. עדיף לתעל כעס או זעם למקומות חיוביים'
זה נכון. עדיף לתעל כעס או זעם למקומות חיוביים
18/03/2012 | 18:08
26
יותר במקום לתת להם לאכל את עצמך מבפנים.
סטף ורטהיימר באוטו-ביוגרפיה שלו "איש ליד מכונה" (ספר מומלץ מאד דרך אגב. יש לי עותק חתום של הספר שהוא עצמו נתן לי.) כותב שם שלכל יזם יש דברים שמניעים אותו, שגורמים לו לבחור במסלול הזה ולהתאמץ יותר מאחרים. זה נכון. אלו בדר"כ מניעים פסיכולוגיים בסופו של דבר, אולי רצון להראות לאחרים ואולי סיבות אחרות.
בסופו של דבר, גם משהו שלילי כמו זעם ניתן לתעל לטובת אמביציה מטורפת.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אוקי דוקי'
אוקי דוקי
17/03/2012 | 00:00
4
38
יצאתי לפני שנים רבות מספור (ליתר דיוק כ-13) בהיותי בכיתה י"א. עזבתי את הסמינר באמצע שנת הלימודים כשאחותי לא התקבלה לסמינר (עד אז נשארתי בשביל שהיא תתקבל) ובמשך חצי שנה הסתפקתי בלימודים באונברסיטה הפתוחה בלבד. בי"ב כבר התחלתי בתיכון חילוני ועשיתי בגרויות. מאז סיפור חיי הוא סטנדרטי ומשעמם לחלוטין: צבא, תואר ראשון, עבודה+ נישואים, מסטר, דוקטורט+ ילד. אני משערת שרק הכלב חסר על מנת להיות הסטריוטיפ של משפחה חילונית (האסקי בתכנון כשנגור במקום יותר קר).
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'צריך לצרף שיר!'
צריך לצרף שיר!
17/03/2012 | 00:02
1
34
בעצם... את לא תקבלי כרטיס טיסה עם השובר לארוחה.. אז יצאנו פייר...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כפי שכתבתי יש לי תוכניות לכרטיס הזה'
כפי שכתבתי יש לי תוכניות לכרטיס הזה
17/03/2012 | 00:03
12
לצפיה ב-'תודה על השיר !'
תודה על השיר !
17/03/2012 | 18:11
7
לצפיה ב-'אני לא מהסוג שיודע לכתוב יפה ולהציג את עצמו'
אני לא מהסוג שיודע לכתוב יפה ולהציג את עצמו
17/03/2012 | 01:22
10
39
בסיפורים מעניינים עם מטאפורות וכאלה....
אז פשוט סתם אכיר לכם אותי איך שיצא...

אני באה ממשפחה חסידית. אבא חזר בתשובה (חזק מאוד באמונתו כמו רובם של החוזרים) ואמא מבית חסידי. אביה של אימי הוא זה שהחזיר את אבא שלי בתשובה... (מישו מנחש איזה חסידות?... )
המשפחה מצד אבא שלי מגוונת.
יש 2 בני דודים שחזרו בתשובה ויש כאלה מסורתיים - מתחזקים ויש את אלה החילונים למהדרין שהקשר איתם מועט ביותר כך שאיני זוכרת את שמותיהם אפילו. לא ירחק היום ומקווה שאכיר אותם.
בתור ילדה הייתי מאוד צדיקה וחסידית והאמת שגם אהבתי את זה... אבל בו זמנית כשיצא לי להיפגש עם המשפחה החילונית הרגשתי שיש משו בי שרוצה להיות כמוהם. משוחררת.

אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי עדיין.. אם כבר יצאתי או לא..
מבחינתי- יצאתי. אבל מבחינת המשפחה שמתחילת השבוע הם יודעים, מבחינתם אני מבולבלת/לא מספיק חכמה/שפויה וכו וצריך לנסות כל דרך אפשרית להחזיר אותי ל"נורמליות" שלהם.
המצב גרוע. בתחילת השבוע כמעט האמנתי לכל מה שהם אמרו ואומרים עלי אבל עכשיו יותר יציבה ומאמינה בעצמי. תודות לכם. עזרתם לי!
בתכנון אז עוד שבועיים יהיה לי לאן ללכת ואז אהיה יוצאת בשאלה באופן רשמי....נו שיגיע כבר!!

וסתם עוד משו על עצמי..
כשאני נמצאת במקומות הומים מאדם אני אוהבת להסתכל על אנשים ולחשוב לאן הם ממהרים ומה מחכה להם בבית והאם הם מרוצים מעצמם.... יש כ"כ הרבה אנשים בעולם ולכל אחד חיים/אהובים/תחביבים משלו.....


והנה שיר שמוקדש לאבא שלי שהוא היחיד במשפחה שכואב לי שאני מכאיבה לו בדרך שאני בוחרת

"אבא" של שלומי שבת: http://www.youtube.com/watch?v=6Wtoiy3BqJw

אבא, הזמן עבר ולא דיברנו
אבא, סלח לי
לקח לי זמן כדי להבין - אתה שייך לי
כמו שאני שייך לך
כמו שאני אוהב אותך
בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר

אבא,
אני שונה ממך, אבל מאד מאוד מאוד כמוך
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מה לא בסדר באמא שלך?'
מה לא בסדר באמא שלך?
17/03/2012 | 05:40
1
28
לא סתם ככה משדכים ישה לחוזר בתשובה.
(סתם, אל תקחי אותי ברצינות)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא לקחתי ברצינות אבל'
לא לקחתי ברצינות אבל
17/03/2012 | 11:34
30
לכן הוספתי שסבא שלי הוא זה שהחזיר את אבא שלי (ועוד...) בתשובה והוא זה שעשה את השידוך לביתו....
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נשמע כל כך מוכר... התהליך'
נשמע כל כך מוכר... התהליך
17/03/2012 | 10:33
2
39
התחושה שאולי אני הוא ה"לא שפוי" בסיטואציה... האומץ לחוש ש"כולם לא שפוים", ש"אני צודק", אפילו שאף אחד בסביבה לא סבור כך!

וגם הלהיות בשום מקום הזה, התלישות, שמביאה אותך להסתכל על כל האנשים מהצד, כאילו היית מבקר מיקום אחר, ולהתחיל לחשוב לאן הם הולכים, למה הם הולכים, ולמה כולם מחייכים.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-' בדיוק. זה בדיוק המצב וההרגשה.'
בדיוק. זה בדיוק המצב וההרגשה.
17/03/2012 | 21:59
1
14
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 22:02
20
יעבור... עוד איזה שנה מהיום... :)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נשמע שאת עוברת עכשיו '
נשמע שאת עוברת עכשיו
17/03/2012 | 18:16
22
תהליך לא פשוט של גיבוש
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לייק!'
לייק!
17/03/2012 | 18:57
17
חייב לדעת מי המחזיר בתשובה הזה.אני גמבה מבית כזה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כבר כתבתי לך'
כבר כתבתי לך
17/03/2012 | 20:57
2
25
אז רק אזכיר שוב:
אל תתני להם לבלבל אותך.
תזכרי שהם חייבים לספר לעצמם שאת לא שפויה! אחרת אבוי, יש אפשרות שאת צודקת ועולמם מתערער עליהם.

את שפויה, הרבה יותר מהממוצע כנראה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה.. אני זוכרת ומזכירה לעצמי'
תודה.. אני זוכרת ומזכירה לעצמי
17/03/2012 | 21:45
1
21
ערב ובוקר בכל יום תמיד, פעמיים באהבה....
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'רק באהבה'
רק באהבה
17/03/2012 | 22:45
9
לצפיה ב-'מעשה בילדה בת 14 '
מעשה בילדה בת 14
17/03/2012 | 01:56
47
78
מבית חסידי מאוד מהסוג הגרוע והסגור ביותר שבגיל ארבע עשרה וחצי הבינה שהיא לא רוצה להתחתן

(בחסידות המדוברת מתחתנים בגיל מאוד צעיר)

הכל התחיל במחלה שתקפה אותה (גם מהסוג הגרוע ביותר), החלו ספקות ותהיות של למה אני? למה דווקא אני צריכה לקבל מחלה כזו? אולי זה בגלל שהיא לא התפללה את כל התפילות? ואולי זה בכלל שאבא כועס עליה הרבה? או שזה אפילו בכלל בגלל שפעם הגרביים שלה היו קצרות?

לאחר שהחלימה החליטה להתחיל לשאול שאלות את אבא, את הדוד, ואפילו את הגיס שמקורב לרבה והתשובות לא היו מספקות וגם לא ממש נענו כי למי אכפת מה ילדה בת 14 וחצי חושבת.
אחרי מעט זמן היא הבינה שזו לא הדרך אז היא סיפרה לאבא שאמר לה ללכת מהבית. בהתחלה היא עברה לרחוב, לעיתים לספסל לעיתים לחברות. לאחר שלושה חודשים וקצת תת תזונה היא הגיע בדרך כלשהי לקיבוץ ושם נשארה עד סוף התיכון ואז מסלול רגיל בגרויות בתיכון, צבא , וכרגע אוניברסיטה.

כיום הילדה המדוברת כבר בת 24 חיה חיים מלאי אושר ואהבה חלק מהמשפחה כבר בקשר וחלק לא אבל מנסים לאט לאט.

אני ממש אוהבת אוכל טוב, אני לא ממש מכירה אתכם אבל הגיע הזמן.

השיר שלי הוא Simon And Garfunkel - The Sound of Silence

אחד השירים הראשונים ששמעתי

http://www.youtube.com/watch?v=uuoRCQOEEl8&fea...

(יש עוד הרבה סיפור אבל אנחנו רק בהתחלה)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וואו'
וואו
17/03/2012 | 02:04
35
ברוב נאיביותי חשבתי שמחלות עושות את זה למשפחה ושבמקרה שלך אולי היו מקלים עלייך קצת את החיים, מסתבר שטעיתי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בחירה יפה'
בחירה יפה
17/03/2012 | 10:28
31
לצפיה ב-'אכן, וואו!'
אכן, וואו!
17/03/2012 | 10:29
18
לצפיה ב-'סיפור מרתק (גם השאר, אבל שלך בכלל הזיז לי)'
סיפור מרתק (גם השאר, אבל שלך בכלל הזיז לי)
17/03/2012 | 12:33
57
בבקשה תתחילי לכתוב פה מעט יותר על עצמך.


ומילה ללייזר. אנא הארך את זמן התחרות או משהו, זה הדבר הכי טוב שקרה לפורום מזה חודשים אם לא שנים (לא מבחינת מספר הכותבים או משהו בסגנון, אתה מגלה פה מרגליות שאולי לעולם לא היו נחשפות).
וכמובן שוב תודה גדולה גדולה, אין כמוך בכל העולמות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לייק.'
לייק.
17/03/2012 | 14:19
8
לצפיה ב-'14? אלהים!'
14? אלהים!
17/03/2012 | 14:19
37
14
לצפיה ב-'באיזה גיל מתחתנים שם לעזאזל?'
באיזה גיל מתחתנים שם לעזאזל?
17/03/2012 | 14:36
16
18
לצפיה ב-'בין 15 ל16 אז'
בין 15 ל16 אז
17/03/2012 | 15:37
15
43
היום מקובל "אפילו" בגיל 17 ממש מתפתחים שם בחסידות אולי עוד כמה שנים הם יבינו שמותר גם פחות מעשר ילדים

ויפסיקו עם הצמות האלה הם ממש מכוערות
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וואלה...'
וואלה...
17/03/2012 | 15:56
2
41
זה ברסלב? או "חסידיות מאה שערים" למיניהם <שם שהרגע המצאתי>?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'"מאה שערים למיניהם"'
"מאה שערים למיניהם"
17/03/2012 | 15:57
1
19
לצפיה ב-'טוב.. בהזדמנות שמישהו יספר לי מה בדיוק הולך '
טוב.. בהזדמנות שמישהו יספר לי מה בדיוק הולך
17/03/2012 | 16:29
42
שם....

מתי הם מתחתנים. למה ילדים ונערים צעירים לובשים בגדים של מבוגרים/נשואים, למה הצמות... ועוד... :)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זה חוקי?'
זה חוקי?
17/03/2012 | 16:16
11
12
לצפיה ב-'מצטרף לשאלה'
מצטרף לשאלה
17/03/2012 | 16:32
10
35
איך זה בדיוק מתבצע? נרשמים לנישואים אצל העדה? או שנרשמים לנישואים רק כשמגיעים לגיל 18?
איך מתמודדים עם לידות לפני גיל 18? (מבחינת רישומי משרד הפנים...)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'החוק במדינה הוא נישואין '
החוק במדינה הוא נישואין
17/03/2012 | 16:38
9
40
רק מגיל 17 והיום רוצים לשנות ל18

בהתחלה מתחתנים רק בעדה החרדית ורק בגיל 17 בצורה פורמאלית.

משנים בתעודת זהות למי שיש רק בגיל המותר (אם מתחתנים לפני 16 מוצאים תעודת זהות רק בגיל 17) מבחינת משרד הפנים זה לא משנה כי זוג יכול להרשם כהורה לילד גם אם אינו נשוי

לגבי לידה יש לידות בבתי חולים של ילדות לפני גיל 17 ואף אחד לא שואל שאלות

הצמות- כדי שתהיה האחדה בין כולם

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'איפה הם בתי החולים הללו?'
איפה הם בתי החולים הללו?
17/03/2012 | 16:47
4
39
ביקור חולים??
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ממש לא בהכרח'
ממש לא בהכרח
17/03/2012 | 16:54
3
33
לפי מה שאני יודעת ומכירה אפשר ללדת בכל בית חולים מתחת לגיל 17
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וודאי שאפשר ללדת'
וודאי שאפשר ללדת
17/03/2012 | 16:56
2
35
רק לא ידעתי ש"כולם לא שואלים שאלות"...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אם היו רואים שזו בחורה חילונית בת 17'
אם היו רואים שזו בחורה חילונית בת 17
17/03/2012 | 17:14
1
35
היו שואלים ועוד איך.
משרד הרווחה וכו'
אבל נראה לי שברגע שרואים שזו בחורה חרדית, שבאה עם משפחה והכל
הם מתייחסים לזה כמו כל דבר מוזר אחרי שהם נתקלים בו, שכמובן זה דבר שקורה לחילונים בלי סוף.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כנראה שאת צודקת '
כנראה שאת צודקת
17/03/2012 | 17:27
27
מעולם לא שאלתי את עצמי למה הם לא שואלים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הצמות זה בגלל צניעות.ביסטו דאך אן אונזערע...'
הצמות זה בגלל צניעות.ביסטו דאך אן אונזערע...
17/03/2012 | 18:28
3
21
לצפיה ב-'בולשיט.'
בולשיט.
17/03/2012 | 18:43
2
40
אמרו רבותינו שזה על מנת שאביה ימשוך במחלפותיה עד שתינשא לבן-דודה מקרבה רביעית.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'דברי יפה כיאות לבת מלך.'
דברי יפה כיאות לבת מלך.
17/03/2012 | 18:49
21
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 20:33
4
לצפיה ב-'היה לי הרבה אומץ פעם '
היה לי הרבה אומץ פעם
17/03/2012 | 15:40
19
48
היום קצת פחות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'למה פחות?'
למה פחות?
17/03/2012 | 15:45
14
38
זה לא שאם עשית מעשה עם כל כך הרבה אומץ אז כל השאר קטן עלייך?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הלוואי'
הלוואי
17/03/2012 | 15:56
13
40
כשהייתי צעירה יותר לא פחדתי משום מצב כי לא חוויתי עדיין מצב קשה

היום כשחוויתי מעט בחיים אני מפחדת מכל סיטואציה שאולי תזכיר את המצב הקשה שהייתי בו כי אני יודע כמה קשה היה להתמודד איתו

זה כמו שאני לא יכולה להבין למה אשה שיולדת מסוגלת ללדת שוב כשהחוויה הייתה כל כך כואבת, ככה אני לא יכולה לחשוב אפילו על לחוות שוב משהו דומה למשהו שהיה לי קשה בעבר.

למרות שהתמודדתי עם המצב הקשה, אני לא רוצה לחזור עליו או על משהו דומה לו.

ולכן אני היום מאוד מאוד רציונאלית ולא נותנת לרגש להתערב לי בהחלטות, מחשש שרגש יוביל אותי להחלטה לא נכונה.

וככה אני מונעת מעצמי הרבה דברים. פשוט מהפחד.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מזדהה עם הרבה דברים שכתבת'
מזדהה עם הרבה דברים שכתבת
17/03/2012 | 16:16
12
47
אני חושב שה"הימלטות" אל זרועות הרציונליזציה היא באופן כללי אסטרטגיה מצויינת, אבל מניסיון אישי שנמצא בחיתוליו - אחרי התייצבות מספקת של החיים, ניתן וכדאי מאד להתחיל לקלף את המחסומים מעל הרגשות בצורה זהירה, כך שניתן יהיה לחוות אותם לטוב ולרע מבלי שישפיעו בצורה בלתי מבוקרת על החיים.

היום את לא יכולה להגדיר את עצמך כחזקה לגמרי, כי את יודעת שיש לך מחסן שלם מלא שדים שלא נגעת בו עדיין, ואין לך מושג מה יקרה אם הדלת שלו תישבר יום אחד. אבל אם תתחילי לפתוח אותה מדי פעם, לשחרר אחד אחד את השדים ולערוך איתם היכרות, להרוג את חלקם ולהתיידד עם האחרים, בסוף תקומי בוקר אחד עם מחסן ריק משדים, ואז יהיה לך סוף סוף מקום לשים את כל הנעליים שדחוסות לך במגירה התחתונה בארון.

לא שווה?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אתה צודק'
אתה צודק
17/03/2012 | 16:27
5
34
אבל הבעיה היא שכשאני מחליטה לפתוח ולשחרר קצת יוצא שכל ה"שדים" יוצאים החוצה ואז מהפחד אני סוגרת את הדלת מהר מאוד ועוצרת את הזרם

אבל אני מקווה שלאט לאט עם תהליך ההתבגרות הפנימית אני אצליח..

או שהם יפתיעו אותי ויצאו לבד בלי העזרה שלי

ואז סוף סוף לא כל הנעליים שלי יעמדו בפתח הבית ויחכו למושיע שישים אותם במקומם
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נראה לי שהוא רומז לך'
נראה לי שהוא רומז לך
17/03/2012 | 16:56
1
36
שהוא מציע את עצמו לעזור בזה
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא. ממש לא. זה התהליך הכי אישי בעולם'
לא. ממש לא. זה התהליך הכי אישי בעולם
18/03/2012 | 11:57
18
לצפיה ב-'הייתי במקום דומה'
הייתי במקום דומה
17/03/2012 | 18:46
1
33
ומנסיוני המועט למדתי שבמידה ולא מאכילים את השדים יותר מדי, הם נמוגים או משנים צורה.

ואם פותחים להם דלת צדדית לבמה רחבת-ידיים, מול קבוצת צופים נחמדת, הם חוטפים פיק ברכיים וחרדת-קהל, מתגמדים ותופסים פרופורציה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'70 פנים לשדים'
70 פנים לשדים
17/03/2012 | 19:08
6
לצפיה ב-'גברים דווקא אוהבים ששדים יוצאים החוצה'
גברים דווקא אוהבים ששדים יוצאים החוצה
20/03/2012 | 22:14
36
מה פרויד היה אומר?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אז '
אז
17/03/2012 | 16:47
1
37
היו כאן אנשים שריגשו אותי, אתה פשוט גרמת לי להזיל דמעות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אויש'
אויש
18/03/2012 | 11:59
8
לצפיה ב-'איזה יופי'
איזה יופי
17/03/2012 | 19:33
3
31
כיף לקרוא...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אויש^2'
אויש^2
18/03/2012 | 11:59
1
13
לצפיה ב-'מלא אוישים'
מלא אוישים
18/03/2012 | 17:25
14
לצפיה ב-'אכן כיף לקרוא.'
אכן כיף לקרוא.
18/03/2012 | 21:23
11
לצפיה ב-'היום כנראה את פחות זקוקה לזה.'
היום כנראה את פחות זקוקה לזה.
17/03/2012 | 18:31
11
לצפיה ב-'אומץ זה לא משהו שנעלם'
אומץ זה לא משהו שנעלם
17/03/2012 | 18:43
33
אחרי שעברתי ניתוחים קטנים וסירבתי לקבל הרדמה וזה היה בגיל 16, והאחות בחדר חיבקה אותי ובכתה כי לא יכלה לראות אותי עוברת את זה בלי הרדמה, הייתי בטוחה שבחיים אני לא אוכל לעבור דברים כאלה יותר, שאין לי כבר כוח סבל, שהאומץ לעשות את הדברים הנכונים גם אם הם מפחידים - הם נחלתו של העבר.

אז זהו, שלא.

כי חלפו להם השנים, הרבה מאוד שנים, ופגשתי מצבים שעברתי ושאני עדיין עוברת ואותו אומץ בא לידי ביטוי גם היום, בכל כך הרבה מצבים ובאופן כללי בכלל ביכולת שלי להחזיק את החיים ולא להרפות.

אם את אמיצה- אז את אמיצה. ואם עברת את מה שעברת כמו שעברת- את הרבה יותר מסתם אמיצה וזה כוח שקיים בך וזה אחד הנכסים הענקיים ביותר שיכולת ליצור בתוכך (גם אם זה נוצר מבסיס חלש וכאוב זה עדיין שלך ואיתך). ועל זה- שאפו!!!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אין חיה כזאת'
אין חיה כזאת
17/03/2012 | 20:22
1
23
אומץ זה משהו שיש לך. את הגדרת בהמשך את מה שאת קוראת לו כאן פחות אומץ. זה לא פחות אומץ, זה יותר מחשבה. ואני לגמרי איתך בגישה הזו.
לאט ובטוח. ובהמשך בטוח, מהר ובכיף.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 20:30
7
לצפיה ב-'את ענקית!'
את ענקית!
17/03/2012 | 16:38
26
יש לי הרגשה שאני מכירה אותך. תחילת הסיפור מוכר לי מאוד.
ואם זו אכן מי שאני חושבת שאת אז גם כשהיית שם היית אחרת, חכמה ומוכשרת ברמות כאלה שנשאתי אותך במחשבותיי עד היום.

וגם אם לא, אם היה לך האומץ לעבור את המסע שבחרת לעבור- את חייבת להיות אדם עם עוצמות שפשוט אי אפשר לעמוד מולם.

ממש ריגשת אותי, ואני מאחלת לך שיבוא יום ותרגישי את האדמה מספיק יציבה מתחת לרגלייך כדי לאפשר לעצמך גם לחוות את החיים ולא רק לחיות אותם.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בהצלחה גברת. סיפור חיים מעניין.'
בהצלחה גברת. סיפור חיים מעניין.
17/03/2012 | 18:08
8
לצפיה ב-'וואו, אני....'
וואו, אני....
17/03/2012 | 18:17
20
אני אפילו לא יודעת מה לומר.
את מדהימה, מדהימה, ואמיצה בטירוף.
ואני בטוחה שתהיי (ומקווה שכבר עכשיו) הכי מאושרת בעולם.

התרגשתי מאוד.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וואו. אין לי מילים '
וואו. אין לי מילים
17/03/2012 | 18:22
7
לצפיה ב-'תשלחו לי מסר עם השם שלכם '
תשלחו לי מסר עם השם שלכם
17/03/2012 | 04:48
1
36
אם אתם רוצים להיות בהגרלה!!!

רוב אלו שהגיבו כאן לא שלחו לי מסר כזה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כי ההגרלה לא מעניינת'
כי ההגרלה לא מעניינת
18/03/2012 | 10:11
25
ולא בשביל זה אנשים "מתפשטים" כלשון ואניטי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אני לא אגיע לאכול ובכל זאת '
אני לא אגיע לאכול ובכל זאת
17/03/2012 | 04:58
38
כשהלכתי במוצאי י"ג תמוז תשנ"ט את הכביש הארוך המוציא מכפר חב"ד, הגוף שלי רעד מפחד אבל הלב רקד 'חופש'. הרבה שנים אח"כ (אבל פחות מ-5772 כמובן) - גם הגוף רוקד חופש.

בשנים האחרונות היו הרבה שהעלו לכאן הרצאות מTED. גם אני אשתמש בשירות שלהם אבל אשלח לכם מוזיקה שמרגשת אותי מפרוייקט שעושה שינוי מדהים. הילדים של ונצואלה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'עוד חוזר הניגון'
עוד חוזר הניגון
17/03/2012 | 03:07
11
46
טוב, אז אני פה..
לא יודעת כל כך מאיפה להתחיל, הרקע שלי די שונה, וזאת אחת הסיבות שאני משתתפת פה תמיד על תקן "קוראת".
אני לא יודעת מה זה חדר וסמינר, לא מכירה חסידים, ליטאים והפעם היחידה שהייתי בטיש זה היה באיזשהי פעולה לא מוצלחת של בני עקיבא.
אני רק יודעת מה זה אולפנה.
והזיכרון שלי דווקא נטול בשיר הזה "עוד חוזר הניגון".
בערב מגמות בכיתה י', נכנסתי לאולם של מגמת קולנוע, והמורה הקרינה לנו קליפ שערכו כמה שנים לפנינו.. על רקע השיר "עוד חוזר הניגון".
העלילה הייתה מאד פשוטה, על בחורה שזונחת את הדת, כמובן איך לא מתדרדרת לסמים (אני מניחה שאם לא היו מגבלות צניעות היא גם הייתה מתדרדרת לזנות), והיו כמה הבזקים שראו את הפרצוף המאוכזב של ההורים שלה.
ואי אפשר לתאר במילים את מה שהקליפ הזה עשה לי בתור ילדה בת 16 ואיך שהלב שלי הרגיש באותם רגעים.. וברגעים שלאחר מהם.
ובגיל 16, עם המון הירהורים ועירעורים לאלוהים ואלפי ספקות ושאלות, לא היה לי שמץ של מושג מה הולך לקרות איתי, לאן אני הולכת
והאם אני אזנח את הניגון הארוך והבלתי מחיק הזה לשווא? או שאולי אני אמצא את הדרך שלי להמשיך ולנגן אותו בכל הכוח?
השבוע נסעתי להחזיר את אחותי מהאולפנה, וחיכיתי לה בתוך האוטו עם גופיה, מול המקום הענק הזה שהיה אבן דרך משמעותית בחיים הקטנים שלי והשיר התנגן לי בראש.. ליטפתי כבשה ואיילת.. והוספתי ללכת :)

עוד חוזר הניגון שזנחת לשווא
והדרך עודנה נפקחת לאורך
וענן בשמיו ואילן בגשמיו
מצפים עוד לך, עובר אורח

והרוח תקום ובטיסת נדנדות
יעברו הברקים מעליך
וכבשה ואיילת תהיינה עדות
שליטפת אותן והוספת ללכת

שידיך ריקות ועירך רחוקה
ולא פעם סגדת אפיים
לחורשה ירוקה ואישה בצחוקה
וצמרת גשומת עפעפיים.

http://www.youtube.com/watch?v=Du0tvC_AtHU&ob=...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 12:43
7
19
<לא יודע למה הסטיגמה הזו שאנשים כאן בעיקר חרדלשים. ואני עוד זוכר שמובילי הפורום היו בכלל ד"לים..>
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא סטיגמה :)'
לא סטיגמה :)
17/03/2012 | 16:16
6
28
סטטיסטית יש פה הרבה יותר חרדלשים :)

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא נראה לי שאת צודקת'
לא נראה לי שאת צודקת
17/03/2012 | 16:20
2
29
בוודאי לא את את לא מתמקדת בתקופה הנוכחית.

בממוצע בשנים האחרונות היחס הוא באזור 60-40 לטובת החרדל"שים, לא יותר.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זה עדיין הרבה יותר :)'
זה עדיין הרבה יותר :)
17/03/2012 | 16:36
1
23
גם אם זה 40-60 (וזה לא...), זה עדיין פי 1.5 יותר :)
אני לא הייתי פה בשנים האחרונות, אבל המצב הנתון כרגע (בפרספקטיבה שלי כמובן) הוא שונה לחלוטין, ורק מלעיין פה בסיפורים שכתובים פה, תוכל לשים לב ליחס בין הדתלשים לחרדלשים.
אין לי בעיה עם זה, להפך, אני מוצאת את עצמי שזה מאד מסקרן אותי, ואני תוהה לעצמי, אם הייתי באה מרקע חרדי, האם באמת הייתי עושה את זה? כי המחיר הוא יותר כבד ללא ספק, לעשות בגרויות בגיל מבוגר יותר, להתחיל את החיים מאוחר יותר. אני לעולם לא יהיה חילוניה מהמניין והתמימות שהאולפנה חקקה בי תשאר כנראה לעולמי עולמייא, העניין הוא שלהשלים פערים יותר קשה בד"כ מרקע חרדי.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מבין למה את כותבת את זה, אבל הרושם לא מדויק.'
מבין למה את כותבת את זה, אבל הרושם לא מדויק.
17/03/2012 | 18:04
18
יכול להגיד לך מהכרות עם רבים מהאנשים שכתבו כאן, שבמשך השנים היחס הזה היה נטוי להרבה שינויים, היו גם תקופות של שוויון ולעיתים גם רוב לכותבים דתל"שים (כמוך, כמוני וכמו רבים אחרים).
מאד תלוי בעיתוי ובתקופה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'דווקא לא בטוח'
דווקא לא בטוח
17/03/2012 | 16:23
2
19
ספרתי עבור מישהי לפני שבוע, ומסתבר שלאחרונה ישנן יותר כותבות דתל"שיות מחרדל"שיות. אין לי מושג לגבי הגברים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נראה לי שצריך להזמין את מינה צמח לפה :)'
נראה לי שצריך להזמין את מינה צמח לפה :)
17/03/2012 | 16:38
1
10
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 17:53
17
רק שאם היא באה לפורום היא אוטומטית משבשת את הסטטיסטיקה.. (לטובת החילונים..) פרדוקס
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואני עדיין לא הבנתי מהו הניגון שנזנח לשווא '
ואני עדיין לא הבנתי מהו הניגון שנזנח לשווא
17/03/2012 | 12:50
25
לצפיה ב-'בחירת שיר מצוינת, מוכר לי מחתימה של מישהו '
בחירת שיר מצוינת, מוכר לי מחתימה של מישהו
17/03/2012 | 18:00
1
22
אע"פ שהייתי בוחר בביצוע של חווה אלברשטיין (אע"פ שגם סחרוף לא רע)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'גם אני'
גם אני
19/03/2012 | 00:59
18
אבל בקליפ בכיתה י', זה היה על הרקע של סחרוף..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אני!'
אני!
17/03/2012 | 14:05
6
44
פעם, בעצם לא כזה מזמן, במסגרת מסלול ספרות בה' סמינר, בתור מטלה פתוחה לשע"ב התבקשנו לכתוב משפט על ה'אני'.
די ברור לי למה היה לי קושי עם זה ויחד עם זה עניין אמיתי לנסות להגדיר במיוחד לעצמי, בתקופה המבולבלת הזו שהייתי - בדרך ליציאה בשאלה, מה זה ה'אני' הזה ועד כמה הוא תלוי דבר.

אז כאמור לשם שינוי הכנתי שע"ב והמסקנה והמשפט שנכתב בעקבותיה היה:
"... אני = האוסף הגדול ביותר של כל הדברים שסביבי, המשפיעים על דעתי על מחשבותי ועל כל מה שיוצר אותי.
ברגע שתשים אותי במקום אחר, ה-אני שלי יהיה מישהו אחר/ אני..."

אולי המשפט הזה נשמע טיפה אדיש, או קצת דכאוני, בקטע של אני זה לא אני, אלא איך שהחיים והסביבה החליטו לדפוק אותי.
אבל באישהו מקום כשבגיל מאוד צעיר יחסית, מסיבות די טכניות אתה מחליט עם עצמך 'להתחזק' - ולהתקרב לציבור החרדי, ובתקופה הזו אתה מרגיש הכי שלם וטוב עם עצמך ועם הדרך שעשית.
ועם הזמן שעובר אתה מטיל ספק בדרך שלך, שבחרת, שההורים שלך בחרו בשבילך ואתה מסתכל גם מסביב,
ומבין שסיני רואה את העולם כמו כל הסינים. והבן של הכומר מאמין בישו. וערבי יהיה כנראה מחבל מתאבד.
וגם אתה, הדעות שלך, בין אם זה ימין, שמאל, בין אם אתה דתי, חילוני, נוצרי, מוסלמי -
הכל בסה"כ עניין של תזמון, הסתכלות, והשתלשלות של הדברים שעברת וחויות שראית ושמעת ושינית, וחזרת בך, ולא משנה מה.
ולא משנה מה הסדר ומה היה, מה עכשיו ובאיזשהו מקום ברור לך שגם זה עומד להשתנות.

אני חושבת שיותר מכל הדברים שלמדתי בתקופה הזאת שלקחה הרבה זמן שכללה להיות חרדית,
לעבור התבגרות, סוג של שינוי אופי ומצב נפשי מסויים, ולהחליט לחזור בשאלה - ולהיות, היום, במקום שאתה מרגיש מאוד טוב עם עצמך
- הדבר הזה, של לראות את הדברים מאוד בערבון מוגבל, ביחד עם להקשיב ללב שלך באותו הרגע, עם טיפה ראיה מרחבית קדימה,
ולהבין מה פחות או יותר חכם ועושה לי טוב באותו רגע ולזרום איתו יחד עם איזו ציפיה או ידיעה ברורה שהדברים לא באמת ברורים ויציבים שדברים הולכים להשתנות -
ושה'אני' של היום הוא לא בטוח גם ה'אני' של מחר - זה מה שהשגתי, וככה נכון להיום אני רואה את עצמי. - יותר כמשהו תלוי מצב.

ואולי לחלק זה ישמע קצת לא יציב כזה, לא מספיק החלטי, וטיפה מתנער מאחריות.
ולמודאגים שבכם - אני מוכנה לתרץ שזה בעקבות השינוי של היציאה, שקרה לא מזמן, וה'גילויים' והחוויות החדשות. אולי. גם. אולי זה ישתנה, ואולי גם לא.
אבל אם תשאלו אותי אם אני שמאל או ימין, מאמינה או לא מאמינה באלוהים, או כל השאלות האלו -
באמת, אבל באמת אין לי תשובה, לא יודעת, תלוי איך מסכלים על זה, במה מאמינים.

כרגע, אני בוחרת לא לבחור, בעיקר כי כרגע אני מאמינה שאין צד אחד ואין אמת אחת, והכל נורא נורא תלוי ומה שאני מאמינה בו עכשיו, לא בהכרח יהיה נכון גם מחר. ואי אפשר באמת לדעת ולהחליט. וזהו.
וככה, נכון לעכשיו, אני מגדירה גם את עצמי באופן כללי.
יש סיפור חיים טכני - למי שמכיר יותר או פחות, ויש אותי, שחי יותר את ההווה מאשר את העתיד, משתדל לזכור את העבר, אבל לא לתת לו משקל בשקלול ה'אני' של עצמו.

ושיר?
יש הרבה שירים, כל אחד מתאים לתקופת חיים אחרת.
נכון לעכשיו - סתם כי זה שיר שהקצב שלו, שאולי הסגנון הפרוע שלו נורא מתאים לי עכשיו וכיף לי לשמוע אותו -
ואולי גם כי באיזשהו מקום הוא מתייחס למשהו שאתה עושה עכשיו בקטע של מה שבא לך ועושה לך טוב באותו הרגע.
השיר הוא "i kissed a girl" של קייטי פרי.
http://www.youtube.com/watch?v=tAp9BKosZXs&ob=...

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'יש משהו מאוד מרתק'
יש משהו מאוד מרתק
17/03/2012 | 18:36
25
בראייה הזו שה'אני' של היום הוא לא בטוח גם ה'אני' של מחר.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לייק!'
לייק!
17/03/2012 | 19:00
3
לצפיה ב-' אוהבת את השיר!'
אוהבת את השיר!
17/03/2012 | 19:05
16
וגם את הראייה הכה בוגרת שלך. עקפת אותי בסיבוב.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בנוגע לשיר '
בנוגע לשיר
17/03/2012 | 20:50
1
24
אהבתי יותר את הגרסא הזאת
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נהנתי'
נהנתי
17/03/2012 | 21:30
5
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 23:02
13
ואי בדיוק שלא הבנתי מאיפה המילה "מהות" צנחה עלי והתחלתי לחשוב עליה הרבה בזמן האחרון.........לא יודע ---פתחתי לי משו במוח בהבנות..חחח
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'פוקרת/או טו טו אתאיסט/טירון מיזנטרופ '
פוקרת/או טו טו אתאיסט/טירון מיזנטרופ
17/03/2012 | 14:42
1
41
לא קיבלתי מכם מסר
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'סורי, נשלח כעת'
סורי, נשלח כעת
17/03/2012 | 15:04
9
לצפיה ב-' אני רות בנדיקט, אני בת 25 או 32, ספק נקבה'
אני רות בנדיקט, אני בת 25 או 32, ספק נקבה
17/03/2012 | 16:18
30
51
התחלתי לקשקש בפורום בקיץ 2010, בעקבות פתיחת הבלוג שלי.
פעם הייתי חרדית, מבית ליטאי מתנשא עד מאד. אפשר להוציא את הנערה מהמגזר, אך הסנוביות טבועה בדמה.
פעם אחת באתי לבקר בבית הורי עם בן זוגי השחמחם. אמא דווקא מצאה שהוא חביב לבריות ולא מכה נשים בפומבי, ודעותיהם לגבי דרעי שוות. וישרור שלום בעולם.
פעם לא פיללתי שאחלל שבת בשוויון נפש גמור, זה היה בלתי נתפס.
פעם ישבתי לשולחנו של רב נכבד לחג הפסח, ובשלב כלשהו הוא הפסיק לענות על שאלותיי. מאז אני דוגלת שאי אפשר לנהל דו שיח בין הגיון לאמונה עד תומו וסיכומו וסידורו, וחסל.
אינני אתאיסטית, מכיוון שזה לא מעניין אותי; גם אם אלוהים קיים, הוא קיים בעיני המתבונן, כמו פֵיוֹת שמחיאות כפיים של תינוקות של בית רבן נושפות בהן חיים.
אני מחכה כבר לקיץ.
אני דוברת 3 שפות שוטף, ומנסה ללמוד עוד כמה. גם אני מחפשת פרטנרים לצרפתית, לא הנשיקה.
כמה מהמילים/ביטויים/מושגים האהובים עלי בעברית: "בקבוק בלי פקק", "זדוניוּת", "הלעיטהו לרשע וימות", "אשמאי זקן", "חלחלה", "הפיכת שולחן", "שבירת הכלים".
גם כשאני על ברכי, סמרטוט בידי ואקונומיקה תחת זרועי, אני נסיכה. אני סינדרלה. אני מנקה בתים כי חייבים לעשות כסף ולרכוש כרכרה ורביעיית סוסי פלומינו.
יש לי נטייה להתעלם ולהיעלם. אחת ממידותי הגרועות, ועוד אחת: מחשבות אלימות.
גברים רבים מעוררים בי חלחלה. נשים מקוממות בי שנאה עמוקה. הלוואי וכולם ימותו ביסורים נוראיים, או לפחות יחטפו שריטות מנייר.
יש לי נטייה לקשקש שטויות בלי קשר לכלום, סתם כי אין לי כוח לחשוב. במשך היום, היחס בין ההיגיון הסמנטי וקישורו למציאות יוצא לפגרה באופן מדורג.
אני מאמינה שאני שפויה לחלוטין ונורמטיבית. אני שמחה מאד שיצאתי בשאלה מכיוון שחיי כיום טובים לאין שיעור, ומלאי השראה וחסד.
אין גן עדן, גיהינום, או כל סוג של עולמבא. יש את עכשיו ואולי את מחר.
ואתמול שתינו יותר מדי והתבוננו ביצירות של קיפר במוזיאון ת"א לאומנות.
זהו.

מנהלים נכבדים, אוּבּר-מנהל: אין צורך שעדכן בפרטי. ממילא כולם יודעים ששמי הוא חצק'לה מקגייוור.
ובמידה ואזכה, אגריל את השובר שוב.

שיר - זו שאלה קשה. כל יום אני מתאהבת בשיר אחר. על כן אביא 2:
הנה סוג של שיר - בעצם שלושה - שמייצג אותי לחלוטין ברגע הנתון:
http://www.youtube.com/watch?v=9yjHou0TiDU
(מתוך סרטון הקמפיין של ונסה ברונו לאביב-קיץ 2010).

והנה עוד שיר אהוב, Animal - עם קליפ עבור הקמפיין הקודם של מולברי.
http://www.youtube.com/watch?v=cJDLb07CBik
העלמות יפות, אבל המילים יותר: "היה זמן שבו עולמי היה מלא / חושך חושך חושך/ ואז הפסקתי לחלום ואני אמור למלא אותו /במשהו משהו משהו / בעיניך אני רואה מישהו שהכרתי לפני זמן / רב רב רב / אבל אני עדיין מנסה להחליט האם אני חופשי / או כבול / אני משנה צורה / על מנת להסתתר במקום הזה אבל אני / עדיין עדיין עדיין / חיה / איש אינו יודע זאת חוץ ממני כשאני / מחליק מחליק מחליק / אבל אני עדיין חיה."
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 16:41
5
לצפיה ב-'אויש,'
אויש,
17/03/2012 | 18:22
2
36
שריטות מנייר זה כואב, אבל ממש.
את אכזרית!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'היא בהחלט אכזרית!'
היא בהחלט אכזרית!
17/03/2012 | 18:25
1
32
ובעיקר מרושעת.
אבל זה לא נורא, היא לא באמת קיימת... :)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 19:18
2
לצפיה ב-'כפרה עליך.'
כפרה עליך.
17/03/2012 | 18:34
9
לצפיה ב-'את יודעת,'
את יודעת,
17/03/2012 | 18:48
22
35
תמיד סיקרן אותי הרוע הזה שאת בוחרת לבטא.
ועכשיו אני אנצל את ההזדמנות, אאסוף כמה פירורי אומץ ואשאל אותך: את יודעת למה את עושה את זה?
זה קשור לרעיון "שבירת הכלים" (משהו כמו שהקבלה מתארת)? או משהו אחר לגמרי?

את ידועת, אנשים כמוך בד"כ אוכלים אנשים כמוני בלי מלח, אבל - - אני בכ"ז אגיש לך..

ועכשיו, אולי גם תרצי לשתף?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'טוב עזבי,'
טוב עזבי,
17/03/2012 | 18:51
9
24
יכול להיות שענית לי חקלית בתת-שרשור של טירון.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נראה לך שאוכל אותך?'
נראה לך שאוכל אותך?
17/03/2012 | 19:02
8
31
מי שמכיר אותי יאמר לך שאני בחורה עדינה וחוורת החיה בסרט שהיא כלבה מדופלמת. יש בי מינון מסוים של ציניות שרכשתי גנטית מאמי הנחמדה (יקית. מסתבר שיוצאי גרמניה הם ציניים, במודע או שלא. והם לא משעשעים כלל).

אבל לעצבנות ולחוסר סבלנות שלי יש 2 מקורות עיקריים: כעס על העבר, ובעיקר על השפעתו כיום, והתמודדות עם היומיום שלי, שמכיל המון עבודות זוטרות, נודניקים ופרחות כהגדרת תפקיד. שזה בעצם היינו הך, מכיוון שלו הייתי יכולה כבר בעבר הלא-רחוק לשפר את עתידי, לא הייתי נמצאת היום תחת לחץ פיננסי ותעסוקתי מעצבן. אבל אלו הם החיים, ואני משתדלת לא לקטר יותר מדי. ונס שלא עשיתי צבא, מכיוון שלו יצוייר והיו מציבים אותי עם ערמת ערסיות ומחמשים אותי, הייתי יורה בספיר, אלינור, נופר, מורן, חן ושני ללא הבחנה.

כאן בפורום אני מרשה לעצמי להשתלח, ולפעמים גם מתנצלת. אני אמורה לזכור שלא כולם מבינים את הטון המשועשע, אבל זה פורח מזכרוני בכל פעם. בס"ה אין לי סבלנות <אייקון מבוייש, שכחתי איפה הוא נמצא>
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה רבה '
תודה רבה
17/03/2012 | 19:21
1
22
הזכרתי לי מישהו שאני מכירה, שגם הגדרת התפקיד שלו דומה למה שתארת. במציאות הוא אדם שקט ורגוע, ועונה לכולם בצורה הכי סבלנית שיש,
אבל מהצד הוא גם מנהל בלוג מפורט (או לפחות ניהל פעם) של כל התגובות המטומטמות להפליא שהוא נתקל בהן. למות מצחוק. או מעצבים.
והוא גם שומע רוק כבד ממש. בטח אחרת ישתגע.

שוב תודה !
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כנראה'
כנראה
17/03/2012 | 19:46
22
פעם קראתי בלוג של נציגת שרות לקוחות באיזו חברה סלולרית, והזדהיתי לחלוטין.

בכל אופן, את מוזמנת לשלוח לי קוד אדום בכל פעם שאחצה את קווי הרשעות כאן בפורום.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ספיר אלינור נופר מורן חן ו-שני?!?!'
ספיר אלינור נופר מורן חן ו-שני?!?!
17/03/2012 | 19:26
26
מותק,
את מבריקה היום.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מממ'
מממ
17/03/2012 | 21:05
4
22
ההסבר ללמה את עצבנית הוא כי את גזענית (חבר תימני לא מהווה תעודת כשרות). גם הטון המשועשע לא היה משעשע מי-יודע-מה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זו גזענות להכליל את העצבנים כגזענים.'
זו גזענות להכליל את העצבנים כגזענים.
17/03/2012 | 23:18
24
איפה ראית אצל רוח גזענות?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא, לא'
לא, לא
18/03/2012 | 17:22
1
21
ערסים ופרחות הם לא תלויי עדה אלא תלויי התנהגות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בדיחות על 'מה אשכנזי בעיניך' הולך?'
בדיחות על 'מה אשכנזי בעיניך' הולך?
18/03/2012 | 19:52
26
ובמקרה דנן, כמאמר הכבשה, נופר, חן ושני אשכנזיות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תגידי'
תגידי
17/03/2012 | 19:23
11
35
לא מכירה אותך, ולאו דוקא בגלל ההודעה הספציפית הזאת

את פסיכולוגית/עובדת סוציאלית - או משהו חופר אחר במקצועך?
או סתם נהנת להיות אחת כזאת ביום יום?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'היא פסיכולוגית/עו"ס בנשמתה! :)'
היא פסיכולוגית/עו"ס בנשמתה! :)
17/03/2012 | 19:36
30
ואת... קוטלת היום על לכל הכיוונים... אני, נוואי, אורי..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא, לא, ולא במקצועי. '
לא, לא, ולא במקצועי.
17/03/2012 | 19:38
9
33
סתם נולדתי עם אשיות כזו
ובכלל לא נהנית מזה

מעריצה אנשים זורמים. והלסת שלי צונחת למטה מרוב סגידה כשאני נפגשת בהתנהגות זורמת.

פשוט דלגי על ההודעות שלי. ממליצה לך.
תאמיני לי, אם הייתי יכולה, גם אני הייתי עושה את זה
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לדלג?'
לדלג?
17/03/2012 | 19:48
27
אצלי זה סוג של חוויה,
לאו דוקא בגלל התוכן (כאילו, גם)
אבל אם את בעניין, ואני רואה שכן :), אפשר לדבר על זה בהזדמנות
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לדלג?'
לדלג?
17/03/2012 | 20:03
17
אם לא היית קימת היה צריך להמציא אותך!
מזדהה עם הלסת הצונחת לעיתים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לדלג?'
לדלג?
17/03/2012 | 20:06
2
22
טוב.. אין לי משהו חכם להגיד.. אבל רציתי גם להצטרף לשתי קודמותיי החסודות...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'חמודים אנחנו'
חמודים אנחנו
17/03/2012 | 21:28
1
8
לצפיה ב-':)'
:)
17/03/2012 | 21:31
6
לצפיה ב-'בסוף אני אגיע למסקנה'
בסוף אני אגיע למסקנה
18/03/2012 | 12:25
3
30
שאת סתם פולניה שמחפשת לסחוט מחמאות, או שאת פשוט ממש קשת קליטה שלא מבינה שהיא אחת הכותבות האהובות בפורום.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תגיע כבר עכשיו, למה בסוף :)'
תגיע כבר עכשיו, למה בסוף :)
18/03/2012 | 14:35
2
23
אתם כל הזמן חוזרים על זה, ולכן זה נראה לא מובן: איך אני עדיין לא "מסכימה איתכם" ומפסיקה עם הפולניוּת,
אבל אני לא אומרת שאנשים לא אוהבים אותי ושאני לא נחמדה לאנשים (משתדלת... הרבה פעמים זה גם מצליח, ולפעמים לא. בדיוק כמו לרוב האנשים בעולם. אני לא חושבת שבזה אני שונה.)
אנשים אוהבים אותי, ואני שמחה עם זה.
אני רק אומרת שביני לביני זה לא תמיד נחמד. זה הכל. לא מבינה מה מסובך פה להבין.
ואולי זה בעצם מהות הפולניוּת? עזוב. יאללה חבל על החפירה..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מה זה בינך לבינך? הסבר אפשר?'
מה זה בינך לבינך? הסבר אפשר?
18/03/2012 | 14:42
1
11
לצפיה ב-'די.. נו..'
די.. נו..
18/03/2012 | 21:21
17
אולי שרשור הדברים המשמחים השבוע?
הדברים שעיצבנו את חמותי השבוע?...
תהיי בריאה, פוקרת.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'קיץ..שיט גמאני.. מתחילת החורף'
קיץ..שיט גמאני.. מתחילת החורף
17/03/2012 | 23:11
7
לצפיה ב-'זדוניות לשמה'
זדוניות לשמה
18/03/2012 | 12:05
20
זה המיתוג הנוכחי שלי
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'טוב, יאללה..'
טוב, יאללה..
17/03/2012 | 16:26
22
32
ליל הסדר מתקרב. חג החירות הפרטי שלי.
בליל הסדר אציין 8 שנים ליציאתי הפורמאלית בשאלה מול הוריי.
אבל בואו נחזור קצת אחורה...

בתור ילדה האמנתי באלוהים. אפילו מאד. גם ביהדות. אפשר לומר שהייתי ילדה "צדיקה"- מברכת על כל דבר שנכנס לי לפה, מתפללת, אפילו נוטלת ידיים ביציאה מהשרותים ומדקלמת את "אשר יצר"- דבר אשר היה קצת חריג בנופי ילדותי הדתל"ים- קיבוציים משהו. דודותיי החרדיות- וגם הדת"ליות- תמיד היו משבחות אותי בשל כך. בתור ילדה תמיד ניסיתי לשכנע את הוריי להקפיד לברך על כל מה שנכנס להם לפה.
שנים אח"כ, כאדם בוגר, התברר לי שזה שהוריי הם הכי פחות מקפידים והכי ליבראליים מבין כל דודיי ודודותיי זה דווקא ייתרון גדול...

עם הגעתי לאולפנא, מעט אחרי בת המצווה שלי, התחלתי להרגיש שלוחצים עליי להיות קפדנית יותר. הייתי רגילה ללכת עם מכנסיים (קיבוצניקית, מה לעשות) ולא חשבתי שיש בכך משהו רע. באולפנא חשבו אחרת והפעילו עליי ועל התלמידות האחרות לחץ רב. כמובן שלבישת מכנסיים הן באולפנא והן מחוצה לה התקבלו רע מאד. לאט לאט התחילו לצוף להן השאלות.
למה אני מתפללת כל בוקר? למה אני מברכת על כל דבר? למה אני אמורה ללבוש חצאית ולא מכנסיים?
החקירות לא איחרו לבוא.

בגיל 14 בערך, לאחר חקירות מרובות, הגעתי להחלטה- אני עם היהדות סיימתי.
בהתחלה לא עשיתי עם זה שום דבר חוץ מלהפסיק להתפלל (ולמצוא אלף תירוצים למורות באולפנא) ולברך על כל דבר. עדיין שמרתי שבת, עד ששבת אחת שכחתי להשאיר את מנורת הלילה שלי בחדר והייתי חייבת אור כדי למצוא משהו בחדרי. חשבתי לעצמי- "טוב, אני כבר לא דתיה, לא? אז מותר לי להדליק את האור.."
נגשתי למתג בפחד- לא יודעת בכלל למה- והדלקתי את האור, והפלא ופלא! חוץ מהמנורה שנדלקה לא קרה כלום!

כך עברו להם כמה שבועות, ושבת אחת נשארנו אחי הגדול ממני בעשור(שיצא גם הוא בשאלה הרבה לפניי בלי שידעתי בכלל) ואני בשבת בבית, לבד. הוא ישב על המחשב בסלון ואני הייתי מופתעת מעט, אבל לא אמרתי כלום. אח"כ הוא קם והשאיר כמה חלונות פתוחים במחשב. אז הלכתי לחדר שלו ושאלתי: "אפשר לסגור את החלונות במחשב?"
אז הוא הסתכל עליי חצי בשוק, ואז אמר: "כן, רק אל תספרי להורים..."

פסח 2004, ליל הסדר מתרחש אצל סבי וסבתי הגרים כ5 דקות הליכה מאיתנו. נגמר הסדר ואני הולכת הביתה לפני שאר המשפחה, מגיעה לחדר, סוגרת את הדלת ושמה אוזניות. כנראה שלא שמתי לב ואמי דפקה על הדלת- לא עניתי לה אז היא פתחה אותה... וראתה אותי עם אוזניות.
היא קראה לי לסלון ושוחחתי איתה ועם אבי על הנושא.
לשמחתי הם הגיבו באופן הרבה יותר סימפטי ממה שחשבתי.
בהתחלה הם חשבו שאני צעירה מדי בשביל החלטות כאלו, אבל בסוף הבינו שחשבתי על זה לעומק, והסכמנו שנכבד זה את זו- מותר לי לחלל שבת בחדר כל עוד הם לא שומעים ורואים.

מאז עברו להן שנים רבות, ואני נחשפתי יותר ויותר לעולם החילוני- בעיקר דרך הפורומים של תפוז (משינה, ברי סחרוף וכו').

וזהו זה, בערך

נו, 8 שנים ליציאתי בשאלה, אני צריכה לחגוג את זה, לא? רצוי במסעדה...

שיר שאני אוהבת? זה ממש קשה ולא הוגן לתת לי לבחור רק אחד, אבל אני ממש אשתדל.

השיר הזה הוא שיר אירי די ידוע בביצוע של להקה אירית מדהימה שאני ממש אוהבת. בקליפ יש נופים מדהימים של אירלנד- הייתי שם בקיץ האחרון ומאז אני רק רוצה לחזור...
http://www.youtube.com/watch?v=HbNWgHAnh8I
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'עוד בת 14? לייק!'
עוד בת 14? לייק!
17/03/2012 | 18:36
1
5
לצפיה ב-'קיבלתי חינוך טוב'
קיבלתי חינוך טוב
<< ההודעה הנוכחית
17/03/2012 | 19:22
20
לצפיה ב-'תודה על השיר,'
תודה על השיר,
17/03/2012 | 19:11
1
12
וגם על התאור !
אכן עוד בת 14. ואת כל החקירות עשית בינך לבינך, או גם עם אנשים אחרים?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'גם עם אנשים אחרים.'
גם עם אנשים אחרים.
17/03/2012 | 19:18
10
חילונים, דתיים, חרדים... אפילו נוצרים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מוזיקה אירית זה לא רע'
מוזיקה אירית זה לא רע
17/03/2012 | 19:21
13
15
גם הסקוטית דרך אגב טובה.
יש את Ailein duinn שאני אוהב
http://www.youtube.com/watch?v=DMyfl66C4yc
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אוהבת גם סקוטית'
אוהבת גם סקוטית
17/03/2012 | 19:24
8
אם כי פחות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא רע?'
לא רע?
17/03/2012 | 20:05
8
14
זה טוב מאוד!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'חשבתי שאת יודעת ש"לא רע" אצלי זה &q'
חשבתי שאת יודעת ש"לא רע" אצלי זה &q
17/03/2012 | 20:11
7
6
לצפיה ב-'="טוב מאד".לא יודע מה נסגר עם הכותר'
="טוב מאד".לא יודע מה נסגר עם הכותר
17/03/2012 | 20:12
1
3
לצפיה ב-'יש לך דרך מעניינת לתקשר'
יש לך דרך מעניינת לתקשר
17/03/2012 | 21:32
4
6
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 21:48
2
16
הנה עוד דרך מעניינת לתקשר
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אה?'
אה?
17/03/2012 | 23:14
1
2
לצפיה ב-'בשעשוע... :)'
בשעשוע... :)
17/03/2012 | 23:58
12
לא התכוונתי לשום דבר מסוים..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ספרי לי על זה (שלא לדבר על הומור ממש שחור)'
ספרי לי על זה (שלא לדבר על הומור ממש שחור)
17/03/2012 | 22:32
6
לצפיה ב-'בראת צדיקים בראת רשעים '
בראת צדיקים בראת רשעים
17/03/2012 | 21:08
2
18
אין ז'אנר מוזיקלי שאין בו כמה טובים וערימות של חרא. את ביקורי באירלנד סיימתי עם אובר-דוז ותיעוב מוחלט של מוזיקה אירית (שעבר לי אחרי כמה חודשים).
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'הגיוני. אני תוהה אם כשאני אבקר באירלנד אסיים '
הגיוני. אני תוהה אם כשאני אבקר באירלנד אסיים
17/03/2012 | 22:33
1
9
עם תיעוב זמני לגינס, אבל כנראה שיש דברים שהם באמת בלתי נתפסים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לגבי האירית'
לגבי האירית
17/03/2012 | 22:47
9
זה טוב במידה.
שמתי לב שהם ממחזרים את עצמם לדעת, אז כמה שירים כאלה ומיצית.
אבל לא לוותר ולא להוציא לעז. בבקשה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מזל טוב :)'
מזל טוב :)
17/03/2012 | 19:31
1
11
שיר יפייפה
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-' תודה!'
תודה!
17/03/2012 | 20:29
6
לא חשבתי שיהיו לו כאן קליינטים משום מה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כמה הקלה עלייך'
כמה הקלה עלייך
18/03/2012 | 17:27
1
9
הידיעה שגם אחיך יוצא בשאלה את תהליך היציאה שלך?

אני חושבת שאם בזמנו היה מישהו ממשפחתי שהיה אפילו בכיוון כמה זה היה מקל עליי, אני עשיתי הכל לבד לבד.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא ממש ידעתי על זה'
לא ממש ידעתי על זה
19/03/2012 | 10:41
7
עד שיצאתי בעצמי. אבל זה בהחלט הקל עליי מבחינת התגובה של ההורים שלי. כלומר, הוא די סלל לי את הדרך...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'רעיון טוב. (אל תקחו אותי בחשבון לגבי הכרטיס)'
רעיון טוב. (אל תקחו אותי בחשבון לגבי הכרטיס)
17/03/2012 | 18:37
12
33
אבל הנה הזדמנות לחלוק כמה שירים שאוהב ומלווים אותי בחיי.

להציג את עצמי? יש בחתימה (לצד אחד השירים האהובים עלי) קישור לבלוג שעם השנים נכתבו בו טיפין טיפין כל מיני מחשבות שעברו לי בראש. הדרך השניה הכי טובה להכיר אותי. (הראשונה מן הסתם היא לדבר איתי)
כותב כאן פחות או יותר מתחילת ימי הפורום, הייתי שותף לניהולו במשך כמה שנים בעבר. הכרתי כאן הרבה מאד אנשים מעניינים.
יצאתי מהציבור הדתי. בגיל מוקדם מאד הבנתי שאני לא מאמין בכל אגדות ההשגחה הפרטית שלימדו אותי, כך שבגיל 13 כצעד מקדים כבר הודעתי להורי שעובר מהישיבה לבית ספר שיתמקד יותר בתכל'ס - מתמטיקה ומדעים. לפני הצבא והאוניברסיטה כבר יצאתי בשאלה.
למעשה כמחצית מחיי עד עתה עברו כחילוני.

לימודים, צבא (במקרה שלי יחסית הרבה צבא), תארים, טיולים בעולם בכמה מקומות שכוחי אל.
היום יש לי חברה קטנה שמשקיע בה הרבה מאד מאמץ, שלאט לאט נותן את פירותיו, וזה טוב. חשוב לעבוד במשהו שאתה אוהב, ויש כל כך הרבה תוכניות להמשך. תמיד חשבתי שהחיים האלו קצרים הרבה יותר מדי, אבל נראה לי שכבר עתה הספקתי לצבור כמות מעניינת של חוויות.

ולנקודה לשמה התכנסנו כאן. רצו שיר אחד אבל ישראלים לא טובים בשמירה על הכללים, כך שאתן כמה אהובים של יוצרים שונים שאוהב לשמוע:
הראשון שבחתימתי - "עוד חוזר הניגון" של אלתרמן, ביצוע של חווה אלברשטיין
http://www.youtube.com/watch?v=R2NDT9akvVg

"כמו צמח בר", עוד ביצוע של אלברשטיין שמאד אוהב
http://www.youtube.com/watch?v=6fVigiNlyxg

"עטור מצחך" של אברהם חלפי
http://www.youtube.com/watch?v=wcayUsa9yvw

אהוד בנאי עם "כולם יודעים"
http://www.youtube.com/watch?v=y2lpR-mlQTw

מאיר אריאל עם "זרעי קיץ"
http://www.youtube.com/watch?v=TBuZ76tcKAQ

חיית הברזל שלו גם הוא שיר אהוב:
http://www.youtube.com/watch?v=9r3yQMcijSU

"מלנכולי" של החברים של נטאשה
http://www.youtube.com/watch?v=eLlgFshSvsA

אפשר להמשיך עד אינסוף, אבל כרגע נסתפק בכך.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה על השירים '
תודה על השירים
17/03/2012 | 18:48
7
לצפיה ב-'יפה הרשימה של השירים!'
יפה הרשימה של השירים!
17/03/2012 | 18:49
12
לצפיה ב-'עוד ילד בן 13.די אני לא יכול יותר!'
עוד ילד בן 13.די אני לא יכול יותר!
17/03/2012 | 18:52
5
28
בגיל 13 מגלים את האוננות...לא מתכננים חיים...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בלי קונספירציות....'
בלי קונספירציות....
17/03/2012 | 21:33
2
26
אבל זה נראה כמו קריסה רגשית או משהו... ובהנחה שהוא היה שפוי עד היום - אז זה קורה, עובר, ולא נורא.

כל זה בהנחה שהקריסה הזו באה לי בטבעי. לא על ידי גורם שלישי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'בהנחה שלא מדובר בטריפ רע או משהו כזה, הבחור'
בהנחה שלא מדובר בטריפ רע או משהו כזה, הבחור
17/03/2012 | 22:31
1
15
קיבל הרבה מאד חשיפה תקשורתית לאחרונה וגם הרבה מאד ביקורת עליו ועל הסרט -יכול להיות שזה הוביל להתמוטטות עצבים אצלו או משהו בסגנון.
קורה לעיתים.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כן, זה מה שחשבתי.'
כן, זה מה שחשבתי.
17/03/2012 | 23:58
10
לצפיה ב-'אוי!'
אוי!
17/03/2012 | 23:06
3
לצפיה ב-'עוד לא הצלחתי להבין'
עוד לא הצלחתי להבין
17/03/2012 | 19:07
2
16
למה למרות הכל נראה לך שההתכנסות היא דווקא בגלל השירים?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זה לא נראה לי, זו רק צורת התבטאות.'
זה לא נראה לי, זו רק צורת התבטאות.
17/03/2012 | 19:19
1
6
לצפיה ב-'מעניין.'
מעניין.
17/03/2012 | 19:23
1
לצפיה ב-'השירים - אחד אחד'
השירים - אחד אחד
17/03/2012 | 20:25
13
לדוגמא ולאות !
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אמרתי אל לבי אמתין לראות מי יאמר תודה...'
אמרתי אל לבי אמתין לראות מי יאמר תודה...
17/03/2012 | 18:50
11
31
תודה על הטרחה,לייזר.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מילטון אמר'
מילטון אמר
17/03/2012 | 19:03
1
5
לצפיה ב-'מילטון לא נחשב...'
מילטון לא נחשב...
17/03/2012 | 23:13
4
לצפיה ב-'מצטרפת'
מצטרפת
17/03/2012 | 19:05
17
יוזמה ענקית, באמת.
מבורכת ממש. הרבה אומץ ואיכפתיות.
אין כמותך לייזר!!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
17/03/2012 | 19:18
2
לצפיה ב-'אכן'
אכן
17/03/2012 | 21:02
4
15
מגיעה לו תודה נצחית.
אם לא היה, היה צריך להמציא אותו.
(באמת)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'טוב.. אז תורי'
טוב.. אז תורי
17/03/2012 | 22:37
3
19
איך בכלל אפשר להתחיל לספר חיים כל כך מורכבים..
נולדתי כילדה חמודה לזוג הורים דתיים לאומים עם גישה די ליברלית בתחילת דרכם.
הייתי טום בוי כזאתי- משחקת עם בנים פותחת את הראש (כמות הפעמים שאיבדתי את הזיכרון גבוהה)
למדתי בהתחלה בבית ספר מעורב של בנים בנות וקצת חילונים בישוב מעורב.
ואז שגדלנו הפרידו את הכיתות בנים בנות- תחשבו מה זה לילדה שחיה עם בנים נמצאת בכל המסיבות שלהם פתאום למצוא את עצמה זרוקה בין בנות.. פשוט הרגשתי נתק..
שהייתי בכיתה ו' - שנת הבת מצוה. גילו אצל דודה שלי ובעלה סרטן - הם גרים דלת לידנו ויש להם בן בגיל שלי. בשלב הזה התחלתי לשאול מליון שאלות... למה דווקא לנו? למה פעמים? איפה הצדק? האם יש? וכל אלו.. החלטתי לחקור ולשאול את כל מי שהיה לידי. לאחר שדודה שלי נפטרה החלטתי שהדבר שהיא הייתה הכי רוצה בו שאני אתקדם בחיים ואלמד כמו שצריך. אז התחלתי ללמוד.. ואת כל שאלותי הפנתי לספרים.. החלטתי אז להתחזק יותר מבחינה דתית- אז קראתי לזה לחזור בתשובה..
התחלתי ללכת עם שלושת רבעי והפסקתי לדבר עם בנים למרות שהורי לא מתו על הרעיון ואמא שלי אפילו לא דיברה איתי (איזה מוזר לחשוב על זה). אחרי זה הגעתי בזכות עצמי לאולפנה.. גם שם לא הפסקתי לשאול- אך אנשים ראו בי הדוסית.. אז זה היה לגיטימי לשאול.. חפרתי למורים השתתפתי בכל הפעילויות של הבית מדרש והדברים התורניים.. שהגעתי לסוף השמינית החלטתי שבשביל לסגור סופית את הסיפור של אם יש ה' או לא אני צריכה ללכת ללמוד במדרשה.. החלטתי ללכת למדרשה של יותר דוסיות ממה שהכרתי.. כי עד אז חשבתי שבגלל שאני לומדת במקומות פתוחים אז אני לא רואה את ה'.. הגעתי לשם והייתי פתאום הכופרת.. לא שלא הייתי לפני.. אבל החלטתי שאני שואלת.. לא מוותרת.. רוצה לדעת איך יש אנשים כל כך דוסים ומאמינים. ואחרי שנה הרגשתי שלא יעזור אני פשוט לא ירגיש את זה לעולם.. אז אחרי כל התהליך הדוסי שעברתי החלטתי שאני לא יכולה יותר וחייבת לחזור בשאלה.. כי אין מצב לעשות משהו שאני לא מאמינה בו.. ואז לאט לאט כבר במדרשה הפסקתי ללכת לתפילות (פעם הייתי הולכת לוותיקין...רק כדי שתבינו עד כמה הייתי שרופה על הדת).. וכך ככל שעבר הזמן פשוט הפסקתי הכל.. ההורים פתאום החלו לשים לב שאני לא מתפללת ולא הבינו.. תחילה חשבו שאני עייפה מהשבוע.. אבל לאט לאט שמו לב שהשרוולים מתקצרים.. ואז באה השיחה.. שהתפרצה לאחר שניסו להכריח אותי ללכת לתפילה.. ואז פשוט אמרתי להם שאני לא מאמינה.. ושאין לי שום סיבה למה ללכת לתפילה.. ואז הם שאלו מה עוד אני כבר לא עושה.. אז אמרתי שאני לא רואה הגיון בלקיים מה שאני לא מאמינה בו.. ושם נגמר הסיפור..
אז נכון שעדיין יש לי כל מיני דברים שקשה לי איתם... או כל כמה זמן אמא שלי מנסה את ניסיונה בלהביא אותי לבית כנסת.. או להתלבש לארוחת שבת.. אבל לפחות הם יודעים.. זה הרבה יותר מקל.. מאשר שהם לא ידעו והכל היה מתחת לאף שלהם.
בדיוק השבת שאלו אותי בארוחת שבת איזה בעל אני רוצה..
דתי/ חילוני.. ולא היה לי כוח.. לא יודעת למה.. לא רציתי להכאיב להם.. אז פשוט שתקתי..
נראה לי שגם עצם השתיקה לפעמים אומרת הרבה..
טוב חפרתי הרבה..
מקווה שזה לא קופץ מידי ותבינו קצת מהחיים שלי..
רות
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ושכחתי שיר'
ושכחתי שיר
17/03/2012 | 22:40
1
11
גלי עטרי- מה שאת אוהבת
http://www.youtube.com/watch?v=k-VJBWPj8Aw&ob=...

אני חושבת שזה שיר שפשוט הולך איתי בזמן האחרון.
שאני פשוט מנסה לעשות מה שאני רוצה..
בלי לחשוב מה אנשים יחשבו..
וזה קשה..
אבל השיר הזה מעודד..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-' ויש את'
ויש את
17/03/2012 | 23:28
11
שלה עם סגיב כהן(האחד והיחיד בכל הזמרים בעולם!) מהמרחקים גם עליו חושבים בתקופות משבר.....או שאתה אבוד והוא מעודד וסתם זה אפרופו

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה על השיתוף'
תודה על השיתוף
18/03/2012 | 17:31
8
לצפיה ב-' פשוט תודה וכל הכבוד. תודה.'
פשוט תודה וכל הכבוד. תודה.
17/03/2012 | 23:47
4
לצפיה ב-'כולי בושה וכלימה'
כולי בושה וכלימה
19/03/2012 | 03:33
14
אכן, תודה לייזר
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'היי גמאני..................'
היי גמאני..................
17/03/2012 | 22:49
21
אין לי סיפור הכי מעניין אבל למה לא:
נולדתי למשפחה דתית רצינית שלא מחפפת בכלום...אבא שלי רב שמוכר קצת לדתיים(לא אומר שם חחח)....קוקניק כזה...
אמא שלי חזרה בתשובה...
סיימתי ישיבה תיכונית שכמעט לא למדתי לבגרויות ..כבר הייתי מהמגזימים בללמוד תורה וכאלה..הייתי בבני עקיבא מדריך שנה ו....הייתי מאלה שמניחים לאנשים תפילין ברחוב...מאלה שעוברים מבית לבית כדי שהם יתקרבו לאלוהים....
בסוף התיכונית הלכתי לישיבה ועם הזמן לאט לאט ...לא הסכמתי לכלום ממה שקורה שם ובכלל אז התחלתי לחשוב יותר לבד ועם עצמי-רגע מה הולך פה ?!...הרבה דברים התנגשו לי...כל עולמי שבניתי כל כך בעמל פתאום ראיתי את הכל שאני רוצה להעיף ממני...לאט לאט עברתי לישיבה יותר רגועה וכן הלאה עד...שהתנתקתי לגמרי לאט לאט...הגעתי לבית לעבוד ומשם לצבא....ובכל הדרך האיטית הזאת זגזגתי בתהיות...בעטתי בכל מה שיכולתי..עשיתי עבירות בכוונה...אז הייתי מעשן וסיגריה של יום כיפור עם קולה עשתה לי את זה יותר מכל דבר אחר!!!
ו למזלי ההורים שלי לא מהמעיפים מהבית אבל גם אותי העיפו איזה תקופה שבה עשנתי הרבה...אין לי מושג איך לא סיימתי נרקומן.......
זהו היום אני בצבא ואני אוהב נקודות......................................................
ושיר ...נראה לי קצת ישן...אבל ללא ספק מאיזה שאני קטן אין כמוהו!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא רוצה'
לא רוצה
17/03/2012 | 23:16
3
29
אתם עושים לי חלישות הדעת שאתם כותבים כוכך יפה
וזה מוציא את הטעם לכתוב
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא להגזים.. אני לא כתבתי יפה'
לא להגזים.. אני לא כתבתי יפה
17/03/2012 | 23:22
6
לצפיה ב-'אבל אתה בעצמך'
אבל אתה בעצמך
17/03/2012 | 23:22
17
כותב כל כך יפה. תראה את החתימה למשל.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תכתוב... את הכתיבה שלי אפשר "לנצח" '
תכתוב... את הכתיבה שלי אפשר "לנצח"
17/03/2012 | 23:53
5
לצפיה ב-'אני'
אני
17/03/2012 | 23:56
7
31
מתחבאת תחת מסכות של "מציגה" ו"אינה רופאה",
מציגה- כי במשך שנים ניסיתי להציג ולהמחיז, לתסרט הכל כדי שיתאים לאורח חיי המשונה. כדי שלא תתערער הקרקע מתחת רגליי, זו שתשאיר אותי בבית, קרוב לחברים, בלי לבחור ובלי לעבוד קשה.

"אינה רופאה", כי החלטתי לחשוב בעיקר על עצמי. כולם אמרו שכשאגדל אהיה רופאה, או אולי עורכת דין, כזו של 700 בפסיכומטרי.
הצטיינות תמידית, הפיכת פחם ליהלום.

היום אני כבר לא מציגה, וגם אין קהל בעולם שירצה לראות אותי יותר מעשר דקות.
אני בטח לא רופאה, כי מי שיש לה קוצים והפרעות קשב וריכוז שאף אחד לא טרח לאבחן או לטפל בהן- לעולם כבר לא תוכל לשבת, או להזריק לאחרים.

אני לא יושבת דקה אחת במקום אחד. אני מתגלגלת מצחוק. אני יוצאת באמצע השיעור ובאמצע המבחן כי אני לא מסוגלת לשבת חצי שעה ברצף.

הזיכרונות שלי מלאים בעיגולי זעה על חולצות תלבושת שלא אהבתי, על הילדה הרזה שהייתי, על אהבות ישנות.

ההווה שלי הוא מרדף אחר סימון V על דברים שרציתי, שחלמתי, ושהפכו קטנים כל כך כשהתקרבתי אליהם.

החדר שלי לרוב מבולגן
אני תמיד בדיאטה
תמיד קונה
אין לי הרבה חברים, לא בגללם, בגללי.

משהו באמון שלי באנשים לקוי, ואני במאבק תמידי כדי לשנות את זה. לא ברור לי מה הסיבה, וכנראה בגלל זה השינוי לא מצליח.

אני רוצה ללכת לפסיכולוג אבל אין לי אומץ. וגם אין לי כסף.

יש לי אהבה גדולה בשנה וחצי האחרונות, אני מאושרת מתמיד, שקט לי מתמיד.

כאן בפורום אני גם מוצאת קצת שקט, קצת. שקט טוב כזה.

חשבתי הרבה איזה שיר אני הכי אוהבת, ואין באמת אחד כזה, יש אוסף שירים שעושים לי טוב. וזה אחד מהם:

פגישה לאין קץ, חווה אלברשטיין
http://www.youtube.com/watch?v=7T8wbdYlAbQ

אף אחד לא באמת יודע למה התכוון אלתרמן כשכתב את המילים האלה, אבל אחת הפרשנויות היא שהוא כתב את זה מהחשש ליפול אל חיי שגרה משעממים, השיר מדבר על ריגושים, יצירה תמידית. והוא באמת יפה (אם כי קצת מיושן לאלו מביננו שמעדיפים יצירה מודרנית)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואפשר להוריד אותי מההגרלה :)'
ואפשר להוריד אותי מההגרלה :)
18/03/2012 | 02:55
14
לצפיה ב-'לגזור ולשמור'
לגזור ולשמור
18/03/2012 | 12:48
2
26
"ההווה שלי הוא מרדף אחר סימון V על דברים שרציתי, שחלמתי, ושהפכו קטנים כל כך כשהתקרבתי אליהם."
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה'
תודה
18/03/2012 | 12:54
5
לצפיה ב-''
18/03/2012 | 18:15
2
לצפיה ב-'מקסימה את'
מקסימה את
18/03/2012 | 17:59
1
23
בקשר להפרעות קשב וריכוז נראה לי שהיום גם בחברה הדתית התחילו לקחת את העניין יותר ברצינות ויש שם אבחונים לרוב. נחמה פורטא.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'המצב אצלי שונה'
המצב אצלי שונה
18/03/2012 | 20:08
15
תשומת הלב הופנתה לאח שהבעיות שלו היו רציניות יותר, ואני נשארתי אי שם בצל....
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שמתי לב כדור כספית שכמותך:)'
שמתי לב כדור כספית שכמותך:)
18/03/2012 | 19:05
20
גם כשכבר היינו באותם ד' אמות התנדפת כלא היית!
מזדהה עם חלק מהשורות.
בהצלחה!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'טוב שיר אין לי'
טוב שיר אין לי
18/03/2012 | 00:33
18
37
כי אני מתלבט בין ההונגרי מס' 5 של ברהמס שתמיד עושה לי טוב לבין מטאליקה, וזה בערך המצב הנפשי המאוזן שלי בשנים האחרונות
אז התיאור הכי ממצה שלי הוא ניני. כי אני ניני. השם שלי למעשה הוא בנימין, אבל באמת שרציתי להחליף אותו רשמית לניני, מה שיגרום למשפחה שלי להתקף לב קשה
גדלתי ביישוב דתי לאומי מקסים, חיינו בגן עדן לילדים. רצנו יחפים טיפסנו על עצי הדובדבן (היו כמה עצי ענק בכניסה ליישוב) קטפנו תאנים וענבים והתפלחנו לשדות הערבים לקטוף שזיפים
כיתה ג' בבית ספר שאליו כולם הלכו. עפתי באופן טוטאלי (באיחור קל הפסיכולוג שלי בגיל 14 טען שאני ADD) ואז גם הלכתי פעם ראשונה לפסיכולוג שלא עשה מאומה מלבד להביא לי לשחק ג'ז הארנב במחשב שלו. ואני זוכרותו בגלל שקראו לו כמו לאבא שלי וזה היה מבלבל
חצי שנה שרצתי בבית עד כיתה ד' שהייתה כישלון חרוץ. ההורים שלי שלחו אותי לחינוך חרדי, חשבו זה טוב. עפתי אחרי חודשיים של סבל ונשלחתי לחינוך מיוחד "סדנת שילוב"
שם שוב פרחתי לי, למדנו רכיבה וצילום, עוד היה חדר חושך. ושיעורי טבע והכל. ומנהלת מגניבה שיודעת שמות של פרחים ומזהה סוגים של נחשים
באופן צדדי גם למדתי על מין, סיגריות, "לפלח" שוקולד מהמכולת על נפצים ועל דברים נחמדים מהסוג הזה
אחרי שנתיים ההורים שלי החליטו שהתנרמלתי ושלחו אותי למכינה לישיבה, שנה של לעוף הלוחזור ועוד מכינה לישיבה, יותר סובלנית
ישיבה קטנה מפגרת, רבתי עם הרבנים על בסיס יומי, התעקשתי לצייר בשיעורים. בסוף הישיבה עזרה להורים לממן עוד פסיכולוג, אביעד קראו לו. דתי מעצבן
יומחד עשה עצבן אותו שאני שותק כל הזמן, זה מה שהייתי עושה בתגובה לשאלות לא נעימות. אז הוא שתק גם. להראות לי שזה לא יפה. לא הלך לו, שתקנו עד שהוא נשבר.
אבל הוא טען שאני ADD ועד היום אני יכול להאשים את ADD בכל דבר רע
אחרי שנתיים עפתי, עברתי לסניף של המופרעים ושרדתי שנה בקושי עד הישיבה הגדולה. שלחו אותי לישיבה טובה, הישיבה הכי טובה שאליה יכלו לשלוח מישיבת המופרעים
זאת הייתה תקופה טובה בהחלט. הייתי קם ב 13:00 לארוחת צהריים ואז לספרייה העירונית עד הערב, חוזר עם 3 ספרים לקרוא עד מחר וחוזר חלילה. בספריה אגב שרצה בחורה בשם אלינור, חבל שאז הייתי עדין מכדי להתחיל איתה
עד שהעיפו אותי כמובן, היוותי גורם שלילי לדברי הזבל המקק. ואז ישיבה "פתוחה" כדורגל פוקר בירות בלאגן, שעפתי משם החלטתי סופסוף שזה לא בשבילי
תקופה של בטלה. של דיכאון, 2 ניסיונות התאבדות או יותר, פסיכולוג שלא עזר וחרא. ואז הגיע הזבנג הגדול, הבנתי שאני מנסה לדחוס ת'צמי למסגרת שלא מתאימה
במקרה גם נתקלתי בפורום פה והבנתי שדת ואני זה לא שילוב מוצלח. ההורים לא ממש שמחים, הם שורדים. המשפחה לא מבינה. המשפחה הרחוקה שיודעת- תומכת. אלו שלא יודעים לא מעניינים. התחלתי אז יציאה, הבנתי שאני לא מאמין גדול, למדתי מה כן חשוב לי ובעצם התחלתי להתבגר סופסוף
ואז הייתי במכון לב בערך חודשיים כאשר הגיע צו גיוס- החלטתי שאני הולך על זה ועליתי על מדים עם פרופיל נמוך מדי עקב תת משקל.
טירונות חזר לי הדיכאון, ולא בגלל הצבא אלא סתם.אז ביקשתי פטור נשק- ובתמורה הפסיכאטר הלעיט אותי בכדורים- כי לא הסכמתי להשתחרר כעצתו
התעקשתי לצאת לקורס. ואז הוא אמר שאני אשרת רק כעובד כללי, אז העדפתי להשתחרר בסוף
ואז שוב תקופה לא יפה, פסיכולוג שהתפטר כי ניסיתי להתאבד בלי להגיד לו, אשפוז קל מרצון (החזקתי יומיים. איתנים זה איכסה)
ואז התחלתי עבודה שבה אני עד היום. במפגש קומונה בבית של אוטוטואתאיסט הכרתי בחורה בשם אלינור מאור יהודה שבסוף היא אשתי וזהו
ועד היום אני אוהב צילום ורכיבה, וחתולים
אלו תולדות חיי ניני והמערכת המטופשת
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-' הבעיה שחבל לבזבז עליך מסעדה...'
הבעיה שחבל לבזבז עליך מסעדה...
18/03/2012 | 03:43
3
10
לצפיה ב-'חמוד שקראת :)'
חמוד שקראת :)
18/03/2012 | 10:18
2
9
לצפיה ב-'כולנו קראנו ונהננו'
כולנו קראנו ונהננו
18/03/2012 | 16:25
22
לצפיה ב-'מה המילה "שקראת" עושה בכותרת?'
מה המילה "שקראת" עושה בכותרת?
18/03/2012 | 17:08
12
לצפיה ב-'גם בגהה משעמם בטירוף'
גם בגהה משעמם בטירוף
18/03/2012 | 10:05
9
30
אשפזו אותי במחלקה סגורה כי לא הסכמתי להגיד שאני לא מתכוונת להתאבד.

סכיזופרנים, מאניות-דיפרסיות, פרנואידים, נוירוטים ומה שלא תרצו, בגלל שאני מבוגרת כרונולוגית ונראית כמו ילדה קטנה כולם היו נראים לי זקנים.

היה שם איש אחד שביקש ממני להיות חברה שלו, הסכמתי בנימוס ואז הוא הזמין אותי לחדר שלו, התחמקתי כי הוא היה נראה לי משעמם ואז כשחבר שלי הגיע לביקור ונשק לי, הלז אמר לי ששברתי את עולמו בבת אחת, הוא היה בטוח שאני עומדת להיות אשתו העתידית.

אישה אחת עם שפתיים נפוחות בליווי אבא שלה- נראה כמו איש מכובד ועצוב, צרחה כל הזמן שאבא שלה אונס אותה שוב ושוב ורוצח אנשים באמבטיה לעיניה, היא תיארה את הדם באמבטיה ואמרה, תשתיקו אותי, תשתיקו אותי, תנו לי את הזריקות שלכם כדי שהוא ימשיך לעשות זוועות, היא דברה בצורה אינטלגנטית ונשמעה די רציונלית למעט הצרחות, ריחמתי על אבא שלה, הוא עמד לידה וניסה להרגיע אותהוהיה נראה כמו האיש הכי עצוב שראיתי אי פעם.

היתה שם בחורה שמרוב תרופו לא הצליחה לדבר ברור והיא ביקשה ממני סיגריות, הייתי מדליקה לה ומה לה בפה ואז היא הייתה ופת באיטיות.

בכלל הסיגריות היו מקום המחסה היחיד שהיה שם.בחדר העישון הייתה טלוויזיה ואנשים כל הזמן שרצו שם ועישנו ללא הרף.


מניחה שלו לא הייתי מדוכאת אז הייתי צוחקת רוב הזמן כי אנשים שם דיברו שטויות בנימה רצינית לחלוטין וכמו בכל בית משוגעים היה גם את האחד שטען שהוא אלוהים.

החוויה שהכי זכורה לי שכשהגעתי הייתי בהתקף חרדה איום ורציתי רק קלונקס והרופאה לא היתה והאחים לא הסכימו לתת לי שום תרופה עד שהיא תבוא ותאשר.
הלכתי את כל משבצות המחלקה וספרתי אותן לעצמי הלוך ושוב, ואמרתי להם שאם הם לא יתנו לי משהו להרגעה אשתגע לחלוטין, אחד האחים ענה לי שזה בדיוק המקום להשתגע ורציתי להעיף לו בעיטה באשכים, אחר כך הגיעה הרופאה ונתנה לי תרופה מוזרה שגרמה לי לא להצליח לדבר או ללכת או להזיז יד אבל לא הרגיעה אותי בשיט, לא יכולתי לעשות כלום חוץ מלשכב במיטה ולרצות למות מרוב סבל נפשי ואפילו לא יכולתי לומר בקול שרע לי. בסוף נרדמתי אחרי שעה וחצי אבל לעולם לעולם לא רוצה להרגיש ככה.

אחרי יום וחצי שוחררתי כי לטענת הצוות הייתי שפויה לחלוטין, הם רק רצו שאומר להם שאני לא מתכננת להתאבד וזה מה שאמרתי כמובן, כי חשבתי ששבוע במחלקה ההיא ואני אצא מדעתי באמת.


בזאת תמו כל ימי אשפוזי לעולם.

עדיף לסבול בבית מאשר שם.


ואם לאי מי שקורא את הדברים מבחוץ ונראה לו שהוא יוכל לעשות בהם שימוש לרעה אז גוד לאק, כי יש לי מסמך שהאשפוז היה מוטעה מיסודו.



יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואבא היה אומר'
ואבא היה אומר
18/03/2012 | 10:28
7
25
מי שצריך אשפוז זה הרופאים, הם הלא שפויים.
בלי הכרטיס המגנטי אי אפשר לדעת מי מאושפז ומי מאשפז
בכלל אבא ביקר אותי ככל האפשר, ואפילו ניסה לתת תחושה טובה בדרכו שלו.
יום ראשון שהייתי שם הוא בא לבקר. ביום השני שהייתי עם התקף כאבים קשה, מהלחץ לטענתו הוא שוב בא. להבטיח שברגע שאפשר עפים החוצה
ולהתבדח על חשבון הרופאים, כדי שלא ארגיש חולה. וזה היה הדבר הכי מתוק שהוא עשה אי פעם לדעתי. ואני מעריצותו לפעמים.
ואז ביום השלישי קיבלתי פתק שמאפשר לי לצאת הביתה, והוא הגיע עם אמא ארזתי והלכתי.
והמקום מסריח ואומלל. ואנשים שלא מדברים, או שלא ברורים
וכולם מסוממים מתרופות שזה מגעיל. בכלל דוחפים לך כדורים רק כי הם יכולים
ורוסי אחד מנגן שירי עם בכינור כוכך יפה שאפשר לבכות
וזה מה שעשיתי גם
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'יש בגהה מכונת משקאות קלים'
יש בגהה מכונת משקאות קלים
18/03/2012 | 13:30
3
21
שמדברת, ישבתי על הספסל לידה ואחד הרופאים קנה איזו שתייה מהמכונה.

פניתי אליו ושאלתי אותו בנימוס מזוייף, אם זו רק אני ששומעת קולות מהמכונה או שגם הוא, מכיוון שהוא היה צעיר וחתיך ועלי עדיין לא שמו את הפיגמה המהוהה מרוב כביסות הוא שיתף איתי פעולה וניהלנו שיחה מצחיקה על שיגעון וגבולותיו לדורותיו.

במבט לאחור אני שמה לב שיש לי הרבה זכרונות מצחיקים משם, צריכה לכתוב על זה פוסט וחסל.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מזכיר לי את הסרט'
מזכיר לי את הסרט
18/03/2012 | 18:07
1
25
נערה בהפרעה. מומלץ מומלץ.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא אהבתי'
לא אהבתי
18/03/2012 | 19:22
22
השחקנית שאמורה להיות עם הפרעת אישיות גבולית ממש לא עונה לקריטריונים של ההפרעה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לא פוסט'
לא פוסט
20/03/2012 | 22:08
23
לצפיה ב-'לצערי גם אני מכירה מקום כזה'
לצערי גם אני מכירה מקום כזה
18/03/2012 | 22:11
2
22
אני באתי לבקר את אבא שלי שם. כמעט כל יום כשהיה שם.
הוא עשה לי הכירות עם הצוות והח'ברה שהיו שם, סיפר לי מי אוהב לתת כדורים כמה שיכול למי שבא לו ומי יותר רופא בסדר..
הוא שנא את המקום וגם אני. זה היה תקופה קשה
אבל דבר אחד טוב יצא מזה... הוא היה פתוח ורגשי יותר כך שהוא חיבר לי שיר אהבה

בחור אחד שאושפז שם התחיל איתי ואבא שלי עשה לו הרצאה שלימה על כבודה של בת מלך.... כולם באו לשמוע מה 'הרב' אומר...
אחרי 3 שבועות כשהיה כבר בבית הוא קיבל שוב זעזוע כי אחי טרח ליידע אותו עלי בלי רשותי ובלי טיפת מחשבה מצידו.
ואני נשארתי להתמודד איתו ולנחם אותו.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'כנראה משו זז אצלי בזכותם...'
כנראה משו זז אצלי בזכותם...
18/03/2012 | 22:12
16
זה פעם ראשונה שאני מעזה לדבר על התקופה הזאת בכלל
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ניני ניני ניני'
ניני ניני ניני
18/03/2012 | 19:10
28
אוהבת אותך מאוד.
אל תמות בלי לומר שלום. פליז.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אוף. מסכת של ייסורים'
אוף. מסכת של ייסורים
18/03/2012 | 22:08
22
תודה רבה שכתבת ושיתפת !
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שאני קורא את זה'
שאני קורא את זה
19/03/2012 | 08:26
1
24
אני שם לב שהמערכת פאקינג מחורבנת
גם הדתי לאומי,גם החרדי והחילוני. המערכת לא מסוגלת להתמודד עם חייזרים
כמה חבל

יש ילדים זיגזג
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אם אתה חייזר'
אם אתה חייזר
19/03/2012 | 18:54
22
אני צנצנת.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מספרת על עצמי'
מספרת על עצמי
18/03/2012 | 01:15
3
29
בסוף שנת 2005 התווכחתי עם איזה איש ברחוב אם יש אלוהים או לא
ביקשתי ממנו להכנס לאתר של שופר והוא ביקש שאני אכנס לאתר חופש.
ככה הכרתי דרך קישור את הפורום הזה
הכרתי פה הרבה אנשים מדהימים
ואת האיש המדהים שהוא בן הזוג שלי הכרתי בעקיפין דרך הפורום

במבט לאחור הפורום שינה לי את החיים ואני לא יודעת איך הם היו ניראים לולא הפורום.
אז תודה לכל מי שכותב פה ושהיה לו חלק בזה.
תהילה
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מצרפת שיר'
מצרפת שיר
18/03/2012 | 01:22
2
20

במקום מסוכן שנקרא לו הבית
גר אדם מבולבל שנקרא לו אני
ולמרות שיש שמש יש הרבה אנשים אפורים
במקום די מגעיל שנקרא לו הבית
גר אדם מבולבל שנקרא לו אני
כי למרות שיש כסף יש הרבה אנשים עניים
עכשיו מעונן...
במקום די מדהים שנקרא לו הבית
ההורים נפרדים שיהיה יותר טוב
אבל הבית שלי הוא נמצא בין רחוב לרחוב
במקום די מפחיד שנקרא לו הבית
בן אדם שם שותה בקבוק אחרי בקבוק
הבן אדם הזה הוא האבא שלי בדיוק
אולי עכשיו מעונן...
אנחנו דור מזויין
עכשיו מעונן
אנחנו דור מזויין
עכשיו מעונן
רוצים ללכת מכאן
עכשיו מעונן
אנחנו דור מזויין
עכשיו מעונן


שיר שאני אוהבת
למרות שהיתה לי ילדות יחסית נורמלית
היה לי ועדיין קשה להתמודד עם זה שכשהייתי קטנה אבא לי הכי הכי אהב אותם בעולם
וכשהתחלתי ״להתקלקל״ הוא ממש נלחם בי והייתי מפחדת ממנו פחד מוות.
עדיין מרגישה לפעמים כמו ילדה קטנה ונטושה..
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
18/03/2012 | 01:25
1
3
לצפיה ב-'מה איתך דוד?'
מה איתך דוד?
18/03/2012 | 09:39
15
לא רוצה גם איזו ארוחה?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תעצמו עיניים וציירו לכם,'
תעצמו עיניים וציירו לכם,
18/03/2012 | 03:05
3
35
אוטופיה נאה ליד פתח תקווה ורמת גן, שם גר לו בחור בן 17 שכבר כמה שנים משתמש במוח שלו בצורה הלא נכונה,

עכשיו, בבני ברק, זה חשוב להשתמש במוח בצורה נכונה, כי אם לא, יש מקום גדול מלא באש ומלאכים רעים, ששם אלוהים מענה ומשפיל ומכאיב ומדכא ומפחיד, את כל מי שהשתמש ככה במוח שלו,
וכל זה רק כי הוא אוהב אותנו.

ויום אחד הוא מסביר את זה לאבא שלו, ומודיע לו שלא מתאים לו, אבא שלו לא מת על זה, אז הוא שולח אותו לחפש אבא חדש, ו\או סמים קלים, [המוקדם מבניהם, המבצע עד סוף המלאי]

עברתי לתל אביב, נגמלתי מהשפה היידיש לחלוטין, כמו גם מביטויים בארמית, ומגזענות,
והחלפתי אותם באמנות הבישול, שזה כמו דת, רק יותר ממכר, ויש טעים בסוף של זה.

אני מבשל כל דבר שפעם עשה קול, או שחה במים, או זחל על עלה,[תשירו לו "ברלה ברלה צא החוצה, תנו לו ביס גדול, ברכותי, הרגע אכלתם אסקרגו.]
או ריחף בלי עזרים מלאכותיים,
חשוב נורא לשדך לכל אחד מהם יין מהסוג שמשלמים עליו ב6 שעות עבודה.

(בזמנכם המיותר אני מציע לרכוש במיטב כספכם יין מיקב מרוקאי ישראלי, בשם יקב דדה.
"מלבק-ברברה".2008
יחד עם כמה כוסות יין מהסוג הגבוה,
למלא עד לגוף הכוס,
לאוורר קצת, את היין, לא את עצמכם.
לארגן לעצמכם כמה פולי קפה קלויים לריחרוח.
ללגום ארוכות בקולניות.
להגיד בנימה פלצנית מה הטעמים שעולים לכם.
ולחזור לבשל קדרת פירות ים ופולנטה.)


כמובן שאם תחפשו אותי טוב טוב תוכלו גם למצוא אותי מאנפף או שואג, עם להקה בשפות הבאות,
אנגלית
יידיש
עברית
מעט רוסית
קורטוב ערבית,
ג'יבריש.

והנה שירים נהדרים!!

געוולט,
http://www.youtube.com/watch?v=i04pQR4ICPs

וסיסטם, כי לא כולם פה מכירים, וחבל!
http://www.youtube.com/watch?v=SqZNMvIEHhs&ob=...
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'יפה! חוץ מהגמילה מהיידיש.בושה.'
יפה! חוץ מהגמילה מהיידיש.בושה.
18/03/2012 | 03:46
1
5
לצפיה ב-'אני שר ביידיש,'
אני שר ביידיש,
18/03/2012 | 03:53
23
ומדבר עם אחי,
זו גמילה חלקית.

חצי קופסא ביום בערך.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נחמד'
נחמד
19/03/2012 | 15:44
14
ונראה לי שכל מי שלמד לנגן קצת מכיר סיסטם אין מצב שלא.....
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'עוד 24 שעות: המגיבים הקודמים - שימו לב! '
עוד 24 שעות: המגיבים הקודמים - שימו לב!
18/03/2012 | 03:13
19
להגרלה ייכנסו רק אלו שהגיבו כאן ושלחו לי מסר עם שמם!
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'שרשור מרתק'
שרשור מרתק
18/03/2012 | 04:40
24
מרתק לקרוא את כל הסיפורים, לשמוע את השירים, וללמוד דברים חדשים על אנשים מוכרים

אז אצטרף ואספר קצת על עצמי
יוצא בשאלה קרוב ל3 שנים.
בוגר העולם החרדי- ליטאי. עברתי את המסלול הרגיל, חיידר-ישיבה קטנה-ישיבה גדולה עד גיל 20.
לפני שיצאתי, למדתי קרוב לשנה במכללה חרדית. הדבר החשוב ביותר שלמדתי שם היה שחרדי הוא חרדי, ומתייחס לכל דבר כחרדי, גם כשהוא בעאלק אקדמיה.
את המכללה עזבתי לקראת סוף המכינה, וחזרתי רק כדי לסיים את המבחנים. מה שלא מונע ממני להשלים בגרויות כעת.
התגייסתי לפני שנתיים וחצי לחיל האויר. תחילה במסגרת שח"ר כחול, ולפני כחצי שנה עזבתי את הפרויקט ואני ממשיך בשירות סדיר.
עוד חצי שנה אני משתחרר. יש לי הרבה תוכניות ליום שאחרי, תוכניות שאפשר למלא בהם מחזור חיים וחצי, כך שעל חלקם לפחות איאלץ לוותר.
כמו שכתבתי, אני משלים בגרויות, בלימוד עצמי ובאמצעות מורים פרטיים, תוך כדי שירות צבאי. וכאן עוד מקום להודות למילטון שהתנדב לסייע בהכנה לבגרות במתמטיקה.
אני מתכנן ללמוד (לימודים 'גבוהים') יום אחד. עוד לא בטוח מה, בטח שלא מתי.
מוזיקה מלווה אותי בכל דבר בחיי. לכל דבר שאני עושה, כל רגש שאני חווה יש פסקול משלו.

אז הנה כמה טעימות מפסקול חיי, בעיקר מהפסקול של הגירסה הנוכחית שלי

http://www.youtube.com/watch?v=_OFhfuDKQac
אביב גפן - מלח הדמעות
בחודשי היציאה, בלילות נטולי שינה ומלאי כאב, הייתי שומע את השיר, ונרדם לתוך כרית רטובה

http://www.youtube.com/watch?v=wlYpgESy6UY
יהודה פוליקר - פחות אבל כואב
מילותיו של יהונתן גפן ליוו את "תקופת ההחלמה" שלי, ההתאוששות מההלם הראשוני של מעבר בין עולמות

http://www.youtube.com/watch?v=UqHjXF1gUWU
הביטלס - Free As A Bird
לפעמים אני הכלא של עצמי, החומה שמונעת ממני להתרומם ולהמשיך הלאה. עוף מוזר, עם נטייה לשכוח שיש לו כנפיים. הביטלס תמיד שם להזכיר לי

http://www.youtube.com/watch?v=GUnJ5WRCrv8
להקת רמלה - וואו

והרי אפילו עם היופי הזה לא נולדת
על כל דבר שהשגת בחיים נלחמת
אז עכשיו את פה ועכשיו את יפה
זריחה מאוחרת של ילדה אבודה

תזכרי איפה היית
כשלא חלמת שכל זה אפשרי
ותשמחי שאת לא שם
תשמחי שהבנת
שאין דבר מושלם
בסוף הכל נעלם

שיר שהכרתי בתקופה האחרונה, ונראה לי שנכתב על המקבילה הנשית שלי.

וזה שיר ששמעתי לראשונה אתמול בלילה:
http://www.youtube.com/watch?v=DO7j23Edpt8
שלום חנוך - כל פעם קצת יותר

אני נוגע מתחבר
זה רק לוקח -
כל פעם קצת יותר

ואסיים עם שיר של אביתר בנאי, דואט עם אפרת בן צור למילותיה של יונה וולך - גם הים נסוג
http://www.youtube.com/watch?v=jjl74GP1LSM

גם הים נסוג
ויש לו אולי
רגשי אשמה
כמו לי

פתאום
והכל חוף
ויש צדפים לאסוף
וחיות
וצריך לחזור
מהנסיגה
ולאסוף

מוקדש לכל הנסיגות, רגשות האשם, הדברים שאיבדתי בדרך, הדברים שאאבד
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'לפני שנים רבות, בארץ רחוקה רחוקה...'
לפני שנים רבות, בארץ רחוקה רחוקה...
18/03/2012 | 02:26
16
114
תחרות כתיבה עם פוקרת זה לא לגמרי הוגן, אז אציג את עצמי ואתחיל מהסוף. כשאני מציג את עצמי אני תמיד מתחיל מהסוף. כי הילדות שלי מסומנת בערפל לא ברור, אולי בגלל דמות אב נעדרת.
נכון, אבא שלי הוא האדם שהחלטתי למכור תמורת ארוחה. הוא אדם טוב ומעניין וחכם שידע לצייר נפלא וגם והתגרש פעמיים, ואת הרכוש הוא חילק עם גרושותיו באופן הבא - הן לקחו את הדירה והוא את החובות. היום הוא גר בגבעת שמואל, ומחר הוא יבדוק כמה הוא ניחש נכון בטוטו. הוא תמיד מנחש אחת-עשרה ומפספס את הכפולים.
המון זמן לא דיברתי איתו. לפעמים אנחנו נפגשים בים ושותים אספרסו קצר עם חלב חם בצד, ואז הוא שואל אותי על התוכניות שלי בחיים ואני קצת לא יודע מה לומר. את הלימודים הפסקתי (את זה אתם כבר יודעים) והתחלתי לעבוד באבטחה לא מזמן, ובעוד כחודש אגיש את התפטרותי. אני כבר לא אהיה מדען גדול, או זמר, אז אני אומר לאבא שלי שלפעמים נדמה לי שהעתיד מאחריי.

ועכשיו אתחיל מהסוף.
בעוד שלושה שבועות אהיה בן עשרים ושש, ואם עוד לא שיחקתי אתכם פוקר - צרו קשר במיידי. פוקר וכתיבה הם שני הדברים היחידים שאני עושה כמו שצריך אבל מכתיבה אי אפשר להתפרנס, אז אני מתכנן לטוס לברלין אחרי פסח ולשחק פוקר, ויש לי חולשה לשוקולד.
ובין לבין, אני מקווה שהיא כבר מצאה את השלט של המזגן. לפעמים הכפות רגליים שלי יוצאות מהשמיכה ונהיה לי קר.

ואני אוהב לקרוא.
לפני חודש, אולי חודשיים, קניתי ספר. בהתחלה רק דפדפתי ולא חשבתי שאקנה. אבל אחד השירים שם תפס אותי והייתי מוכרח. קניתי. ואז, בבית, מצאתי שיר אחר אחר שעוד יותר אהבתי, ועוד כמה. הנה אחד מהם -

תמיד הוא שאל
עכשיו חשבה.
זו ההרגשה אמרה
תמיד
אני לא מבין על מה את מדברת
כעת
תמיד?
עכשיו? חשבה
למה הכונה
אבל תמיד זה עכשיו
פענחה
אבל בכל זאת
אני לא עושה את זה כמו פעם
יותר טוב
כעת
כשאני מבינה
הכונה
אם לא
שוב אותה חרדה
אבל באהבה
תמיד זה עכשיו
לפי ההרגשה
אני יודעת ש
אני מבינה
למה אתה תמיד
נראה כל כך לא מרוצה
תמיד הוא שאל
כמעט תמיד היא אמרה
כעת

C'est tout
בצרפתית זה אומר "זה הכל". הייתי חודש במונטריאול ונהייתי חולה על צרפתית.
ורק עכשיו אני שם לב שהמתנה 'תוגרל'. לא שווה. סתם התאמצתי, וסתם מכרתי את אבא שלי, וסתם החמאתי לפוקרת.
C'est fini
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'מחמאות מתקבלות תמיד בברכה'
מחמאות מתקבלות תמיד בברכה
18/03/2012 | 10:08
5
29
ואם לא תבוא לביקור לפני שאתה טס לברלין שלך אני אשקול עונש מרתיע.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אבוא. אני נשבע.'
אבוא. אני נשבע.
18/03/2012 | 10:28
10
לצפיה ב-'ואולי את יודעת למה הם ניטרו אותי?'
ואולי את יודעת למה הם ניטרו אותי?
18/03/2012 | 10:36
3
12
לצפיה ב-'כי לא כתבת חודש - שמוק'
כי לא כתבת חודש - שמוק
18/03/2012 | 12:57
2
30
זו המערכת האוטומטית של תפוז, אבל זה מגיע לך כעונש. רק ארוחה מפתה אותך לצאת מהמחבוא הנחמד שלך?
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'זה שאני שמוק לא בהכרח אומר שלא כתבתי חודש...'
זה שאני שמוק לא בהכרח אומר שלא כתבתי חודש...
19/03/2012 | 07:45
1
13
לצפיה ב-'זו גרירה חד כיוונית'
זו גרירה חד כיוונית
19/03/2012 | 11:41
14
לצפיה ב-'בן 26 וכבר לא רואה עתיד? '
בן 26 וכבר לא רואה עתיד?
18/03/2012 | 16:52
2
33
לפני שראיתי בן כמה אתה וקראתי התיאור שלך והיאוש חשבתי שאתה בטח כבר 35 לכל הפחות
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'התיאור שלי והיאוש משרתים "צרכים אומנותיים",'
התיאור שלי והיאוש משרתים "צרכים אומנותיים",
19/03/2012 | 07:46
1
26
ככה אני אוהב לכתוב. חלק מזה כנראה נכון באמת.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-''
19/03/2012 | 08:23
2
לצפיה ב-'מתוק.אני מחסל אותך בפוקר.'
מתוק.אני מחסל אותך בפוקר.
18/03/2012 | 17:06
4
16
לצפיה ב-'יאללה בלגן.'
יאללה בלגן.
18/03/2012 | 17:27
3
5
לצפיה ב-'הוא לא יעז.הוא יודע שאני אוכל אותו בלי מלח...'
הוא לא יעז.הוא יודע שאני אוכל אותו בלי מלח...
18/03/2012 | 18:37
2
13
לצפיה ב-'הלואי. אנחנו עוד נבדוק את זה,'
הלואי. אנחנו עוד נבדוק את זה,
19/03/2012 | 07:44
1
23
תכין גם את מישאל (זכרתי את השם?!)
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ידעתי שאני אדליק אותך...'
ידעתי שאני אדליק אותך...
19/03/2012 | 15:34
24
לא.לא זכרת את השם.ונהוג גם לא לכתוב שמות.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אני מוחה'
אני מוחה
18/03/2012 | 17:38
1
33
יש עוד דברים שאתה עושה כמו שצריך.
אבל אתה נורא עניו אז לא אהרוס לך.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'עוד המון דברים. כמו נס קפה. למשל.'
עוד המון דברים. כמו נס קפה. למשל.
19/03/2012 | 07:48
11
לצפיה ב-'בין קודש לחול '
בין קודש לחול
18/03/2012 | 09:52
26
שבת בצהרים. פייסבוק. הספקתי ללייק, להגיב ואף לרענן את הדף כמה פעמים. לא, לא הופיע סמל אדום, אין התראות חדשות. משעמם. מדכא. הקירות סוגרים עלי. החלטתי לצאת החוצה לטיול, לרענן תאים אפורים.

הולך לאיטי. כל כך לאט, שאני לא מספיק לעבור את מעבר החצייה בירוק. וכי למה למהר לחצות את הכביש לצד השני אם אפשר להישאר בצד הנוכחי?

ככר העירייה, קבוצת תיירים ותיירות יוצאים מבית הכנסת הגדול. מרבד יונים נוחת בככר. אייפון, קליק, היונים מצולמות. אני תמה: באמריקה אין יונים?

עובד זר יושב על ריצפת טלפון ציבורי ומשוחח עם משפחתו בחו"ל. אומרים שבטלכרט זה יוצא יותר זול. זה לא חילול שבת - ידגישו הדתיים - להיפך, אסור לגוי לשמור שבת, השבת היא אות בין בני ישראל לאלוהים, אות שלהם ורק שלהם.

'המדריכה לא ויתרה, וחזרתי לגיזרה!' - יכריז השלט הבא. סטודיו C.

בחנות לצידי עומדות בובות ראווה עירומות מבגדיהן. סוף עונה - אפילו עבור הבובות קשה למצוא ביגוד. אני תוהה, בעיניים חילוניות, מי שבא לידי 'הרהור עבירה' מבובות כאלה נחשב לנוטה או לסוטה? או שמא הוא דווקא ראוי להיחשב כתקין גנטית?

פעם זה היה אחרת, אני נזכר. פעם בשעה הזו היה חמי מבקש חמוצים וחזרת - תוך שהוא מחמיא לחמותי כמה הצ'ולנט מיוחד. בעצם זה לא פעם, זה קורה עכשיו, רק אני לא שם. אבי בטח מריץ עכשיו את זמירות השבת. מריץ, שכן יש לו להשלים את 'הדף היומי'.

וערב שבת, איך היה שונה. תמונות של ימי שישי מתקופות שונות בחיי חולפות במוחי. לומד בבית המדרש מהבוקר עד הערב. משחק כדורגל בפארק גני יהושע. רץ ברגע האחרון לקנות פיצוחים ועיתון לשבת. מתקלח ומתגלח בעשרים הדקות שבין כניסת השבת לשקיעת החמה. בתמונה העתיקה ביותר מילדותי המוקדמת, אני רואה את עצמי מבקש מאמי כבר בצהרי שישי ללבוש בגדי שבת, והיא מסרבת: יש עוד זמן עד שבת, זה עלול להתלכלך.

אני מנסה לנתח מה אני מרגיש. געגוע? לא, היום יותר טוב לי. סתם מוזר כזה. השוני. לא רחוק מפה, בבני ברק, מולכת הקדושה, המשפחתיות, סעודות, שירה. פה, ללא מלוכה, החולין. שקט, רגוע, נחמד, אבל חולין.

המבדיל בין קודש לחול, בין אור לחושך, בין ישראל לעמים, בין יום השביעי לששת ימי המעשה. ברוך אתה אדוני.

אני לא יודע אם הקודש והאור מקבילים אל מול החולין והחושך, או שמא דווקא האור מתחבר אל החולין והחושך אל הקודש. אני גם לא יודע אם אדוני מבורך בכלל. מה שאני כן יודע, זה שצריך למהר הביתה, תיכף מתחיל המשחק של ברצלונה. לעזאזל קודש וחול, לעזאזל אור וחושך, אני רוצה לראות את מסי..


--------------------

חיפשתי שיר אהוב שקשור לשבת, ולשני השירים הפייבוריטיים שלי לא מצאתי לינק, לשלישי מצאתי. אשמח אם אי מי יעלה קישור לשניים הראשונים שלא מצאתי.
1. חוקותיה במרה - מרדכי בן דוד. לא מצאתי לינק.
2. וזכנו לקבל שבתות - אברהם פריד. לא מצאתי לינק.
3. ידיד נפש - אברהם פריד. צירפתי לינק.

יישר כוח על היוזמה הברוכה.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ובכן.... (טריה טריה כמו חסה) '
ובכן.... (טריה טריה כמו חסה)
18/03/2012 | 11:54
1
30
טוב, אני כותבת יותר בשביל ההיכרות- כי זו באמת הזדמנות נהדרת ורעיון נפלא

הייתי ילדה קטנה, עדינה וקצת אבודה ונורא חיפשתי להיות שייכת למשהו, ובדיוק עברתי לאולפנית,
ונורא נורא התחברתי לדוסיות, אז נהייתי דוסית, נורא. (אין אייקון של חרדלניקים?! נו באמת!! :) )
וכלכך כלכך רציתי שהמשפחה שלי תהיה גם דוסית.. (עם "לייט" שכאלו, בערך...)
ו.... לאחר כך וכך שנים עשיתי שירות לאומי והלכתי לשנת מדרשה,
ובמדרשה הזו פתאום למדתי להקשיב למקום האמיתי שלי (ולהקשיב בכלל), בהתחלה זה רק העמיק את הקשר שלי עם התורה,
אבל המשכתי לתוכנית הוראה משולבת עם המדרשה, ומאז תחילת השנה-סמסטר חורף במכללה-
עברה עלי חצי שנה מדהימה שהיתה הודו בערך.
והבנתי, הבנתי סוף סוף, אולי בפעם הראשונה, מי אני באמת- התחלתי להבין- כי להבין עד הסוף אפשר רק ב120...
וכשהבנתי מי אני באמת, הבנתי שאין לי כפי שאני חלק ביהדות האורתודוכסית, ואני לא רוצה. לא רוצה להיות צדיקה, לא רוצה לעשות כל דבר מתוך קדושה משמעות, לא רוצה לברך ולברך ולברך ולברך ולהגביל את עצימ על כל פיפס, הלב שלי פשוט לא שם.
אז זהו. נראה לי שאני חוגגת חודש לעזיבתי את הדת. (ועל כך הכותרת )
המשפחה שלי יודעת (נראה לי שהם סבלו יותר בתקופה שהתחזקתי...), וחברותי הקרובות יודעות,
והשבת, סוף סוף, פעם ראשונה, עשיתי שבת לא במסגרת משפחה/דוסים, הייתי פשוט בדירה עם חברה כמוני, וזו היתה אחת השבתות הנהדרות שלי, לא חיכיתי שהיא תיגמר, נהניתי בה, נחתי באמת.
אז אני ממש בתחילתה של דרך חדשה...
זהו, נכון לעכשיו.

והשיר שאני מצרפת הוא של אהוד בנאי- אחד מהזמרים האהובים עלי (מישהו יכול לפצח את הDNA של הבנאים?1 יש שם משהו מופלא!)
"השביל הזה מתחיל כאן...." פעם זה היה השיר שלנו- של סניף בני עקיבא שלי......
ועכשיו, זה השביל שלי:
אגב, אני חייבת, משהו יפהפה שלמדנו במדרשה, "בשבילי נברא העולם": כלומר- בשביל שלי.
אז עכשיו אני מחפשת את השביל שלי , ולפעמים משהו שאני מרגישה שעכשיו הוא שלי,מחר הוא לא.
ויש לי גם לא מעט החלטות מעשיות לקחת, אני סטודנטית במכללה דתית (ממש לא חונקת), לאומנות וחינוך, ואני תוהה האם אני רוצה להשאר שם, ומה אני רוצה לקחת מהעולם החילוני- ומה לא הכי.
ויש גם המון כאב וגעגוע לעולם שאני עוזבת, כי כל כך רציתי ילדודס עם פאות וספרא וסייפא וכל פעולות בני עקיבא ולעטר את שערי במטפחות היפות-יפות האלו, ולהיות רק עם גבר אחד, מהחתונה ולעולמי עד. ושבעלי יהיה ת"ח.
אבל לא, אני יודעת- זו לא אני.
תקופה מבלבלת בטירוף, אני מקווה שהתקופה הזו תצמיח הרבה אושר.

ו... טוב, אני לא באמת יכולה להסתפק בשיר אחד!
אז אחד השירים האהובים עלי, של הזמר שבעיני הוא הוא אחד מהאומנים המוכשרים (אם לא ה-),
יש לי סיכוי של אביתר בנאי,
כי כל מילה שם כל כך מדייקת אותי.

שבוע נפלא לכולנו.
ותודה שאתם פה, זה כל כך עוזר להתחיל שביל חדש- ולדעת שאת לא לבד.

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'איזה הודעה מיוחדת.'
איזה הודעה מיוחדת.
18/03/2012 | 14:23
21
כל כך מתארת את המצב הנוכחי של הכותבת.

לייק על השיר הכל כך יפה הזה, של אהוד בנאי , אני מאוד מאוד אוהבת את אהוד בנאי.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'אחד השרשורים!'
אחד השרשורים!
18/03/2012 | 15:36
1
36
אין לי כוח להציג את עצמי אבל, למרות שאני מאד רוצה ארוחה.
הנה שיר אהוב אבל !!
http://www.youtube.com/watch?v=PlBM8DN45Hc&fea...
להקה ישראלית שבחיים לא תשמעו בגלגלץ.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'נראה לך?'
נראה לך?
18/03/2012 | 17:28
24
תכתוב פוסט מזיל דמעות. עכשיו. כי אנלא מכירה אותך משום מקום.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'וואו איזה שרשור'
וואו איזה שרשור
18/03/2012 | 17:52
4
44
לא קראתי אותו לעומק עד עכשיו כי ידעתי שאני צריכה את השקט ובהירות המחשבה בשביל להתעמק בו. שאפו לכל אחד ואחד מכם, לא פשוט להיפתח ככה ברשת ובפני אנשים לא מוכרים.

הסיפור שלי די פשוט, למדתי בחינוך חרדי, הבית מצד אחד היה 'פתוח' יותר כי היתה לנו טלויזיה וכאלה ומצד שני היה כל כך סגור ואטום שהיום ממש קשה לי להכיל את מה שקרה שם.

דוגמא טובה לכך היא שלא הרשו לנו אפילו בגיל צעיר מאד בשום אופן ללכת במכנסי פיג'מה ליד אבא שלי או אחי כי זה לא צנוע!

לא סבלתי מהדת כי לא הכרתי דרך אחרת, כשבגרתי יותר התמרמרתי קצת על הסגירות הזו אבל לא חשבתי לשנות משהו.

רק בגיל מבוגר ממש - 27 תוך כדי שהכרתי את הפורום במקרה התחלתי להרהר באמונותיי. לא עשיתי שום דבר עם זה, אולי אפילו להיפך. למרות שחייתי בחו"ל תקופה והיו מסביבי בעיקר חבר'ה חילונים הקפדתי ממש על קלה כבחמורה. רק אחרי שחזרתי ארצה והייתי לבד החלטתי שאני מפסיקה להיות דתית. מיד, בלי הרהורים נוספים. שבת ראשונה שעשיתי בביתי הדלקתי את המחשב, הפעלתי את הקומקום החשמלי ורשמית יצאתי בשאלה.

עם המשפחה כמובן הפיצוץ לא איחר לבא, כשאמא שלי גילתה שאני עוברת לגור עם שותף גבר רח"ל 'חרב עליה עולמה' וכמובן שהיו סצנות שלא היו מביישות סרט הוליוודי מועמד לאוסקר.

עם הזמן כשאני עמדתי על שלי ומסביבי ראו שאני רצינית ואין מצב ש'אשוב למוטב' המשפחה שלי קיבלה אותי בחיבוק גדול בלי שום קשר לעמדתי הדתית. כיף ממש.

מה שהנחה אותי בכל הדרך היא שאני לא מוכנה לשקר בקשר למצבי הדתי ולכן כשהיו שואלים אותי שאלות ישירות הייתי עונה תשובות כנות, אם היו שאלות מעורפלות עניתי גם אני שאלות מעורפלות.

לסיום, נכון שאני קצת משוחדת אבל נשבעת לכם שככה הרגשתי כלפי הפורום גם לפני הניהול שלו. אני חושבת שהפורום תרם לי בענק בתקופות הלא קלות של אחרי היציאה, מצאתי כאן חברים קרובים, חברי נפש, אנשים שאני יודעת שייתנו כתף עם כל ציוץ שלי. ועל כך תודתי הענקית לכם.

השיר שלי, שנראה לי מתאים לנושא השרשור הוא 'היא חזרה בתשובה' של מתי כספי, נראה לי שלמרות שכאן המקרה הפוך אולי ככה מרגישים הקרובים הדתיים שלנו כלפי היציאה בשאלה שלנו.


היא חזרה בתשובה
מתי כספי
מילים: יענקל'ה רוטבליט
לחן: מתי כספי

אז נפלתי שדוד, בגרוני יבבה
הם אמרו שגם היא חזרה בתשובה:
צדיקים מלמדים לה דיני יראים -
לא תשוב עוד לפקוד את שדותי החוטאים.

עטופה כל כולה, מבלי סדק פעוט
צחור שדיה כיסתה במלבוש של צניעות.
קרסולה העדין בפוזמק הארוך
על חלקת ירכה, מתחתל הוא ברוך.

שערה הארוך, הגולש ויורד
נאסף והושפל וכלאוהו כעת
במטפחת שביס נאנק מתפרץ
והרבי אומר שצריך לקצץ.

מבטה אור אחר, לא עוד גיץ וברקים.
נאלמה לשונה שידעה תפנוקים
ושפתיה רכות ונעות בתפילה.
מתחשק לי לבכות בשבילי, בשבילה.

מאושר הספרון שאוחזת ידה
בזריזות אצבעות אשר אין לה מידה
בדפיו תעלעל, עמודיו תדפדף.
היושב במרומים בודאי מזדקף.

וכעת לשידוך הוציאוה לשוק
ואני הנגזל מרומה ועשוק
חילוני עד כאב ואוהב כמאז
הותירו אותי מחוץ למכרז.

והיא שוב לא תבוא, מתגנבת בלאט
בין סדיני הרכים, לעונג שבת
ואני האומלל, מה אוסיף לדבר
לו היתה לי תשובה, אז הייתי חוזר.

וביצוע של דוד לביא.
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'יש לדוד לביא '
יש לדוד לביא
18/03/2012 | 21:02
1
24
את השיר השלם מהקאמרי בערב מחווה ליענקלה רוטבליט

יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'תודה.'
תודה.
18/03/2012 | 22:41
16
הקישור לא עבד הנה הקישור התקין http://www.youtube.com/watch?v=cD8M9cYrPvQ
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'ואני נורא שמח'
ואני נורא שמח
19/03/2012 | 08:22
24
שהחלטת לכתוב בסוף
יוצאים בשאלה >>
לצפיה ב-'LIKE.ושיר מתאים.'
LIKE.ושיר מתאים.
19/03/2012 | 15:32
10

הודעות אחרונות

13:33 | 17.01.16 אורחים בפורום
01:59 | 04.01.16 אדום של יין
18:19 | 03.01.16 יוחאי1985
17:53 | 28.12.15 אורחים בפורום
10:54 | 21.12.15 ספרנו1
16:54 | 10.12.15 אורחים בפורום

חם בפורומים של תפוז

חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
חפשו אותנו גם באינסטרגם
חפשו אותנו גם...
פודי תפוז - האינסטגרם החדש כל התמונות של...
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?
בפייסבוק שלנו כבר ביקרתם?
בפייסבוק שלנו כבר...
רוצים להיות תמיד מעודכנים במה שקורה בתפוז?

מקרא סימנים

בעלת תוכן
ללא תוכן
הודעה חדשה
הודעה נעוצה
אורח בפורום
הודעה ערוכה
מכיל תמונה
מכיל וידאו
מכיל קובץ