שרשור היכרות עם הפתעה: 72 שעות מ-ע-כ-ש-י-ו-!

[ארספואטיקה]

"מאה שערים למיניהם"

 

[טירון מיזנתרופ]

טוב.. בהזדמנות שמישהו יספר לי מה בדיוק הולך

שם....

מתי הם מתחתנים. למה ילדים ונערים צעירים לובשים בגדים של מבוגרים/נשואים, למה הצמות... ועוד...

 

[דפנה קוט]

זה חוקי?

 

[טירון מיזנתרופ]

מצטרף לשאלה

איך זה בדיוק מתבצע? נרשמים לנישואים אצל העדה? או שנרשמים לנישואים רק כשמגיעים לגיל 18?
איך מתמודדים עם לידות לפני גיל 18? (מבחינת רישומי משרד הפנים...)

 

[ארספואטיקה]

החוק במדינה הוא נישואין

רק מגיל 17 והיום רוצים לשנות ל18

בהתחלה מתחתנים רק בעדה החרדית ורק בגיל 17 בצורה פורמאלית.

משנים בתעודת זהות למי שיש רק בגיל המותר (אם מתחתנים לפני 16 מוצאים תעודת זהות רק בגיל 17) מבחינת משרד הפנים זה לא משנה כי זוג יכול להרשם כהורה לילד גם אם אינו נשוי

לגבי לידה יש לידות בבתי חולים של ילדות לפני גיל 17 ואף אחד לא שואל שאלות

הצמות- כדי שתהיה האחדה בין כולם

 

[טירון מיזנתרופ]

איפה הם בתי החולים הללו?

ביקור חולים??

 

[ארספואטיקה]

ממש לא בהכרח

לפי מה שאני יודעת ומכירה אפשר ללדת בכל בית חולים מתחת לגיל 17

 

[טירון מיזנתרופ]

וודאי שאפשר ללדת

רק לא ידעתי ש"כולם לא שואלים שאלות"...

 

[דפנה קוט]

אם היו רואים שזו בחורה חילונית בת 17

היו שואלים ועוד איך.
משרד הרווחה וכו'
אבל נראה לי שברגע שרואים שזו בחורה חרדית, שבאה עם משפחה והכל
הם מתייחסים לזה כמו כל דבר מוזר אחרי שהם נתקלים בו, שכמובן זה דבר שקורה לחילונים בלי סוף.

 

[ארספואטיקה]

כנראה שאת צודקת

מעולם לא שאלתי את עצמי למה הם לא שואלים.

 

[vanity of vanities]

הצמות זה בגלל צניעות.ביסטו דאך אן אונזערע...

 

[רות בנדיקט]

בולשיט.

אמרו רבותינו שזה על מנת שאביה ימשוך במחלפותיה עד שתינשא לבן-דודה מקרבה רביעית.

 

[vanity of vanities]

דברי יפה כיאות לבת מלך.

 

[בני בניהו]

 

[ארספואטיקה]

היה לי הרבה אומץ פעם

היום קצת פחות.

 

[כבשה תוהה]

למה פחות?

זה לא שאם עשית מעשה עם כל כך הרבה אומץ אז כל השאר קטן עלייך?

 

[ארספואטיקה]

הלוואי

כשהייתי צעירה יותר לא פחדתי משום מצב כי לא חוויתי עדיין מצב קשה

היום כשחוויתי מעט בחיים אני מפחדת מכל סיטואציה שאולי תזכיר את המצב הקשה שהייתי בו כי אני יודע כמה קשה היה להתמודד איתו

זה כמו שאני לא יכולה להבין למה אשה שיולדת מסוגלת ללדת שוב כשהחוויה הייתה כל כך כואבת, ככה אני לא יכולה לחשוב אפילו על לחוות שוב משהו דומה למשהו שהיה לי קשה בעבר.

למרות שהתמודדתי עם המצב הקשה, אני לא רוצה לחזור עליו או על משהו דומה לו.

ולכן אני היום מאוד מאוד רציונאלית ולא נותנת לרגש להתערב לי בהחלטות, מחשש שרגש יוביל אותי להחלטה לא נכונה.

וככה אני מונעת מעצמי הרבה דברים. פשוט מהפחד.

 

[מילטון גון]

מזדהה עם הרבה דברים שכתבת

אני חושב שה"הימלטות" אל זרועות הרציונליזציה היא באופן כללי אסטרטגיה מצויינת, אבל מניסיון אישי שנמצא בחיתוליו - אחרי התייצבות מספקת של החיים, ניתן וכדאי מאד להתחיל לקלף את המחסומים מעל הרגשות בצורה זהירה, כך שניתן יהיה לחוות אותם לטוב ולרע מבלי שישפיעו בצורה בלתי מבוקרת על החיים.

היום את לא יכולה להגדיר את עצמך כחזקה לגמרי, כי את יודעת שיש לך מחסן שלם מלא שדים שלא נגעת בו עדיין, ואין לך מושג מה יקרה אם הדלת שלו תישבר יום אחד. אבל אם תתחילי לפתוח אותה מדי פעם, לשחרר אחד אחד את השדים ולערוך איתם היכרות, להרוג את חלקם ולהתיידד עם האחרים, בסוף תקומי בוקר אחד עם מחסן ריק משדים, ואז יהיה לך סוף סוף מקום לשים את כל הנעליים שדחוסות לך במגירה התחתונה בארון.

לא שווה?

 

[ארספואטיקה]

אתה צודק

אבל הבעיה היא שכשאני מחליטה לפתוח ולשחרר קצת יוצא שכל ה"שדים" יוצאים החוצה ואז מהפחד אני סוגרת את הדלת מהר מאוד ועוצרת את הזרם

אבל אני מקווה שלאט לאט עם תהליך ההתבגרות הפנימית אני אצליח..

או שהם יפתיעו אותי ויצאו לבד בלי העזרה שלי

ואז סוף סוף לא כל הנעליים שלי יעמדו בפתח הבית ויחכו למושיע שישים אותם במקומם

 

[דפנה קוט]

נראה לי שהוא רומז לך

שהוא מציע את עצמו לעזור בזה