מעשה בילדה בת 14
מבית חסידי מאוד מהסוג הגרוע והסגור ביותר שבגיל ארבע עשרה וחצי הבינה שהיא לא רוצה להתחתן
(בחסידות המדוברת מתחתנים בגיל מאוד צעיר)
הכל התחיל במחלה שתקפה אותה (גם מהסוג הגרוע ביותר), החלו ספקות ותהיות של למה אני? למה דווקא אני צריכה לקבל מחלה כזו? אולי זה בגלל שהיא לא התפללה את כל התפילות? ואולי זה בכלל שאבא כועס עליה הרבה? או שזה אפילו בכלל בגלל שפעם הגרביים שלה היו קצרות?
לאחר שהחלימה החליטה להתחיל לשאול שאלות את אבא, את הדוד, ואפילו את הגיס שמקורב לרבה והתשובות לא היו מספקות וגם לא ממש נענו כי למי אכפת מה ילדה בת 14 וחצי חושבת.
אחרי מעט זמן היא הבינה שזו לא הדרך אז היא סיפרה לאבא שאמר לה ללכת מהבית. בהתחלה היא עברה לרחוב, לעיתים לספסל לעיתים לחברות. לאחר שלושה חודשים וקצת תת תזונה היא הגיע בדרך כלשהי לקיבוץ ושם נשארה עד סוף התיכון ואז מסלול רגיל בגרויות בתיכון, צבא , וכרגע אוניברסיטה.
כיום הילדה המדוברת כבר בת 24 חיה חיים מלאי אושר ואהבה חלק מהמשפחה כבר בקשר וחלק לא אבל מנסים לאט לאט.
אני ממש אוהבת אוכל טוב, אני לא ממש מכירה אתכם אבל הגיע הזמן.
השיר שלי הוא Simon And Garfunkel - The Sound of Silence
אחד השירים הראשונים ששמעתי
http://www.youtube.com/watch?v=uuoRCQOEEl8&feature=fvst
(יש עוד הרבה סיפור אבל אנחנו רק בהתחלה)