שרשור היכרות עם הפתעה: 72 שעות מ-ע-כ-ש-י-ו-!

[מבולבלונת]

שטיח יותר טוב

בהמשך נשדרג את העסק, שרות של גברים עבי שריר, עטויי כפפות שישאו את המהודק בדרכו אל היעד. אפשר עוד לשחרר זאת.

אבל את אל תבכי, זה לא עושה לי טוב.

 

[מבולבלונת]

לשחרר=לשכלל

 

[טירון מיזנתרופ]

בלעת נספח של ספר הקןרס של האו"פ?

מאיפה המינוחים האלה על הבוקר?

)

 

[N0Way]

שוב תודה רבה !

 

[כבשה תוהה]

כל כך מזדהה

 

[טירון מיזנתרופ]

אני צריך להיות מרצח שכיר... זו עבודה שתנתב את הכעס שלי למקום הכי מושלם!

 

[מבולבלונת]

אז חבל שעזבת

אפשר היה לנתב אותך עם מזל ה'מאדים' שלך להרוג את משנאי השם, או עד ביאת משיח, בינתיים, מוהל או שוחט.

 

[טירון מיזנתרופ]

 

[מילטון גון]

הרגשות השליליים מכילים הרבה יותר אנרגיה

מהחיוביים, אבל לתוצרים שלהם יש נטייה להיות כאלה שמכילים בתוכם את שרידי הרגשות. מה שאדם יכול ליצור מזעם או קנאה אף אחד לא יצליח ליצור מאהבה, אבל המוצר הזה יהיה קצת מעוות בשורשים, ומי שיודע יוכל לראות הו את השתקפות המעשים הרעים שיצרו את הרגשות האלה.

הפתרון הטוב ביותר הוא להשתמש ברגשות השליליים להניע תהליכים, לנווט אותם מתוך החיוביים, וברגעים של שבירה לפתוח את צנצנת הזעם ולשחרר מתוכה משב רוח קל שינשוב במפרשים רוח חדשה.

 

[pokeret]

אני מעולם לא הצלחתי ליצור משהו

מתוך רגשות שליליים.

אף פעם לא רציתי לנקום באנשים, וגם אם נקמתי בדרך כזו או אחרת זה לא עשה לי הרגשה טובה בכלל.


למעשה עלי לחזור בי ולהוציא מן הכלל את רגש העצבות שהוא שלילי אבל הוא מוציא ממני יופי של פוסטים.

בכלל מילטון, אני חייבת לציין שהתעלית מעל עצמך בשרשור הזה.

שאפו.

 

[כושןרשעתים]

wth? wtf?

מילטון מדבר על אנרגיה, אבל לא מתכוון לאינטגרל של המכפלה הסלארית של הכח עם המעתק? לאן הגענו!!

מה הצעד הבא? מילטון יפתח מרפאה הוליסטית לרפואה אלטרנטיבית ודיקור טיבטי?

 

[מילטון גון]

וזה שהוא מדבר על רגשות?

אני מאמין גדול בשימוש בלשון שאולה, כל עוד ברור שזו הכוונה.

 

[מבולבלונת]

הכל כבר יכול להיות

טוב, לא כולל הדיקור הטיבטי...

 

[uri80]

זה נכון. עדיף לתעל כעס או זעם למקומות חיוביים

יותר במקום לתת להם לאכל את עצמך מבפנים.
סטף ורטהיימר באוטו-ביוגרפיה שלו "איש ליד מכונה" (ספר מומלץ מאד דרך אגב. יש לי עותק חתום של הספר שהוא עצמו נתן לי.) כותב שם שלכל יזם יש דברים שמניעים אותו, שגורמים לו לבחור במסלול הזה ולהתאמץ יותר מאחרים. זה נכון. אלו בדר"כ מניעים פסיכולוגיים בסופו של דבר, אולי רצון להראות לאחרים ואולי סיבות אחרות.
בסופו של דבר, גם משהו שלילי כמו זעם ניתן לתעל לטובת אמביציה מטורפת.

 

[Sonic hedgehog]

אוקי דוקי

יצאתי לפני שנים רבות מספור (ליתר דיוק כ-13) בהיותי בכיתה י"א. עזבתי את הסמינר באמצע שנת הלימודים כשאחותי לא התקבלה לסמינר (עד אז נשארתי בשביל שהיא תתקבל) ובמשך חצי שנה הסתפקתי בלימודים באונברסיטה הפתוחה בלבד. בי"ב כבר התחלתי בתיכון חילוני ועשיתי בגרויות. מאז סיפור חיי הוא סטנדרטי ומשעמם לחלוטין: צבא, תואר ראשון, עבודה+ נישואים, מסטר, דוקטורט+ ילד. אני משערת שרק הכלב חסר על מנת להיות הסטריוטיפ של משפחה חילונית (האסקי בתכנון כשנגור במקום יותר קר).

 

[טירון מיזנתרופ]

צריך לצרף שיר!

בעצם... את לא תקבלי כרטיס טיסה עם השובר לארוחה.. אז יצאנו פייר...

 

[Sonic hedgehog]

כפי שכתבתי יש לי תוכניות לכרטיס הזה

 

[Sonic hedgehog]

ושיר

http://www.youtube.com/watch?v=0bDrB47giqs

 

[N0Way]

תודה על השיר !

 

[ותמיד לבחור]

אני לא מהסוג שיודע לכתוב יפה ולהציג את עצמו

בסיפורים מעניינים עם מטאפורות וכאלה....
אז פשוט סתם אכיר לכם אותי איך שיצא...

אני באה ממשפחה חסידית. אבא חזר בתשובה (חזק מאוד באמונתו כמו רובם של החוזרים) ואמא מבית חסידי. אביה של אימי הוא זה שהחזיר את אבא שלי בתשובה... (מישו מנחש איזה חסידות?...

)
המשפחה מצד אבא שלי מגוונת.
יש 2 בני דודים שחזרו בתשובה ויש כאלה מסורתיים - מתחזקים ויש את אלה החילונים למהדרין שהקשר איתם מועט ביותר כך שאיני זוכרת את שמותיהם אפילו. לא ירחק היום ומקווה שאכיר אותם.
בתור ילדה הייתי מאוד צדיקה וחסידית והאמת שגם אהבתי את זה... אבל בו זמנית כשיצא לי להיפגש עם המשפחה החילונית הרגשתי שיש משו בי שרוצה להיות כמוהם. משוחררת.

אני לא יודעת איך להגדיר את עצמי עדיין.. אם כבר יצאתי או לא..
מבחינתי- יצאתי. אבל מבחינת המשפחה שמתחילת השבוע הם יודעים, מבחינתם אני מבולבלת/לא מספיק חכמה/שפויה וכו וצריך לנסות כל דרך אפשרית להחזיר אותי ל"נורמליות" שלהם.
המצב גרוע. בתחילת השבוע כמעט האמנתי לכל מה שהם אמרו ואומרים עלי אבל עכשיו יותר יציבה ומאמינה בעצמי. תודות לכם. עזרתם לי!

בתכנון אז עוד שבועיים יהיה לי לאן ללכת ואז אהיה יוצאת בשאלה באופן רשמי....נו שיגיע כבר!!

וסתם עוד משו על עצמי..
כשאני נמצאת במקומות הומים מאדם אני אוהבת להסתכל על אנשים ולחשוב לאן הם ממהרים ומה מחכה להם בבית והאם הם מרוצים מעצמם.... יש כ"כ הרבה אנשים בעולם ולכל אחד חיים/אהובים/תחביבים משלו.....


והנה שיר שמוקדש לאבא שלי שהוא היחיד במשפחה שכואב לי שאני מכאיבה לו בדרך שאני בוחרת

"אבא" של שלומי שבת: http://www.youtube.com/watch?v=6Wtoiy3BqJw

אבא, הזמן עבר ולא דיברנו
אבא, סלח לי
לקח לי זמן כדי להבין - אתה שייך לי
כמו שאני שייך לך
כמו שאני אוהב אותך
בוא לא נשמור בפנים יותר ונדבר

אבא,
אני שונה ממך, אבל מאד מאוד מאוד כמוך