לא ממש נחמד. בלשון המעטה...

שכוח לחדשות , מה חשבת שאני לא

יודע זה ? בתור ניו-יורקי ? התכוונת לבמדינות אלבאני, "ניו יורק ומסטיוצ´ס" , בקיצור אלבאני שזו במדינת ניו-יורק , ואגב אם כבר באלבאני עסקינון , העיר הזאת היה הזמנדות שלי לראות פני אל פנים עם הנשיא לשעבר ביל קלינטון, כשהוא עוד היה הנשיא , כייף לי , ליתן יד לנשיא-האיש הכי חזק בעולם הגדול ל8 שנים ! לא? זאת היה באמצע בחירות של הילארי לסאנט בניו-יורק , בחורף 2000 , ולמי שלא יודע , אלבאני , הוא העיר הבירה של מדינת ניו-יורק , שלש שעות נהיגה מניו-יורק סיטי ,
 

סיטרא

New member
אופסי....

מה זה בדיוק "אמוציונאליות" ? אין לי 12 שנו"ל ( טוב, נו, ישיבה לא נחשב ) אולי 12 שעות לימוד, והבגרות היחידה שעשיתי זה בטעמי המקרא בגיל 13 . אשמח לקבל הסבר . ואל תשלחי אותי למילון , אני לא מסתדר עם ספרים שעוביים למעלה ממחצית האינץ´, כי כזה הוא אני , דיסלקט ולא מרצון, נבער מדעת , קורבן של גורמים דתיים שהחליטו לקחת את החוק לידיהם , אז בבקשה, מה זה אמונצלל.... ? ובהזדמנות זו, אשמח אם יש פה מישהו שמתנדב להסביר לי במאור פנים את פירוש המילה מחב"ת, סורי, אני די חדש פה...
 
הסבר קצר לבקשת סיטרא

1) מחב"ת = מחזיר בתשובה, וסחת´ן למי שהמציא את הביטוי, מדובר בהמצאה קופירייטרית מהדרגה הראשונה. וסימנך: השומר שבת הבן או הבת לאל ירצו כמנחה על מחב"ת 2) אמוציונלי = פעולה על בסיס רגשי, בדר"כ משמש כביטוי לפעולה שלא מתבססת על הגיון אלא על שימוש ב"אמוציות" = תחושות חיוביות או בעיקר שליליות, ולמשל אפשר להגיד שרוב המחבתות מטגנות את המוח על בסיס אמוציונאלי ולא רציונאלי (לא בדקתי במילון, במידה וטעיתי אשמח לתיקון). ותרגע אחי אתה אולי לא יודע מילים בלטינית/ יוונית / אנגלית אבל יש הרבה מילים ארמיות שאתה כן יודע ואחרים לא. ולמשל "סיטרא אחרא" שזה הצד השני או לענייננו חצי הכוס האחרת. והעברית מושפעת גם מהארמית רבות ולדוגמא כביש חד סיטרי = כביש בעל צד אחד בלבד להבדיל מכביש דו סיטרי=דו צדדי שיש בו מקום למספר כיוונים..
 

סיטרא

New member
תודה תודה

אכן, השכלתי ולמדתי, ותודה על ההסבר המאלף לעיניי כבישים, ירבו כמותך בישראל , אלה היו ** שניות של עברית.
 

סידארתא

New member
אני הוא האיש

כבר הרבה זמן שאני מחפש את הדרך להכנס חזרה אל הפורום בצורה אקטיבית, ואני חושב שאין זמן טוב מההווה. אני מרשה לעצמי להפתח כאן יותר ממה שהייתי מרשה לעצמי, אולי בגלל שאני מודע לעובדה שבשל גודלו המפלצתי של השרשור הזה לא הרבה ישימו לב לההוספה הקטנה שלי, ופשוט ימשיכו הלאה. אז ככה <אזהרה - זה יהיה ארוך, מי שאין לו סבלנות שפשוט ידלג הלאה> אני דתל"ש, בא במקור מהתנחלות ידועה לשימצה, וכפרתי כשלמדתי בישיבת הסדר,לפני ארבע שנים (לא שנתיים כמו שאמר דער משכיל). מיד לאחר שהחלטתי שדתי אני לא אהיה התגייסתי (לקרבי), ושם הייתי עד ללפני תשעה חודשים. קצת לפני שהשתחררתי גיליתי את הפורום הזה, ואפילו התחלתי להשתתף בו תחת השם רוני (מישהו זוכר? לא שזה משנה הרבה). באיזשהו שלב מטאור38, שאותו הכרתי לפני כן עלה עליי, והזמין אותי לבוא למפגש אצת מני. לא התלהבתי מהרעיון אבל הגעתי בכל זאת. <גברת מיכל היקרה, את חייבת להבין - לא כולם כמוך!! לא כולם מסוגלים להכנס לתוך חבורה של אנשים זרים וישר למצוא נושאים לשיחה, ותוך דקות ליצור קשרים וחברים לכל החיים. יש כאלה שזקוקים לזמן על מנת לפתח אמון בזרים, זמן להתחבר, וכשמגיעים למקום שכבר רוב האנשים מכירים, אז הקושי להתחבר מכפיל את עצמו, ואולי קצת עזרה מבחוץ יכולה מאוד להקל על העניינים> כמו שדער משכיל כתב, לא הרגשתי שם יותר מדי בנוח, והלכתי. אני לא בא בטענות לאף אחד, אף אחד לא חייב לי כלום, ואם לי קשה להתחבר זו בעיה שלי, אבל מיכל, את העלת את הנושא! את זו שמתחת את הביקורת על קבלת הפנים לחדשים, ואולי את תוכלי לומר לי מה האנשים בפורום הזה מצפים מהפורום, לשם מה הוא קיים, והאם הצורה שבה הוא מתנהל כיום אכן מממשת ציפיות אלו?! עד ללפני חודש גרתי בתל אביב. שכרתי שם חדר מיד אחרי שהשתחררתי מהצבא, וחשבתי שסוף סוף אני אוכל לחיות כ´חילוני´ שכזה. עשיתי כמה טעויות רציניות בבחירות שלי לאחר הצבא, אבל אולי עם קצת עזרה המצב שלי לא היה מגיע למצב דומה לזה. המזל שלי הוא שיש לי דודה שגרה באיזור, גם היא עברה את תהליך הכפירה (עשרים שנה לפני), ועם כל חוסר הנוחות שלגור בתוך משפחה אחרת, חוסר הפרטיות, והפרזיטיות שאני מרגיש שאני חי בה, אני מעדיף את זה על פני לגור אצל הוריי, ועל פני הבדידות הנוראית שהיתה לי בתל אביב. כל הזמן הזה היה לי מאוד קשה לחזור ולכתוב בפורום, הרגשתי שלא מכאן תבוא הישועה, ושמי שהספיק להכנס לכאן בתחילת דרכו של הפורום זכה, ומי שלא - צריך קצת מרפקים כדי להנות ממנו, ולי אין. המשכתי לקרוא את ההודעות כאן, אולי ממציצנות, אולי מתוך נסיון בכל זאת לחזור, אבל בכל מקרה - עכשיו זה כבר לא משנה. עוד חודש אני עובר לארה"ב, מקווה ששם אני סוף סוף אצליח, כמה שיותר בזכות עצמי, ללא צורך בעזרה מאחרים. יכול להיות שהגזמתי, אבל אני אשלח את ההודעה הזו בכל זאת, אני מקווה שרק האנשים הנכונים יקראו אותה.
 
התקבלת ../images/Emo13.gif

ואני אומר לך בכל הרצינות: מרגע שמישהו כותב הודעה מרגשת כזאת ושופך את כאבו כאן הוא כבר בינינו! אתה עכשיו חלק מהפורום. ואני שואל אותך, למה לא עשית את זה עד היום? למה לא סיפרת לנו שקשה לך להתאקלם פה? למה? אני מקווה שמהיום תמצא את עצמך בינינו כאחד בין שוים. ואם לא? שמעתי רכילות שהחבורה הניו-יורקית לא מפסיקה לחגוג במסיבות, אורגיות ושאר מעשים שראוי לא להזכירם כאן.
 

Le Fay

New member
קודם כל - שיהיה בהצלחה!

ועכשיו אני תוהה איך התחלת בניסיון הקודם. אחרי כמה זמן הרמת ידיים?
 
סידארתא השלום לך ?

איפה בארה"ב אתב חושב לבוא ? אם בניו-יורק אז תיצור קשר במסרים , אנסה לעזור לך לממש החלום האמריקאי , כתובה מרגיש אחי , הוצאתי לי המילים ! אקווה שאתה ישאר פה בפורום יוצאים , ויהנה , ואם אתה בהיכרות עם מטאור , אזי אתה בידים טובות ! (מעניין איפה מטאור נעלם ?)
 
אני לא מבינה אותכם!!

אני כותבת פה בפורום סה"כ 3 שבועות. מהרגע הראשון הרגשתי כאילו שמצאתי משפחה מאמצת. נכון שלא תמיד אנחנו מסכימים אחד עם השני ולא תמיד חולקים גם. בשבוע שעבר הלכנו בפעם הראשונה למפגש של הפורום, וכן פחדתי פחד מוות. מה יהיה? יאהבו אותי? יקבלו אותי? וכו´ אבל קיבלתי החלטה שאני הולכת להינות לא משנה מה. נחשו מה, נהניתי חבל"ז. הכל עניין של החלטה חברים. תחליטו מה אתם רוצים מהפורום ותקבלו. תחליטו מה אתם רוצים מהמפגש, ותקבלו. אפי אני אישית אתגעגע לתגובות והודעות שלך. אל תלכי בבקשה, תני עוד צ´אנס. גלי
 
את פשוט בהיי ../images/Emo184.gif

הכל חדש לך וקסום לכן את מרגישה כמו סינדרלה. אבל הנפילה תבוא אני בטוח, תמיד היא באה בסוף. סינדרלה - יש רק באגדות! החיים הממוצעים הם הרבה יותר אפורים ומדכאים. חוצמזה את בחורה ובנות - כל הבנים מתחנפים אליהן, מה שעושה את כל התהליך ליותר קל.
לא נותר לי אלא לאחל לך שהנחיתה תיה נחיתה "רכה" ולא נחיתת אונס... או חלילה התרסקות.
<אסטרו רשע!
נהנה להפחיד ילדות קטנות בחושך...>
 
למעלה