בישראל אין מבקר מדינה, יש חותמת גומי של שרלטן הנאשם בפלילים
אין מבקר מדינה
עכשיו זה סופי: למדינת ישראל אין מבקר מדינה.
אין אדם כזה. יש בניין שבו נמצא משרד המבקר, יש כיסא השמור
למבקר, יש כמה עוזרים למבקר, יש מאות עובדים מיומנים ומסורים,
חדורי שליחות לנקות את האורווה הציבורית – אבל מבקר אמיתי אין.
האיש שאמור למלא את התפקיד הרגיש והחשוב הזה, מתניהו אנגלמן,
מתעקש להוכיח שהוא אוויר.
כן, אנגלמן מתעקש להוכיח לכל מי שהזהירו מפניו, שהם
צדקו: שפ...ניו לריסוק המשרד, הריסתו ועקירת שיניו. הוא
מתעקש להוכיח לתמימים ולנאיביים רבים, שהציעו לנו
להמתין עד לפרסום הדו"ח הראשון שלו, שהם טעו בו.
שהוא התכוון לכל מה שאמר אחרי האודישן במשרד
ראש הממשלה.
אז הנה, אתמול הגיע רגע האמת: הדו"ח הראשון של
אנגלמן, שרובו הוכן על ידי המבקר הקודם, הונח על
שולחן הכנסת וחשף את המבקר החדש בקלונו. הוא
חשף אותו בעליבותו המקצועית, במאמציו לרכך את
העובדות החמורות שצוות הביקורת שלו העלה על
הכתב, בהחלטות שלו לדחות את פרסום הממצאים
הקשים בכמה חודשים.
ואכן, בדו"ח החמור הזה, המלמד על הזנחת והפקרת
משרד הבריאות משך שנים, אין אחראים. הדו"ח מסביר
שהמדינה לא נערכה למלחמה במחלות מתפרצות –
המילה המכובסת של מגיפות – אבל אין בו אחראים
למחדלים. המבקר לא נוקב בשם אחד, לא מצביע על
בעל תפקיד אחד, לא מזכיר חלילה את שרי הבריאות –
ודאי לא ראש הממשלה. כלום, ממש כלום, כאילו מדובר
בכוח עליון.
הוא בורח מהמקום הזה כאילו האבא והאמא של המחדל הנורא
הם הדלתות, השולחנות, החלונות והמנורות במשרד הבריאות.
לא חלילה בני אדם. לא חלילה מי שקיבלו מהציבור משכורת כדי
להגן עליו ופשוט מעלו בתפקידם.
מוטי גילת
https://www.facebook.com/mt.gilat/
עצוב ומרגיז, אבל נכון.
אין מבקר מדינה
עכשיו זה סופי: למדינת ישראל אין מבקר מדינה.
אין אדם כזה. יש בניין שבו נמצא משרד המבקר, יש כיסא השמור
למבקר, יש כמה עוזרים למבקר, יש מאות עובדים מיומנים ומסורים,
חדורי שליחות לנקות את האורווה הציבורית – אבל מבקר אמיתי אין.
האיש שאמור למלא את התפקיד הרגיש והחשוב הזה, מתניהו אנגלמן,
מתעקש להוכיח שהוא אוויר.
כן, אנגלמן מתעקש להוכיח לכל מי שהזהירו מפניו, שהם
צדקו: שפ...ניו לריסוק המשרד, הריסתו ועקירת שיניו. הוא
מתעקש להוכיח לתמימים ולנאיביים רבים, שהציעו לנו
להמתין עד לפרסום הדו"ח הראשון שלו, שהם טעו בו.
שהוא התכוון לכל מה שאמר אחרי האודישן במשרד
ראש הממשלה.
אז הנה, אתמול הגיע רגע האמת: הדו"ח הראשון של
אנגלמן, שרובו הוכן על ידי המבקר הקודם, הונח על
שולחן הכנסת וחשף את המבקר החדש בקלונו. הוא
חשף אותו בעליבותו המקצועית, במאמציו לרכך את
העובדות החמורות שצוות הביקורת שלו העלה על
הכתב, בהחלטות שלו לדחות את פרסום הממצאים
הקשים בכמה חודשים.
ואכן, בדו"ח החמור הזה, המלמד על הזנחת והפקרת
משרד הבריאות משך שנים, אין אחראים. הדו"ח מסביר
שהמדינה לא נערכה למלחמה במחלות מתפרצות –
המילה המכובסת של מגיפות – אבל אין בו אחראים
למחדלים. המבקר לא נוקב בשם אחד, לא מצביע על
בעל תפקיד אחד, לא מזכיר חלילה את שרי הבריאות –
ודאי לא ראש הממשלה. כלום, ממש כלום, כאילו מדובר
בכוח עליון.
הוא בורח מהמקום הזה כאילו האבא והאמא של המחדל הנורא
הם הדלתות, השולחנות, החלונות והמנורות במשרד הבריאות.
לא חלילה בני אדם. לא חלילה מי שקיבלו מהציבור משכורת כדי
להגן עליו ופשוט מעלו בתפקידם.
מוטי גילת
https://www.facebook.com/mt.gilat/
עצוב ומרגיז, אבל נכון.