ללא תמיכה אקטיבית של הערבים זה לא אומר לא אפשרית
טכנית ותיאורטית היא אפשרית.
בפועל שום ממשלה בתמיכה מבחוץ של הרשימה המשותפת לא אפשרית כי ממשלה כזו לא תוכל לתפקד.
הנדל והאוזר וגם אחרים בכחול לבן הם אחת הסיבות לכך שאין אופציה כזאת.
חברי בל"ד מהווים סיבה נוספת לכך שאין אופציה כזו.
אופציה של ממשלת מיעוט בתמיכת הרשימה המשותפת זה לא דבר דמיוני. בתרחישים מסויימים היא כן אפשרית, למשל: אם לחוסן לישראל, יש עתיד, מפלגת העבודה - גשר (אגב לא ברור מה עמדת אורלי לוי אבקסיס וגם עמדת איציק שמולי בקשר לכך), המחנה הדמוקרטי והרשימה המשותפת ללא בל"ד היו ביחד לפחות 61 מנדטים, אופציה כזו הייתה אפשרית.
אבל כאשר הקמת ממשלה כזו תלויה בתל"ם ובישראל ביתנו מצד אחד ובבל"ד מצד שני, אין אופציה כזו.
ב-1992 לא הייתה בל"ד, למפלגת העבודה ומרצ יחד היו 56 מנדטים והיה גוש חוסם עם המפלגות הערביות שאז לא היו עם התדמית הכל כך קיצונית כפי שיש להן היום. אז גם לא היה אחמד טיבי היועץ לשעבר של עראפת וזה היה לפני תהליך אוסלו.
לכן, אי אפשר להשוות את מה שהיה ב-1992 למצב היום.
כיום, בהרכב הכנסת הנוכחית אופציה של ממשלה שנסמכת על הרשימה המשותפת לא קיימת.
נסיון ללכת להקמת ממשלה כזו יפרק את כחול לבן ואני לא בטוח שלא יפרק את ישראל ביתנו. אמנם ישראל ביתנו היא מפלגה של אדם אחד אבל אני לא בטוח שחברי כנסת אחרים בישראל ביתנו יהיו מוכנים ללכת אחרי ליברמן, אם בכלל יחליט להשתתף בניסיום להקים ממשלה כזו, לצעד כזה.
זה ספין שהיה נוח לכחול לבן ולישראל ביתנו להשאיר אותו בחיים, אבל אין שום היתכנות להפוך אותו למציאות.