מה משותף להרוש, מויאל, ברוכיאן, בן שושן וקריאף ?!
(טוקבק נחמד שנתקלתי בו באתר ספורט5 של טוקבקיסט אחד בשם "בני")
כולם חשבו שהם מצאו פראייר תימני שילחץ מצעקות של הקהל שאוהב אותם ויתן להם כמה שהם רוצים, ובסוף מצאו את עצמם מחוץ לבית"ר.
הסיפור עם ברוכיאן התחיל כשטביב לא הסכים לתת לו הלוואה על חשבון העונה הבאה. אבירם התחיל עם ההצגות, שביתות - והחוצה. לקטמון.
בתחילת הדרך, לפני הפיצוץ הגדול, הרוש היה מוכן להתפשר עם טביב על חוזה של 180 אלף דולר (קיצוץ של 15-20 אחוז מהחוזה של 220 אלף שהיה לו). בסוף הוא חתם בנתניה ב 120 אלף דולר. השנה החוזה הוא 140-150 אלף בהפועל. רחוק מאוד מהטובה שהוא עשה לבית"ר ולטביב. מאוד קרוב לסכומים שטביב הציע. בלי כל הבלגן שמסביב.
מויאל, הלגיונר שחזר הביתה דיבר (דרך מקורבים) על לחתום בבית"ר על חוזה של 170-180 אלף כי הוא אוהב את הקבוצה ומוכן לרדת בדרישות, רק בשבילה, כשטביב לא הגיב - חתם בחיפה על חוזה של 140 אלף דולר לעונה.
בן שושן נעלב מההצעה של 80 אלף דולר שטביב הציע לו מיד לאחר שרכש את הקבוצה (אחרי חוזה של 200 אלף דולר שהיה לו קודם. אולי אפילו יותר). נסע לאירופה. חזר אחרי פחות משנה. חתם בנתניה על חוזה של 100 אלף, שקוצץ ב 15 אחוז עוד לפני תחילת העונה. די דומה לסכום שטביב הציע בזמנו.
היום תקראו את התגובה של קריאף, לא ביקשתי הרבה, לא יותר מכל שחקן אחר, הדרישה שלו היתה 160 אלף דולר, אחרי עונה בינונית מינוס. גם הוא בדרך למצוא את עצמו בחוץ. אם הוא ימצא את עצמו בחיפה, זה יהיה בספסל ליד מויאל, או ביציע ליד עזריאל, עם חוזה של 110-120 אלף גג. רק כי רוני לוי רוצה אותו. אני בטוח שגם טביב דיבר איתו מסביב לסכומים האלה.
(טוקבק נחמד שנתקלתי בו באתר ספורט5 של טוקבקיסט אחד בשם "בני")
כולם חשבו שהם מצאו פראייר תימני שילחץ מצעקות של הקהל שאוהב אותם ויתן להם כמה שהם רוצים, ובסוף מצאו את עצמם מחוץ לבית"ר.
הסיפור עם ברוכיאן התחיל כשטביב לא הסכים לתת לו הלוואה על חשבון העונה הבאה. אבירם התחיל עם ההצגות, שביתות - והחוצה. לקטמון.
בתחילת הדרך, לפני הפיצוץ הגדול, הרוש היה מוכן להתפשר עם טביב על חוזה של 180 אלף דולר (קיצוץ של 15-20 אחוז מהחוזה של 220 אלף שהיה לו). בסוף הוא חתם בנתניה ב 120 אלף דולר. השנה החוזה הוא 140-150 אלף בהפועל. רחוק מאוד מהטובה שהוא עשה לבית"ר ולטביב. מאוד קרוב לסכומים שטביב הציע. בלי כל הבלגן שמסביב.
מויאל, הלגיונר שחזר הביתה דיבר (דרך מקורבים) על לחתום בבית"ר על חוזה של 170-180 אלף כי הוא אוהב את הקבוצה ומוכן לרדת בדרישות, רק בשבילה, כשטביב לא הגיב - חתם בחיפה על חוזה של 140 אלף דולר לעונה.
בן שושן נעלב מההצעה של 80 אלף דולר שטביב הציע לו מיד לאחר שרכש את הקבוצה (אחרי חוזה של 200 אלף דולר שהיה לו קודם. אולי אפילו יותר). נסע לאירופה. חזר אחרי פחות משנה. חתם בנתניה על חוזה של 100 אלף, שקוצץ ב 15 אחוז עוד לפני תחילת העונה. די דומה לסכום שטביב הציע בזמנו.
היום תקראו את התגובה של קריאף, לא ביקשתי הרבה, לא יותר מכל שחקן אחר, הדרישה שלו היתה 160 אלף דולר, אחרי עונה בינונית מינוס. גם הוא בדרך למצוא את עצמו בחוץ. אם הוא ימצא את עצמו בחיפה, זה יהיה בספסל ליד מויאל, או ביציע ליד עזריאל, עם חוזה של 110-120 אלף גג. רק כי רוני לוי רוצה אותו. אני בטוח שגם טביב דיבר איתו מסביב לסכומים האלה.
