יהי זכרם ברוך!
זה לא נתפס כמה עצב ושכול יש פה. כמה חללים וכמה נפגעים ונרצחים במדינה כל כך קטנה עם אוכלוסייה כל כך מועטה ומוקפת אויבים, זה באמת מדהים, אם היתי מאמין בניסים הייתי אומר שזה נס. אני גם חייב לציין, שהמעבר ליום העצמאות היה צורם וחד במיוחד השנה. אולי כי במשפחה שכולה זה יותר חזק מלשאר, אבל באמת כל שנה זה צורם,. השנה, אני סגור על זה שאני מתנגד נחרצות לחגוג את יום העצמאות, בצאת יום הזיכרון בצמוד כל כך. על אף הסמליות שבדבר, זה לא מתאים ויוצר תחושה מזויייפת וקשה למשפחות שכולות להצטרף לחגיגות האלה כמו רובוטים אחרי שכל היום הזכירו להם את הקרוב שאיבדו. תאום התחילו זיקוקים הם חייבים לרקוד משמחה?
מקווה שישנו את זה.